פסקי דין על יוסי ליברמן | פסקי דין על ציונה צליל ליברמן-אביזמיל | פסקי דין על דוד פרץ | פסקי דין על חן פרץ-צפריר |

9838/05 א     23/01/2009




א 9838/05 יוסי ליברמן, ציונה צליל ליברמן-אביזמיל נ' דוד פרץ, חן פרץ-צפריר








בית משפט השלום בחיפה

ת"א 9838-05 ליברמן ואח' נ' פרץ ואח'


23 ינואר 2009



בפני

כב' השופט
אליקים אברהם


תובעים/נתבעים שכנגד

1
.
יוסי ליברמן
ת.ז. 928873982

2
.
ציונה צליל ליברמן-אביזמיל
ת.ז. 029698461


נגד


נתבעים/תובעים שכנגד

1. דוד פרץ
ת.ז. 031709223
2. חן פרץ-צפריר
ת.ז. 041956129




פסק דין

מבוא ותמצית טענות הצדדים

ביום 10.6.04 נחתם בין התובעים לבין הנתבעים הסכם מכר (להלן-"ההסכם") לפיו מכרו התובעים לנתבעים דירת בת 4 חדרים ברח' היסמין 3א' בנשר, (להלן- "הדירה"), על פי ההסכם היה על התובעים למסור את החזקה בדירה ביום 15.10.04 ועל הנתבעים היה לשלם את מלוא התמורה עד לאותו מועד.


התובעים טוענים כי הוסכם בין הצדדים להקדים את מועד התשלומים ואת מועד מסירת החזקה, הסכמה זו הופרה לטענת התובעים ובגין אותה הפרה הוגשה על ידם תביעה כספית בסכום של 90,475 ש"ח, סכום הכולל מרכיב של פיצוי מוסכם בשיעור של 45,340 ש"ח ופיצוי בגין נזקים שונים שנגרמו לתובעים לטענתם, לרבות פיצוי בגין עוגמת נפש.


הנתבעים מאשרים כי נוהל מו"מ לשם הקדמת התשלומים והקדמת מסירת החזקה אלא שלטענתם מו"מ זה לא גובש לכדי הסכם ומכאן שלא הופרה על ידם כל התחייבות. לעומת זאת ביחד עם הגנתם הגישו הנתבעים תביעה שכנגד משום שלטענתם בעת קבלת החזקה בדירה ביום 25.10.04 גילו כי התובעים גרמו נזקים במכוון לדירה- נזקים בשיעור של 21,050 ש"ח. התביעה שכנגד כוללת גם דרישת תשלום בגין מנעול שהוחלף, ארון מקלחת ועוגמת נפש, למען הנוחיות בלבד יכונו הנתבעים שהם גם התובעים שכנגד, "הנתבעים".


במהלך המשפט העידו מטעם התובעים, התובע מר יוסי ליברמן
ומזכירתו של עו"ד ברינט הגב' ענבר טהר לב, מטעם הנתבעים העידו, הנתבע מר דוד פרץ
, המומחה מר יהונתן שבח והוגש בהסכמה תיק הבנק למשכנתאות. תצהירה של הנתבעת חן פרץ הוגש ללא חקירה (למרות שלא סומן כמוצג), לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב.


כרונולוגיה
ביום 10.6.04 נחתם ההסכם בין הצדדים (נספח א' לת/1), באותו מועד היתה רשומה משכנתא על זכויות התובעים לזכות בנק משכן (נספח ב' לנ/1).

