פסקי דין על שרון כהנא | פסקי דין על טלי פרידמן

1391/09 דמ     17/12/2009




דמ 1391/09 שרון כהנא נ' טלי פרידמן




בעניין:

1


בתי הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א
דמ 001391/09


בפני
:
כב' השופטת טרכטינגוט חנה
נ.צ. מר דב רוזנפרב
נ.צ. מר אורי שלוש


22/12/2009



בעניין:
שרון כהנא





התובעת

נ
ג
ד


טלי פרידמן



ע"י ב"כ
כהן יניב
הנתבעת

פסק
דין

1.
לפנינו תביעתה של שרון כהנא
(להלן - התובעת) לשכר עבודה, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, נסיעות, שכר בגין תקופה עד שמצאה עבודה ופיצוי בגין נזק לא ממוני.

2.
אלה העובדות העולות מכתב התביעה -
א.
הנתבעת הינה בעלת עסק בשם סושיט.
ב.
התובעת בעלת הכשרה בתחום המזון, עבדה אצל הנתבעת במשך חודש אחד, הוא חודש מרץ 2008.
ג.
הנתבעת התחייבה כי מדובר בעבודה במשרה מלאה, בפועל מדובר היה במספר שעות.
ד.
במשך חודש מרץ הכינה התובעת בהנחית הנתבעת תפריט והתאמנה ובסה"כ עבדה 50 שעות.
ה.
לאחר חודש זה נפתחה המסעדה וביום הפתיחה פיטרה הנתבעת את התובעת בטענה שמצאה עובדת אחרת בשכר נמוך יותר.

התובעת עותרת לסעדים הבאים: שכר חודש בסך 5,400 ₪, הודעה מוקדמת בת יומיים בסך 360 ₪, פדיון יום חופשה בסך 180 ₪, נסיעות בסך 250 ₪, שכר שבוע ימים נוסף עד שמצאה עבודה, פיצוי בגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש בגין ניהול מו"מ שלא בתום לב בסך של 5,000 ₪.
3.
בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי -

א
.
התובעת עבדה אצל הנתבעת 10.5 שעות בהתאם לדו"ח נוכחות.

ב.
השכר עליו הוסכם הינו 25 ₪ לשעה.
ג.
התובעת הונתה את הנתבעת כי היא בעלת הכישורים המתאימים לתפקיד, מה שהתברר כלא נכון.

ד.
התובעת התפטרה.
ה.
התובעת גרמה נזק לנתבעת כגון חיתוך דג יוקרתי בשווי של כ-300 ₪, שימוש מוטעה במרינדה בשווי של 150 ₪ וכן שימוש באורז לצורך האכלת חבריה.
ו.
הנתבעת לפנים משורת הדין הציעה לתובעת לשלם עבור שעות עבודתה ואף הוציאה שיק על סך 515 ₪ אך התובעת בחרה שלא לקחתו.

4.
מטעם התובעת העידה התובעת ומטעם הנתבעת העידו הנתבעת, אב הנתבעת, מר פרידמן צבי וגב' לובה סוטקו עובדת הנתבעת.

5.
דיון והכרעה
-

על פי עדותה של התובעת היא היתה אמורה להשתכר לפי ההסכם בינה לבין הנתבעת סך של 35 ₪ לשעה בצירוף נסיעות.

התובעת אינה מכחישה כי עבדה בחצרי הנתבעת ובשטח אחר שבבריכת נוה עוז
10.75 שעות כעולה מדו"ח הנוכחות שהוגש, אלא שלטענתה עבדה גם בביתה וגם בצפיה במסעדות אחרות.

התובעת העידה כי מדובר במסעדה המספקת סושי ולתובעת לא היה נסיון בסושי למרות שעבדה לפני כן במטבחים. עובדה זו נמסרה לנתבעת ולפיכך במהלך תקופת העבודה התאמנה בגלגול סושי הן בחצרי הנתבעת, הן בביתה והן בקניון רננים שם ביקרה במסעדה המתמחה בסושי ולמדה את ההליך.

