פסקי דין על חיים שלמה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

590/08 עבל     10/12/2009




עבל 590/08 חיים שלמה נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

בית הדין הארצי לעבודה


עבל000590/08




חיים שלמה

המערער




המוסד לביטוח לאומי

המשיב


בפני
: השופט עמירם רבינוביץ
, השופט יגאל פליטמן
, השופטת ורדה וירט ליבנה


נציג עובדים, מר מנחם שוורץ
[1]



בשם המערער -
עו"ד טל נוי
בשם המשיב -
עו"ד ליאת אופיר

פסק דין

השופט עמירם רבינוביץ

1.
השאלה העומדת להכרעתנו בערעור זה היא, האם יש להכיר בפגימות ביד שמאל של המערער שארעו לו, לטענתו, ביום 7.5.2006 כ"תאונת עבודה" כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן : החוק). בית הדין האזורי בתל אביב (בל 3352/07 ; השופטת אפרת לקסר ונציגי הציבור מר דוד מנחם ומר חיים רזניק) השיב על שאלה זו בשלילה, ומכאן הערעור שבפני
נו.

הרקע העובדתי
2.
המערער, יליד 1957, הועסק בחברת גצלר ביקסנשפנר – חברה קבלנית לעבודות חשמל בע"מ כחשלמאי החל מיום 1.11.2002 ועד ליום 23.11.2006.

3.
החל מחודש אפריל 2006 עבד המערער, בין היתר, בבסיס צה"ל בקרייה. את האירוע שאירע, לטענתו, ביום 7.5.2006 תיאר באופן הבא : "ביום 7.5.06 בבוקר שעה שהתובע ביחד עם צוות חשמלאים של החברה עסק בעודו עומד על סולם במשיכה של כבל חשמל עבה במיוחד ששוקל כ – 15 ק"ג למטר בערך, באורך של 100 מ' לערך מלופף בתוף גדול בתוך התקרה האקוסטית של המבנה שנמצא בקריה בת"א תוך שהוא עומד על סולם לצורך העברתו מחדר החשמל שנמצא במקלט תת קרקעי דרך תקרת הקומה הראשונה, נחבט מרפקו של התובע ביתדות ברזל שהותקנו בתעלת המעבר בכל פעם שמשך את הכבל, עד שהתובע חש כי נוכח הכאבים הגוברים ביד שמאל הוא איננו יכול להמשיך עוד בעבודתו הרגילה" סעיף 10 לכתב התביעה של המערער).

4.
המערער הגיש תביעה למשיב (להלן : המוסד) להכיר באירוע כ"תאונת עבודה". תביעתו נדחתה בנימוק הבא : "מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך".

5.
לאור האמור הוגשה התביעה, מושא ערעור זה, לבית הדין האזורי.

ההליכים בבית הדין האזורי
6.
בבית הדין האזורי נשמעה עדותו של המערער וכן עדויותיהם של מר אלברט בבייב ומר חיים טולדנו אשר העידו כי ביום 7.5.2006 במהלך העבודה התלונן המערער על כאבים ביד שמאל.

7.
בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער בנימוקים הבאים :
א.
מעיון בחומר הרפואי עולה כי המערער ביקר אצל רופא המשפחה לראשונה רק כחודש לאחר האירוע, ובפני
יה זו לא ציין דבר אודות האירוע. טענתו של המערער, לפיה סיפר לרופא אודות האירוע אך הרופא לא העלה את הדברים על הכתב לא הוכחה, בין היתר, מכיוון שהמערער לא זימן את הרופא למתן עדות.
ב.
בפני
יה מאוחרת יותר לרופא המשפחה צויין כי הליקויים ביד שמאל החלו באפריל 2006, היינו לפני מועד קרות האירוע.
ג.
העדים שהעידו מטעם המערער העידו כי המערער התלונן על כאבים, אך לא העידו על אירוע תאונתי ספציפי.
ד.
למרות שבמקרה הנוכחי
לא מאוזכר האירוע ברישומים הרפואיים, מחומר רפואי נוסף שהוגש עולה כי בתאונות עבודה קודמות שארעו
ידע המערער להסביר היטב בפני
הרופאים את שאירע ולא נמצא הסבר מניח את הדעת מדוע האירוע הנוכחי לא אוזכר ברישומים הרפואיים.
ה.
תעודת אי הכושר הוצאה רק כשלושה חודשים לאחר קרות האירוע.

טענות הצדדים בערעור
8.
בערעורו לפנינו טען המערער כי מעדותו ומעדויותיהם של עובדים נוספים ניתן ללמוד כי ביום 7.5.2006 ארע לו אירוע מוגדר בזמן ובמקום שגרם לליקויים בידו השמאלית. המערער הדגיש כי יום אחד בלבד לאחר האירוע הוצא לבקשתו טופס 250 – בקשה להגשת עזרה רפואית לנפגע בעבודה. נתון המעיד אף הוא על קרות האירוע במועד הנטען.