ביום 28.6.04 חתמו התובעים על הסכם לרכישת דירתה של גב' נזרי, (נספח ב' לת/1), על פי אותו הסכם התחייבו התובעים לשלם לגב' נזרי את מלוא התמורה עד ליום 10.8.04.
ביום 12.7.04 מסרו הנתבעים לחתימת התובעים את מסמכי המשכנתא, (נספח ה' לת/1).
ביום 9.8.04 הוכן מכתב כוונות מטעם בנק משכן (נספח ו' לנ/1).
ביום 2.9.04 הודיע עו"ד ארנון לעו"ד ברינט כי אושרה המשכנתא לנתבעים וכי השיק יימסר ביום 5.9.04, (נספח ז' לנ/1).
ביום 5.9.04 מתאר עו"ד ארנון כי פניותיו לא זוכות למענה (נספח ט' לנ/1).
ביום 6.9.04 התחייבו התובעים לשלם לגב' נזרי ממנה רכשו את דירתה פיצוי בסך של 7,000 ש"ח (אחד מנספחי נספח ז' לת/1).
ביום 12.9.04 מסר עו"ד ארנון בשם הנתבעים המחאה על סך 70,000 ש"ח וביקש מכתב כוונות מעודכן, (נספח י' לנ/1), עו"ד ארנון שב ושלח מכתב שלא זכה למענה, (נספח יא לנ/1).
על פי ההסכם עד ליום 15.9.04 התחייבו המוכרים לגרור המשכנתא שהיתה רשומה על הדירה, (סעיף 5ב' לנספח א' לת/1).
ביום 21.9.04 מסרו התובעים מכתב כוונות עדכני מטעם הבנק (נספח טז לנ/1).
על פי ההסכם נקבע כי עד ליום 15.10.04 תמסר החזקה ותשולם יתרת התמורה (סעיף 5ג(1) לנספח א' לת/1).
ביום 25.10.04 נמסרה החזקה בדירה.
ביום 14.6.05 הוגשה התביעה.
ביום 27.9.05 ביקר מומחה הנתבעים בדירה.
ביום 2.10.05 הוגשה התביעה שכנגד.


השאלות שבמחלוקת
האם הוקדם מועד מסירת החזקה והאם הפרו הנתבעים את חובתם לתשלום התמורה באותו מועד מוקדם.

במידה וייקבע כי הנתבעים הפרו ההסכם יש לקבוע מהו הפיצוי לו זכאים התובעים.
האם גרמו התובעים נזק בזדון לדירה ומהו עלות הפיצוי לו זכאים הנתבעים/התובעים שכנגד.
האם זכאים הנתבעים/התובעים שכנגד להשבת סכומים שונים-1,300 ש"ח+600 ש"ח ששילמו לתובעים.
האם מי מהצדדים זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש כנתבע על ידו.
דיון
האם הוסכם על הקדמת מסירת החזקה
אין מחלוקת כי ביום 10.6.04 נחתם הסכם בין הצדדים (נספח א' לת/2). על פי לוחות הזמנים שנקבעו בהסכם היה על התובעים לגרור את המשכנתא שרבצה על הדירה לטובת בנק משכן עד ליום 15.9.04 (ולא לפני 1.9.04). מסירת החזקה ותשלום מלוא התמורה נקבעו ליום 15.10.04 ואף נקבע כי בכוונת הנתבעים לממן חלק ניכר מהתמורה בכספי משכנתא. לו רצו הצדדים לפעול במסגרת לוחות הזמנים המקורים סביר בעיניי כי לא היתה מוגשת התביעה שכן בפועל עד סמוך למועדים אלו שולמה מלוא התמורה ונמסרה החזקה בדירה (בפועל נמסרה החזקה ביום 25.10.04), אלא ששורשה של המחלוקת נעוץ בבקשת התובעים להקדים את מסירת החזקה ולהקדים בהתאמה את תשלום התמורה וזאת משום שהתובעים רכשו ביום 28.6.04 דירה חלופית והם נזקקו לכספי הנתבעים לצורך מימוש אותה עיסקה.

בקשתם של התובעים להקדמת מסירת החזקה היתה מעוגנת היטב בהסכם, על פי סעיף 7ג' להסכם ניתנה לתובעים זכות
להקדים המסירה, בכפוף למתן הודעה בכתב 30 יום מראש. על פי לשונו של הסעיף הזכות שניתנה לתובעים להקדמת מועד מסירת החזקה לא היתה מותנית בהסכמה נוספת של הנתבעים ולמעשה הנתבעים נתנו הסכמתם במועד ההתקשרות כי תוך 30 יום מקבלת הודעה על הקדמת מסירת החזקה הם ידאגו לקיים את חיובם-תשלום יתרת התמורה וזאת למרות שבכוונת הנתבעים היתה לממן "חלק ניכר מכספי התמורה בכספי משכנתא" (סעיף 8 להסכם).

