פסקי דין על גולדווירט אריה | פסקי דין על גולדווירט דיין חסיה | פסקי דין על גולדווירט איריס ואח' | פסקי דין על אורה ברקוביץ

10414/09 בשא     14/12/2009




בשא 10414/09 גולדווירט אריה, גולדווירט דיין חסיה, גולדווירט איריס ואח' נ' אורה ברקוביץ




בעניין:

בתי המשפט
בבית המשפט המחוזי בירושלים
בש"א 10414/09

בר"ע 1125/09

לפני:
כבוד השופט יעקב צבן
-סגן נשיא






בעניין:
1. גולדווירט אריה

2. גולדווירט דיין חסיה
3. גולדווירט איריס
4. גולדווירט ערן
5. ישיבה מקור חיים הצעירה בע"מ


ע"י עו"ד יהושע ננר
המבקשים


נ
ג
ד



אורה ברקוביץ



ע"י עו"ד אברהם אשכנזי
המשיבה

החלטה


1.
בקשה לעיכוב ביצוען של החלטות בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מירית מי-דן) בהן הורה למבקשים לבצע מספר עבודות בנייה בבית ברח' מקור חיים 34 ירושלים (בשא 7859/09 מיום 16.11.09) וזאת בתוך שלושה ימים מיום דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע ביום 30.11.09 (בשא 8457/09).

רקע עובדתי

2.
המבקשים 1-4 הינם הבעלים הרשומים של מקרקעין ועליהם מבנה ברח' מקור חיים 34 בירושלים (להלן: "המקרקעין"). ישיבת מקור חיים הצעירה בע"מ (המבקשת 5) התקשרה עם המבקשים בהסכם שמהותו עסקת קומבינציה, על-פיו אמור להיבנות במקום בניין ובו 18 דירות לפחות. המשיבה, מחזיקה בדירה קטנה בת כ- 50 מ"ר במקרקעין בטענה כי היא דיירת מוגנת. סמוך לדירת המשיבה קיימת דירה נוספת, שהיתה מושכרת בשכירות בלתי מוגנת, והדיירים בה פונו (להלן: "הדירה הסמוכה"). למבקשים ניתן היתר לחפירה ובניית חניון עד לקו אפס, בין היתר במקום בו נמצאת דירת המשיבה וכן הדירה הסמוכה. המבקשים הגישו תביעת פינוי כנגד המשיבה, והמשיבה מצידה הגישה בקשות שונות למתן סעדים זמניים ובהם צו מניעה. ביום 1.4.09 דן בית משפט קמא (כב' השופטת אתי באום – ניקוטרה) בבקשה לצו מניעה שהגישה המבקשת. בית המשפט קבע כי קיימת עילת תביעה לכאורית. כן נקבע כי שימור המצב הקיים משמעו "מצב המקרקעין לאחר ביצוע העבודות, משבוצעו בפועל". לאור האמור, ניתן צו מניעה חלקי, בו נאסר על המבקשים לבצע עבודות בדירת המבקשת כולל חלק החצר בו יש לאפשר לה שימוש. יחד עם זאת, נקבע כי ככל שההיתר מתיר עבודות הריסה בחלקים אחרים של המקרקעין יש לאפשר למבקשים לפעול כאמור ובלבד שהריסת הדירה הסמוכה לדירת המבקשת תיעשה לאחר שקונסטרוקטור מטעם המבקשים יאשר כי הריסה זו לא תפגע באופן כלשהו בדירת המבקשת כל עוד היא מתגוררת בה (בשא 3134/09, נספח ג' לבקשה). ביום 10.9.09 ניתנה למבקשים חוות דעת מאת המהנדס אלי בנואליד, ובהסתמך עליה המשיכו בעבודות ההריסה, ובכללם הריסת הדירה הסמוכה. ביום 24.9.09 הגישה המבקשת בקשה נוספת לבית המשפט ובה ביקשה לקבוע כי בטרם נקיטת כל פעולה על ידי המבקשים בדירה הסמוכה, הם יהיו חייבים לקבל את אישור בית המשפט, ובמידת הצורך אישור מהנדס מטעם בית משפט (נספח ה' לבקשה). ביום 12.10.09 ניתנה החלטה המתירה למבקשים לבצע עבודות בהתאם לחוות הדעת מטעמם ובסייגים שנקבעו בהחלטה. כמו כן, איפשר בית המשפט למשיבה להגיש חוות דעת מטעמה, וקבע כי לאחר הגשת חוות הדעת ישקול שוב טענות הצדדים. בינתיים הגישה המשיבה בקשות נוספות למתן החלטה וכן בקשה למתן צו עשה המורה למבקשים לבצע עבודות שעניינן בהחזרת גג הרעפים למקומם בגג הבנין וכן עבודות איטום. לאחר קיום דיון במעמד הצדדים וחקירת שני המומחים מטעם הצדדים, ניתנה ביום 16.11.09 החלטה בבקשה למתן צו עשה ונקבע כי ממכלול העדויות עולה כי המצב הנוכחי מסוכן למשיבה מפני שחדירת מי גשמים עלולה לגרום לפירוק תקרת הרביץ מעלה דירתה. כן נקבע כי המומחים הסכימו ביניהם כי סכנה זו נגרמה עקב פירוק הגג על ידי המבקשים וכן שהמשך ביצוע עבודות פירוק המבנה יגרום סכנה ממשית למשיבה, אלא אם כן תצא מדירתה בתקופה זו. נקבע כי אין למבקשים זכות לפנות המשיבה לצורך איטום הדירה והריסת הדירה הסמוכה היות ולא נתקיימו תנאי סעיף 131(10) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב – 1972 (קבלת רישיון בנייה להקמת בניין אחר במקום הבניין הקיים בנכס או לשינוי המושכר באופן ניכר וכן העמדת סידור חלוף לרשות הדייר). לכן נקבע כי הדרך הראויה הינה החזרת המצב לקדמותו עובר להסרת הרעפים ויצירת הפתחים בדירה הסמוכה וניתן צו למבקשים להחזיר את הרעפים למקום בגג הבית ולסגור הפתחים שנעקרו בדירה הסמוכה.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור במסגרתה עותרים המבקשים לעכב ביצוע ההחלטה עד למתן הכרעה בערעור.