9.
אשר לטענה בדבר העדר הפנייה לטיפול רפואי ואי אזכור האירוע בעת הפנייה לרופא – טען המערער כי פנייתו המאוחרת נעשתה בשל העדרות הרופא, וכי לא היה מקום לדחות את תביעתו אך ורק מן הטעם שברישום הרפואי הראשון לא מוזכר דבר האירוע.

10.
המוסד תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו, תוך שהוא מדגיש כי ברישומים רפואיים מאוחרים יותר לא זו בלבד שהאירוע אינו מוזכר אלא מוזכרת גרסה אחרת, לפיה המועד בו החל המערער לסבול מליקויים ביד שמאל הוא בחודש אפריל 2006.

הכרעה
11.
לאחר שעיינו בטענות הצדדים כפי שמצאו ביטוים בכתב ובעל פה הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, וכי פסק דינו של בית הדין האזורי ראוי להתאשר מטעמיו לפי האמור בתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991.

12.
הלכה פסוקה היא, כי "יש משקל מיוחד לאנמנזה, שכן יש להניח כי חולה המאושפז בביה"ח ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול נכון" (דב"ע מט/23 – 0 המוסד לביטוח לאומי
– הירשהורן פד"ע כ', 349). במקרה הנוכחי, אין חולק, כי בפני
יתו הראשונה לרופא המשפחה לא מוזכר האירוע. בחקירתו הנגדית טען המערער כי סיפר לרופא המשפחה על האירוע, אך הדברים לא נרשמו. ואולם המערער לא זימן למתן עדות את רופא המשפחה אשר עשוי היה לשפוך אור על השתלשלות העניינים ולחזק גרסתו של המערער. אנו סבורים, כי בנסיבות מעין אלה, הייתה מוטלת על המערער (שהיה מיוצג) החובה לזמן לעדות את רופא המשפחה, שאם לא כן, העדר הכתוב במסמך הרפואי הראשון הופך מראיה הניתנת לסתירה לראיה חלוטה. יוטעם, כי בפני
יה ראשונה זו לא התלונן המערער אך ורק על כאבים ביד שמאל אלא על כאבים בצד השמאלי (יד ורגל) הבאים לידי ביטוי בעיקר בשינה, בזו הלשון :

"מזה כחודש תלונות על כאב שרירים לאחר שינה על צד הגוף, בעיקר יד שמאל ורלגל [כך במקור – ע.ר.] שמאל. הכאב נמשך כל הזמן. במידה ומתהפך במיטה הכאב עובר ליד השניה".

תיאור זה פועל לרעתו של המערער, הן כיוון, שכאמור, לא מוזכר בו אירוע התאונה והן כיוון שבתביעתו למוסד טען המערער כי נפגע בידו השמאלית בלבד.

13.
זו ואף זו. בנסיבותיו של המקרה שלפנינו עומדת למערער לרועץ גם העובדה כי לאחר הפנייה הראשונה לרופא המשפחה, בה, כאמור, לא מוזכר דבר האירוע, בפני
יה השנייה מיום 6.7.2006 נכתבו הדברים הבאים : "לפני כעשר שנים בשל תאונת עבודה קיבל הכרה של מל"ל לנכות וכן הגבלות של רופא תעסוקתי עליהן הקפיד כעשר שנים. לאחרונה, מזה מספר חודשים השתנה אופי עבודתו והחלו חוזרים כאבי ידיים וגב". עינינו הרואות, בפני
יה השנייה מוזכרת גרסה אחרת באשר להשתלשלות העניינים. גרסה זו נבדלת מגרסתו הנוכחית של המערער בשני עניינים : האחד, מועד הכאבים והשני הסיבה לכאבים. בנוסף, מוזכרים בפני
יה זו כאבי גב שלא בא זכרם בתביעה למוסד. יוטעם, כי בעקבות פנייה זו הופנה המערער לרופא נוירולוג. בבדיקת הרופאה הנוירולוגית מיום 25.7.2006 נכתבו הדברים הבאים


: "החולה מתלונן על חולשה ביד שמאלית, החולה מרגיש שיד שמאלית חלשה. חולשה ביד שמאל הופיעה מאפריל 2006, מאז שהחולה התחיל לעבוד פיזית קשה". אנו סבורים, כי
אין זה סביר שאדם יספר לרופאים שונים בשני הזדמנויות שונות על אירוע שארע לו ביום 7.5.2006, והרופאים מיוזמתם יכתבו על דעת עצמם דברים אחרים. נתון זה מצטרף לאי אזכור האירוע בפני
יה הראשונה ופועל, כאמור, לרעת המערער.

14.
לאור האמור לעיל, הגענו למסקנה כי לא נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי. ולפיכך, הערעור נדחה ללא צו להוצאות.


ניתן היום, כ"ג כסלו, תש"ע (10 דצמבר 2009) בהעדר הצדדים.


___________________
________________
______________________

השופט עמירם רבינוביץ

השופט יגאל פליטמן

השופטת ורדה וירט ליבנה


_____________________
נציג עובדים, מנחם שוורץ



[1]


בהסכמת הצדדים, התקיים הדיון בהעדרו של נציג מעבידים







עבל בית הדין הארצי לעבודה 590/08 חיים שלמה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 10/12/2009)