התובעים מצידם התקשרו כאמור ביום 28.6.04 בהסכם לרכישת דירה
חלופית והתחייבו לשלם לגב' נזרי עד ליום 10.8.04 את מלוא התמורה עבור דירתה, התחייבות שיכלו התובעים לקיים רק אם היו מקבלים את כספי הנתבעים. ההתחייבויות המנוגדות של התובעים כלפי הנתבעים-מסירת חזקה ביום 15.10.04 וכלפי גב' נזרי- תשלום מלוא התמורה עד ליום 10.8.04 חייבו מבחינת התובעים מציאת מקור מימון ביניים או הקדמת מסירת החזקה. התובעים בחרו מסיבות השמורות עימם שלא ליצור התחיבות מפורשת של הנתבעים להקדמת מסירת החזקה עוד בטרם התחיבו לשלם את התמורה לגב' נזרי. אמנם הנתבע אישר בעדותו, (עמ' 28) כי התובע יידע אותו לפני ההתקשרות מיום 28.6.04 עם הגב' נזרי על כוונתו להקדים את מסירת החזקה, אך באותו שלב דובר על כוונות ורצון טוב של שני הצדדים אך לא מעבר לכך. אמור מעתה התובעים בחרו להתחייב כלפי גב' נזרי עוד בטרם היתה בפני
הם התחייבות של הנתבעים להקדמת מסירת החזקה למועד מוקדם מסוים כלשהו ועל התנהגות זו אין
לתובעים אלא להלין נגד עצמם אם גילו בסופו של יום כי מועד המסירה לא הוקדם כפי שיפורט להלן.
מהמסמכים ניתן ללמוד כי לקראת 8.7.04 החל מו"מ להגדרת תאריך מוקדם למסירת החזקה, ב"כ הנתבעים אישר במכתבו מיום 8.7.04 (נספח ג' לת/1) כי קיימת בקשה של התובעים להקדים מסירת החזקה ליום 1.8.04 אלא שהוא הציע כי תוכן טיוטת הסכם בנושא זה ואין מחלוקת כי טיוטה לא הוכנה וכמובן שגם לא נחתמה.

על פי תוכנו של סעיף 7ג' להסכם לא היה צורך בהכנת תוספת להסכם, בהחלפת טיוטות או בקבלת הסכמת הנתבעים ולכן יכלו התובעים לסרב לבקשתו של עו"ד ארנון מיום 8.7.04 אלא שהם בחרו פשוט להתעלם מהמכתב.

בפועל מכתב זה מיום 8.7.04 איבד את משמעותו משפנה התובע בעצמו לאחר מכן-ביום 12.7.04 בהודעה להקדמת מועד מסירת החזקה "על פי הכתוב בסעיף 7ג" להסכם (נספח ד' לת/1). לכאורה ביקש התובע במכתבו זה למצות את זכות התובעים להקדמת מסירת החזקה אלא שהודעה זו אינה הודעה בדבר קביעת מועד חדש למסירת החזקה. בהודעה לא ננקב תאריך אלא נקבע תנאי ולפיו הדירה תפונה בחלוף 10 ימים ממועד תשלום כספי המשכנתא ע"י הנתבעים. אין בהודעה דרישה או בקשה כי תנאי זה יקויים במועד מסוים ותנאי זה אינו משנה למעשה את המועדים המוסכמים בהסכם, אין הוא ספציפי דיו. ואם נבחן את תוכנו נראה כי הוא למעשה מהווה בקשה לשינוי או תוספת להסכם ובהעדר הסכמת הנתבעים אין לו תוקף מחייב (להבדיל מהודעה שהיתה נמסרת על פי נוסחו של סעיף 7ג' להסכם). המסקנה המתבקשת למכתב מיום 12.7.04 אין כל משמעות מחייבת באשר למחלוקת נשוא התביעה ומכאן נשאלת השאלה האם הוסכם או נקבע מועד מסירה חזקה אחר מהמועד הקבוע בהסכם-15.10.04 והתשובה נמסרה מפי התובע בחקירתו הנגדית כמתואר בעמ'
16
:
"ש.
אסמכתא כלשהי לגבי שינוי מועדים בכתב לא היתה?

