פסקי דין על טל עופר ואחרים | פסקי דין על מועצה מקומית אלעד

105/09 תמ     15/12/2009




תמ 105/09 טל עופר ואחרים נ' מועצה מקומית אלעד










בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים




15 דצמבר 2009

ת"מ 105-09 טל עופר ואחרים
.... נ' מועצה מקומית אלעד





בפני

כב' השופטת
רות רונן

תובעים

1.

טל עופר ואחרים
....


נגד

נתבעים

1. מועצה מקומית אלעד






פסק דין


המבקשים הגישו נגד המשיבה (להלן: "העיריה") תביעה ובקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית.

עניינה של התביעה היה חיוב שחייבה העירייה את תושביה בתשלומים בגין אגרת אחזקת שפ"פ (להלן: "האגרה"), המבקשים טענו כי האגרה נגבתה ללא סמכות ובאופן בלתי חוקי. בתגובה לבקשה הודיעה העירייה כי היא חדלה לגבות את האגרה הנ"ל כבר מיום 1.1.08, וכי מטעם זה יש לסלק את התביעה ואת הבקשה על הסף.

המבקשים הגיבו לבקשת העירייה, וטענו כי היא ממשיכה לגבות את האגרה ממי שהאגרה הוטלה עליו לפני מועד ההודעה על חדילת הגבייה, קרי מי שחייב כסף לעירייה בגין התקופה בטרם בוטלה האגרה. בישיבת יום 20.10.09 הבהיר ב"כ המשיבה כי "החל מיום 1.1.08 לא גובים יותר את התשלום. הדבר היחיד שנשאר הוא לגבי מיעוט של התושבים שלא פרעו חיובים משנים לפני 2007, עבור שירות שקיבלו, ועל כן החוב הזה רשום כחוב בספרי העירייה".

לאחר ישיבה זו הודיעה העירייה ביום 3.11.09,
כי לא תגבה יותר את האגרה שבשלה הוגשה הבקשה, ובכלל זה היא לא תגבה חובות הכרוכים באגרה, גם בהתייחס לשנים קודמות. לכן, ומכוח ס' 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – 2006, אני דוחה את הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית.

הצדדים העלו בכתב את טענותיהם ביחס לשכר טרחת עורכי הדין של המבקשים והגמול למבקשים עצמם.

המבקשים טענו כי מדובר בחיוב בלתי חוקי של האגרה שנגבה מתושבי העיר במשך 9 שנים. המבקשים טענו כי לא היה ממש בטענת העירייה לפיה היא חדלה לגבות את החיוב שנה וחצי קודם להגשת התביעה, שכן האגרה נגבתה גם לאחר הגשת הודעת העירייה על חדילת הגביה. רק לאחר ישיבת 20.10.09 הודיעה המשיבה על חדילה מוחלטת של הגבייה.

המבקשים טענו כי יש לפסוק גמול ושכר טרחה הולמים, לאותם מבקשים שבאמצעות הגשת תביעה ייצוגית הביאו להפסקת גבייה, בעיקר במקרים כמו המקרה דנן, בהם הרשות עושה שימוש בזכות שנתונה לה מכוח ס' 9(ב) הנ"ל לחוק תובענות ייצוגיות. הם טענו כי העירייה במקרה דנן לא נהגה בתום לב, שכן היא ידעה היטב על הבעייתיות הכרוכה בגביית האגרה, ולמרות זאת היא המשיכה לגבות אותה – רק נוכח האפשרות שהיתה לה להתחמק מהשבת התשלומים מכוח ס' 9(ב) לחוק.