טענות הצדדים
3.
לטענת המבקשים, סיכויי הערעורים טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתם. המבקשים פעלו לאורך הדרך בהתאם להיתר הבנייה שבידיהם והחלטות בית המשפט. ביצוע החלטת בית המשפט הינה מורכבת, כרוכה בעלויות רבות ומשמעותו המעשית הינה מתן צו מניעה להריסת הדירה הסמוכה שהיא קניינם של המבקשים. בנוסף, קיים פתרון טוב יותר וזול יותר מזה שנקבע עליו המליץ גם המהנדס מטעם המבקשים, ושלא יהיה בו משום עיכוב בקידום הפרויקט. המבקשים היו מוכנים לנקוט בכל אמצעי הזהירות לרבות מינוי מפקח ובמידת הצורך אף לממן למשיבה בעת ביצוע העבודות דיור חלוף. בכל מקרה, עומדת למשיבה האפשרות לעבור להתגורר בדירת בן זוגה עימו התגוררה עד סמוך לפתיחת ההליכים נשוא בקשה זו. סכום הערבות שנקבע על ידי בית משפט קמא לא יכסה את הנזקים שיגרמו למבקשים כתוצאה מביצוע העבודות ועצירת הפרויקט. גם לוח הזמנים שנקבע לביצוע העבודות אינו ראלי. במצב הדברים הנוכחי, הנזק שייגרם למבקשים גדול בהרבה מהנזק שייגרם למשיבה מאי מתן הצו. כמו כן, יש ליתן משקל לשיהוי בהגשת בקשת המשיבה. לבסוף, המבקשים 1-4 אינם אלה שביצעו בפועל את העבודות ולכן אין הצו יכול להיות מופנה כלפיהם, אלא כלפי מבקשת 5.

לטענת המשיבה,
עסקינן בדיני נפשות מול דיני ממונות. בעוד שמתן הצו לעיכוב ביצוע יעמיד את המשיבה בפני
סכנה ממשית – גופנית ורכושית, הרי שאם לא יינתן הצו, ככל שייגרמו נזקים למבקשים הם נזקים ממוניים שניתן יהיה לשפותם בגינם באם יתקבל הערעור. המשיבה הינה בת 79 ומתגוררת בדירה מזה שישים שנה. העבודות שבוצעו על ידי המבקשים לא נעשו במטרה לקדם את הפרויקט, אלא מתוך מטרה לגרום בדרך לא דרך לפינויה של המשיבה מהדירה, ללא מתן פיצוי הולם. סיכויי הערעור להתקבל קלושים – קביעת בית משפט קמא נעשתה על סמך תשתית עובדתית שנפרסה לפניו ממנה עולה כי דירת המשיבה נתונה בסכנה בעקבות עבודות הפירוק שבוצעו. גם מסקנת בית משפט קמא כי אין למבקשים זכות לדרוש פינוי המשיבה מדירתה בוססה על הנסיבות שנפרסו בפני
ו. באשר למאזן הנוחות – הרי שאם יתקבל הערעור לא יהיה קושי בהשבת המצב לקדמותו. מדובר לכל היותר בעלויות כספיות שידונו בסיומו של ההליך, ובכל מקרה אין בכך כדי להצדיק עיכוב ביצוע.

