פסקי דין על אהרון שרביט | פסקי דין על יוסף יובל מור | פסקי דין על הכשרת הישוב - חברה לבטוח |

16216/07 א     08/11/2009




א 16216/07 אהרון שרביט נ' יוסף יובל מור, הכשרת הישוב - חברה לבטוח בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בחיפה



16 דצמבר 2009

ת"א 16216-07 שרביט נ' מור ואח'




בפני

כב' השופטת
בטינה טאובר

תובע
אהרון שרביט


נגד

נתבעים
1. יוסף יובל מור
2. הכשרת הישוב - חברה לבטוח בע"מ





פסק דין


מבוא

1.
זוהי תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק").

2.
מר אהרון שרביט
(להלן: "התובע"), יליד 1943, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 16.11.05 (להלן: "התאונה") עת שנסע ברכב בו נהג מר יוסף מור (להלן: "הנתבע").

3.
הנתבע והכשרת היישוב – חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת"), אינן חולקות על חבותן לפצות את התובע בגין נזקיו והמחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק בלבד.

מהות הפגיעה והנכות

4.
התובע פונה ממקום התאונה לבית חולים נהריה באמבולנס. בעת אשפוזו, אובחן התובע כסובל משבר סגור מרוסק עם תזוזה בפמור תחתון שמאל.

במהלך אשפוזו של התובע, בוצעו לתובע תפירה של חתכים במצחו ויומיים לאחר אשפוזו לקה התובע שהינו חולה קרדיאלי, סכרתי וסובל מיתר לחץ דם באירוע לבבי. בעקבות כך, אושפז התובע ביחידה לטיפול נמרץ ולאחר שחלה הטבה במצבו, אושפז התובע ביום 23.11.05 במחלקה האורטופדית. לאחר התייצבות מצבו, עבר התובע ביום 30.11.05 ניתוח בהרדמה אפידורלית ובו בוצע שיחזור פתוח וקיבוע פנימי של השבר בירך על ידי מסמר תוך לשדי וברגים.

במהלך הניתוח נמצא שבר מרוסק באיזור הברך. עקב הריסוק של השבר, בוצע גבס עד מעל לברך והתובע הועבר להמשך שיקום. ביום 15.2.06 עבר התובע בהרדמה ספינלית קיבוע פנימי בירך שמאל ורגלו גובסה בגבס. ביום 22.2.06, ועם שחרורו מבית החולים, הופנה התובע להמשך שיקום בבית חולים בני ציון בחיפה. ביום 5.6.07, ובעקבות הופעת שינויים ניווניים קשים בברך לאחר תאונת הדרכים, עבר התובע ביום 6.6.07 ניתוח להחלפת ברך בבית חולים נהריה. ניתוח החלפת מפרק ברך שמאל עבר בהצלחה והתובע הועבר להמשך שיקום בבית חולים אלישע עד ליום 9.7.07.

5.
ד"ר דורון נורמן אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, מציין בחוות דעתו כי קיים קשר סיבתי ברור בין הניתוחים שעבר התובע לבין תאונת הדרכים נשוא כתב התביעה, שכן השינויים הניווניים הקשים אשר התפתחו בברך שמאל, נבעו מהשבר התוך פרקי בברך שנגרם בתאונה.

ד"ר נורמן סיכם את ממצאי בדיקתו כדלקמן:


1.
הגבלה קלה ביישור וכיפוף הברך.

2.
קיצור של 2 ס"מ של הרגל השמאלית לאחר הניתוח.

3.
דלדול ניכר של שרירי הירך הנובע משמוש ירוד של רגל שמאל.

4.
צלקות ניתוחיות נרחבות על פני הברך השמאלית.

