Google

עזבון המנוחה אלקה קליין ע"ה ועוד 29 אח' - בית הדין הרבני הגדול, בית הדין הרבני האזורי, כב' האב"ד הרב אברהם שרמן ואח'

פסקי דין על עזבון המנוחה אלקה קליין ע"ה ועוד 29 אח' | פסקי דין על בית הדין הרבני הגדול | פסקי דין על בית הדין הרבני האזורי | פסקי דין על כב' האב"ד הרב אברהם שרמן ואח' |

7206/09 בג"צ     15/12/2009




בג"צ 7206/09 עזבון המנוחה אלקה קליין ע"ה ועוד 29 אח' נ' בית הדין הרבני הגדול, בית הדין הרבני האזורי, כב' האב"ד הרב אברהם שרמן ואח'




פסק-דין בתיק בג"ץ 7206/09



בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


בג"ץ 7206/09



בפני
:

כבוד השופט א' גרוניס


כבוד השופטת א' חיות


כבוד השופט ח' מלצר


העותרים:
עזבון המנוחה אלקה קליין ע"ה ועוד 29 אח'



נ


ג


ד



המשיבים:

1. בית הדין הרבני הגדול



2. בית הדין הרבני האזורי



3. כב' האב"ד הרב אברהם שרמן


4. כב'
האב"ד הרב משה תופיק


5. כב' האב"ד הרב אברהם שינפלד


6. כב' האב"ד הרב דב דומב


7. כב' הדיין ציון בוארון


8. כב' הדיין שלמה בן שמעון


9. כב' הדיין חגי איזרר


10. כב' הדיין הרב עמרם אבוזגלו


11. כב' הדיין הרב אברהם ריגר


12. מנהל בתי הדין הרבניים


13. בית משפט המחוזי תל אביב -כב' השופטת מיכל אגמון


14. הנהלת בתי המשפט


15. היועץ המשפטי לממשלה


16. האפוטרופוס הכללי


17. רשם ההקדשות


18. סידני קסירר


19. מרדכי לוי


20. עמותת חסידי סטראשאלא


21. הרב צבי ביאלוסטוצקי


22. עו"ד אבי מאיר - כונס הנכסים הזמני


עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים



בשם העותרים:
עו"ד אלקנה בישיץ

בשם המשיבים 17-1:
עו"ד שרון רוטשנקר

בשם המשיב 18:
עו"ד נעמה צורף

המשיב 19:
בעצמו
המשיב 20:
בעצמו
המשיב 21:
בעצמו
המשיב 22:
בעצמו



פסק דין

השופט ח' מלצר
:

1.
עניינה של העתירה שבפני
נו בפסק בוררות שניתן על ידי בית הדין הרבני הגדול
, העומד היום לאישור או לביטול בפני
בית המשפט המחוזי בתל-אביב (ה"פ 967/05, בפני
כב' השופטת
מ' אגמון-גונן
). עניינו של הליך הבוררות בזכויות בנכס הממוקם ברחוב רבי עקיבא שבבני-ברק (להלן:
הנכס
). הסעד המבוקש, כפי שהוא מנוסח בעתירה, הוא כי בית משפט זה יורה לבתי הדין הרבניים להימנע מלשבת כבוררים בענייני ממונות, בניגוד להלכה שנקבעה בבג"ץ 8638/03
סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול

(לא פורסם, 6.4.2006) (להלן:
הלכת סימה אמיר
). עוד מבקשים העותרים להורות למנהל בתי המשפט ליישם את
הלכת סימה אמיר
ולהימנע מלדון בבקשות לאישור פסקי בוררות שכאלה, ולהורות על ביטול כתבי הסירוב שהוצאו על ידי בית הדין הרבני במסגרת אותם הליכי בוררות, בניגוד להלכה שנקבעה בבג"ץ 3269/95
כץ נ' בית הדין האזורי בירושלים
, פ"ד נ(4) 590 (1996) (להלן:
הלכת כץ
).

2.
לאחר הגשת העתירה, הוסיפו העותרים וביקשו ליתן צו ביניים האוסר על מי מן המשיבים לפרסם את כתבי הסירוב שהוצאו במסגרת הליך הבוררות, וצו ביניים המורה לכב' שופטת
מ' אגמון-גונן
להימנע מליתן

פסק דין
בבקשה לביטול פסק הבוררות עד להכרעה בעתירה. מאוחר יותר הודיעו העותרים כי הבקשה למתן צו ביניים – ככל שהיא נוגעת למתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי – התייתרה, כיוון שעל פי החלטת כב' השופטת
מ' אגמון-גונן
מתאריך 1.12.2009 יעוכב מתן פסק הדין עד להכרעה בעתירה זו.

