פסקי דין על חאלד מוסא | פסקי דין על מוחמד מוסא |

4043/07 פח     17/12/2009




פח 4043/07 מדינת ישראל נ' חאלד מוסא, מוחמד מוסא





<

הרכב השופטים:
א. שיף
, ס. נשיא - [אב"ד],
ח. הורוביץ
,
צ. קינן

בפני

מדינת ישראל

ע"י פמ"ח, עו"ד גב' מיטל חן
<<><>><><>

בעניין:
ה<מאשימה>
נגד
1. חאלד מוסא

<<2>. <מוחמד מוסא
>
ע"י ב"כ עו"ד מסאלחה
>
<<><>>

ה<נאשמים>
>

גזר דין (לענין נאשם 1)
א. תמצית הכרעת הדין
ביום 22/11/09 הרשענו את נאשם 1 בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. את נאשם 2, אחיו של נאשם 1, הרשענו בעבירת רצח ובעבירות בנשק וגזרנו עליו מאסר עולם.

עובדות המקרה הובאו בהרחבה בהכרעת הדין. בתמצית ייאמר, כי בלילה שבין ה-13/7/07 ל-14/7/07, פגע נאשם 1 במכוון עם רכבו במנוח וגרם לפציעתו.

טרם הפגיעה, נכחו המנוח ונאשם 1 במסיבת חתונה. בסמוך לחצות עזב נאשם 1 את החתונה, נכנס לרכבו שחנה בסמוך למקום והמתין לצאתו של המנוח. המנוח יצא מהחתונה מלווה בשניים אחרים והשלושה החלו לצעוד במורד הכביש. נאשם 1 החל לנסוע אחריהם כשאורות רכבו כבויים ובהתקרבו אליהם, האיץ רכבו לכיוונם ופגע במנוח.

בהמשך, בעוד המנוח שוכב על הכביש פצוע, יצא נאשם 1 מרכבו, כשבידו סכין וניסה להתקרב למנוח. כן בעט הנאשם במנוח.
כתוצאה מהפגיעה, נגרמו למנוח שבר ריסוק בעצמות השוק השמאלית, פצעי שפשוף, דימומים תת עוריים וכן קרע בשוק ובעקב משמאל.

דקות לאחר מכן, הגיע למקום נאשם 2 וירה במנוח מטווח קצר 7 יריות באמצעות אקדח וגרם למותו. מעשה נפשע זה לא יוחס לנאשם 1 והוא מובא אך ורק להשלמת התאור העובדתי. כמובן, נתעלם ממנו בגוזרנו את דינו של נאשם 1.

ב. ראיות לעניין העונש
ב"כ המאשימה הגישה את פלט המרשם הפלילי (ת/ע/1) של נאשם 1 וכן מכתב שנכתב ע"י עו"ד גני עבד אלסלאם, ב"כ משפחת המנוח (ת/ע/2). כעולה מ-ת/ע/1 ביצע הנאשם עבירה של חבלה חמורה לפני האירועים הנדונים, אך ההרשעה היא ממועד מאוחר יותר.

ג. טיעונים לעונש
מלכתחילה, ביקשה התובעת לחלט את שני כלי הרכב של הנאשם ושל אחיו (נאשם 2), בהתאם לסעיף 39(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט-1969. בטיעונה בפני
ינו הציגה התובעת הסכמה עם ב"כ הנאשם, לפיה יחולט רכבו של נאשם 1 והתביעה חזרה בה מבקשתה לחילוט רכבו של נאשם 2.

ב"כ המאשימה עמדה על כאבם של בני משפחת המנוח והפנתה לאמור במכתבו של ב"כ משפחת המנוח.

התובעת עמדה על כך שהעבירה הנדונה בוצעה בקור רוח ובנחישות, לאחר שהנאשם ארב למנוח, המתין לצאתו מהחתונה ועקב אחריו ברכבו, בנסיעה איטית, ובכיבוי אורות עד לביצוע זממו.

אליבא דהתביעה, פוטנציאל הסיכון שבביצוע העבירה הנדונה באמצעות רכב נוסע הוא גדול, שכן הדריסה בוצעה "כלפי הגוף כולו", תוך הטחת גופו של המנוח לעבר חומה. גם הנזק כתוצאה מהדריסה היה משמעותי.

התובעת ציינה כי הנאשם יצר גם סיכון לשני חבריו של המנוח שליוו אותו והיו סמוכים אליו בעת הדריסה, וליושבי הבית שמאחורי החומה בה פגע הרכב.

עוד הדגישה הפרקליטה, כי אף לאחר הדריסה ופציעת המנוח, ניסה הנאשם להסתער על המנוח כשסכין מונפת בידו. רק התערבותם של נוכחים במקום מנעה המשך "יצירת מגע" בין הנאשם למנוח.

התובעת עמדה על כך שכ-3 שנים לפני ביצוע העבירה הנדונה, תקף הנאשם אדם במכשיר קהה וגרם לו לשבר באמה (ת/ע/1). אין מדובר אפוא בכשלון חד פעמי והדבר מעיד על התנהלותו של הנאשם.

לא זאת אף זאת, בענייננו, הנאשם העז לבצע את זממו אף בנוכחות אחרים. עובדות אלו מעידות על מסוכנותו.

ב"כ המאשימה ביקשה למצות עם הנאשם את הדין ולגזור עליו עונש שיעלה את רמת הענישה המקובלת. אליבא דהתביעה, יש לגזור עונש שהנו ב"רף העליון" שקבוע בצידה של העבירה.

לסיכום, ביקשה התביעה להשית על הנאשם מאסר למשך 20 שנה.

ב"כ הנאשם עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם, שהנו נשוי ואב ל-3 ילדים קטנים וציין, כי הוא המפרנס היחיד של משפחתו.

הסנגור גרס, כי דרישתה של התביעה לעונש של 20 שנות מאסר, הנה מוגזמת ומופרזת.

ב"כ הנאשם טען כי התביעה, בטיעוניה לעונש, הפריזה אף בתאור נסיבות העבירה ויחסה למרשו נסיבות שלא מצאה לנכון להאשימו בגינן.

הסנגור ביקש שלא לזקוף לחובת מרשו את מעשיו של אחיו (נאשם 2).

עוד טען הסנגור כי הנזק שנגרם למנוח כתוצאה מהדריסה לא היה חמור והפציעה לא סיכנה את חייו, שכן היתה "רק" בשוק השמאלי.

ב"כ הנאשם טען כי הרשעתו של הנאשם (ת/ע/1) אינה הרשעה קודמת ב"מובן הצר של המילה".

הסנגור ביקש להתעלם מעובדות לא קבילות שהועלו במכתב ב"כ משפחת המנוח (ת/ע/2).

עוד ביקש ב"כ הנאשם להתחשב לקולא בתקופת מעצרו של הנאשם ובתקופת "מעצר הבית" המלא שבו נתון מרשו.

ב"כ הנאשם לא הפחית מחומרת העבירה, אך טען כי במקרים חמורים יותר נגזרו על נאשמים עונשים קלים בהרבה מזה שהתביעה מבקשת לגזור על הנאשם.

לסיכום ביקש הסנגור עונש מתון ברוח הפסיקה שהגיש לעיוננו.

הנאשם ב"דברו האחרון" ביקש להקל בעונשו.

ד. דיון
מעשהו של הנאשם חמור מאד. הוא בוצע בקור רוח ולאחר תכנון. הנאשם ארב למנוח ברכבו וכשהאחרון יצא מחתונה, התקרב לעברו באיטיות, באורות כבויים ופגע בו כשהוא מטיחו לעבר חומת בית שבצד ימין הכביש. בעוד המנוח מתבוסס בדמו, כשהוא שכוב על הכביש וכשעצמות שוקו מרוסקות, הסתער הנאשם לעברו כשהוא אוחז בסכין ואף בעט בו. אנשים שהיו במקום הם שהרחיקו את הנאשם מהמנוח.

פגיעה מכוונת באדם באמצעות כלי רכב טומנת בחובה סיכון חמור לנפגע ואף לאלו הנמצאים בסביבתו. במקרה הנדון, נמצאו בקרבת המנוח, בעת הפגיעה בו, שני אנשים נוספים, שלמרבה המזל לא נפגעו. הטחתו של המנוח לעבר החומה היתה עלולה להסתיים אף בתוצאה קטלנית.

אין זה כשלונו הפלילי הראשון של הנאשם. בעבר, הסתבך בעבירת אלימות חמורה והורשע בגינה, לאחר ביצוע העבירה הנדונה בתיק שבפני
נו. נראה, כי האלימות אינה זרה לו.

לא נעלם מעינינו כאבה העצום של משפחת המנוח (כמפורט ב-ת/ע/2), אך כאב זה נגרם ברובו המכריע מרציחתו של המנוח ולא בשל מעשי הנאשם.

מעבר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, המפרנס משפחה שלה 3 ילדים קטינים ולתחושת הזעם בגין הפגיעה באחד מאחיו של הנאשם וכן לתקופת מעצרו ו"מעצר הבית" בה הוא שוהה, לא מצאנו כל נימוק אחר לקולא.

הנאשם ב"דברו האחרון" לא הביע חרטה על מעשיו ואף לא חזר על דברי סנגורו שהביע צערו על התוצאה של דריסת המנוח ע"י הנאשם. כל שאמר הוא, שהוא מבקש להקל בעונשו.

החברה בישראל רווית מעשים אלימים. כלי נשק קרים וחמים זורעים הרס, פציעות ומוות בכל אתר. ראוי שמורא הדין יסייע במיגור נגע נפשע זה.

בהתחשב בכל הנסיבות, אנו גוזרים על הנאשם 11 שנות מאסר, מתוכן 9 שנים לריצוי בפועל, והיתרה מותנית, למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירת אלימות שהיא פשע.

מתקופת המאסר תנוכה תקופת מעצרו מ-14/7/07 ועד 25/3/09.

כמו כן, אנו פוסלים את הנאשם מלקבל/מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 5 שנים, החל מיום שחרורו ממאסר.

כמו כן, בהתאם לסעיף 39(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט-1969, ובהסכמת ב"כ הנאשם, אנו מורים על חילוט רכבו של הנאשם (המצוי בבעלותו חרף העובדה שאינו רשום על שמו) מסוג ביואיק מספר 75-328-06. חילוט זה מוצדק בשל הזיקה הממשית בין הרכב שחולט לבין ביצוע העבירה ובשל חומרתה של העבירה הנדונה.

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש העליון.

ניתן היום, <ל' כסלו תש"ע>, <17 דצמבר 2009>, במעמד הצדדים.
צ. קינן
, שופטת

ח. הורוביץ
, שופטת

א. שיף
, שופט - ס. נשיא
[אב"ד]

< >
<>
??

??

??

??
<בית המשפט המחוזי בחיפה>
<17 דצמבר 2009>
<<תפ"ח> <4043-07> <מ.י. פרקליטות מחוז חיפה-פלילי נ' מוסא ואח'>
>








פח בית משפט מחוזי 4043/07 מדינת ישראל נ' חאלד מוסא, מוחמד מוסא (פורסם ב-ֽ 17/12/2009)