עוד ציין ד"ר דורון נורמן, בחוות דעתו, כי התובע זקוק להליכה עם מקל בשל ההגבלה הקלה ביישור ובכיפוף הברך השמאלית וכן בשל קיצור הרגל ב – 2 ס"מ לאחר השברים והניתוח.
בסיכום חוות הדעת, מציין ד"ר דורון נורמן כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 20% לפי סעיף 35(1)(ג) עקב ניתוח החלפת מפרק הברך אשר גורם להשפעה בינונית על כושר הפעולה של הברך.

6.
בתשובות לשאלות הבהרה שנשלחו למומחה על ידי התובע, אישר המומחה כי טרם החלפת הברך, מצבו של התובע היה קשה יותר שכן כושר פעולתו של התובע היה ירוד יותר ודרגת נכותו עמדה על 30% ואולם לאחר החלפת הברך מצבו של התובע השתפר.

7.
ד"ר דורון נורמן לא נדרש לחקירה ולמעשה הצדדים אינם חולקים על הנכות הרפואית שנקבעה והמחלוקת מתמקדת בשאלת השפעת הנכות על מצבו התפקודי של התובע והצורך בעזרת הזולת כפועל יוצא מהתאונה.

מצבו הרפואי של התובע בלא קשר לתאונה נשוא התביעה

8.
לבקשת הנתבעים ועל רקע מצבו הרפואי הכללי של התובע, מונה פרופ' חיים ביטרמן, מנהל המערך הפנימי בבית חולים כרמל כמומחה רפואי בתחום הפנימי.

פרופ' חיים ביטרמן ציין בחוות דעתו כי התובע היה מעשן כבד עד שנת 1993, לקה בעודף משקל, סכרת, יתר לחץ דם, יתר שומני דם ומחלת לב איסכמית. המומחה ציין כי התובע עבר ניתוח מעקפים בשנת 1998, לאחר מכן נזקק לאישפוזים רבים עקב מחלת הלב ואושפז משנת 1993 ועד שנת 2000 56 אישפוזים בשל מחלת הלב ובמהלכם עבר ששה צנתורי לב. המומחה ציין כי "שילוב בעיותיו הרפואיות גורם לו להגבלה פיסית משמעותית" וכן כי התובע סובל מבצקות ברגליו.

9.
פרופ' חיים ביטרמן קבע לתובע נכויות כדלקמן:

50% נכות בגין מחלת לב כלילית עם אירועים שכיחים של תעוקת לב והגבלה ניכרת של כושר העבודה ו- 20% נכות בגין מחלת סכרת המטופלת באינסולין.

המומחה ציין בחוות דעתו כי "מצבו הרפואי בתחום הרפואה הפנימית שאינו קשור לתאונה, אינו מאפשר עבודה הכרוכה במאמצים פיסיים". עוד קבע המומחה, כי תוחלת חייו של התובע קוצרה בשמונה עד עשר שנים מתוחלת החיים הממוצעת לגברים בישראל.

10.
ב"כ הצדדים לא זימנו את ד"ר חיים ביטרמן לחקירה נגדית ונראה כי הם אינם חולקים על ממצאיו הרפואיים.

11.
הנתבעים הציגו תעודת עובד ציבור של המוסד לביטוח לאומי, אגף נכות כללית ממנו עולה כי לתובע נקבעו עוד טרם התאונה הנכויות כדלקמן:

50% בגין מחלת לב החל משנת 2003.

10% בגין סכרת החל משנת 2002.

10% בגין יתר לחץ דם החל משנת 2002.

התובע הוכר כמי שאיבד 75% מכושרו לעבוד החל מיום 1.3.04 עובר לתאונה.

הנכות התפקודית והפיצוי בגין עזרת הזולת

12.
בתצהיר עדותו הראשית בסעיף 2, טען התובע כי עד לאירוע נשוא כתב התביעה, עבד התובע כחקלאי במושב פקיעין וכן טיפל בלול שליד ביתו.

כלתו של התובע, הגב' רינת שרביט, ציינה בתצהירה בסעיף 12, כי עד לתאונה נהג התובע לעבוד בגינתו מדי יום ולגדל בה גידולים שונים וכן נהג לדאוג לאחזקת הבית.

