פסקי דין על ח'אלד דגש | פסקי דין על נאסר דגש | פסקי דין על טורבו גיר מנסור בע"מ

6268/06 תאמ     08/12/2009




תאמ 6268/06 ח'אלד דגש, נאסר דגש נ' טורבו גיר מנסור בע"מ








st1\:*{behavior: }


בית משפט השלום בנצרת




08 דצמבר 2009

תא"מ 6268-06 טורבו גיר מנסור בע"מ
נ' ח'אלד דגש
ואח'




בקשה מס'

9


בפני
:
כב' השופטת – לילי יונג-גפר
, סגנית הנשיא


המבקשים


1.
ח'אלד דגש


2. נאסר דגש


נגד

המשיבה
טורבו גיר מנסור בע"מ





החלטה

בפני
בקשת הנתבעים לצרף לסיכומיהם הכרעת דין וגזר דין שניתנו נגד מנהל התובעת.

1.
בתום שמיעת הראיות, ולאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, הגישו הנתבעים בקשה זו, בה מבקשים הם לצרף לסיכומיהם הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו נגד מנהל התובעת (להלן: "סלימאן") בת.פ 1062/07 (מחוזי נצרת) (להלן: "התיק הפלילי").
בבקשתם טוענים הנתבעים כי פרוטוקול הדיון מיום 18.9.08 בתיק הפלילי, וכן הודעת סלימאן במשטרה הוגשו כראיה מטעמם באמצעות סלימאן, כשבמועד הגשתם טרם ניתנה הכרעת הדין וממילא לא ניתן גם גזר הדין.
ב"כ
הנתבעים טוען כי מאחר ומדובר ב

פסק דין
, אין כלל צורך ברשות לצרפו לסיכומים והרשות התבקשה רק משום שהסיכומים כבר הוגשו. למעשה מבקש הוא לראות בהכרעת הדין ובגזר הדין כאילו צורפו לסיכומים במקור, ואף הוזכרו בהם בסעיפים 50 ו-55.

2.
התובעת מתנגדת לבקשה. לטענת בא כוחה אין מדובר ב

פסק דין
חלוט שכן הוגש עליו ערעור וביצוע גזר הדין אף עוכב, וממילא אין הוא קביל לפי סעיף 42א (א) לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א- 1971.

דיון
3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת התובעת, מסקנתי כי דין הבקשה להדחות.
4.
סעיף 42א לפקודה, המסדיר את סדרי הדין בכל הנוגע לבקשתו של בעל דין להגיש
פסק דין
פלילי כראיה בתיק אזרחי הקובע כי:
"(א) הממצאים והמסקנות של

פסק דין
חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי". (הדגשה שלי ל.י.ג.).
...
סעיף 195 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע:
'הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק הדין".
מכאן, שגם אם נושא הערעור נוגע לגזר הדין בלבד, הרי ששני חלקי פסק הדין – הכרעת הדין וגזר הדין – חד הם, וכל עוד לא ניתן פסק הדין בערעור, אין פסק דינו של בית המשפט קמא – על שני חלקיו הופך חלוט.
למעשה, די היה בכך כדי לקבוע כי פסק הדין שמבקשים הנתבעים להגיש אינו קביל, שהרי אינו חלוט, וממילא אינו עומד בתנאים הקובעים בסעיף 42א' לפקודת הראיות.
עם זאת, מעבר לנדרש אתייחס גם למספר נקודות לגוף הענין.

5.
הנתבעים מבקשים להגיש את פסק הדין בתיק הפלילי כנגד התובע

שלא כאסמכתא משפטית, אלא כראיה מהותית לעניינים השנויים במחלוקת.
פסק דין
כזה הינו, איפוא, ראיה ככל ראיה אחרת, הטעונה הוכחה במשפט האזרחי, אף אם משקלה רב יותר ממשקלה של ראיה רגילה, באשר מתקיימת חזקה באשר לאמיתות תכנה, אלא אם כן יוכח אחרת (ר' י' קדמי, על הראיות, מהדורת תשס"ד –2003, חלק שלישי, עמ' 1364-1365).

6.
הלכה פסוקה היא כי אין להגיש לבית המשפט ראיות חדשות, לאחר שנסתיים שלב שמיעת הראיות אלא במקרים מיוחדים ולאחר נטילת רשות בית המשפט.
בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת,
אפילו נבע אי הגשתה במועד ממחדלו של בעל הדין המבקש, וזאת במקרים בהם הגשת הראיה הנוספת דרושה לבירור האמת ויש בה כדי לסייע לבית המשפט לעמוד באופן מלא על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין (רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח, פ"ד נה(4) 577).
מכאן, שלצורך ההחלטה האם להתיר הגשת ראיה נוספת לאחר שלב שמיעת הראיות, יש לאזן בין הצורך לשמור על זכויות המתדיין שכנגד לבין הצורך לברר ככל האפשר את עובדות המקרה על מנת ליתן

פסק דין
צודק.