ת.
חוץ מנספח ד' אין כלום. הכל היה בינינו בעל פה".

אם נזכור כי שינוי מועד מסירת החזקה לפי סעיף 7ג' להסכם חייב היה להעשות בהודעה בכתב משמע כי התובע הודה בדבריו כי התובעים לא מימשו זכותם להקדמת החזקה, הם לא שלחו הודעה בכתב
והם לא הגדירו תאריך מסוים למסירת החזקה. בנסיבות אלו אין לתובעים אלא להלין כנגדם עצמם, הם בחרו שלא לממש זכות חוזית שהיתה להם ואם נקלעו ללחץ זמנים, שינוי תוכניות כגון לקיחת הלוואת גישור לשם קיום חיובם כלפי מי שמכרה להם את דירתה, אין הנתבעים אחראים לנזק כל שהוא שנגרם לתובעים עקב כך ובכלל זה אין הנתבעים צריכים לשאת בפיצוי ששולם ע"י התובעים לאותה מוכרת.


זה השלב להבהיר כי לאורך כל הדרך נהגו התובעים התנהגות תמוהה ומוזרה, הם ידעו היטב כי הנתבעים יכולים לעמוד בתשלום התמורה רק בעזרת בנק למשכנתאות זה נכתב במפורש בסעיף 8 להסכם ולמרות זאת הכשילו התובעים את האפשרות לקבלת משכנתא ע"י הנתבעים במשך תקופה ארוכה ובכך מנעו למעשה הקדמת התשלומים. כל המכתבים שנכתבו ע"י עו"ד ארנון לא זכו למענה ועל פי תוכנם מתקבל הרושם כי התובעים עשו הכל כדי לנתק מגע מהנתבעים ולמעשה להכשיל העיסקה.


כשהציע ב"כ הנתבעים עו"ד ארנון במכתבו אל ב"כ התובעים (נספח ג' לת/1) לגבש הסכם בכתב בדבר מועד הקדמת החזקה, מכתבו לא זכה למענה. גם מכתבו של עו"ד ארנון (נספח ה' לת/1) מיום 13.7.04 מתאר התנהגות בלתי ראויה מצד התובעים. על פי אותו מכתב שלא נסתר התובעים פשוט הכשילו את קידום המו"מ להקדמת מסירת החזקה תוך זלזול בנתבעים ובבא כוחם. כך גם נהגו התובעים בתחילת חודש ספטמבר 2004 כפי שגם עולה מרישום מזכירתו של ב"כ התובעים אשר מתארת כי במשך אותו יום מבקש עו"ד ארנון לדבר עם עו"ד ברינט במשך 7 פעמים תוך ציון המילים "דחוף" וב"כ התובעים לא טורח לענות, באותו שלב הנתבעים כבר החזיקו בידם את השיק מבנק למשכנתאות ורצו למוסרו לתובעים שמשום מה חשבו כנראה על תביעת הפיצויים שבכוונתם להגיש ולא על חובת תום הלב בקיום חוזה, (ר' מכתבי עו"ד ארנון מיום 2.9.04, 5.9.04 ו-12.9.04 נספחים ח,ט,י לנ/1).


למעלה מן הצורך אוסיף כי בנסיבותיו של ההסכם, חובת התובעים לגרור המשכנתא הרשומה על דירתם או להמציא מכתב כוונות מהבנק שהטיל משכנתא על דירתם היתה חובה שלובה בחיוב הנתבעים לתשלום התמורה שכן ללא מכתב כוונות מתאים נמנעה האפשרות מהנתבעים לקבל כספי משכנתא ולהעבירם לתובעים וגם בנושא זה מחדלי התובעים הביאו לעיכוב משמעותי במועד קבלת מכתב כוונות מתאים.