13.
עיון בדו"חות המל"ל אגף נכות כללית, מעלה כי תיאורי התובע את מצבו עובר לתאונה אינם מתיישבים עם המידע שמסר למוסד לביטוח לאומי עובר לתאונה ועם ממצאי הרופאים שבדקו את התובע.

עיון בהחלטת הועדה הרפואית של אגף נכות כללים מיום 6.3.05 עובר לתאונה מעלה כי התובע מסר כי אינו עובד כלל מאז 1.1.03 וכי משכיר את משק הביצים שלו לאחר. הועדה סכמה דיוניה בציינה כדלקמן:

"בן 62 הסובל ממחלת לב (50%), סוכרת (10%), יתר ל.ד (10%).
למד 8 שנים, בעל משק חקלאי בו מתגורר. עבד בעבודות חקלאיות ובמכון למיון ביצים עד שנת 1993. ברשותו לול עופות שאינו עובד בו, הלול מושכר ומופעל ע"י אחר. עקב מחלקתו הנ"ל מתאים לעבודה חלקית, ללא מאמץ. מאחר והנ"ל חסר השכלה ומקצוע מתאים, ספק באם יוכל להשתלב בעבודה בשוק החופשי. כיום מבקר מדי יום במרכז לקשיש בשלומי מוסע בהסעה. לאור הנ"ל, איבד כושרו להשתכר בשעור 75% באופן יציב".

14.
יצוין כי אף במסגרת חקירתו הנגדית, נאלץ התובע להודות כי תפקודו היה לקוי אף עובר לתאונה. התובע אישר (עמ' 9 לפרוטוקול), כי השכיר את הלול עובר לתאונה והבהיר כי לא היה מסוגל לעבוד עבודה פיזית שכן הלב שלו אינו מתפקד.

15.
בתצהיר עדותו הראשית פירט התובע את המגבלות הפיזיות שנגרמו לו בעקבות התאונה. בסעיף 20 לתצהיר, מתאר התובע את מצבו כדלקמן:

"כיום, על אף שחלפו למעלה משלוש שנים ממועד התאונה, אני עדיין סיעודי לחלוטין כאשר אני זקוק לעזרה בכל פעולה שאני מבצע, לרבות רחצה והלבשה, אני מתהלך בעזרת מקל ולאחר הליכה קצרה אני מתעייף ואיני מסוגל יותר להמשיך".


התובע טען בתצהירו, כי בעקבות התאונה הינו זקוק לעזרה בהיקף יומי של 10 שעות ובלשונו בסעיפים 26 - 27 לתצהירו כדלקמן:

"26. אני חייב עזרה של אדם מלווה אשר ילווה אותי מחוץ לבית שכן אני לא יציב כלל וקיים חשש שאפול ואפגע, זאת מהטעם שרגלי השמאלית קצרה ב – 2 ס"מ מרגלי הימנית.
27. בני עמי וכלתי רינת, אשר מתגוררים בדירה סמוכה במושב פקיעין סמוך אליי, סועדים אותי ומטפלים בי בשעת הצורך אך עם זאת אני זקוק לעזרה של עובד זר במשך 10 שעות ביום לפחות".

בהמשך תצהירו בסעיף 28, הוסיף התובע וציין כי בני משפחתו סועדים אותו, קונים לו אוכל ומכינים עבורו את האוכל, ובשל מחלת אשתו, דואגים אף לשירותי כביסה וגיהוץ.

16.
כלתו של התובע, הגב' רינת שרביט, נחקרה ביחס לעזרה המושטת על ידה ועל ידי בעלה לתובע והבהירה את מהות העזרה (עמ' 13 לפרוטוקול):

"ת. יש פער עצום בין העזרה שהגשתי לחמי שיהיה בריא לפני התאונה ואחרי התאונה. מדובר על שני עולמות שונים, תשומת לב שונה ועזרה שונה, אם קודם דובר על עזרה שהיא בסיסית, קלה ככה לכבד אביך ואימך, היום זה כבר נהפך לחובה.


