פסקי דין על שפיצר שולמית | פסקי דין על קוסקס יהושע

1197/03 א     02/11/2003




א 1197/03 שפיצר שולמית נ' קוסקס יהושע




1
בתי המשפט
בשא002196/03
בית משפט השלום רמלה
בתיק עיקרי: א 001197/03

02/11/2003
תאריך:
כב' השופטת ז. בוסתן

בפני
:

שפיצר שולמית

בעניין:
מבקש
אילן מאוטנר

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
קוסקס יהושע
משיב
מ. ישראל

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה
בפני
י בקשה למתן צו להורות למשיב (להלן: "הנתבע") לענות על השאלות אשר לא נענו על ידו או נענו חלקית במסגרת תשובותיו לשאלון שנשלח לו על ידי המבקשת (להלן: "התובעת").

כללי
מתן צו תשובות לשאלון - כללי
מטרת שאלון היא לחדד השאלות השנויות במחלוקת ולהשיג הודיות, בהנחה שאם בעל דין ייאלץ לומר דבריו בתצהיר הוא יקפיד יותר בגרסתו. גילוי ידיעות בדרך של תשובות לשאלון נועד למטרה משולשת:
א. א. לקבל אינפורמציה שתסייע למבקש בהוכחת טענותיו, או בסתירת עמדת יריבו;
ב. ב. להשיג הודאות מהיריב;
ג. ג. לחסוך בדרך זו את הטרחה וההוצאות הכרוכות בהבאת עדים.
"הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעל-דין על עניינים שניתן להשיג הודיות לגביהן. התקנות שבפרק ט' לתקנות סדרי הדין, מטרתן אחת: לאפשר לבעל-דין, במקרה שלנו לתובעים, להכין את משפטו, תוך הסתמכות גם על מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד וגם על תשובות בתצהיר שנתן הצד שכנגד לשאלות שהוצגו, שהן מן השאלות השנויות במחלוקת של המשפט. התקנות קובעות שכל הליך של גילוי מוקדם ייעשה עוד לפני קדם המשפט, וזאת כדי לאפשר בשלב של קדם המשפט, לגבש את השאלות השנויות במחלוקת, לפשט את ההליכים ולהביא לידיעת בעלי-הדין את מהות החומר והטענות שבידי הצד שכנגד על-מנת שיוכלו להכין כדבעי את משפטם" (ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר נ' אמיר מרדכי ואח פ"ד מו(3) 793 ,עמ' 798-799).
(ראה גם בספרו של כבוד השופט גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית) בעמ' 152).

עוד יצויין, כי במסגרת שיקול הדעת שיש לבית המשפט במתן צו לשאלונים ולגילוי מסמכים, עליו לשקול אם הגלוי והצגת השאלות לא תכביד על המשיב, תציק לו או שיהא בה משום לחץ בלתי הוגן עליו (ע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור נ' רום פ"ד מח (4) 388).
קדם המשפט נועד לקדם את הדיון בתובענה לגופה ולייעלו, על ידי צמצום שמיעת המשפט גופו (רע"א 2142/96 פז נ' תחנת פז הקריה בע"מ תק-על, כרך 96(2)). אין הוא מטרה בפני
עצמה ואין ליתן יד להפיכתו למכשול בפני
בירורה של התביעה (ראה בהרחבה ברע"א 6297/97 יוסף רכאח נ' חברת טבע תעשיות תק-על 98(1)).

במסגרת שיקול דעת השופט אם להעניק הצו יש לבחון, מעבר לשאלת ההכבדה על הצד המשיב, האם השאלות נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת. התנאי בדבר רלוונטיות השאלון מקבל תמיכה גם מהוראות תקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 הקובעת כי הרשות לא תינתן אלא לשאלות שהן לעניין הנדון.

לפיכך, ועל מנת לבחון רלוונטיות השאלון לתובענה שבפני
י, מוטל על בית המשפט בדיקת טענות הצדדים.

