פסקי דין על חברת אלעד איתי | פסקי דין על שלומי ריאני | פסקי דין על יוסף קורקוס | פסקי דין על שמחה סימן טוב | פסקי דין על ח. חזי ובניו חברה לבנין ולהשקעות ואח' |

58621/06 א     17/12/2009




א 58621/06 חברת אלעד איתי בע"מ, שלומי ריאני נ' יוסף קורקוס, שמחה סימן טוב, ח. חזי ובניו חברה לבנין ולהשקעות בע"מ ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



17 דצמבר 2009

ת"א 58621-06 חברת אלעד איתי בע"מ ואח'

נ' קורקוס ואח'




בפני

כב' השופטת
תמר אברהמי

התובעים
1. חברת אלעד איתי בע"מ

2. שלומי ריאני


נגד

הנתבעים
1. יוסף קורקוס
2. שמחה סימן טוב
3. ח. חזי ובניו חברה לבנין ולהשקעות בע"מ
4. אברהם אלטלף
5. בנק הפועלים בע"מ – ניתן פס"ד





פסק דין


לפני תביעה ותביעה שכנגד המתמקדות בכשלונה של עסקת מקרקעין.

כללי
הנתבעים 1 ו- 2 היו בעת הרלוונטית בעלי זכויות בנכס מקרקעין שכלל מבנה בן שתי קומות (סופר-מרקט), מס' חניות ומחסן ברח' ויצמן בעיר יהוד (להלן: "הנכס").

הנתבעת 3 הינה החברה המשכנת בעניין הנכס. הנתבע 4 הינו בא-כוחם של הנתבעים 1 ו- 2.

הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: "המוכרים") פרסמו מודעה בעיתון למכירת הנכס. התובעים השיבו למודעה זו והחל בין הצדדים משא ומתן בעניין התקשרות לגבי הנכס.

התובע 2 הינו מנהלה של החברה התובעת 1. מניותיה של התובעת 1 הן בבעלות התובע 2 ורעייתו. התובעים יכונו להלן עתים גם "הקונים".

לאחר משא ומתן שהתקיים בין הצדדים וכלל בין השאר מפגש במשרדו של הנתבע 4, נחתם בין הצדדים (המוכרים והקונים), זכרון דברים מיום 25.7.06, נספח ב' לתצהירו של התובע (להלן: "זכרון הדברים").


לפי זכרון הדברים ישלמו הקונים תמורת הזכויות בנכס סך שקלי השווה ל- 600,000 $ ארה"ב וכמו כן, תמורת שיפורים בנכס, ישולם סך בשקלים השווה ל- 100,000 $ ארה"ב. שני הסכומים גם יחד כונו בזכרון הדברים "סכום התמורה".

במעמד חתימת זכרון הדברים שילמו הקונים סך שקלי השווה ל- 10,000 $ ארה"ב.

הגם שבזכרון הדברים (ס' 2.1) נקבע במקור כי נגד התשלום הראשון, שבוצע במעמד זכרון הדברים, תרשם הערת אזהרה לטובת הקונים בחברה המשכנת, סוכם בין הצדדים כי הערת האזהרה תרשם לאחר התשלום השני. סיכום זה בא לידי ביטוי במסמך בכתב יד שצורף כעמוד אחרון לנספח ב' לתצהירו של התובע.

זכרון הדברים גם ציין, בין השאר, כי החוזה ישועבד לבנק הפועלים "על סך של 2,360,000 שקל". תוספת זו הוספה בכתב יד בסוף המסמך.

עוד היה ידוע במעמד זכרון הדברים כי קיים שעבוד על הנכס לטובת בנק איגוד ונקבע כי חלק מסכום התמורה ישולם ישירות לבנק איגוד לצורך הסרת השעבוד האמור.

לפי ס' 6 לזכרון הדברים אם מי מהצדדים יפר את ההתחייבויות לפי זכרון הדברים או ימנע בהתנהגותו חתימת הסכם מפורט המסדיר את פרטי ההתקשרות, ישלם לצד השני פיצוי מוסכם בסך של 70,000 $ ארה"ב שהם 10% מסכום התמורה.

לאחר חתימת זכרון הדברים המשכיו הצדדים לנהל משא ומתן. בעניין תקופה זו, קיימת בין הצדדים מחלוקת עובדתית.

הנתונים בשטח מלמדים כי ביום _______ נרשם שעבוד לטובת בנק הפועלים על הנכס.

מכל מקום, ביום 6.10.06 התכנסו הצדדים במשרדו של הנתבע 4 וחתמו על הסכם המכר ללא נספחים, ללא הסכם שיפורים וללא הסכם השכירות. ההסכם שנחתם באותו מועד צורף כנספח י' לתצהירו של התובע (להלן: "הסכם המכר" או "ההסכם").
יאמר כבר כאן כי לשיטת התובע, לא היה ער במעמד חתימת ההסכם לכך שהנכס שועבד לטובת בנק הפועלים והדבר לא הובא לידיעתו ע"י מי מהנוכחים, לרבות הנתבע 4.

עוד יאמר כבר כאן כי התובע טוען שבמועד חתימת הסכם המכר היה מוטל על הנכס גם עיקול לטובת אחיו של הנתבע 1 (להלן: "העיקול") וכי גם עובדה זו לא הובאה לידיעתו. סוגיה זו (כרבות אחרות) שנויה במחלוקת בין הצדדים.

במועד חתימת ההסכם (6.10.06) העבירו הקונים למוכרים המחאות, לפקודת חשבונם של המוכרים בבנק איגוד, בסך 1,155,000 ש"ח על חשבון התמורה.

ההמחאות שנמסרו ע"י הקונים למוכרים לקו בכך שלא הוספה עליהן חותמת התובעת והם לא כובדו ע"י הבנק.

ביום ראשון, 8.10.06 (יומיים לאחר חתימת ההסכם), הגיע התובע למשרדו של הנתבע 4. במהלך הפגישה האמורה, שאל התובע את הנתבע 4 לפשר רישום אישור זכויות ולפיו נרשם משכון לטובת בנק הפועלים. קיימת מחלוקת בעניין הדין והדברים שנערכו באותה פגישה אולם ברור שהתובע עזב את משרדו של הנתבע 4 מבלי שחתם על הנספחים ועל מסמכים עליהם היה צורך לחתום.

התובע נתן הוראת ביטול לשיקים שנמסרו ביום 6.10.06 למוכרים.

הנתבע 4 מצדו יצר קשר עם התובע, הודיע לו כי שוחח פעם נוספת עם מנהל מחלוקת הגבייה בבנק הפועלים וכי אושר בפני
ו שהמשכון לטובת בנק הפועלים ימחק כנגד קבלת הסכום של 2,360,000 ₪, שנזכר בזכרון הדברים.

ביום 9.10.06, הועבר אל התובע מכתב כוונות של בנק הפועלים ולפיו שעבוד הזכויות לטובת הבנק יוסר כנגד הסכום הנזכר לעיל.

במכתב מיום 10.10.06 (נספח טו' לתצהיר התובע), הודיע התובע על ביטול העסקה , דרש השבה מיידית של הסכום ששולם על חשבון התמורה במעמד זכרון הדברים וכן את סכום הפיצוי המוסכם והוצאות משפטיות.

בין הצדדים התנהלה תכתובת נוספת אולם ללא הועיל.

במסגרת כתב התביעה נטען כי רישום השעבוד לטובת בנק הפועלים לאחר חתימת זכרון הדברים ואי גילוי דבר השעבוד והעיקול טרם חתימת הסכם המכר, מהווים הפרה של חובות הגילוי ותום הלב וכן הפרה של זכרון הדברים והסכם המכר ומשכך בוטל ההסכם על ידם כדין.

עוד טוענים התובעים כי העדר הגילוי בשלב המשא ומתן ובשלב חתימת ההסכם בעניין השעבוד לבנק הפועלים ובעניין העיקול, מהווים תרמית והטעייה מכוונת.

כלפי החברה המשכנת, הנתבעת 3, טוענים התובעים כי זו הטעתה אותם בהוצאת אישורי זכויות שאינם תואמים את המצב בפועל. לשיטת התובעים, אי רישום השעבוד הנוגע לבנק הפועלים מהווה הפרת חובה של הנתבעת 3 כלפי הקונים ואף עשיית יד אחת עם הנתבעים האחרים על מנת להונות את התובעים בהצגת מצגי שווא.

כלפי בא-כוחם של המוכרים, הנתבע 4, טוענים התובעים כי זה פעל בחוסר תום לב וביצע עוולות בנזיקין תוך שיתוף פעולה עם שאר הנתבעים לשם החתמת התובעים על הסכם המכר הכולל הצהרות כוזבות ביודעין. לשיטת התובעים, סייע הנתבע 4 למוכרים להוציא מהתובעים כספים במרמה כאשר ידוע לו שעל הנכס מוטל שעבוד וכן עיקול. למצער, מייחסים התובעים לנתבע 4 את עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה.

הסעדים הכספיים הנדרשים ע"י התובעים במסגרת כתב התביעה נוגעים להשבת סכום המקדמה, לחיוב בסכום הפיצוי המוסכם ולתשלום נזקים ישירים מסוימים. סך התביעה למועד הגשתה 437,293 ₪.

הנתבעים הגישו כתבי הגנה ובמסגרתם נדחות טענות התובעים מכל וכל. מבלי להיכנס לפרטי הטענות (אשר לחלקן נדרש במהלך הדיון, במידת הצורך) עמדת הנתבעים הינה כי לא היה לתובעים כל עילה לביטול ההסכם, כי הנתונים בענין בנק הפועלים היו ידועים מלכתחילה וכי נראה כי לתובעים לא היתה כל כוונה לקיים את ההסכם ובאופן מודע מסרו שיקים החסרים את חותמת החברה התובעת על מנת שלא ניתן יהיה לכבדם.

הנתבעים מעלים כלפי התובעים טענות רבות בעניין העלמת עובדות מעיני ביהמ"ש ומציגים את השתלשלות הדברים לפי הבנתם.

הנתבעים 1 ו- 2 גם הגישו כנגד התובעים תביעה שכנגד המתבססת על עמדתם כי לא היה לתובעים עילה לבטל את ההסכם וכי התובעים הם אשר נהגו בתרמית, הטעייה, חוסר תום לב והצגת מצגי שווא. הנתבעים 1 ו- 2 דורשים מהתובעים, במסגרת התביעה שכנגד, את סכום הפיצוי החוזי המוסכם (70,000 $ ארה"ב) בניכוי המקדמה (10,000 $ ארה"ב) ובסה"כ סכום שקלי השווה ל- 60,000 $ ארה"ב (270,000 ₪ ליום הגשת התביעה).

אין באמור כדי למצות את טענותיהם הרבות עד מאוד של כל הצדדים במסגרת כתבי הטענות ובכלל.

בשלב שמיעת הראיות בתיק זה, העידו העדים הבאים: התובע, הנתבע 1, הנתבעת 2, הנתבע 4, מר זוהר עמרם (בצו בימ"ש) וגב' עדנה ערקובי (בצו בימ"ש).

לבקשתם, סיכמו הצדדים את טיעוניהם בכתב.









ניתן היום,
ל' כסלו תש"ע, 17 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 58621/06 חברת אלעד איתי בע"מ, שלומי ריאני נ' יוסף קורקוס, שמחה סימן טוב, ח. חזי ובניו חברה לבנין ולהשקעות בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 17/12/2009)