ובהמשך עמ' 14 לפרוטוקול:

"אהרון היום לא מתפקד בבית למעט לשבת מול הטלויזיה או לקום לשירותים או למטה, הוא לא עושה כלום. אפילו חביתה הוא לא עושה לעצמו לצורך העניין".

17.
התובע טוען, איפוא, כי הוא נדרש לעזרת מלווה למשך 10 שעות ביממה ואילו הנתבעים טוענים כי ככל שהתובע נזקק לעזרת בני משפחתו, הרי נזקק לעזרה זו גם עובר לתאונה וכי ההחמרה הנטענת במצבו של התובע והצורך בהעסקת עזרה צמודה שלא הוכחה אינה קשורה לתאונה.

18.
מהראיות שהובאו בפני
עולה, כי התובע לא העסיק ואינו מעסיק עזרה כלשהי בשכר בגין התאונה ולאחריה ומקבל את עזרת בני משפחתו כנטען בתום יום עבודתם לאחר השעה 17:00 ובמקביל לעיסוקיהם האחרים של בנו וכלתו ושעה שהוא עצמו שוהה במשך היום עד לשעה 15:00 יחד עם אשתו במועדונית בה מקבלים השניים גם ארוחה חמה. במענה לשאלות ההבהרה שהופנו לד"ר דורון נורמן על ידי התובע, השיב המומחה כי התובע אינו זקוק לאדם מלווה, אינו זקוק לעזרה בלבוש, רחצה והכנת אוכל ואף התובע אישר את האמור בעדותו (עמ' 10-11 לפרוטוקול).


ד"ר דורון נורמן הבהיר מפורשות כי העזרה לה נזקק התובע מתמצית בעזרה בביצוע עבודות פיסיות – ניקיון וקנייה מחוץ לבית ולא עזרה הנוגעת לצרכיו הבסיסיים, כך עולה גם מחוות הדעת שניתנה במסגרת האגף לשירותים מיוחדים במל"ל אשר בה נקבע כי התובע מסוגל לדאוג לכל צרכיו האישיים.

19.
מעדות התובע (עמ' 10 לפרוטוקול) עולה, כי אשתו של התובע נהגה לבצע את עבודות ניקיון הבית והקניות אף עובר לתאונה ובטרם חלתה בעצמה. מעדות כלתו של התובע (עמ' 12 לפרוטוקול) עולה, כי אף עובר לתאונה עזרו בנו של התובע וכלתו לתובע, ובלשונה:

"ת.
עמי מטפל בהוריו בלי קשר לתאונה. רחל, אמא של עמי ואבא של עמי הם חולים. היא חולת אפילפסיה והתובע חולה לב משנת 98'. הוא חלה וטופל במשך שנתיים. לב זה תמיד נשאר, זה לא מתאדה. הוא עבר שני ניתוחי מעקפים וצנתורים. כל הזמן ברגע שאתה עושה את זה אתה נכנס לתהליך שאתה כל שנה נבדק ועובר רענון. אנחנו מסדרים את התרופות הקבועות שלהם מדי יום לפני התאונה וגם לאחריה ובלי קשר לתאונה.
ש.
איך עזרתם להם לפני התאונה?
ת.
לפני התאונה זה פחות עזרה יומיומית כמו שהיום בשנים האחרונות. זה יותר לסדר תרופות, אם יש בדיקה לקחת. אם חלילה יש אישפוז אז להיות איתם, לראות שהם לא מרימים כבד. דברים פשוטים בשביל אנשים מבוגרים".

