פסקי דין על יגאל בן שבת

9819-11/09 מת     18/11/2009




מת 9819-11/09 מדינת ישראל נ' יגאל בן שבת




בפני
כב' השופטת ריבה שרון
9798-11-09
המבקשת
מדינת ישראל

נגד
המשיב
יגאל בן שבת
(עציר)
<#2#>
נוכחים: המשיב באמצעות הליווי
ב"כ המבקשת: פקד פלןמו
ב"כ המשיב: עו"ד דנה פישר – דורי
(סניגוריה ציבורית), עו"ד שוורצברג חיים
החלטה

כנגדה המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של מעשה מגונה בפומבי וכן הפרה הוראה חוקית. תמצית כתב האישום הינה כי בשני מקרים שונים חשף המשיב את איבר מינו ושפשף אותו בפני
המתלוננת. עוד ע"פ כתב האישום, מעשים אלה בוצעו כאשר השיב אמור היה להיות במעצר בית בבית אימו ובפיקוחה. יצוין כי הכתובת בה בוצעו לכאורה עבירות נשוא כתב האישום בשני המקרים המפורטים בו בוצעו לכאורה בכתובות שאינן כתובת מעצר הבית.

המשיב הודה בקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

יחד עם זאת מבקש הוא, באמצעות הסנגור, להשתחרר לחלופת מעצר בבית אמו ובפיקוח אחיו. טוען הסנגור המלומד כי המשיב חולה וסובל מפיגור.

חשוב לציין כי המשיב נשלח לבדיקה פסיכיאטרית אשר נתקבלה היום. בחוו"ד מיום 17.11.07 קובע הפסיכיאטר כי אין עדות למצב פסיכוטי פעיל, כעת ובעת ביצוע המעשים וכי לכן הוא אחראי לביצוע המעשים בהם מואשם כי הוא כשיר לעמוד לדין, מבחין בין טוב לרע בשיחה עימו וכי אין מקום לטיפול במסגרת אשפוז פסיכיאטרי. יודגש עם זאת כי ע"פ חוו"ד, ובשונה מהדרך שבה ככל הנראה מגדירה סביבתו של המשיב את מצבו, הוא אובחן כלוקה בפיגור שכלי קל, אף שלא הוכר ע"י השירות למפגר. עוד חשוב לציין לצורך ההחלטה את האמור לעניין מצבו הנפשי של המשיב שלמרות כי לא הובחן כעונה להגדרת לוקה במחלת נפש, אובחן כמי שמפגין דפוסי התנהגות הנוגעים מהפרעה בשיפוט הנובעת מהפיגור והפרעה בריסון הדחף הנלוות לכך. ציינתי זאת, למרות שבד "כ איני נוהגת לציין פרטים מתוך חוו"ד, אלא מפנה לחלקים בה, רק משום שהעניין עלה בדברי הסנגור.

המבקשת התנגדה תחילה לשחרור לחלופה, ודאי שלא לפיקוח של האם שתחת פיקוחה לכאורה נעברו העבירות נשוא כתב האישום הנוכחי. טרם יתקבל תסקיר שירות המבחן אשר יבחן את האפשרויות לחלופת מעצר בכלל, לרבות בחינת האפשרות לחלופה מוסדית. יחד עם זאת- תוך הבעת אמפתיה למצבו של המשיב, ניאותה המבקשת לבחון עקרונית אפשרות לשחרור לחלופה בטרם תסקיר ובמקביל לו אך ביקשה לשמוע את פרטי המפקח שהוצע ולהתרשם ממנו טרם תתן את עמדתה הסופית בדבר התאמתו לשמש כמפקח למשיב.

