פסקי דין על מאיר אלעזר | פסקי דין על מואלין מנג'מנט לימיטד חברה

10282-05/09 תט     24/12/2009




תט 10282-05/09 מאיר אלעזר נ' מואלין מנג'מנט לימיטד חברה








בית המשפט המחוזי בחיפה



24 דצמבר 2009

ת"ט 10282-05-09 מואלין מנג'מנט לימיטד חברה
נ' אלעזר






בפני

כב' השופטת
תמר שרון נתנאל

מבקש
מאיר אלעזר


נגד

משיבה
מואלין מנג'מנט לימיטד חברה




החלטה

ההליך והעובדות
:

1.
בפני
י התנגדות לביצוע שטר חוב על סך
3,008,940 ₪,
שזמן פרעונו הוא 5.3.09 חתום ע"י אדם בשם חיים חרובי (להלן: "חרובי") והמבקש (להלן: "שטר החוב" או "השטר"). השטר הוגש לביצוע, ביום 8.3.09, בתיק הוצל"פ 02-16394-09-8 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

2.
שטר החוב נעשה על ידי המבקש וחרובי, במסגרת הליך משפטי שהתקיים בבית משפט השלום בחיפה, שנקטה המשיבה נגד המבקש וחרובי ונכתב בו, שהתמורה עבורו התקבלה בהתאם להסכם הלוואה מיום 13.12.07, בין המחזיק בשטר לבין
vespan developments limited
(להלן: "ווספאן"). השטר נמסר, בנאמנות לעו"ד לביא, ב"כ המשיבה (להלן: "עו"ד לביא").

בשלב זה יובהר שבין המשיבה לבין ווספאן נחתם, ביום 13.12.07, הסכם הלוואה לפיו הלוותה המשיבה לווספאן 400 אלף יורו לשם רכישת מניות בחברה בולגרית בשם רילון סטריאמה הוד (להלן: "רילון"), שהיא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל-אביב. במסגרת הסכם הלוואה זה (להלן: "הסכם ההלוואה"), התחייבה המשיבה לרכוש מרילון 25% ממניות חברת בת שלה (להלן: "המניות"), בשווי של 1,713,523 אירו. המניות הופקדו בידיו של המבקש כבטוחה לפרעון ההלוואה וסוכם שאם ווספאן תפר את הסכם ההלוואה תהא הזוכה זכאית, בין היתר, לקבל לידיה את המניות.

לאחר שווספאן הפרה, על פי הנטען, את הסכם ההלוואה התנהלו בין הצדדים הליכים משפטיים, שאין צורך לפרטם ובכללם – ההליך הנזכר לעיל בבית משפט השלום במסגרתו ערבו המבקש וחרובי, אישית, לחובה של ווספאן למשיבה וחתמו על שטר החוב, כעושי השטר.

לאחר שגם ההסדרים הנ"ל שנחתמו בין הצדדים הופרו, על פי הנטען, על ידי ווספאן, התקיים בין היתר, הליך נוסף בין הצדדים בתיק ה.פ. 8877-11-08 בבית המשפט המחוזי בחיפה, נגד המבקש, ווספאן ורילון, במסגרתו ביקשה המשיבה צווי אכיפה.
3.
בדיון שהתקיים בהליך הנ"ל ביום 6.1.09 הגיעו הצדדים להסכמה (להלן: "ההסכמה"), שקיבלה תוקף של

פסק דין
(להלן: "פסק הדין"). במסגרת הסכמה זו הוסכם, בין היתר, ששטר החוב (וכן כל הבטחונות האחרים שניתנו להבטחת החזרת ההלוואה למשיבה), ימשיכו לעמוד בעינם "לרבות ערבויות הערבים מאיר אלעזר
וחיים חרובי ושטר החוב". אין חולק שההלוואה הנזכרת כאן היא אותה הלוואה שהלוותה המבקשת לווספאן וכן אין חולק ששטר החוב שנזכר כאן הוא שטר החוב דנן.

4.
לשם הבנת טענות הצדדים, לגופו של ענין, אביא להלן את הסעיפים הרלוונטיים (סע' 1
עד 7) מההסכמה:

"1.
בתוך 10 ימים מהיום ישלמו המשיבים 1, 2 (הם ווספאן והמבקש, בהליך דנן. הערה זו ושאר ההערות, הן שלי - ת.ש.נ.) למבקשת (היא המשיבה) סך של 15,000 ₪.
2.
החל מיום 15.2.09 ישלמו המשיבים 1, 2 למבקשת מידי חודש סך של 8,816 יורו.
3.
אי פרעון של התשלום האמור בסעיף 1 או של שלושה תשלומים האמורים בסעיף 2 במלואם או בחלקם ובחלוף 5 ימי עסקים ממועד התשלום השלישי מביניהם, תעמוד כל יתרת ההלוואה לפרעון מיידי.
4.
יתרת ההלוואה
(היא ההלוואה שהלוותה המשיבה לווספאן) על פי טענת המבקשת עומדת על סך 523,000 יורו והסכום הסופי ייקבע על ידי הצדדים לאחר בדיקת היתרה ולא יאוחר מעוד 3 ימים.
5.
יתרת ההלוואה כולה, כאמור בסעיף 4, תוחזר לא יאוחר 6.1.2010. התשלומים על פי סעיפים 1 ו-2 לעיל, יחושבו כתשלומים על חשבון הריבית והריבית תעמוד החל מהיום על שיעור של 20% שנתי.
6.
במידה וההלוואה לא תיפרע בתוך 45 ימים מהיום, יועברו על ידי רילון 18.5% מהמניות הנרכשות
(הן "המניות", בהחלטה זו), לידיו הנאמנות של ב"כ המבקשת, עו"ד שמואל לביא יחד עם המחאת הלוואת הבעלים, בחלקה היחסי. עו"ד לביא יחזיק את המניות בנאמנות עד ליום 6.1.2010 או עד למועד העמדת ההלוואה לפרעון מיידי, כאמור בסעיף 3 לעיל. אם לא תסולק ההלוואה במועד פרעונה האמור, יהיה עו"ד לביא רשאי לפעול למימוש ומכירת המניות לצורך סילוק יתרת ההלוואה, מבלי לפגוע בזכות המבקשת לפעול בכל אמצעי אחר לגביית החוב לרבות גבייתו מהערבים...
7.
למען הסר ספק, כל הבטחונות האחרים שניתנו למבקשת להחזר ההלוואה, ימשיכו לעמוד בעינם לרבות ערבויות הערבים, מאיר אלעזר
וחיים חרובי ושטר החוב.
"

5.
אין חולק ששיעור מסויים של המניות הופקד בידי עו"ד לביא, אולם לא
18.5%, אלא 12% בלבד. זאת, בשל צו מניעה שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט י. זפט) בתיק בש"א 4602/09 (ת.א. 1223/09) ביום 19.2.09 (צו זמני) וביום 31.3.09 (עד סיום ההליך).

המבקש טוען, שאין בכך הפרה של ההסכמה, משום שהוא הורה למחזיקה במניות להעביר לעו"ד לביא את השיעור המלא הנדרש. מכל מקום, לשיטתו, אי העברת המניות אינה מקנה סעד של פרעון מיידי של ההלוואה. עוד טוען הוא, כי עד הגשת השטר לביצוע עמדה ווספאן בתשלום כל תשלומי הריבית האמורים בסעיף 2 להסכמה וכי רק ההליכים שננקטו על ידי המשיבה הם שהביאו לכך שלאחר פתיחת תיק ההוצל"פ וכתוצאה מעיקולים שהוטלו על חשבונות הבנק שלהם, לא יכלו המבקש וחרובי לדאוג לפרעון התשלומים, כסידרם.

דיון ומסקנות
:

6.
התנגדות לבקשה לביצוע שטר נדונה על פי אותם עקרונות, הרלוונטיים לבקשת רשות להתגונן. במסגרת דיון מסוג זה, בוחן ביהמ"ש אך ורק האם קיימת למבקש עילת הגנה לכאורית, שאם בשלב מתקדם יותר של ההליך, תתקבל כמהימנה, ניתן יהיה לקבוע כי יש בה הגנה מפני התביעה, או השטר. לפיכך, בשלב זה, אין לבחון את נכונות טענות ההגנה, מבחינה עובדתית, אלא רק את סבירותן הלכאורית (ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133; ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 24/4/06)). על רקע זה אבחן את טענות המבקש, היינו – האם יש בהן כדי להקים עילת הגנה לכאורית. כמובן שאין די בעצם העלאת טענה כלשהי, אלא יש לבחון אם יש בטענה ממש ולו לכאורה או שמא מדובר בטענות בעלמא או בטענות שאינן אלא "הגנת בדים".

טענות "מקדמיות"
-

7.
בפי המבקש מספר טענות שניתן לכנותן מקדמיות. על פניהן לא מצאתי בטענות אלה כל ממש ואין בהן כדי להצדיק מתן רשות להתגונן.

המבקש טוען נגד סמכותו של מר אבי גולדרייך (להלן: "גולדרייך") להגיש את השטר לביצוע. לטענתו, לא הוצג יפוי כח תקף מטעם המשיבה לגולדרייך, המסמיך אותו להגיש את השטר לביצוע.