ביום 9.8.04 הוצא מכתב כוונות (נספח ו' לנ/1) מבנק משכן המופנה לבנק דיסקונט למשכנתאות שרק בהתקיים תנאיו ניתן היה לקדם קבלת משכנתא ע"י הנתבעים ותשלום סכומי ההלוואה לתובעים, עכוב בהמצאת מכתב כוונות זה שחובה על התובעים להמציאו פועל לחובת התובעים (ואפנה לשיהוי מיום 12.7.04 מועד בו מסרו הנתבעים את מסמכי הבנק למשכנתאות לחתימת התובעים). גם המסמך הנ"ל שלטענת הנתבעים נמסר להם רק ביום 25.8.04 לא היה תקין והסכום הנקוב בו אינו תואם את סכום המשכנתא.


ביום 2.9.04 הודיע עו"ד ארנון כי אושרה המשכנתא לנתבעים ושיק יימסר ביום 5.9.04, (נספח ז' לנ/1), פניותיו לא זכו למענה. גם בתאריך 19.9.04 עדיין לא הושלמה האפשרות לקבלת המשכנתא במלואה בשל מחדלי התובעים ואפנה בענין זה להודאת התובע כמתואר בעמ' 17:
"ש.
אני מפנה אותך לנספח ט"ז לתצהיר הנתבע. אתם המצאתם מכתב כוונות מבלי שקוזז הסכום של 70 אלף ₪. הסכום לאחר הקיזוז של ה – 70 אלף ₪ לא היה נכון?

ת.
נכון.

ש.
אז באו אליך ואמרו לך לקחת את המכתב ולהוציא כתב כוונות חדש?

ת.
נכון....

ש.
כלומר לא יכולת להמציא מכתב כוונות נכון כדי שהקונים יוכלו לקבל משכנתא?

ת.
נכון".

כך נמשך מעגל הקסמים ורק ביום 17.10.04 הוצא מכתב כוונות מתוקן (נספח יח' לנ/1), סמוך לאחר מכן הושלם תשלום מלוא התמורה ונמסרה החזקה.


בנסיבות אלו הנני קובע כי מועד מסירת החזקה נשאר כפי שנקבע בהסכם, הנתבעים קיימו את התחייבויותיהם על פי המוסכם ולכן התובעים לא זכאים לפיצוי כל שהוא ובכלל זה אין הם זכאים לפיצוי המוסכם על פי ההסכם.


בטרם סיום אציין כי לטענה המועלית ע"י הנתבעים ולפיה נפלה טעות בתיאור קומת הדירה בנסח הטאבו אין לייחס כל משקל שכן הנתבעים היו מיוצגים לכל אורך הדרך ע"י עורך דין וחזקה עליו כי בדק את פרטי הרישומים בטאבו עובר להתקשרות,לרבות תאור הקומה בה נמצאת הדירה, מה עוד שלא הוכח כי הבנק למשכנתאות עיכב
את רישום המשכנתא בשל פגם זה אלא להיפך מעיון בתיק הבנק למשכנתאות לא עולה כי נושא זה היה הגורם לעיכוב באישור המשכנתא.


התביעה שכנגד
משמעותה של התביעה שכנגד הינה כי התובעים מסרו לנתבעים את החזקה בדירה ולאחר מכן ללא ידיעתם, נכנסו לדירה וגרמו לה נזקים בזדון, אלא שמשום מה לנתבעים לא היה האומץ לטעון טענה כה חמורה במפורש. מתצהירו של הנתבע (נ/2) ניתן להבין זאת במרומז. בסעיף 4 לתצהירו טוען הנתבע כי "לא ייתכן" כי התובעים מסרו להם את כל מפתחות הדירה ובסעיף 7 לתצהירו מתאר הנתבע את הנזקים שנגלו לעיניו מבלי שהוא מתאר במפורש מי גרם לאותם נזקים. לא במקרה לא הגישו הנתבעים תלונה נגד התובעים במשטרה בגין אותם נזקים וגם תביעתם הוגשה רק במסגרת תביעה שכנגד לאחר שהם נדרשו לשלם לתובעים פיצוי כספי כמפורט בתביעתם.