דיון
4.
כלל הוא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, ועל המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל לשכנע כי קיים נימוק אשר יצדיק להיעתר לבקשתו (בש"א 3158/91 שמואל פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין דה, פ"ד מה (5) 499, פיסקה 5). בדונו בעיכוב ביצוע שוקל בית המשפט שני שיקולים עיקריים: סיכויי ההצלחה בערעור, ואם יזכה המערער בערעורו, לאחר שפסק הדין כבר בוצע, יהא זה מן הנמנע, או קשה, להשיב את המצב לקדמותו (א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה שביעית, תשס"ג – 2003) (להלן: "א. גורן"), בעמ' 527). סיכויי הערעור והנזק הצפוי תלויים זה בזה ומושפעים זה מזה. בשלב הראשון שוקל בית המשפט את סיכויי הערעור. אם הגיע למסקנה כי טובים הסיכויים שיבוטל פסק הדין, או אם הגיע למסקנה כי הסיכויים לכך קלושים, כך פוחת משקלו של השיקול השני, שהוא היחס שבין הנזקים הצפויים לכל אחד מבעלי הדין אם יעוכב הביצוע. אולם אם סיכויי הערעור מאוזנים או שלא ניתן להעריך אותם, יעבור מרכז הכובד אל השיקול השני (הנזק הצפוי) והוא שיכריע (ד. בר-אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" (חלק א', מהדורה שישית, אפריל 2005) (להלן: "בר-אופיר"), בעמ' 174). על המבקש את עיכוב ביצועו של פסק הדין, לשאת בנטל להראות כי בלא העיכוב יגרם לו נזק חמור ובלתי הפיך, ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (שם, בעמ' 176).

5.
אף אם אניח לטובת המבקשים כי סיכויי הערעור טובים, דין הבקשה להידחות מהטעם כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה. המבקשים טוענים לנזקים כספיים: עלויות ביצוע העבודות ועיכוב בביצוע הפרויקט. כאשר מדובר בעיכוב ביצוע של

פסק דין
כספי, משקל הכלל בדבר ביצוע מיידי של פסק הדין גובר, שהרי מימוש

פסק דין
לתשלום כסף הינו בדרך כלל הפיך על דרך ההשבה (עא 3338/06 אי.סי.אמ יצרני מיזוג אויר בע"מ בפירוק נ' עו"ד ברוך חכים מפרק החברה, פיסקה 10 (ניתן ביום 15.5.06, פורסם באתר נבו). כדי לזכות בעיכוב ביצוע של

פסק דין
כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור – לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו. טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר יכולתו של זה להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, אינה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת (שם, שם; א. גורן, בעמ' 528).

לשם ביסוס בקשתם היה על המבקשים להוכיח כי באם יזכו בערעור, לא יוכלו להיפרע נזקיהם מהמשיבה, אך זאת לא עשו. לגופן של טענות בדבר הוזלת עלויות ביצוע התיקונים וביצוען בדרך הפוגעת בהם פחות, בידי המבקשים להגיש בקשה לבית המשפט אשר יבחן ההצעה לגופה, אולם, אין בעובדה בלבד כי ישנן דרכים אחרות לביצוע העבודות כדי להצדיק עיכוב ביצוע. החלטת בית משפט קמא מבוססת על הכרעות עובדתיות שנקבעו לאחר חקירת שני המומחים. נקבע כי במצב הנוכחי דירת המבקשת אינה בטיחותית, וכי אם יעוכב ביצוע ההחלטה יגרמו הגשמים לנזק בלתי הפיך לגג המבנה והתקרה עלולה לקרוס. אציין בהקשר זה כי הנזקים העיקריים הנטענים על ידי המשיבה נוגעים לנזקים מפני החורף. מטבע הדברים מדובר בתקופה קצובה, לא ארוכה, שלאחריה ניתן יהיה לבחון מחדש המשך העבודות בדירה הסמוכה.

לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות.

התוצאה
6.
הבקשה נדחית.
החלטת בית משפט קמא מיום 16.11.09 תבוצע עד 21.12.09.
המבקשים ישאו בהוצאות הבקשה ועוד שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ + מע"מ.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ז בכסלו התש"ע (14 בדצמבר 2009), בהעדר הצדדים.

יעקב צבן
, שופט, סגן נשיא








בשא בית משפט מחוזי 10414/09 גולדווירט אריה, גולדווירט דיין חסיה, גולדווירט איריס ואח' נ' אורה ברקוביץ (פורסם ב-ֽ 14/12/2009)