פסקי דין על עירית חדרה | פסקי דין על עודד שכטר

6731-05/09 חנ     22/12/2009




חנ 6731-05/09 עירית חדרה נ' עודד שכטר




לך



3


בית משפט לעניינים מקומיים בחדרה

ח"נ 6731-05-09 עירית חדרה
נ' שכטר



22 דצמבר 2009





בפני
כב' השופט מוחמד מסארווה




המאשימה

עירית חדרה


נגד

הנאשם

עודד שכטר
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד מירב אחטר
הנאשם: בעצמו

החלטה

1.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו – לנאשם, ביצוע עבירה של החניית רכב מבלי לשלם אגרת הסדר בשיעורים הנקובים בתוספת לחוק העזר, עבירה על סעיף 12(א) לחוק העזר לעיריית חדרה (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א-1990, בכך שביום 18.2.07 בשעה 18:27, או סמוך לכך ברח' הלל יפה 15, חדרה, החנה את רכבו מס' 39-505-05 במקום מבלי לשלם אגרת הסדר.

2.
במעמד הקראת כתב האישום טען הנאשם שהוא מודה בעובדה שבמועד הקבוע בכתב האישום הרכב שבכתב האישום היה בחזקתו ובשימושו, שהרכב חנה באותו מועד במקום וכי לא שילם אגרת הסדר חניה, אך הוסיף וטען שלא היה חייב לשלם, וכי אין חובה חוקית לשלם. הוא טען לאי-חוקיות ההתמרור שהוצב במקום וכפר באשמה.

3.
תחילה נתבקש ביהמ"ש לקבוע התיק לשמיעת הוכחות, אולם משהסביר ביהמ"ש לצדדים כי המחלוקת בתיק היא משפטית
ולא עובדתית, סוכם שהצדדים יגישו סיכומיהם בטענה המשפטית בכתב וכך נעשה.

4.
המבקש הגיש סיכומיו מהן עולה כי הנאשם לא עבר עבירה על חוק העזר, אלא שהמאשימה הציבה בפני
ו מכשולים רבים עליהן היה עליו להתגבר באמצעיו הדלים מעצם היותו פנסיונר בן 76, לרבות הגשת הסיכומים, וכי נגרמו לו הוצאות רבות שקשה לו לשאת בהן, ועל כן ביקש הנאשם להורות על ביטול כתב האישום ולחייב המאשימה בהוצאותיו בפועל המסתכמים בסך 483 ₪, ועוגמת נפש ועינוי דין.

עיקר טענתו של הנאשם מופנית כלפי הרישום בתמרור של שעות איסור החנייה וכך נכתב בתמרור:
שעות החנייה: בימים א'-ה': משעה 8:00-20:00


יום ו' וערבי חג:
8:00-14:00
כשעפ"י החלטת האקדמיה ללשון העברית שפורסמה ברשומות בי.פ. 4195 עמ' 2410 מיום 24.2.94 ועל פי הלכת בר-שלום בע"פ 281/69 של בימ"ש העליון מיום 7.9.69 פ"ד כ"ג(2) עמ' 85, ע"פ 5250/98 וע"פ 1975/00 עודד שכטר
נ. עיריית חדרה ועפ"י הוראות חוק המוסד העליון ללשון העברית תשי"ג 1953, הכיתוב צ"ל למן השעות 8:00 – 20:00.


ולמן השעות 8:00 – 14:00.

5.
בתגובתה לסיכומי הנאשם ביקשה המאשימה להתיר לה חזרה מן האישום ללא צו להוצאות.

6.
הנאשם בתשובתו לתגובת המאשימה מסכים לחזרתה מהאישום אך מבקש לחייב המאשימה בהוצאותיו. הנאשם טוען בתשובתו כי מלכתחילה לא היה מקום להגשת כתב האישום, וזאת לאור הילכת בר-שלום ופסק הדין של ביהמ"ש העליון שניתן בעניינו בטענה זהה ובהסכמת המאשימה.

המאשימה היא שגררה אותו להליכים משפטיים, אף שהטענות שהועלו על ידו בסיכומים תואמים הם את ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון, ופניותיו לבטל הדו"ח לא הועילו, ובכך אילצה אותו המאשימה להוציא את הוצאותיו ללא צורך, תוך התרשלות המאשימה במילוי תפקידה.

הנאשם מסכם תשובתו לתגובת המאשימה בכך שהיא התייצבה בביהמ"ש בחוסר תום לב ובהעדר ניקיון כפיים ועל כן מבקש הוא לחייבה בהוצאות.

7.
הדין החל בענייננו נמצא בהוראות סעיף 80 לחוק העונשין התשל"ז-1977, הקובע בס"ק(א) כך:

"80(א) משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה ביהמ"ש שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או בשל אישום שבוטל לפי סעיף 94(ב) לחסד"פ, בסכום שייראה לבית המשפט..."

כפי שעולה ממילות ההוראה החוקית, הרי שפיצוי עפ"י סעיף 80 יינתן באחד משני המקרים:
א.
לא היה בסיס להאשמה.
ב.
קיימות נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי.

בכל הנוגע לאפשרות הראשונה, פסק ביהמ"ש העליון, כי לא בכל זיכוי ניתן לטעון כי לא היה יסוד להאשמה, ורק כאשר מלכתחילה לא היה מקום להעמיד את הנאשם לדין, או כאשר העובדות שנטענו לא מהוות עבירה, או כאשר היה ברור מראש כי לא ניתן היה להרשיעו ע"י החומר שהיה בידי התביעה כי אז יהיה מקום לפסוק פיצוי.

8.
במקרה שלפנינו חזרתה של המדינה מהאשמה היא עילה לפסיקת הוצאות ופיצויים, וזאת לאור העובדה שטענות הנאשם בדבר אי-חוקיות התמרור בשל הכיתוב המטעה הרשום בו.

טענות הנאשם הועלו על ידו בהזדמנויות קודמות, וביהמ"ש העליון נתן את דעתו על כך, ובשל כך חזרה בה המאשימה מאישומים קודמים;

המאשימה במקרה שלפנינו גררה את הנאשם להליכים משפטיים מיותרים, וגרמה בכך לנאשם הוצאות משפטיות.

על כן, ולאור כפירתו של הנאשם בעובדות כתב האישום, אני מזכה את הנאשם מן העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

9.
בנסיבות אלו, נראה לי כי מן הדין לפסוק לנאשם הוצאות ופיצויים, מדובר בנאשם פנסיונר בן 76 שנה, ועל כן ולאור כל האמור לעיל, אני מחייב המאשימה לשלם לנאשם הוצאות ופיצויים בסך 1,500 ₪ ועליהם מע"מ כחוק.

סכום זה ישולם לנאשם ע"י המאשימה תוך 45 יום.

במידה והסכום לא ישולם במועד, הוא ישא ריבית חוקית והפרשי הצמדה ממועד התשלום ועד התשלום בפועל.
<#6#>

ניתנה והודעה היום ה' טבת תש"ע, 22/12/2009 במעמד הנוכחים.



מוחמד מסארווה
, שופט




מ.א.
הוקלד על ידי: מירי אהרון







חנ בית משפט לעניינים מקומיים 6731-05/09 עירית חדרה נ' עודד שכטר (פורסם ב-ֽ 22/12/2009)