פסקי דין על עיסא גבראיל אעמר | פסקי דין על יוסף בן שועה | פסקי דין על הדר חברה לביטוח | פסקי דין על אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב |

3824/01 א     02/01/2004




א 3824/01 עיסא גבראיל אעמר נ' יוסף בן שועה, הדר חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ




1
בתי המשפט

א 003824/01
בית משפט השלום ירושלים
02/01/2004

כב' השופטת בלהה כהנא

לפני:
עיסא גבראיל אעמר

בעניין:
התובע

ע"י ב"כ עו"ד קין
נ ג ד
1. יוסף בן שועה

2. הדר חברה לביטוח בע"מ

3. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ


הנתבעים

ע"י ב"כ עו"ד מילחם
פסק דין
התביעה שבנדון מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

1. התובע, יליד 1957, כבן 46 שנים, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 4.9.00.
אין חולק על החבות, המחלוקת היא בשאלת הנזק.

2. ד"ר מושיוב שמונה כמומחה בתחום האורתופדי קבע לתובע סה"כ 14.5% נכות לצמיתות. 5% בגין פגיעה בברך ימין ו- 10% פגיעה במרפק שמאל. בנוסף הוא קבע לו נכות זמנית למשך 4 חודשים.

3. התובע, תושב הכפר יאטה שבנפת חברון, פועל במקצועו ועל פי האמור בתצהירו מגיל 15 עובד כפועל.
לטענתו, עד קרות התאונה עבד והשתכר במזומן 250 ₪ ליום. סה"כ עבד 24-23 ימים בחודש, למן התאונה איננו מסוגל לעבוד ואינו עובד בכל עבודה שהיא.
בחקירתו העיד אומנם שלא ניסה לעבוד אצל אחרים. לדבריו, הוא ניסה להרים דלי או משהוא כזה וראה שאיננו יכול (עמ' 4 לפרוטוקול), אך במקביל אמר גם שניסה לחזור לעבוד אצל המעסיק שלו בחולון:
"ש.ת. מאז התאונה ביקרתי אותו, הם אמרו הכל בגלל המצב אין עבודה, הם אמרו לי תנסה לבוא לעבוד ואמרתי להם שאני לא יכול" (עמ' 6 לפרוטוקול).
ב"כ התובע טוען שבשים לב לתלונותיו של התובע ולמקצועו יש להעמיד את הנכות התפקודית של התובע על 50%. ב"כ התובע מסתמך גם על תשובות המומחה לשאלות הבהרה אשר השיב:
"סביר לקבוע שנכותו של התובע בעלת משמעות תפקודית גבוהה בשל היותו בעל מקצוע הדורש מאמץ גופני יום יומי" (תשובה ט').

ב"כ התובע מציע לפסוק לתובע פיצוי לעתיד על בסיס מחצית משכרו החודשי - 6,000 ₪ לפי 50% נכות - סה"כ 540,000 ₪.

4. ב"כ הנתבעים טוען לחוסר מהימנות של התובע וטוען שהואיל וטענותיו שעבד והשתכר את הסכום הנטען, אינן נתמכות בראיה כלשהי, אין לסמוך עליהן. הוא מפנה גם לתלונותיו הבלתי מהימנות על מגבלות ומכאובים שונים. מפנה לעדותו בקשר למטרת נסיעתו בבוקר התאונה ומפנה להסתרת ראיות בכל הנוגע לעיסוקו.
עוד טוען ב"כ הנתבעים שלתובע אין היתר כניסה לישראל ומאז אנתיפאדת אל-אקצה שהחלה סמוך לקרות התאונה החמירו השלטונות בכל הנוגע לעבודת פועלים שאין להם היתר ולכן יש להתייחס לאפשרות שלו לעבוד ולהכנסתו הצפויה על פי השכר בשטחים.

5. זולת התובע לא נשמעו עדים, הוגשה תעודת עובד ציבור מטעם שירות התעסוקה ותצהיר חוקר מטעם הנתבעת.

על פי תעודת עובד הציבור, התובע עבד בענף הבניין בין השנים 95-91. אין כל דיווח לגבי השנים 02-98.

