פסקי דין על מירב מהרבן | פסקי דין על סהר יהודאי | פסקי דין על חברת בטוח שירביט

7502/08 א     21/12/2009




א 7502/08 מירב מהרבן, סהר יהודאי נ' חברת בטוח שירביט








בית משפט השלום בנתניה



21 דצמבר 2009

ת"א 7502-08 מהרבן נ' חברת בטוח שירביט







בפני

כב' השופטת
גלית ציגלר


תובעים

1
.
מירב מהרבן

2. סהר יהודאי


נגד


נתבעת

1. חברת בטוח שירביט



פסק דין



1.
ביום 22.5.07 נפגעו התובעים בתאונת דרכים.
הנתבעת כמבטחת הרכב הודתה בחבותה, והמחלוקת בין הצדדים מתמקדת
בגובה הנזק שנגרם לתובעים כתוצאה מהתאונה.

2.
ב"כ התובעים לא ביקש למנות מומחה רפואי, ולא נטען כי למי מהתובעים נגרמה נכות לצמיתות.

הטענות מתמקדות בהפסדי השתכרות לעבר, הוצאות שונות שנגרמו לתובעים וכאב וסבל.


הנזק שנגרם לתובעת 1

3.
לטענת התובעת יומיים לאחר התאונה ובשל העובדה שהיתה בתחילת היריון, היא פנתה לבדיקת רופא נשים והסתבר לה כי
הדופק לעובר שברחמה פסק, ויש צורך בהפלה מיידית.

התובעת עברה את ההפלה בבית חולים, ולטענתה יש קשר ישיר בין התאונה לבין ההפלה, ולכל הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך.


לטענת התובעת יש להביא בחשבון את עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לה בשל ההפלה, את תקופת אי הכושר שנאלצה לקחת, את הטיפולים הרפואיים להם נזקקה ואת ההוצאות שנגרמו בשל כך.

4.
החוט היחידי המקשר בין התאונה לבין ההפלה שעברה התובעת הינו סמיכות הזמנים, אולם אין די בכך לבסס את הקשר הסיבתי העובדתי והמשפטי כל עוד לא ניתנה חוות דעת רפואית כנדרש בחוק.
כאמור, התובעת ויתרה על מינוי מומחה ובנסיבות אלו לא הוכח ברמה הנדרשת כי ההפלה קשורה לתאונה או נגרמה כתוצאה ממנה.
(יצויין כי במהלך החקירה הוצגו גם בדיקות גנטיות שעברה התובעת, ואשר העלו ממצאים מסויימים שהתובעת לא ידעה להגיב עליהם או להסבירם, ובהעדר חוות דעת רפואית לא ניתן לשקול אותם או להתייחס למשמעותם בנושא ההפלה).
בנסיבות הענין, בהתחשב בעדותה של התובעת, במספר הפניות לרופאים לאחר התאונה ובתלונות שהועלו, אני קובעת את הפיצוי בגין כאב וסבל בסך 6500 ₪.

5.
בתצהירה טענה התובעת כי היא שהתה בחופשת מחלה במשך 24 ימים לא רצופים, וכתוצאה מכך נגרמו לה הפסדי שכר בהתאם לעלות יום עבודה כאמור בתלושי השכר שהוצגו.

בחקירתה בבית המשפט הודתה התובעת כי בפועל לא נוכו ימי החופשה והמחלה משכרה ולא נגרם לה הפסד כספי בגין ההעדרות.

התובעת לא צירפה אישור המעסיק כי ימי המחלה בהם שהתה ניתנים לפדיון עתידי, ומהו שוויו של יום מחלה אותו ניתן לפדות, באופן שאין בידי נתונים וראיות להוכחת ההפסדים הנטענים ולצורך עריכת חישוב.