המבקשים טענו כי בהגשת התביעה הם נטלו על עצמם סיכון משמעותי, כי הגשת התביעה וניהולה היו כרוכות בעלויות גבוהות, כי היתה להם טרחה רבה גם עובר להגשת התביעה, וגם לאחר מכן.
עוד נטען כי לקבוצה צמחה תועלת כלכלית כתוצאה מהגשת התביעה, כאשר הקבוצה שהרוויחה מהמהלך כוללת כ-1,000 בתי אב. מעבר לכך צמחה תועלת ציבורית מהמהלך, כאשר פסיקת הוצאות וגמול ריאליים ייצרו מוטיבציה לתובעים חדשים להגיש תביעות דומות נוספות.

העירייה טענה כי הבקשה הנוכחית היא שכפול של בקשה קודמת שהוגשה על ידי אחרים באותו נושא בדיוק. היא טענה כי סיכויי התביעה היו קלושים מלכתחילה, משום שהאגרה נגבתה לכיסוי עלויות שירות בלבד, כאשר השירותים שניתנו כנגד האגרה היו שירותים שאינם חלק מחובותיה של העירייה. העירייה הוסיפה וטענה כי הבקשה הוגשה לאחר שהעירייה כבר חדלה מהגבייה, וכי היא הוגשה בסמוך לאחר הגשת הבקשה הקודמת. פסיקת הוצאות תעודד הגשת בקשות עוקבות, רק כדי לזכות בהוצאות.

עוד נטען כי המבקשים דנן היו כיסוי לבעלי האינטרס האמיתיים, כי ב"כ המבקשים לא בטאו בבקשה כל מומחיות, משום שהבקשה מבוססת באופן מלא על הבקשה הקודמת. בבקשה לא הושקעה עבודה רבה – לא בהכנתה, ולא בדיונים המעטים שהיו בה. סכום התביעה האמיתי לכול חברי הקבוצה עמד לכול היותר על סך של 537,000 ₪, והקבוצה לא הפיקה כל תועלת מהבקשה. העירייה הפנתה לפסקי דין אחרים ולהוצאות שנפסקו בהם, תוך אבחונם מהנסיבות דנן – הן מאחר שהעירייה חדלה לגבות את האגרה במקרה דנן עוד בטרם הגשת הבקשה, והן לאור סכום התביעה.

דיון

כעולה מכול האמור לעיל, הבקשה דנן הועילה בעיקרה לקבוצה של תושבי אלעד שטרם שילמו את חובותיהם בגין האגרה שהוטלה על התושבים עד יום 1.1.08. כאמור, ממועד זה ואילך – חדלה העירייה לגבות את האגרה, כאשר חדילת הגבייה היתה קודם למועד הגשת הבקשה והתביעה דנן.

מדובר אם כן בבקשה שהועילה לקבוצה מצומצמת של תושבים. בהתאם להערכת העירייה שלא נסתרה, מדובר בתביעה שהסכום הכולל שלה עמד על כחצי מיליון ₪. מדובר בתביעה הדומה לתביעה אחרת שהוגשה לפניה. החלטת העירייה על הפסקת הגבייה התקבלה לאחר הגשת התביעה הקודמת, כאשר כאמור התביעה דנן הועילה רק לבעלי חובות קודמים לעירייה.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש לחייב את העירייה לשאת בהוצאות המבקשים ולשלם להם גמול בסכום שיביא בחשבון הן את הסכום הכולל הלא גבוה שהיה נפסק לזכות הקבוצה לו היתה הבקשה מתבררת, והן את העובדה כי לבקשה קדמה תביעה דומה, שהיה בה כדי לסייע הן לקבוצה והן למבקשים ולבאי כוחם.

אני מחייבת את העירייה לשאת בשכר טרחת ב"כ המבקשים בסכום של 25,000 ₪ + מע"מ, ובגמול שני המבקשים בסכום של 8,000 ₪ + מע"מ.

ניתנה היום,
כ"ח כסלו תש"ע, 15 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.








הוקלד על ידי .......







תמ בית משפט מחוזי 105/09 טל עופר ואחרים נ' מועצה מקומית אלעד (פורסם ב-ֽ 15/12/2009)