בערב הפתיחה לא נכחה התובעת, לדבריה, כי היתה מטופלת בילדה קטנה ששהתה בחופשה.

למחרת הערב או ביום ראשון כשהגיעה לעבודה פוטרה.

התובעת טוענת כי באותה עת חיפשה עבודה, החלה לעבוד במסעדה אחרת ואז פנתה אליה הנתבעת. התובעת הבינה כי מדובר בעבודה במשרה מלאה, אך כשהגיעה הבינה כי המסעדה טרם נפתחה וכי בינתיים מדובר בלימוד.
הנתבעת חזרה בעדותה על האמור בכתב ההגנה .
בעדותם של שני העדים הנוספים מטעם הנתבעת לא היה כדי להוסיף. אביה של הנתבעת העיד על אירועים לאחר סיום העבודה והתרשמותנו מהעדה לובה סוטקו היתה כי אינה מבינה עברית ואינה מבינה את השאלות ולכן לא ייחסנו לעדותה כל משקל.

6.
אשר להיקף עבודת התובעת בפועל -
בענין זה מצביעה הנתבעת על סתירות העולות בגירסת התובעת. במכתב אשר נשלח על ידי בא כוחה ביום 5/6/2008 נכתב כי עבדה חמישה ימים בשבוע 3 שעות בממוצע כל יום.
מתוך דו"ח השעות שהתובעת לא כפרה בו עולה כי היא עבדה בסך הכל 10.75 שעות, 3 ימים סך הכל.
לטענת הנתבעת טענת התובעת
ל-50 שעות אינה מבוססת, לא נתמכת במסמכים ומכל מקום האימון והצפיה נעשו מיוזמתה.
לטעמנו למרות דו"ח השעות הוכיחה התובעת כי עבדה בפועל 50 שעות.
נתנו אמון בעדותה כי מלבד השעות בהן עבדה בחצרי הנתבעת עבדה גם בביתה או בהתבוננות במסעדות אחרות בידיעת הנתבעת ובהסכמתה.
הראיה לכך כי פעמיים נטלה מהמסעדה ברשות שקי אורז לשם אימון בהכנת הסושי, וכן דווחה לנתבעת על נסיעתה למסעדה בקניון רננים.
העובדה כי הסושי שהכינה בביתה לצורך המסעדה נאכל על ידי חברי התובעת אינה משנה את העובדה כי מדובר בעבודת התובעת מחוץ לחצרי הנתבעת בידיעת הנתבעת ובאישורה, תוך שהנתבעת מספקת לתובעת חומר גלם.

ערים אנו לסתירה שבין עדות זו לאמור במכתב ב"כ התובעת אולם משהנתבעת עצמה מודה בעבודה מחוץ לחצריה אין לקבל כי מדובר בהתנדבות ולא בעבודה.
לפיכך אנו קובעים כי התובעת עבדה סה"כ 50 שעות.

7.
אשר לשכר השעתי הצדדים חלוקים האם מדובר ב-25 ₪ לשעה או 35 ₪ לשעה.

גם בענין זה נתנו אמון בגירסת התובעת.

יתירה מכך הנתבעת טוענת כי נתנה לתובעת שיק עבור עבודתה בסך 515 ₪.
חלוקת סכום זה ב-10.75 שעות שלטעמה של הנתבעת עבדה התובעת נותנת מנה הגבוהה בהרבה
אף מ-35 ₪.
עובדה זו עומדת בסתירה לשתי טענותיה של הנתבעת הן בדבר היקף העבודה והן בדבר השכר המוסכם לשעת עבודה.

8.
אשר לנסיבות הפסקת העבודה, הצדדים חלוקים אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות. גם בענין זה נתנו אמון בעדות התובעת. לא הוכחה כל עילה להתפטרות מצד הנתבעת כאשר מאידך התובעת טוענת כי נמסר לה כי הוחלט לשכור את שירותי העובדת הנוספת ששכרה נמוך יותר.