טענות הצדדים
התובעת טוענת כי במועדים הרלבנטיים לתביעה שרת הנתבע כקצין בכיר במשטרת ישראל והתובעת שרתה (ומשרתת) כשוטרת סיור ביחידת הסיור. 60221
בתוקף תפקידו היה הנתבע מפקדה הבכיר של התובעת. לטענת התובעת הנתבע ניצל העובדה שהתובעת היתה פקודתו, והיותו בעל יחסי מרות כלפיה, ותחת התרשמות כי יכול לעזור לה בקשר לשירותה נענתה התובעת לחיזורי הנתבע והתפתחה בין השניים מערכת יחסים אינטימית. לטענת התובעת במהלך היחסים שתיאורם מופיע בכתב התביעה, החל הנתבע לגלות יחס של קנאה כלפי התובעת שהתבטא בעלבונות, בהצרת צעדים ועוד כהנה וכהנה (כפי המתואר בסעיפים 5-6 לכתב התביעה).
בנסיבות אלה, הבהירה התובעת לנתבע בהתנהגות ובהמנעות ממגע עמו כי אינה מעונינת להמשיך בקשר עמו.
הנתבע בתגובה, כך לטענת התובעת, הודיע לה כי ניתוק קשר עמו יפגע בה. בנוסף, פגע בפרטיותה בכך שהתדפק ארוכות על דלת ביתה, עקב אחריה והטרידה טלפונית. בנוסף איים עליה טלפונית שאם לא תענה לדרישותיו ואם לא תתקשר אליו, יפגע בפרנסתה ובשירותה במשטרה, יגרום להעברתה ליחידה אחרת ולהעברתה מתפקידה.
יצוין כי הנתבע הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה לפי סעיף 30 לחוק הבזק, הטרדה טלפונית באמצעות מתקן בזק, באופן שיש בו כדי לפגוע להפחיד ולהטריד. (ח.פ. 1202/02 - צורף כנספח ב' לכתב התביעה).
בנסיבות המתוארות בכתב התביעה יצרה התובעת קשר עם הנתבע ואף נפגשה עמו, כאמור מתוך פחד וחשש לעתידה במשטרה (כתוצאה ממעמדו ומהשפעתו).
בפעמים שלא נענתה מידית לדרישותיו פגע בעבודתה בדרכים המצוינות בסעיף 7(ה) לכתב התביעה.
לטענת התובעת, כתוצאה מהאיומים ומההתנכלויות, כתוצאה מהטרדתו והפעלת יחסי המרות שלו כלפיה נאלצה, בניגוד לרצונה, להמשיך לאורך זמן בקשרים עם הנתבע.
כתוצאה מפחדה מהנתבע הופנתה על ידי רופאה לטיפול פסיכולוגי.
התובעת טוענת כי מעשי הנתבע מהוים עוולה והיא מעריכה נזקה בסך של 250,000 ש"ח.
הנתבע טוען כי לא היה מפקדה הבכיר של התובעת. לטענתו, בין הצדדים התנהל רומן, ומשעלה רומן זה על שרטון בחרה התובעת לפתוח, הן בהליך פלילי והן בהליך אזרחי, במטרה להוציא ממנו כספים.
לטענת הנתבע, הקשר היה על רקע רומנטי גרידא, היתה הפרדה מלאה בין יחסיהם האישיים ליחסיהם בעבודה.
לטענת הנתבע, דווקא התובעת היא זו שביקשה להמשיך הקשר ביניהם, למרות שהנתבע ביקש פעמים מספר להפסיקו.
לטענת הנתבע, חלק מהאמרות המיוחסות לו נאמרו בהקשר רומנטי בלבד ללא קשר לעבודתה.
הנתבע מוסיף כי החשש מעתיד התובעת במשטרה לא נבע בשל יחסיה עמו כי אם בשל היותה שוטרת שלא עשתה עבודתה כראוי.
בתגובה לטענתה של התובעת לפיה אי העתרות לדרישותיו הביאה לפגיעה בעבודה מכחיש הנתבע כי הפגיעה בעבודה, באותם מקרים שנעשתה היתה על רקע אי הענותה לדרישותיו, אלא על רקע שיקולים מקצועיים.
לגופה של בקשה:
ביישום הכללים הנוגעים לשאלון על המקרה שבפני
אני סבורה כי:
א. השאלות 6(ב), 12(א), 15(ב), 16, 20 (ב), 21(ב) + (ג), 25(ב), 25(ה), 25(ח),
25 (ט), 26 (ו) נענו ולפיכך ככל שהבקשה נוגעת לשאלות אלה היא נדחית.

ב. שאלות 12 (א), 12 (ג) - 12 (ו), אינן רלוונטיות לתביעה שבפני
ונראה כי מטרתן "לדוג" תשובות שיכולות לפגוע אישית בנתבע או באחרים במשטרה ויכולות לפגוע בפרטיות של צדדים שלישיים. לפיכך אני סבורה כי אין להשיב לשאלות.

ג. השאלות 11(ד), 11(ה), 11(ו), 17, 18, 26 ט', 27(א), 27 (ד), 28 (ג), 29 (ג),
29 (ה)רלוונטיות לדיון ויש בהן כדי לצמצם פלוגתאות, או להשיג הודאות, או לחסוך בטרחה ובהוצאות והנתבע ישיב לשאלות אלה.

ד. שאלה 7(א) - התשובה שנתנה על ידי הנתבע אינה ממין השאלה והנתבע יתכבד וישיב לשאלה.
שאלה 15(א) - הנתבע ישיב לחלק השאלה המתייחס למתי.

ה. שאלה 20 (א), 22, 25 (ד), 25 (ו) - הנתבע ישיב שלאלות אלה באופן מפורט כפי שהתבקש בשאלות.

ו. לשאלה 24 השיב הנתבע תשובה מתחמקת והוא ישיב לשאלה.

ז. שאלה 26 ח' - רלוונטית למעט חלק השאלה המתייחס לכל הוראות המדיניות.

הנתבע ישיב לשאלות עליהן הוריתי תוך 30 יום מהיום.
אין צו להוצאות.

המזכירות תשגר לצדדים עותק בדואר רשום.

ניתנה היום ז' בחשון, תשס"ד (2 בנובמבר 2003) בהעדר הצדדים.
ז. בוסתן
, שופטת








א בית משפט שלום 1197/03 שפיצר שולמית נ' קוסקס יהושע (פורסם ב-ֽ 02/11/2003)