יצויין, כי עיון בתלושי השכר שצירפה התובעת מלמד כי אומנם היו ימי העדרות על חשבון ימי מחלה, אולם אין התאמה בין אישורי המחלה לבין התאריכים המצויינים בתלושי השכר. הסברה של התובעת כי מדובר על ימים אשר באים לביטוי בתלוש השכר של החודש שלאחר ניצול ימי המחלה, לא גובה במסמך או בראיה, הגם שכאלו היו תחת ידה של התובעת ולא היתה כל בעיה להציגם.
עוד יש לציין, כי סמוך לאחר התאונה, ביום 19.6.07, נישאו התובעים זה לזה, ואף שהו בירח דבש במשך מספר ימים, וברור שאין קשר בין התאונה לבין העדרות זו (עמוד 10 לפרוטוקול).

בנסיבות הענין לא נגרם הפסד כספי ולא הוכחו הפסדי שכר לעבר, ולפיכך אין לפסוק לתובעת פיצוי על כך.

6.
התובעת לא הציגה ראיות וקבלות לענין הוצאות שנגרמו לה בגין התאונה או בגין העזרה שקיבלה, ובחקירתה עלו סתירות בין תצהיר העדות לבין תצהיר תשובות לשאלון. כמו כן לענין עזרת צד ג' לא שוכנעתי כי היה צורך בעזרה, או כי ניתנה עזרה החורגת מגדר המצופה במקרים דומים, וכי יש מקום לפיצוי על כך.


הנזק שנגרם לתובע 2

5.
פגיעתו של התובע היתה קלה, ומתצהירו עולה כי הוא חזר לעבודתו לאחר התאונה, ונעדר במשך 4 ימים בלבד (28.5.07-31.5.07), ע"פ אישור רפואי שהציג. לטענת התובע ישנם ימי העדרות נוספים אותם לקח כימי חופשה, כעולה מהדוח החודשי שצורף.

בחקירתו הסביר התובע כי הוא בחר לקחת ימי חופשה ולא ימי מחלה בשל יחס מעבידו לימי מחלה, ואף אישר כי יתכן שעבד באחד מימי המחלה (30.5.07).

על פי דוח העבודה החודשי שצירף התובע הוא כמעט לא עבד בחודש יוני 2007, והיה בחופשה שנתית, כאשר בחודש זה נישא התובע, היה בירח דבש ולא הוכח כי יציאתו לחופשה קשורה בדרך כלשהי לתאונה.
התובע טען כי אלמלא היה בחופשה ניתן היה לפדות את הימים ולקבל החזר כספי בהתאם להתחשבנות שנעשית מדי שנה. אלא
שטענה זו נותרה טענה בעלמא, ולא הוצגה כל ראיה התומכת בה, ו/או מסמך שעל פיו ניתן לערוך את החישוב.

בנסיבות הענין לא הוכח כי נגרם לתובע הפסד השתכרות לעבר כתוצאה מהתאונה.

6.
התובע לא הוכיח כי נגרמו לו הוצאות או כי נזקק לעזרה ואין מקום לפסוק לו פיצוי בגין אלו.

7.
בהתחשב בכל הנתונים שציינתי לעיל ובפגיעה הקלה שנגרמה לתובע כתוצאה מהתאונה, אני מעמידה את הסכום בגין כאב וסבל על סך של 3500 ₪.

8.
לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת כדלקמן:

א.
לשלם לתובעת 1 פיצוי בסך 6,500 ₪.

ב.
לשלם לתובע 2 פיצוי בסך 3,500 ₪.
לסכומי הפיצויים יתווספו הוצאות התובעים בגין ההליך, ושכ"ט עו"ד בסך של 13% בצירוף מע"מ.
הסכומים יהיו צמודים וישאו ריבית כחוק עד התשלום בפועל.

ניתן היום,
ד' טבת תש"ע, 21 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 7502/08 מירב מהרבן, סהר יהודאי נ' חברת בטוח שירביט (פורסם ב-ֽ 21/12/2009)