התובע העיד, שעבד באופן קבוע, מידי יום, אצל קבלני בניין, או גמליאל, או בנימין שניהם בחולון, בבוקר התאונה נסע לעבודה, הוא לא ידע אצל מי מהם יעבוד, בשבוע שלפני התאונה עבד כל השבוע אצל בנימין.
"ש.ת. הוא (בנימין- ב.כ) אמר תבוא ביום ראשון אם יש לי עבודה אני אקח אותך, אם לא, תעמוד בתחנה אולי תהיה עבודה אצל משהו אחר, אולי אצל גמליאל" (עמ' 5 לפרוטוקול).
הנתבעת איננה חולקת על העובדה שביום המדובר התובע היה בדרך לעבודה, משמע, הוא עבד באותם ימים, אלא שטוענת שזו תאונה בעבודה (ולכך תהא התייחסות בהמשך).

התובע העיד שעבד אצל גמליאל, או בנימין ביחד עם שלושה פועלים מהכפר (עמ' 6 לפרוטוקול). אלא שהוא לא זימן לעדות אף אחד מהפועלים לתמוך בטענתו שעבד 24 ימים בחודש בשכר של 250 ₪ ליום. התובע אישר גם שהוא בקשר עם גמליאל, יש לו את מספר הטלפון שלו, וגם הוא וגם בנימין מתקשרים אליו והוא ידע לספר אפילו שאשתו של בנימין נפטרה (עמ' 5 ו-6 לפרוטוקול), אך הוא לא זימן גם אותם, או מי מהם. מדובר בעדות יחידה של בעל דין ואין בפני
הסבר מניח את הדעת לאי זימון העדים. על עדותו היחידה מתקשה אני לסמוך, כפי שאבהיר להלן ולפיכך אינני יכולה לקבל עדותו שעבד בהיקף ובשכר הנטען. 60221

התובע העיד עוד ביחס לפועלים מהכפר שעבדו אתו, שהם אינם עובדים יותר בישראל:
"הם השתחררו לפני שנתיים, לא עבדו. לא בגלל המצב. אלא כל אחד הפך לעצמו שכיר, מכולת" (עמ' 6 לפרוטוקול) והעיד שהיו להם אישורי כניסה, אך ביטלו להם אותם.
לגביו, אישר בחקירה נגדית שבזמן אירוע התאונה לא היה לו היתר כניסה לישראל וכך גם כיום (עמ' 5 לפרוטוקול).
התובע העיד עוד שהשכר של פועל בניין בכפר מגוריו נע בין 1,000 ל- 1,500 ₪ לחודש (עמ' 11 לפרוטוקול).

מהמקובץ לעיל עולה שהתובע עבד עובר לתאונה בישראל כפועל בהיקף כזה או אחר. עולה עוד שלתובע לא היה ואין היתר כניסה לישראל ולפיכך סביר ביותר שלמן אנתיפאדת אל-אקצה, שהחלה בסמוך לאחר התאונה, אכן לא יכול היה לעבוד בישראל כפי שטוענת הנתבעת. נתוני השכר ביאטה מקום מגוריו, כפי שהתובע העיד והסיכוי לשיפור במצב ושינוי מסוים ברמת ההכנסה בשטחים, מצדיקים לדעתי העמדת יכולת ההשתכרות של התובע כיום על בסיס שכר של 1,500 ₪ לחודש ולעתיד על בסיס שכר על 2,000 ₪ לחודש.

6. לתובע 5% נכות בגין מגבלה ברגל שהמומחה הגדיר אותה כ"השפעה מזערית על כושר הפעולה" ו- 10% נכות בגין מגבלה במרפק שמאל. התובע ימני ולפיכך היה מקום לסברה שהנכות איננה תפקודית במלואה, אולם זו אינה דעת המומחה כפי שהובהרה בתשובות לשאלות הבהרה שצוטטו לעיל, שסבור אף שהנכות התפקודית עולה על הנכות הרפואית. בהסתמך על דעת המומחה ועל עיסוקו של התובע הייתי מעמידה את הנכות התפקודית על 20% נכות.
על בסיס השכר והנכות כמפורט לעיל, אני מוצאת לפסוק לתובע בגין 4 חודשי אי כושר מלא - 6,000 ₪ בתוספת ריבית מיום התאונה ולמן אז - 36 חודשים - 10,800 ₪ (300 * 36) בתוספת ריבית מאמצע התקופה.
לעתיד - 66,697 ₪ (400 ₪ * מקדם 166.7436)