7.
לביצוע האיזון המתאים, נקבעו בפסיקה מספר מבחני עזר, ובין השאר קיומם של טעמים סבירים והוגנים המצדיקים את הגשת הראיה (ר' רע"א 97/87 ענתבי ואח' נ' בקר, פ"ד מא(2), 697); האם הצד המבקש את הבאת הראיה ידע או יכול היה לדעת על קיומה בשלב מוקדם יותר, כשבמקרים בהם התשובה היא לחיוב, יטה בית המשפט בדר"כ שלא להיעתר לבקשה, אלא אם התרשם שהראיה הנוספת עשויה ליתן תרומה משמעותית לגילוי האמת (ע"א 188/89 עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז(1) 661, פסקה 4 לפסק הדין); האם יכול היה המבקש להביא את הראיות בשלב קודם ומדוע לא הובאו בזמן הראוי (ע"א 579/90 רוזין נ' ציפורה בן נון, פ"ד מו(3) 738, פסקה 8 לפסה"ד); וגם כאשר אחד מבלי הדין התרשל עשוי בית המשפט להתיר הגשת ראיה נוספת, כל עוד קבלתה עשויה להשפיע על תוצאות ההליך (ר' רע"א 1297/01 שאוזכר לעיל).

8.
בענייננו אנו, לא נתנו הנתבעים כל טעם של ממש מדוע יש להתיר את קבלת הכרעת הדין כראיה נוספת, בעיתוי בו הוגשה.
השופט קדמי קובע בספרו כי כאשר הנתבע מבקש להגיש

פסק דין
פלילי כראיה מטעמו הוא יוכל להגישו במסגרת פרשתו ככל ראיה אחרת מטעמו, וכן יוכל לעשות זאת בשני שלבים אחרים: בשלב קדם המשפט, באופן שתינתן לשופט האפשרות לקבוע כבר בשלב זה אם ובאיזו מידה יוכל התובע להביא ראיות לסתירת פסק הדין הפלילי;
וכן במסגרת של התנגדות לשאלה המוצגת על ידי התובע לעד, כאשר התשובה הצפויה עומדת בסתירה לפסק הדין הפלילי. במקרה כזה, יוגש פסק הדין הפלילי לביסוס ההתנגדות (ר' י' קדמי, שם, עמ' 1362).

9.
הנתבעים בחרו שלא להגיש את הכרעת הדין של התובע בשום שלב שהוא במסגרת פרשת ההגנה, חרף העובדה כי במועד נתינתה (15.12.08) היו הצדדים בלב פרשת ההגנה, ואין ספק כי ידעו על קיומה, לאור העובדה כי הנתבע 1 הינו המתלונן בתיק הפלילי כנגד התובע.
הנתבעים לא נתנו כל הצדק סביר למחדלם, פגעו בהתנהלותם בעניינה של התובעת, ועל כן אני קובעת כי אין הם רשאים לעשות דין לעצמם להגיש מסמכים אלה תוך העמדת בית המשפט והצד שכנגד בפני
עובדה מוגמרת .
הדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה כי הכרעת הדין אינה תורמת במאומה להוכחת טענותיהם של הנתבעים מאחר ועל פי האמור בה, התובע חזר מכפירתו והודה בעובדות כתב האישום המתוקן נגדו (שעובדותיו זהות לכתב האישום אותו הגישו הנתבעים במסגרת תיק זה), והכרעת הדין הכריעה רק באשר לסעיף הוראת החיקוק בו יואשם התובע, ובהתאמה יורשע בו (ר' סעיף 1 להכרעת הדין ש' 13-15). משכך, הכרעת הדין אינה מוסיפה דבר לראיות הנתבעים, עובדה המהווה שיקול נוסף לדחיית בקשתם.

לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה ומורה על הוצאתם של הכרעת הדין וגזר הדין שצירפו הנתבעים להודעתם ובקשתם.
הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות הליך זה בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ.
המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום,
כ"א כסלו תש"ע, 08 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.






הוקלד על ידי .......







תאמ בית משפט שלום 6268/06 ח'אלד דגש, נאסר דגש נ' טורבו גיר מנסור בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/12/2009)