בחנתי את כתב האישום והבקשה. שמעתי ושקלתי את טענות ב"כ הצדדים. שמעתי את המפקח המוצע.
אני מאמינה שבית המעצר אינו מקום טבעי עבור המשיב, למרות שאינו מוכר באופן רשמי כסובל מפיגור ממשי או ממחלת נפש. הא-ראיה בהקשר זה כי המשיב הורשע בעבר כמה וכמה פעמים ונגזר דינו והא אף נידון לעונשי מאסר על תנאי. כל זאת בגין מספר לא מועט של עבירות בגין מעשים מגונים בהם הואשם, ראו בהקשר זה סעיף 7 לבקשה. המשיב זקוק לטיפול רפואי והדבר מוצא ביטוי ופירוט בחוו"ד הפסיכיאטרית. מאידך – מצבו הבלתי יציב מהווה ללא ספק סכנה לביטחון הציבור ושלומו. במבחן המציאות, כמות האישומים והיקף העבר הפלילי כמו גם האבחנה שבחוו"ד במ\1 מדברים בעד עצמם. ללא טיפול ופיקוח מלא והרמטי, הציבור התמים מצוי בסכנה. איני יכולה להסכים עם גישת הסנגור כי אין מדובר בעבירה חמורה, שכן – הואיל והמשיב, למרבה הצער אינו שולט בדחפיו הרי שלא ניתן לדעת מתי וכלפי מי תעבר העבירה. כך- הן ציבור הבגירים והן ציבור קטינים וחסרי ישע חשוף לסכנה של התקלות בסיטואציה שהשלכותיה עשויות להיות קשות ולא רק לא נעימות.
על ביהמ"ש לאזן בין הצורך לשמור על ביטחון הציבור מצד אחד ולהימנע מפגיעה בחרותו של אדם שלא לצורך – מצד שני.
נשאלת השאלה האם בחלופה שהוצאה יש כדי לאיין מסוכנותו של המשיב
לא בלי היסוס ולאחר התלבטות, אני סבורה כי יש צורך במקרה זה בתסקיר דחוף של שירות המבחן לבחינת התאמת האח כמפקח.
ליבי לאמו של המשיב אשר מצוקתה וצערה על מעצרו הנוכחי של בנה ניכרים על פניה. אין לי גם ספק ברצונו של אחי המשיב לסייע בידיו להשתחרר ממעצר. גם התרשמתי ממנו ומכנותו, למשל- כאשר ציין בפני
כי הוא סבור שאחיו אינו מסוכן לציבור . ואולם- אני חוששת כי הריחוק הגיאוגרפי בין השניים, העובדה שהאח שי אינו מעורב כמעט בחיי אחיו המשיב, כפי שהודה בכנותו, הנימה בה התייחס לעבירות המיוחסות לאח ואמירתו כי הוא סבור שהאח אינו מסוכן לציבור, מעוררת את החשש כי אינו מבין את עצמת הבעייתיות, את עוצמת המסוכנות, את הקושי של המשיב לשלוט על דחפיו, ואם כך- כיצד ישמור עליו וישמש כגורם מרתיע ומפקח עבורו?. אפילו האם, המכירה היטב את המשיב ומלווה את הטיפול בו, לא הבינה כנראה את המסוכנות העצומה, ואפשרה לו לצאת ממעצר הבית. ואם תמצי לאמר כי אין מדובר בהפרה של ממש כפי שרמז הסנגור המלומד, למרות שהסכים לראיות לכאורה, עדיין היא הנותנת. שכן – המשיב נוטל טיפול תרופתי באופן קבוע, כך נמסר, ובכל זאת לא שלט בדחפיו בעת ביצוען לכאורה של העבירות נשוא כתב האישום הנוכחי.
במאמר מוסגר אציין כי האח הסכים תחילה לשמש כמפקח למשך חודש חודשיים ורק לאחר שהצגתי בפני
ו כי הסכמה כזו תעורר קושי, הסכים להתחייב לפרק זמן בלתי מוגבל.

סוף דבר- אני בדעה כי יש עקרונית, יש מקום לחלופת מעצר. ואולם- יש צורך כי מהות החלופה וזהותה ותוכנה תבחנה על ידי שירות המבחן.
אבקש עם זאת תסקיר בהול בשים לב למצבו המיוחד של המשיב.