20.
לאחר ששבתי ועיינתי במכלול העדויות והראיות ושקלתי את טענות הצדדים, סבורה אני כי מידת המוגבלות והעזרה שהתובע טוען כי נדרשת על ידו הינה מוגזמת. התובע נזקק לעזרת הזולת עובר לתאונה ולאחריה בשל מצבו הרפואי כמפורט בחוות דעתו של פרופ' חיים ביטרמן. הפגיעה שהוסבה לתובע ואשר גרמה בין היתר לפגיעה קשה בברך שמאל, להגבלה בתנועה ולקיצור של הרגל פגעה ביכולת התנועה והתפקוד של התובע. לפיכך, סביר כי התובע נזקק לעזרה רבה יותר, בייחוד בתקופת ההחלמה ולאחר הניתוחים שעבר, וכן יש לפגיעה השפעה מסוימת על תפקודו הכללי וניידותו של התובע והצורך בעזרה וסיעוד לאחר החלמתו מהניתוחים ובעתיד. ואולם, לאחר החלמתו של התובע מן הניתוחים, התובע עצמאי בסיפוק צרכיו האישיים ברחבי הבית ואינו נדרש לעזרה בכל הנוגע לצרכיו האישיים המיידיים.

21.
אמנם ייתכנו מקרים בהם חרף קביעתה של נכות רפואית משמעותית לא ייפסק פיצוי בגין עזרת צד ג' כי לא הוכח הצורך בקיומה של עזרה זו (ראה: ת.א. חיפה 733/90, תקרורי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (פרסום נבו)). ואולם, בענייננו, עלה מתשובותיו של מומחה בית המשפט ד"ר דורון נורמן שהתובע נזקק לבטח לעזרת צד ג' לעניין ניקיון דירתו ורכישת מצרכים. גם אם אשתו של התובע נהגה לבצע עבודות אלה בטרם מחלתה, הרי משמנועה היא עתה לבצע משימות אלה בעצמה ואף התובע אינו מסוגל כלל לבצען, זכאי התובע לפיצוי בגין עזרת צד ג' בהיקף שיביא בחשבון את מוגבלותו כתוצאה מהתאונה ומעבר למצבו הרפואי הכללי. גם אם נהגו בנו וכלתו של התובע לסייע לתובע ולאשתו בעריכת קניות מרוכזות עובר לתאונה, הרי מאז התאונה ועד היום מנוע התובע מלבצע אף את אותן רכישות יומיומיות קטנות ולהשתתף בביצוע עבודות הבית הפשוטות. אין ספק כי עם חלוף השנים, לא עשוי מצבו של התובע להשתפר.

22.
כלתו של התובע, הגב' רינת שרביט, העידה כי היא ובעלה מסייעים לתובע ברכישת קניות מרוכזות, בעזרה אישית יומית בתום עבודתם, בהסעה וליווי לטיפולים רפואיים וממשיכים לעשות כן עד היום ועדות זו אמינה לטעמי.

23.
בנסיבות אלה, ראיתי להבחין בין שתי תקופות: התקופה הסמוכה לאחר התאונה ועד שהתובע החלים מניתוח החלפת ברך בתאריך 1.10.07 לערך, וממועד החלמתו של התובע מניתוח החלפת הברך שהטיב את יכולת התפקוד והניידות של התובע כמצוין בתשובותיו של ד"ר דורון נורמן לשאלות ההבהרה, ואילך.

מקובל עליי כי בתקופת ההחלמה שלאחר התאונה ועד להחלמתו של התובע מניתוח החלפת הברך, נגרמה לתובע פגיעה קשה בתפקודו והוא נזקק לעזרה רבה יותר, בפרט בתקופה שבה לא שהה בבתי חולים ו/או במוסדות שיקומיים.

אשר לתקופה שמיום 1.10.07 ולעתיד, ראיתי לנכון להתחשב בעזרה מוגברת של בני המשפחה כמפורט בתצהיר ובעדות הגב' רינת שרביט, ואולם, ראיתי להביא בחשבון את העובדה כי חלק מהעזרה שנדרשה אינה קשורה בקשר ישיר לפגיעה נשוא התאונה שתרמה אף היא להחמרת מצבו של התובע בין בגין גילו ומצבו הרפואי שאינו קשור בתאונה.