בענין זה יש להוסיף כי התרשמנו כי יתכן והיה גם בהתנהגות התובעת אשר נעדרה הן בשל מחלה, לטענתה, והן בערב הפתיחה כדי להביא את הנתבעת להחליט על הפסקת עבודה.

9.
הסעדים להם זכאית התובעת -


מתוך העובדות עולה כי התובעת עבדה 50 שעות ולפיכך הינה זכאית לשכר של 1,750 ₪.

לא מצאתי מקום להטיל פיצויי הלנת שכר משהתובעת סירבה לקבל את הסכום אשר לא היה שנוי במחלוקת ומשלטעמנו היתה מחלוקת כנה בין הצדדים לגבי זכאות התובעת לסכומים שנפסקו.

כמו כן זכאית התובעת להחזר נסיעות למקום העבודה.

התובעת לא הוכיחה מספר הפעמים שהיתה מחוץ לחצרי הנתבעת, ולפיכך זכאית להוצאות נסיעה בגין 3 ימי עבודה בחצרי הנתבעת.

על פי ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה (יפ' 5847 התשס"ח 4634) סכום ההחזר המכסימלי ליום הוא 21.56 ₪, לפיכך זכאות התובעת בגין רכיב זה להחזר של 64.68 ₪.

מאחר והתובעת עבדה במשך חודש אחד הינה זכאית להודעה מוקדמת של יום אחד.

שווי יום עבודה הינו 125.4 ₪ = 35 *
10.75


3


החישוב נערך לפי ממוצע השעות בהתאם לדו"ח השעות שכן התובעת לא המציאה נתונים לגבי מספר השעות בהם עבדה בימים האחרים.

אשר לדמי חופשה, מאחר שהקשר המשפטי שבין התובעת לנתבעת נמשך פחות מ- 240 יום הרי שלפי סעיף 3(ג)(2) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 זכאית התובעת ל- 0.15 יום חופשה.

לפי אותו סעיף חלק יום חופשה לא יובא במנין, ולפיכך לא זכאית התובעת לפדיון חופשה.
התובעת לא הוכיחה כי נוהל עמה מו"מ שלא בתום לב, ולפיכך אינה זכאית לפיצוי
בגינו.

התובעת טוענת כי הבהירה לנתבעת כי אין לה כל ידע בסושי, והנתבעת הבטיחה ללמדה. בנסיבות אלה לא הוכיחה כל התחיבות לעבודה בהיקף מלא והתובעת ידעה כי המסעדה טרם נפתחה.

התובעת אף היתה זמינה מידית לעבודה.

כמו כן אין מקום לפסוק בגין הפסד ימי עבודה לאחר תום ההודעה המוקדמת.

9.
הנתבעת טענה בכתב ההגנה לקיזוז בגין נזקים שגרמה התובעת.

הנתבעת לא הוכיחה טענה זו. יתירה מכך שהנתבעת מודה כי מדובר היה בלימוד והתנסות, הרי שבעצם טיבו של ההליך קיים שימוש בחומרים לצורך הלימוד אשר מתכלים.

לפיכך נדחית טענת הקיזוז.

10.
סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

שכר חודש מרץ בסף שך 1,750 ₪.

נסיעות בסך של 64.68 ₪.

הודעה מוקדמת בסך של 125.40 ₪.

סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1/4/2008 ועד יום התשלום.

כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום שיומצא פסק הדין.

לא מצאנו מקום להטיל הוצאות משפט משרוב התביעה נדחתה ומשהתובעת לא היתה מיוצגת.


ניתן היום ל' בכסלו, תש"ע (17 בדצמבר 2009) בהעדר הצדדים.


נ.צ. מר דב רוזנפרב

נ.צ. מר אורי שלוש

חנה טרכטינגוט, שופטת

קלדנית: אסתר תורתי













דמ בית דין אזורי לעבודה 1391/09 שרון כהנא נ' טלי פרידמן (פורסם ב-ֽ 17/12/2009)