3.
ביקשנו מן העותרים להסביר מדוע אין די מבחינתם בהליכים המתקיימים בפני
בית המשפט המחוזי הנכבד בתל-אביב. בהודעתם טענו העותרים כי מבין כל העותרים בעתירה רק עותרת אחת היתה צד להליך הבוררות, וכי ישנם 21 עותרים נוספים בעתירה הנפגעים מפסק הבוררות, אך אינם צד להליך המתקיים בפני
בית המשפט המחוזי. לעומת זאת, במסגרת עתירה זו "התקבצו להם כל הצדדים, מי כעותרים מי כמשיבים", כך לדברי העותרים, ועל כן בית משפט זה יכול – כניסוחם – "לשים קץ לסוגיה".

4.
בתגובת המשיבים 17-1 (להלן:
המדינה
) נטען כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי, וכי ההליכים התלויים ועומדים בפני
בית המשפט המחוזי בתל-אביב מלמדים שדרך זו מוכרת לעותרים. לחילופין טוענת המדינה כי דין העתירה להידחות מחמת הסעדים הכוללניים מדי המבוקשים בה.

5.
גם לשיטתו של המשיב 18 (הוא התובע בהליך הבוררות) דין העתירה להידחות על הסף, בשל אי-מיצוי ההליכים בפני
בית המשפט המחוזי. עוד הוא מוסיף כי רובם המוחלט של העותרים אינם נפגעים לגישתו מפסק הבוררות כיוון שהפסק האמור כלל אינו מתייחס אליהם. לגופו של עניין נטען כי לתפיסתו
הלכת סימה אמיר
אינה חלה על פסק הבוררות, נושא עתירה זו, כיוון שהוא ניתן על ידי בית הדין הרבני האזורי
בשנת 2001 ואושר על ידי בית הדין הרבני הגדול
– בשנת 2005 – כל זאת לפני שיצאה
הלכת סימה אמיר.

6.
עמדתם של המשיבים 21-19 (הם חלק מן הנתבעים בהליך הבוררות) היא כי פסק הבוררות ניתן בחריגה מסמכות וחרף התנגדותם להליך הבוררות, ועל כן יש לקבל את העתירה.

7.
לאחר עיון בעתירה ובתגובות לה, באנו לכדי מסקנה כי
דין העתירה – להידחות על הסף.

8.
במקרה זה, חרף הטענות, המוצגות כעקרוניות, המועלות בעתירה כנגד פעולתם של בתי הדין הרבניים – כבוררים בענייני ממונות, ביסוד העתירה עומדות השגות העותרים על פסק בוררות ספציפי בעניינם הפרטני של הצדדים. כידוע, "מושכלות ראשונים הם, כי בית משפט זה לא נועד להחליף את ערכאות השיפוט המוסמכות, והוא לא יזקק לעתירה, מקום שנתון לעותר סעד חלופי" (בג"ץ 5090/06
פלונית נ' בית המשפט לענייני משפחה באילת
(לא פורסם, 30.7.2006). ראו גם: בג"ץ 7190/05
לובל נ' ממשלת ישראל
(לא פורסם, 18.1.2006)). דרך המלך להעלאת טענות כנגד פסק בוררות ספציפי היא איפוא על ידי הגשת בקשה לביטול פסק הבוררות לבית המשפט המחוזי על פי סעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968

(להלן:
חוק הבוררות
). רק לאחרונה נדחתה על הסף עתירה, במסגרתה נתבקשו סעדים הדומים לסעדים המבוקשים בעתירה שלפנינו (בג"ץ 2531/09
רטנר נ' מנהל בתי הדין הרבניים
(לא פורסם, 17.5.2009)). ב

פסק דין
זה נאמר מפורשות כי הדרך הנאותה להשיג על פסק בוררות קונקרטי של בית הדין הרבני הוא בבקשה לביטול פסק בוררות שיוגש לבית המשפט המחוזי, ולא בעתירה כוללנית המופנית כנגד הגורמים המינהליים של מערכות המשפט השונות.


