פסקי דין על עלי אלקורעאן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2560/02 בל     25/12/2003




בל 2560/02 עלי אלקורעאן נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בתי הדין לעבודה
בל 002560/02
בית-הדין האזורי לעבודה
ב א ר - ש ב ע
25/12/2003

כבוד השופט אילן סופר

נציגי ציבור: מר שאול סימון ומר נעים בדנני
בפני
:
עלי אלקורעאן

בעניין:
ה ת ו ב ע
עו"ד מחמוד אבן ברי

ע"י ב"כ
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
ה נ ת ב ע
עו"ד ילנה צ'וקלר

ע"י ב"כ

פסק דין
1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע, עקב שלילת קצבת השלמת הבטחת הכנסה וזאת בהתאם למכתב הנתבע מיום 10.9.02 (צורף לכתב התביעה).

2. הנתבע טען בכתב ההגנה, כי התובע הסתיר עובדות חיוניות לברור התביעה להבטחת הכנסה:

2.1 התובע לא הודיע, כי ברשותו עדר צאן ושטח חכור בו הוא רועה את הצאן.
2.2 התובע לא הודיע, כי הוא מעסיק תושב שטחים כרועה לעדרו.
2.3 ברשות התובע ו/או בשימושו רכב מסוג "טויוטה".

3. עוד טען הנתבע, כי מאחר והתובע לא מסר פרטים נכונים לנתבע, הרי שבהתאם לסעיף 20 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980 יש לשלול מהתובע את הזכאות לגמלה מבלי לבדוק את גובה ההכנסות ותנאי זכאות אחרים.

4. נבחן כעת מהן העובדות, שלטענת הנתבע,הוסתרו ע"י התובע, וזאת בהתאם לחומר הראיות הקיים בתיק.

5. ראשית, נפנה לטענת הנתבע, לפיה התובע מחזיק ברשותו עדר צאן. חוקר המוסד ביקר ביום 19.8.02 ביער יתיר, שם ראה עדר כבשים שלידו אדם מבוגר בשם מוסא מוחמד עמיד. הוא סיפר לחוקר, כי הוא רועה כבשים, השייכות לתובע. בעדר יש 250 כבשים. הוא עושה זאת ללא תשלום עבור התובע. הוא ישן אצלו בבית. הוא סיפר, כי הוא בן דוד של אשת התובע. אין לו אישור שהייה בארץ (הודעת העד סומנה כ-נ/1).

6. באותו מועד (19.8.02) נחקר התובע (נ/14) ע"י חוקר המוסד, וסיפר, כי רועה הצאן רועה את הכבשים של בנו - סלמאן שגר אצל אימו כפאיה. התובע ציין, כי חכר ממנהל מקרקעי ישראל קרקע למרעה של הכבשים השייכים למשפחתו. הכבשים רשומות על שמו.

7. מטעם הנתבע הוגש היתר למרעה מטעם משרד החקלאות מיום 17.7.02 על שם התובע לכמות של 280 כבשים (נ/11). עוד הוגש תצהיר של התובע מיום 25.8.02 אשר הוגש למשרד החקלאות, וצויין בו, כי העדר שבגינו ניתן ההיתר, שייך לאחיו, מוסא אלקרעאן, והיה רשום על שמו באופן פיקטיבי ועל כן, הוא מבקש, כי ירשמו העדר על שם האח
(נ/12).

בתאריך 26.8.02 קיבל התובע מכתב ממשרד החקלאות ובו נרשם, כי הרישום של הבעלות בעדר שונה ורשום כעת על שם אחיו של התובע (נ/13).

8. בחקירתו הנגדית בבית הדין סיפר התובע, כי העדר רשום היה על שמו מאחר והוא ראש השבט ומוכר אצל השלטונות (עמ' 13, שורות 7-8).

בנסותו להסביר מדוע סיפר הרועה, כי הכבשים שייכים לו, מסר התובע, כי אנשים נוהגים לומר שבעל העדר הוא מישהו למרות שהם לא יודעים זאת. הרבש"ץ באזור פנה אליו בעניין זה, והתובע אמר לו לדרוש מכל מי שמסתובב שם עם עדר, מכתב מזהה מבעל העדר (עמ' 14-15).

התובע זיהה בתמונות שצילם חוקר המוסד (נ/3) את בנו של אחיו, מוסא, אך לא זיהה את הרועה (עמ' 15 שורות 16-23).
9. אחיו של התובע, מר מוסא אלקרעאן, מסר תצהיר ובו נכתב, כי התובע רשם את העדר על שמו, בהיותו מוכתר השבט. אח"כ הועבר העדר על שם האח ומי שרועים הם אשתו וילדיו ולפעמים יש להם רועה שעוזר להם.
בחקירתו הנגדית סיפר מוסא אלקרעאן, כי הכבשים היו רשומים על שם אחיו מאחר והוא השיך של השבט. לאחר שאביהם נפטר, ביקש התובע לרשום את הכבשים על שם אחיו (ישיבה מיום 23.9.03 עמ' 1 שורות 10-12).

10. התובע הביא לעדות מטעמו את מר רמי מלכה, רכז הביטחון של הישוב ליבנה. הוא סיפר, כי התופעה של רועי כבשים, ללא תעודות זהות באיזור הישוב, היא מאד נפוצה. כולם אומרים שהם רועים של התובע ושל אחיו. הוא סיפר, כי לתובע אין עדר כבשים.