24.
בסיכומיהם, ציינו הנתבעים כי הנתבעת נשאה לאחר שחרורו של התובע מבית החולים במלוא עלויות שיקום התובע, לרבות בעלות עזרה בהיקף של שעתיים יומיות לאחר שחרורו מהאשפוזים, כמו גם בעלויות טיפולי פיזיותרפיה ושיקום להם נזקק התובע בביתו.

בחקירתו הנגדית של התובע (עמ' 9-10 לפרוטוקול), ציינה ב"כ הנתבעת בהתייחסה לעזרה שהושטה במישרין לתובע, כי אף התובע צירף מסמכים בקשר לעזרה
שהוענקה לו לתצהירי עדות ראשית. עיון בנספחי תצהיר עדותו הראשית של התובע, מעלה כי צורפו מסמכים המעידים על קבלת טיפולים פיזיותרפיים (2-3 בשבוע) בביתו של התובע בתקופה שלאחר התאונה, ואולם לא עלה בידי לאתר בתיק בית המשפט מסמכים המבססים את טענת הנתבעים כי התובע קיבל עזרה בהיקף של שעתיים ביום בביתו ולאחר שחרורו מהאישפוזים, מעבר לתשלומים התכופים ששולמו לתובע במימון הנתבעת.

25.
יצוין, כי התובע הגיש למוסד לביטוח לאומי ביום 27.10.08 בקשה לגמלת סיעוד ואולם, מאחר והתנאי לקבלת גמלת הסיעוד הינה הגעה לגיל פרישה, נדחתה בקשתו. בהמשך נסיונותיו של התובע למצות ההליכים במוסד לביטוח לאומי, פנה התובע ביום 20.12.08 בתביעה לשירותים מיוחדים. התובע נבדק ביום 23.3.09 על ידי רופא מומחה לרפואה פנימית מטעם המוסד לביטוח לאומי ואולם, תביעתו נדחתה מאחר ונקבע כי התובע מסוגל לדאוג לצרכיו האישיים – לבוש, רחצה, אכילה ועוד, ואינו תלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות אלה. קביעות אלה של הועדה לשירותים רפואיים, אין בה בכדי לשלול ו/או לייתר את הצרכים המיוחדים של התובע, כפי שנקבעו אף על ידי ד"ר דורון נורמן.


לאחר ששבתי ושקלתי את הראיות וטענות הצדדים, ראיתי להעריך את הפיצוי בגין עזרת צד ג' מיום התאונה 20.11.05 ועד היום תוך שהבאתי בחשבון את טענות הצדדים, כמפורט לעיל, לצורך הכללי של עזרה לתובע ועזרה מוגברת של בני המשפחה בסכום גלובלי של 70,000 ₪.

משהתובע זקוק לעזרה בביצוע עבודות הבית ולצורך עריכת קניות ושירותים אלה, יידרש התובע במהלך הזמן להעסיק עזרה חיצונית בשכר ו/או עזרה יתירה ומוגברת של בני המשפחה, ראיתי בהתחשב בגילו של התובע, מצבו הרפואי הכללי, תוחלת חייו הצפויה כמפורט בחוות דעתו של פרופ' חיים ביטרמן, לפסוק לתובע פיצוי גלובלי בסך של 80,000 ₪ בגין עזרת צד ג' בעתיד.

אביזרים מיוחדים

26.
התובע צירף לראיותיו הצעת מחיר של חברת מיקומים א.מ. בע"מ שנערכה על ידי מר נמרוד גורפינקל, הנדסאי אדריכלות ואשר הכין תוכנית שכוללת התקנת מעקים בכל קירות הבית ומחוץ לבית, התאמת תשתית הנדסית ודרכי גישה לגינה, למחסן, לחניית רכב, מעקה סביב המחסן, תאורה ושביל סביב הגינה ועוד בעלות כוללת של 139,000 ₪.

התובע טוען כי הדרישה להתאמת הדיור מעוגנת בתשובותיו של מומחה בית המשפט, ד"ר דורון נורמן, מיום 20.7.08. ואולם, ממקרא תשובותיו של המומחה עולה, כי המומחה אישר אמנם התקנת מעקים בתוך הדירה, אולם לא הביע דעתו בדבר הצורך בהתקנת מעקים על כל קירות הדירה, לא כל שכן יתר ההתאמות הנטענות על ידי התובע ואף ציין במפורש כי התובע יכול להיהלך באמצעות מקל הליכה ואינו נדרש למלווה קבוע אשר ילך לצידו.

במסגרת סכומיו ולאחר שנתברר שהתובע אינו עושה שימוש בלול אשר הושכר על ידו לאחר כבר שנים לפני התאונה, הסכים התובע לוותר על הדרישה הכרוכה בהכנת שביל גישה והתאמות שנועדו לאפשר גישתו של התובע ללול. סבורני, כי גם הדרישות הנוספות הנכללות בחוות הדעת הינן מוגזמות ואינן דרושות בהתחשב במצבו של התובע ואורח חייו שעה שהתובע אינה עושה מזה שנים עבודות במחסן שבסמוך לביתו ואף אינו מעבד את גינתו.

לאור האמור, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי יש לייחס לפגיעתו של התובע בתאונה את הצורך בהתקנת מעקים בדירתו. על פי הצעת המחיר ועדותו של מר נמרוד גורפינקל (עמ' 15 לפרוטוקול), עלות התקנת המעקים בבית התובע מסתכמת בסך של 2,990 ₪. על כן, והגם שניתן אולי להתקין מעקים זולים יותר מעץ ולא מנירוסטה, ראיתי להשית על הנתבעים את עלות התקנת המעקים בסך של 2,990 ₪.

הוצאות נסיעה

27.
התובע טוען במסגרת סיכומיו לפיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין עלות נסיעה מוגברת שנגרמה לתובע עת שהוסע ברכב בנו לטיפולים בקופת חולים ובבתי חולים.

התובע לא צירף לראיותיו קבלות המעידות על הוצאות נסיעה מוגברות, הגם שמדובר בנזק מיוחד המחייב בהוכחה. יחד עם זאת, ובהתחשב בטיפולים הרפואיים ובמעקב הרפואי שבוצע לתובע בבתי החולים השונים ראיתי לפסוק לתובע פיצוי בגין הוצאות נסיעה מוגברות לעבר ולעתיד בסך של 5,000 ₪.

כאב וסבל

28.
התובע זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל בהתחשב בדרגת נכותו וימי האשפוז המסתכם בסך של 80,000 ₪ נכון ליום פסק הדין וכעולה מסכומי הצדדים.

סך הפיצוי

29.
סך נזקיו של התובע לעבר ולעתיד הוא בסך של 237,990 ₪. מסכום זה יש לנכות תשלום תכוף ששולם לתובע ביום 1.6.06 בסך של 28,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק. לפיכך, סך הפיצוי המגיע לתובע הינו בסך של 203,456 ₪.

משהתובע פעל למצות את זכויותיו במל"ל, הן בקשר לקבלת קצבת סיעוד והן בקשה לקבל קצבת שירותים מיוחדים ותביעותיו אלה נדחו, אין מקום להקפיא את הפיצוי בגין עזרת צד ג'.

סוף דבר

30.
הנתבעים 1 ו – 2 ישלמו ביחד ולחוד לתובע סך של 203,456 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% ומע"מ כחוק.

כן ישאו הנתבעים 1 ו – 2 ביחד ולחוד בהוצאות אגרה ראשונית משוערכת.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,
כ"א חשון תש"ע, 08 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.




הוקלד ע"י לטם ג.






א בית משפט שלום 16216/07 אהרון שרביט נ' יוסף יובל מור, הכשרת הישוב - חברה לבטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/11/2009)