לא זו בלבד שבית המשפט המחוזי הוא הערכאה המתאימה לתקיפת פסק הבוררות הנדון, אלא, כעולה מן העתירה עצמה, כבר הוגשה בקשה לביטול פסק הבוררות לבית המשפט המחוזי הנכבד בתל-אביב, והליך זה עדיין תלוי ועומד. בתגובה המקדמית שהוגשה על ידי פרקליטות המדינה נמסר כי מבדיקה מול הנהלת בתי המשפט עולה כי תשעה מבין העותרים וארבעה מבין המשיבים הקשורים לפרשה – שותפים להליך המתנהל בבית המשפט המחוזי הנכבד. עוד נמסר כי במסגרת הליכים אלה הועלתה שאלת סמכותו של בית הדין הרבני לדון וליתן פסק בוררות לאור
הלכת סימה אמיר,
ואף הוגשה בקשה לביטול כתבי הסירוב שהוצאו במסגרת אותו הליך מכוח
הלכת כץ.
בהקשר זה נציין כי ככלל, בית משפט זה לא יאפשר ניהול מקביל של הליכים בשאלה משפטית זהה, הן בפני
בית משפט זה והן בפני
ערכאה מוסמכת אחרת (ראו: בג"ץ 4622/99
לשם הפקות בע"מ נ' הנהלת בתי-המשפט
(לא פורסם, 19.7.99); בג"ץ 8587/04
הללי (חבאני) נ' ממשלת ישראל
(לא פורסם, 24.1.2005)).

הנה כי כן, מבלי להביע דעה לגבי טענות העותרים לגופן – יש להניח לבית המשפט המחוזי להכריע בסוגיות שהובאו לפתחו, כשעל הכרעתו ניתן יהיה, במידת הצורך, להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (על פי סעיף 38 ל
חוק הבוררות
).

9.
ההסבר שנתנו העותרים לכך שהגישו עתירה זו במקביל להליכים המתנהלים בבית המשפט המחוזי – איננו מניח את הדעת. אמנם אין זהות מלאה בין הצדדים להליך בבית המשפט המחוזי הנכבד לבין הצדדים בעתירה שלפנינו, אך אין לייחס משקל נכבד לטענת העותרים לפיה במסגרת עתירה זו רוכזו כל בעלי העניין בנכס, ועל כן ניתן בהזדמנות זו, כדבריהם, "לשים קץ לסוגיה". ברור כי הליך של בג"ץ אינו ההליך המתאים להכרעה בסוגיית הזכויות בנכס, נשוא המחלוקת – שאלה שהיא, בין השאר, פועל יוצא מההשגות שהועלו כנגד פסק הבוררות. אמנם, יתכן שפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד לא יביא לסיומו של הסכסוך סביב הזכויות בנכס, כיוון שלא כל בעלי העניין היו צדדים להליך הבוררות, ואולם כאשר זהו מצב הדברים – כל אדם המעוניין לטעון לזכויות בנכס רשאי לפנות לערכאה המתאימה בהליכים הראויים לקבלת הסעד הרצוי. בכל מקרה אין מקומן של טענות אלה בעתירה לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ.

10.
לקראת סיום, נעיר גם כי אין עתירה זו מהווה המסגרת המתאימה לבירור עקרוני של סוגיית יישומה של
הלכת סימה אמיר
. כבר נפסק לא אחת כי בית משפט זה לא ייזקק, על פי רוב, לעתירות בהן הסעד המבוקש הוא סעד כוללני, שאינו מעוגן בתשתית עובדתית קונקרטית (ראו: בג"ץ 1901/94
לנדאו נ' עירית ירושלים
, פ"ד מח(4) 403 (1994)). במיוחד נכונה הלכה זו מקום בו הנושא מתעורר אגב טיפול בסכסוך פרטיקולארי (ראו: בג"ץ 2581/91
סלחאת נ' ממשלת ישראל
, פ"ד מז(4) 837, 840 (1993)). בענייננו, אין מקום איפוא לעת הזו – לדיון עקרוני בשאלת יישומה הכולל של
הלכת סימה אמיר
, כשדיון קונקרטי בענין צפוי להתקיים ממילא בבית המשפט המחוזי הנכבד, אגב הדיון בשאלת ביטולו של פסק הבוררות הנדון.

11.
סוף דבר, נוכח כל האמור לעיל – אנו דוחים את העתירה על הסף, ועימה גם את הבקשה למתן צו ביניים. העותרים ישלמו למדינה (המשיבים 17-1 ביחד) וכן למשיב 18 שכר טרחת עו"ד בעתירה זו בסך של 7,500 ש"ח, לכל אחד מהם.


ניתן היום, כ"ח בכסלו, תש"ע (15.12.2009).

ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09072060_k09.doc

מה

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








בג"צ בית המשפט העליון 7206/09 עזבון המנוחה אלקה קליין ע"ה ועוד 29 אח' נ' בית הדין הרבני הגדול, בית הדין הרבני האזורי, כב' האב"ד הרב אברהם שרמן ואח' (פורסם ב-ֽ 15/12/2009)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים