פסקי דין על אברהים סיאם | פסקי דין על יוסף סיאם | פסקי דין על חמדאן מוסא סיאם |

14253/09 בש     10/12/2009




בש 14253/09 אברהים סיאם, יוסף סיאם, חמדאן מוסא סיאם נ' מדינת ישראל




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
בש 014253/09


בפני
:
כב' השופטת שירלי רנר
תאריך:
24/12/2009



בעניין:
1. אברהים סיאם

2. יוסף סיאם
3. חמדאן מוסא סיאם
המבקשים


ע"י ב"כ עו"ד




נ
ג
ד


מדינת ישראל

המשיבה


ע"י ב"כ עו"ד




נוכחים:
המבקשים וב"כ המבקשים : עו"ד קמר
המשיבה ובא-כוחו עו"ד גדליהו

פרוטוקול

ב"כ המבקשים:
שלחתי בפקס אתמול תגובה לתגובת התובע. מאחר ואני מבין כי לא הגיעה לעיונו של בית המשפט ואין לי העתק כאן אבקש לאמר את עיקריה בקצרה: יש להתעלם מהמסר שהעביר התובע בשם המתלונן. המתלונן לא צד להליך הזה. אין כל זכות לאפשר לו במה . גם אם יש זכות כזו יש לעשות זאת בדרך פורמאלית – תצהיר ואפשרות לחקרו. בהנחה שבית המשפט מחשיב זאת יש לפסוק על פי האיזונים הסבירים. יש להבין בין ענישה למסוכנות. אם ממן מפחד שלא יכנס לשוק למקום שבו הבסטות. להצעה שיעבדו בעבודה אחרת זו הצעה לגלגנית. אלו אנשים מבוגרים בעלי עסק ולא שכירים במקום עבודה. זה מה שיודעים לעשות. אי אפשר להתעלם מנשים וילדים שרוצים להתפרנס.


החלטה

1. בפני
בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 30.9.09 בה הוריתי על שחרורם של המשיבים לחלופה של מעצר בית מלא.

כנגד המבקשים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של תקיפת עובד צבור, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, החזקת נשק והיזק בזדון.

2. על פי האמור בבקשה יש קשיים ראייתיים של ממש בהוכחת הנטען בכתב האישום וב"כ המבקשים אינו מסכים בעניין זה עם העמדה שגם כך לא היתה ברורה די הצורך שהוצגה על ידי מי שייצג קודם לכן את המבקשים. לטענת ב"כ המבקשים ההלכה היא כי אין להסתפק בראיות לכאורה אלא יש לבחון את סכויי ההרשעה וקיימים קשיים ראייתיים של ממש במיוחד ככל הנוגע למהימנות העד המרכזי וככל הנוגע לזהויים של המבקשים כמי שהשתתפו בביצוע העבירה המיוחסת להם. זיהויו של המבקש 3 פסול בפרט באופן שלא ניתן יהיה להסתמך עליו כראיה בבוא בעת. עדותו של העד המרכזי נסתרת גם בעדותו של עד אחר מטעם התביעה. לטענת ב"כ המבקשים גם אם יקבע כי קיימות ראיות לכאורה עדיין אין להסיק מכך קיומה על עילת
מעצר בעניינם של המבקשים. אשר לחלופה – זו צריכה להיות רלוונטית למקרה המסויים ולסכנה המסויימת. לחלופין הזמן שחלף מוכיח כי לא נדרשת חלופה כה מחמירה וכי ראוי להקל בתנאים ולהתאימם לנסיבות המקרה. חלופת המעצר שנקבעה פגעה קשות בפרנסת המשפחות ואיננה נדרשת עוד.

המשיבה בתגובתה הודיעה על התנגדותה לבקשה כאשר על פי התגובה בקשת ב"כ המבקשים אינה מעלה שום נסיבה לעיון מחדש בתיק.

3. בדיון חזר ב"כ המבקשים ופירט את טענותיו ככל הנוגע לחולשת הראיות, והצביע על הרלוונטיות של נתון זה לעילת המעצר. עוד הצביע על כך שאח נוסף ששוחרר בינתיים בשל ביטול כתב האישום נגדו מתהלך חופשי, פוגש בפקחים ודבר לא קורה. יש בכך לטענתו כדי להעיד על היעדר מסוכנות גם מצד המבקשים. עוד מצביע ב"כ המבקשים על כך שטרם היתה הקראה בתיק, ועל כך שצפוי הליך הוכחות ממושך, כך שחלופת המעצר מהווה עונש ממשי. בנוסף מצביע ב"כ המבקשים על כך כי על אף התקופה הממושכת לא הפרו המבקשים אפילו הפרה קלה את הוראות בית המשפט. הסיכוי כי ישובו ויחזרו על המעשים המיוחסים להם כשתלוי ועומד נגדם כתב אישום הוא נמוך. לחילופין מבקש ב"כ המבקשים כי אם ימצא בית המשפט לנכון להדריג את השחרור, יש לקבוע כי המבקשים יוכלו בשלב ראשון לחזור לעבודה כשבעת שהותם בעבודה ישהה עימם אחד המפקחים.

ב"כ המשיבה טען בדיון כי אין מקום לדון מחדש בראיות לכאורה לאור ההסכמה עם הסנגורים הקודמים והיפנה לפסיקה בעניין זה. לגופו טען ב"כ המשיבה כי טענות ב"כ המבקשים ככל הנוגע למהימנות העד העיקרי דינן להתברר במסגרת התיק העיקרי ולא בשלב זה. גם שאלת קיומה של עילת מעצר ומסוכנות נבחנה על ידי בית המשפט.

4. שקלתי את טענות הצדדים. ככל הנוגע למבקש 3 שהתשתית הראייתית בעניינו בעייתית במיוחד לטענת ב"כ המבקשים, נדונה שאלת קיומן של ראיות לכאורה בערר שהוגש על החלטתי מיום 3.9.09 בה הוריתי על שחרורם של המבקשים לחלופת מעצר . במסגרת ההחלטה שניתנה על ידי כב' הנשיאה מ. ארד (בש 9265/09) נבחנה שאלת הראיות בעניינו של המבקש 3 ונקבע כי "יש בידי המבקשת ראיות מספיקות לצורך שלב זה גם כנגד משיב 4" (הוא המבקש 3 בענייננו – ש.ר.). אין איפוא מקום לעיון חוזר בשאלת הראיות בעניינו של המבקש 3.

אשר למבקשים 1-2. בדיון שהתקיים בעניינם של המבקשים במסגרת הבקשה למעצרם עד לתום ההליכים ציין ב"כ המבקשים בתחילת הדיון כי לא יטען לראיות לכאורה אלא רק לעוצמתן (עמ' 3, שורות 1-3). בהמשך הודיע כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה (שם, שורה 18). גם בערר שהוגש על אותה החלטה ובה יוצגו המבקשים על ידי עורך דין אחר ציין אותו עורך דין כי קודמו הסכים לראיות לכאורה ככל הנוגע למבקשים 1-2 ועל כן טען בעניינו של המבקש 3 בלבד (ר' פרוטוקול ב"ש 9263/09, עמ' 3, שורה 17 ואילך).

ההלכה היא כי ככלל שנוי בייצוג אינו מהווה עילה לחזרה מהסכמות דיוניות (ר' בש"פ 8649/05 אליו היפנה ב"כ המשיבה). עם זאת ולמעלה מן הצורך יצוין כי די בהודעותיו של חיים ממן (מיום 25.7.09 ומיום 26.7.09) כדי להקים תשתית ראייתית מספקת בעניינם של המבקשים וכי הטענות שמעלה ב"כ המבקשים דינן אכן להתברר במסגרת ההליך העיקרי. עוד יצויין כי גם אם יש ליתן משקל פחות מטעם זה או אחר לעדותו של ממן, הרי שיש בכך כדי להטות את הכף לכיוונה של חלופת מעצר בעניינם של המבקשים, כפי שממילא נפסק.

הנושא של עילת המעצר בעניינם של המבקשים נדון במסגרת ההחלטות הקודמות שניתנו בעניינם של המבקשים ואין מקום במסגרת בקשה לעיון חוזה לדון בו מחדש.

5. אשר לחלוף הזמן. אכן המשיבים שהו תקופה ממושכת במעצר של ממש, וכעת מיום 30.9.09 הם שוהים במעצר בית בלא שנלוותה אליו כל הפרה. בדיון הביע ב"כ המשיבה נכונות לבחון הקלה בעניינם של המבקשים ככל הנוגע ליציאה לעבודה וביקש ליתן הודעה בעניין זה לאחר הדיון. הודעה כאמור ניתנה ועל פי האמור בה הגם שהמבקשת אינה מתנגדת עקרונית ליציאת המבקשים לעבודה, לנוכח מקומות העבודה בהם מדובר - הובלת ירקות ועבודה בשוק - הפוטנציאל לפגישה עם המתלונן
אשר חי מאז בפחד מתמיד הוא רב, והסיכון להתלקחות גבוה. בשל כך מתנגדת המשיבה לאפשר יציאתם של המבקשים לעבודה במקומות שנתבקשו על ידם.

סבורה אני כי אכן יש מקום בעניינם של המבקשים, בשים לב לחלוף הזמן ולקיום תנאי מעצר הבית במלואם עד כה, להקלה בתנאי השחרור. עם זאת, סבורה אני כי יש מקום להקלה מדורגת, תוך מתן אפשרות למבקשים לצאת בשלב ראשון לעבודה. בעניין זה, לנוכח תנאי השחרור שנקבעו מלכתחילה אשר היה בהם כדי לשקף את רמת המסוכנות הנשקפת מהמבקשים רואה אני גם עתה לנכון לערוך הבחנה בין המבקשים השונים.

אשר למבקש 2 – יוסף סיאם
. מבקש זה שוהה על פי החלטת בית המשפט מיום 30.9.09 במעצר בית מלא בביתו בשכונת ואדי אל ג'וז בלא כל פיקוח. בהחלטה קודמת שניתנה בעניינו הותר למבקש זה לצאת מדי יום על מנת להביא את ילדיו לבית הספר ובחזרה, וזאת לנוכח נסיבותיו האישיות ורמת המסוכנות הנמוכה הנשקפת ממנו. סבורה אני כי יש מקום בעניינו של מבקש זה להיעתר לבקשתו החילופית לצאת לעבודה בהתאם למבוקש וזאת בשים לב לרמת המסוכנות הנמוכה ביותר הנשקפת ממנו על פי תסקיר שירות המבחן בעניינו, ולזמן שחלף שבמהלכו היה ללא פקוח. אני מתירה אפוא למבקש זה לצאת בימים א-ה לצורך עבודתו בין השעות 09.00-21.00. יתר התנאים וההקלות שנקבעו בהחלטות קודמות בעניינו של מבקש זה יעמדו בעינם.

אשר למבקש 3 – חמדאן סיאם. מבקש זה שוהה במעצר בית מלא מאז 30.9.09 בבית המשפחה בואדי אל ג'וז. כנגד מבקש זה תלוי ועומד כתב אישום המייחס לו תקיפה של פקחי משרד החקלאות על רקע ניסיון להעברת ארגזי ירקות אל תוך השוק. על פי תסקיר שירות המבחן שניתן בעניינו המבקש הינו בן 34, נשוי ואב לשישה ילדים ובבעלותו חנות פרות בשוק מחנה יהודה. בנסיבות אלו הגם שסבורה אני כי יש מקום לאפשר את יציאתו של מבקש זה לעבודה, יש מקום להתנות את היציאה לעבודה בשוק בפקוח צמוד של אחד המפקחים שנקבעו בהחלטתי מיום 30.9.0.9. אני מתירה איפוא למבקש 3 לצאת לעבודה בשוק בימים א-ד בין השעות 04.00-18.00, יום ה- בין השעות 04.00-22.00, יום ו' בין השעות 04.00-17.00 כאשר מרגע יציאתו לעבודה ממעצר הבית ועד חזרתו אליו ישהו עימו כל הזמן אחד המפקחים האמורים. יתר תנאי מעצר הבית שנקבעו בעניינו יעמדו על כנם.

אשר למבקש 1 – איברהים סיאם.
מבקש זה שוהה מאז 30.9.09 במעצר בית מלא בבית אחותו בנצרת. ככל שתוצע חלופה של מעצר בית מלא בפיקוח בירושלים, היא תישקל בחיוב. אשר לחזרה לעבודה. כל עוד שוהה מבקש זה במעצר בית בנצרת ממילא הדיון ביציאתו לעבודה בירושלים מתייתר. ככל שתוצע עבודה בנצרת היא תישקל בחיוב. אשר לחזרה לעבודה בשוק. בהנחה כי מעצר הבית בעניינו של מבקש זה יהא בירושלים, יהא מקום לנוכח האמור בתסקיר לקבוע תנאים דומים לאלו שנקבעו בעניינו של מבקש 3.

ניתנה היום כ"ג בכסלו, תש"ע (10 בדצמבר 2009) במעמד הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

שירלי רנר
, שופטת












ב"כ המשיבה:
אבקש עיכוב ביצוע של ההחלטה עד מחר. נודיע עד השעה 19.00 היום האם בכוונתנו להגיש ערר.

ב"כ המבקשים:
מרב שאני בהלם מההחלטה אני לא מסוגל להגיב ומוטב שלא אגיב. אנחנו מתכוונים לערור על ההחלטה

החלטה

1. ניתן עיכוב ביצוע עד ליום 11.12.09 בשעה 15.00.
2. ב"כ המשיבה תודיע עד היום בשעה 19.00 האם בכוונתה להגיש ערר על ההחלטה. ככל שתודיע שאין בכוונתה להגיש ערר, יתבטל עיכוב הביצוע.

ניתנה היום כ"ג בכסלו, תש"ע (10 בדצמבר 2009) במעמד הצדדים.


שירלי רנר
, שופטת














ב"כ המשיבה
: במחשבה שניה. אני מוותר על עיכוב הביצוע.
ב"כ המבקשים:
המבקש 2 – יוסף סיאם
מבקש בנוסף לצאת גם בימי שישי לצורך הצגת חשבונות ההובלה בשוק הסיטונאי בגבעת שאול בין השעות 07.00-12.00.
ב"כ המשיבה
: לאור החלטת בית המשפט אין לנו התנגדות.

החלטה

כמבוקש.

ניתנה היום כ"ג בכסלו, תש"ע (10 בדצמבר 2009) במעמד הצדדים.


שירלי רנר
, שופטת










בש בית משפט שלום 14253/09 אברהים סיאם, יוסף סיאם, חמדאן מוסא סיאם נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 10/12/2009)