אדגיש כי אין לנתבעים ולו שמץ של ראיה הקושר את התובעים לאותם נזקים, העובדה כי בחלוף שנה ממועד מסירת החזקה ביקר בדירה מומחה הנתבעים ומצא נזקים לטענתו אינה מעידה דבר על מצב הדירה ביום מסירתה ועל זהותו של גורם הנזקים.

לכך אוסיף כי לגרסת הנתבעים היה במקום עד ראיה-סוכן נדל"ן שיכול היה לכאורה לתמוך בתביעתם כמי שראה הדירה לפני גרימת הנזקים וסמוך לאחר מכן, (סעיף 8 לנ/2 ועדות הנתבע בעמ' 24) אלא שעד מרכזי זה לא הובא להעיד ולתמוך בתביעה שכנגד וגם מסיבה זו גרסת הנתבעים נותרה כגרסה חסרת בסיס ראיתי.


כפי שלא הוכח כי התובעים נכנסו לדירה, לא הוכחה גם הטענה כי לתובעים מפתח לדירה ולכן הנתבעים אינם זכאים להשבת עלות החלפת מנעול הדירה.


הנתבעים דורשים גם השבת סכום של 1,300 ש"ח אלא שגרסתם לא היתה עקבית בנושא, בעוד שבכתב התביעה שכנגד נטען כי סכום זה שולם עבור ארון מקלחת (סעיף 30),
בתצהיר נ/2 סעיף 11, נטען כי סכום זה שולם עבור 4 מרכיבים שונים שרק אחד מהם-750 ש"ח הוא בגין ארון מקלחת.
בסעיף 99 לתצהירו הראשון נ/1 היתה לנתבע גרסה שלישית לגרסתו עבור ארון המקלחת שולם 1,180 ש"ח ולא אוזכרו מרכיבים אחרים שנוספו רק בתצהיר נ/2 ונסתרו בחקירה הנגדית. סכום של 230 ש"ח הינו למעשה החזר פקדון שהפקידו התובעים בעיריה עבור מונה מים (ר' עדות הנתבע בעמ' 24) כך שלא קמה לנתבעים זכות לקבלו וסכום של 190 ש"ח- הינו סכום שמשולם כפקדון לחברת הגז, הנתבע טען כי הוא זכאי להשבת הסכום אך לא הוכיח כי הנתבעים שילמו במישרין לחברת הגז.


ואם לא די בכך אפנה למכתב ב"כ הנתבעים מיום 28.10.04 (נספח כג' לנ/1) שנשלח מיד לאחר מסירת החזקה ובו מוזכר מספר קטן מאוד של נזקים בהשוואה לחוות דעת מומחה הנתבעים (נ/3) ובמכתב גם נטען כי חלק מהנזקים נגרמו טרם מסירת החזקה בדירה. הכיצד לא הלינו הנתבעים במועד מסירת החזקה על נזקים שנגרמו במכוון לפני המסירה, הכיצד
אין ביטוי לכך בתצהיר הנתבע והכיצד "נולדו" נזקים לא מעטים כגון שבירת מרצפות בין מכתבו של עו"ד ארנון שנכתב סמוך לאחר קבלת החזקה לבין מועד ביקורו של מומחה הנתבעים בדירה. זה השלב להדגיש כי מומחה הנתבעים ביקר בדירה רק ביום 27.9.05 כשנה לאחר מסירת החזקה בדירה ובהעדר תיעוד ממועד מסירת החזקה או ממועד התגלות הנזקים, הרי שאין ראיה הקושרת את הנזקים לתובעים.





סיכום
לאור כל האמור לעיל הנני מורה על דחיית התביעה ודחיית התביעה שכנגד, בנסיבות אלו כל צד ישא בהוצאותיו.












ניתן היום,
כ"ז טבת תשס"ט, 23 ינואר 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 9838/05 יוסי ליברמן, ציונה צליל ליברמן-אביזמיל נ' דוד פרץ, חן פרץ-צפריר (פורסם ב-ֽ 23/01/2009)