7. התובע העיד שהוציא בגין הוצאות רפואיות 7,000 ₪, אלא שהוא לא המציא אסמכתא להוצאה בסכום כלשהו. מתקשה אני לקבל שבשטחים לא ניתן להשיג קבלות בגין קנייה בבית מרקחת (להבדיל מקניה של מוצרים אחרים).
המומחה בתשובות לשאלות הבהרה אישר שיכול והתובע יזקק למשככי כאבים ולטיפולי פיזיותרפיה. ברם, למן התאונה חלפו 3 שנים והתובע לא העיד שפנה לקבל טיפולי פיזיותרפיה. דומני שהעבר משמש ראיה טובה לגבי העתיד. ברם, אפשרות שיקבל טיפולים קיימת ולפיכך יש מקום לפצותו בסכום כלשהו. כך גם באשר למשככי כאבים. מעבר לזאת כשנשאל מדוע לוקח משככי כאבים, העיד:
"ש.ת. המרשם היה בגלל היד הימנית שלי, הייתה משותקת. לפעמים יש כאבים גם ברגל ימין למטה.
ש. איזה יד נשברה לך בתאונה
ת. יד שמאל הרגל והגב
ש. שאלתי אותך למה אתה לוקח (ל) כאבים
ת. בגלל התאונה, הייתה לי בעיה ביד ימין ...
ש. כל כמה זמן אתה קונה את התרופות
ת. רק מתי שמתחיל לכאוב, מצביע על יד ימין" (עמ' 9 לפרוטוקול).

מחוות דעת המומחה עולה בבירור שהנכות היא בגין יד שמאל!

הייתי פוסקת לתובע בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד - 5,000 ₪.

8. התובע נכנס לאולם עם מקל הליכה וכשנשאל לפשר הדבר שהלוא בגין הברך נקבעו לו 5% נכות בגין "השפעה מזערית על כושר הפעולה" השיב:
"לפעמים אני מרגיש שכואב לי בראש או ברגל ואני צריך קצת לנוח ... כי בתאונה קיבלתי מכה בראש ועד היום הראש שלי מסתובב וגם נשבר לי בברך" (עמ' 3 לפרוטוקול).
מעיון בגיליון השחרור (נספח ב' לתצהיר עדותו) לא ברור על בסיס מה טוען שנפגע בראש וקשה לקבל את תיאור מצבו הרפואי שאיננו משתלב עם קביעת המומחה.

לא למותר יהיה גם לציין שהתובע לא מסר דברים כהוויתם ביחס לתאונה קודמת שעבר וביחס לפיצוים שקיבל (ראה תשובות 7,8,9 לשאלון ועדותו בעמ' 8 לפרוטוקול).

הדברים שהובאו, לא הובאו, אלא ללמד שקשה לסמוך על דברי התובע.

9. הנתבעת טוענת שהתאונה אירעה בדרך לעבודה, איני סבורה שזו הפרשנות היחידה לדברי התובע כפי שאמרם לחוקר, ההסבר שנתן לחוקר שהלך לחפש עבודה, אפשרי גם הוא. מכל מקום התובע איננו תושב ישראל ואין כל ראיה שהיה מבוטח וממילא אין ראיה שזכאי להטבות כלשהן מהמל"ל ולפיכך איני מוצאת לנכות סכום כלשהו.

10. עזרה בעבר - התובע שוחרר לביתו עם גבס ביד וסד לברך, איני סבורה שהיה זקוק לסיעוד, יש לפסוק לו סכום כלשהו בגין עזרת בני משפחה בתקופה הסמוכה לתאונה, הייתי פוסקת לו 2,000 ₪.

11. מכל הנאמר לעיל, אני פוסקת לתובע כדלקמן:

11.1 בגין הנזק הלא ממוני - 20,396 ₪
11.2 בגין הוצאות רפואיות- 5,000 ₪
11.3 בגין עזרה - 2,000 ₪
11.4 11.4 בגין אובדן השתכרות בעבר - כמפורט בסעיף 6 לעיל.


11.5 בגין אבדן השתכרות בעתיד 66,697 ₪

בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות התובע ובשכ"ט ב"כ בשיעור 13% בתוספת מע"מ.

ניתן היום, ז' בטבת תשס"ד (2 בינואר 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים בדואר רשום.

בלהה כהנא
, שופטת








א בית משפט שלום 3824/01 עיסא גבראיל אעמר נ' יוסף בן שועה, הדר חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/01/2004)