11. בחינת העדויות והראיות שהובאו בפני
נו בעניין עדר הכבשים, מביאה אותנו למסקנה, כי לא ניתן לקבוע כי התובע מחזיק בעדר כבשים. מעדותו של הרועה, שנגבתה ע"י חוקר המוסד, לא ניתן היה להתרשם מאחר ולא הובא לעדות בשל היותו שוהה בלתי חוקי בארץ.

על כן, מכלול העדויות שהביא התובע, ובכלל זה, עדויות אחיו ורכז הביטחון, תומך בכך שהרישום של עדר הכבשים על שמו נעשה בתוקף היותו המוכתר של השבט ואין בכך כדי להעיד, כי עדר הכבשים שייך לו.

12. עוד טען הנתבע, כי התובע לא מסר, כי הוא מעסיק תושב שטחים כרועה של עדרו. מאחר ובסעיף קודם,לא נתנו משקל רב לעדותו של רועה הכבשים, מוסא מוחמד עמיד ובהתחשב בכך , כי גרסת התובע בעניין עדר הכבשים התקבלה על ידינו, הרי שלא ניתן לקבוע, כי הנתבע הוכיח שהתובע מעסיק רועה.

13. הנתבע טוען, כי התובע משתמש ברכב מסוג "טויוטה". בעניין זה מסר התובע בתצהירו, כי הוא עובד ב"פלכרום מינרלים בע"מ" במשרה חלקית ולצורך העבודה הוא משתמש לעיתים רחוקות ברכב.
אחיו של התובע, אברהים אלקורעאן, מסר תצהיר ובו סיפר, כי הוא הבעלים של הרכב. מאחר ולא משתלם לחברה המעסיקה את התובע להחזיק רכב עבורו ולאור הכרותו עם החברה, הסכים, כי החברה תשלם עבור ביטוח, טסט ורישוי של הרכב ובתמורה יאפשר לתובע להשתמש ברכב לצורך עריכת סיורים לעבודה.

14. בחקירתו של התובע ע"י חוקר המוסד מיום 19.8.02, מסר התובע כדלקמן (נ/14):

"אם אתה שואל אותי של מי הטויוטה שאני נוהג עליה אני אומר שהיא של אחי אברהים אלקורעאן. אני לא נוסע בה תמיד לפעמים אני לוקח אותה כשאני צריך אני לוקח אותה הוא עובד מוביל במחצבה לבן אחי קוראים אברהים סאלם. אני לא יודע כמה רכבים יש על השם שלו.

אם אתה שואל אותי מה זה אני לוקח אותו מתי שאני צריך אני אומר כשהוא פנוי אני מבקש ממנו והוא נותן לי, אני לא יודע בשם מי הביטוח של האוטו הזה.

אם אתה שואל אותי אם רוב הזמן האוטו אצלי אני אומר שאני לא יכול לדעת.

אם אתה שואל אותי אם השבוע הוא היה אצלי אני אומר שבטח אני נסעתי איתו ליאטה אני לפעמים נוסע איתו ליאטה ושם דלק במחצבה או שהוא מתדלק אותו.

הוא איברהים יש לו רישיון נהיגה.

אם אתה שואל אותי אם אני נוהג אני אומר לך שכן כל אחד שנוהג יש לו עבירות תנועה..." .

15. התובע סיפר בהודעה זו, כי הוא עובד במשרה חלקית במחצבה הנמצאת בואדי צפע ליד ערד. לעומת זאת, הוא הודה, כי הוא משתמש בו לנסיעות ליאטה, שם הוא מתגורר.

16. אנו מעדיפים לקבל את עדותו של התובע בפני
חוקר המוסד, ממנה עולה, כי התובע משתמש ברכב לא רק לצרכי עבודתו, אלא גם לצורך הגעה לביתו, ובכך לא ניתן לראות שימוש אקראי או חד פעמי. עדות זו עדיפה בעינינו על האמור בתצהירו של התובע וחקירתו הנגדית, שם כבר היה ער לתוצאות המשפטיות של אמירותיו.

על כן, מבחינה זו הוכח בפני
נו, כי התובע משתמש ברכב.

17. בכך יש כדי לסתור את הצהרת התובע מיום 23.12.01, בו נדרש להשיב אם הוא נוהג בקביעות ברכב. באותו אופן היה על התובע להצהיר על הרישום של עדר הכבשים ככל שהיה על שמו בזמן מילוי הטופס, גם אם הרישום היה פיקטיבי, לטענתו.

18. על כן, משהוכח, כי התובע השתמש ברכב, וכי הפרטים שמסר התובע בטופס פרטים והצהרה, היו לא נכונים וחסרים בלשון המעטה, הרי שבדין נדחתה תביעתו .

19. התביעה נדחית ללא צו להוצאות.
ניתן היום ל' בכסלו, תשס"ד (25 בדצמבר 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
_______________ _________________ _________________
נ.צ. -מר שאול סימון נ.צ. -מר נעים בדנני אילן סופר
- ש ו פ ט








בל בית דין אזורי לעבודה 2560/02 עלי אלקורעאן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 25/12/2003)