אשר על כן אני מורה כדלקמן:
המשיב ייעצר עד החלטה אחרת.
כתבה אישום, הבקשה, פרוטוקול הדיון וחוו"ד פסיכיאטרית יועברו לשירות המבחן למבוגרים המתבקש ליתן תסקיר דחוף ביותר בעניינו של המשיב. אבקש כי בראש ובראשונה תבחן התאמת אחיו של המשיב - מר שי בן שבת, לשמש לו כמפקח במעצר בית. לנוחות 03/9336299, טל' של האח שי- 050/6920159.
שירות המבחן מתבקש אף לפעול בדחיפות לעירוב שירותי הרווחה אשר אני מבינה כי פועלים לסייע במציאת מוסד שיתאים למשיב.
העתק הפרוטוקול יועבר ע"י המזכירות גם לשירותי הרווחה אשר יבדקו אם ניתן לזרז את מציאת ההוסטל המתאים לאור מצבו הייחודי של המשיב.
אבקש כי גם הסנגור יואיל לפנות ולהעביר את כ. האישום הבקשה והפרוטוקול לשירותי הרווחה.

לבית המעצר: נוכח מצבו הייחודי של המשיב, ושומעת אני כעת ממנו כי הציקו לו כאשר שהה בתא המעצר של בית המשפט, אבקש כי ישהה תחת השגחה צמודה, פיקוח וכן כי יושם במב"ן, באגף המתאים למצבו.
בנוסף- אני מורה כי רופא בית המעצר יפנה בדחיפות לפסיכיאטר המחוזי ויקבל את ההנחיות שתבטחנה כי המשיב יקבל את הטיפול התרופתי הנחוץ לו לשם איזון מצבו, כל עוד הינו עצור.

המשך הדיון בבקשה יתקיים ביום 26/11/09 בשעה 14:30. המשיב יובא לדיון באמצעות הליווי.
מועד זה נקבע לבקשת הסנגור, לאחר שהצעתי מועד מוקדם יותר שלא היה אפשרי מבחינתו. אני מקווה עם זאת שהדחייה הנוספת תבטיח קבלת תסקיר עד לדיון.

אבקש כי שירות המבחן ימציא תסקיר מעצר דחוף עד לא יאוחר מבוקר הדיון ומודה אני מראש לשירות המבחן על התגייסות למאמץ מיוחד במקרה זה.

<#7#>

ניתנה והודעה היום א' כסלו תש"ע, 18/11/2009 במעמד הנוכחים.
ריבה שרון
, שופטת
החלטה
המשיב יובא לאחר הדיון בפני
הפסיכיאטר המחוזי אשר יועיל בנסיבות העניין להודיע האם אין מקום כי המשך המעצר יעשה תחת אשפוז, ובתנאי מעצר, לפחות עד מועד הדיון הבא.
היה והפסיכיאטר המחוזי יקבע כי אין מקום לכך, יודיע לבית המעצר על מנת שיוחזר וכל עוד לא הוחזר, ישהה כאמור באשפוז בתנאי מעצר. במקרה כזה- ייתן הפסיכיאטר המחוזי את כל ההנחיות הרפואיות והאחרות לצורך המשך מעצרו של המשיב
היה ומסיבה כלשהי המשיב יוחזר לבית המעצר, הוא ישהה כאמור לעיל במב"ן עד לדיון הבא אליו יובא על ידי הליווי.
<#9#>

ניתנה והודעה היום א' כסלו תש"ע, 18/11/2009 במעמד הנוכחים.
ריבה שרון
, שופטת
3
בית משפט השלום בפתח תקווה
מ"ת 9819-11-09 מדינת ישראל
נ' בן שבת(עציר)
18 נובמבר 2009








מת בית משפט שלום 9819-11/09 מדינת ישראל נ' יגאל בן שבת (פורסם ב-ֽ 18/11/2009)