גולדרייך היה זה שחתם, בשם המשיבה, על המסמכים הנדרשים בהליכים בין הצדדים לרבות המבקש עצמו ווספאן. גולדרייך, המבקש וחרובי, נכחו בישיבת ביהמ"ש בה הושגה ההסכמה וניתן פסק הדין, ללא שהמבקש טען דבר וחצי דבר, נגד סמכותו לפעול בשם המשיבה, מה גם שגולדרייך הוא בעל מניות במשיבה ומורשה לפעול בשמה. בנסיבות אלה, אין לאפשר למבקש לטעון, כיום, נגד סמכותו של גולדרייך ו/או נגד תוקף חתימתו על ההסכמים והמסמכים השונים, לרבות הגשת השטר לביצוע.

המבקש טוען, שמאחר שהמניות הופקדו אצל עו"ד לביא בנאמנות, היה עליו לפנות לביהמ"ש ולקבל הוראות לפתיחת תיק ההוצל"פ, בטרם נפתח תיק ההוצל"פ.

טענה זו הינה טענת סרק, שכן פתיחת תיק ההוצל"פ על ידי עו"ד לביא נעשתה על ידו בכובעו כבא כוחה של המשיבה ולא בכובעו כנאמן להחזקת המניות.

עוד נטען ע"י המבקש, שהוא עצמו לא היה מוסמך לפעול מטעם ווספאן ולחתום בשמה על ההסכמה. בטענה זו יש חוסר תום לב רב ומוטב היה שלא היתה נטענת. ממילא, גם לוּ היה מקום להעלותה (ואינני קובעת כך), אין היא גורמת לבטלותם, מעיקרא של ההסכמה או של פסק הדין.

בפי המבקש טענות נוספות נגד תוקפה של ההסכמה ו/או תוקפו של פסק הדין ובכללן - טענת כפיה. אינני רואה צורך לדון בטענות אלה, הן מאחר שהן הועלו בעלמא, ללא ביסוס מספיק וללא תשתית עובדתית. מעבר לכך - ההסכמה ופסק הדין שרירים וקיימים כל עוד לא בוטלו בהליך שיפוטי והתנגדות לביצוע שטר איננה המסגרת המתאימה לכך. אם סבר המבקש שמסיבה כלשהי, אין ההסכמה ו/או פסק הדין תקפים, היה עליו לנקוט בהליכים המתאימים.

דיון בטענות לגוף הענין
-

8.
אציין, כי עסקינן בשטר חוב, שניתן לבטחון ובצדדים קרובים לשטר, אולם עדיין יש לזכור, שמסגרת הדיון הינה שטרית ולא של עסקת היסוד.
על חשיבות ההפרדה שבין תביעה על פי העילה השיטרית לבין זו על-פי עיסקת היסוד ראו ספרו של דר' זוסמן - סדר הדין האזרחי, מהדורה 1991, בעמודים 144, 145. בקשר לכך אומר השופט זוסמן (כתוארו אז) בע"א 333/63 ד. שמולביץ נ' "סיקו" חברת דרום אפריקה ישראל

לקונסטרוקציה בע"מ .
פ"ד יח(1), עמ' 550: "
... אף 'שטר בטחון' בכלל 'שטרות' המה. חזקת התמורה לפי סעיף 29(א) פועלת במקרה מסוג זה באופן שנטל ההוכחה לעובדות המצדיקות את 'מימוש הבטחון' על ידי אוחז השטר אינו מוטל עליו, אלא על חותם השטר מוטל נטל ההוכחה כי אוחז השטר אינו רשאי לתבוע על פיו. 'המוציא מחברו עליו הראיה': שטר יוצר 'חזקה' לטובת האוחז בו, וחותם השטר הוא בגדר 'המוציא מחברו' לפי סעיף 29(א).
" זאת, משום שאם
האוחז בשטר בטחון יוכל לממש את זכותו להיפרע ממנו, רק אם הוכיח
את זכותו מכוח החוזה, התועלת שאותה התכוונו הצדדים להשיג על ידי מתן שטר הבטחון היתה מסוכלת - ע"א 421/74, שגן נ. מדר, פד"י כ"ט(1) 446 ,445.

9.
בחינת סעיפי ההסכמה, מעלה, שהצדדים הסכימו שעד למועד הקבוע להחזרת כל ההלוואה ישולמו (מעבר לתשלום האמור בסעיף 1 להסכמה), תשלומי הריבית בלבד. המועד האחרון להחזרת כל ההלוואה, שתיוותר לאחר פרעון תשלומי הריבית, הוא 6.1.2010 (סעיף 5 להסכמה). הסדר זה, נתן למעשה, בידי ווספאן אפשרות לפרוע את ההלוואה בכל עת ממועד ההסכמה ועד ליום 6.1.2010.

ההסדר בסעיף 6 להסכמה הינו הסדר מקביל, היינו – ללא קשר לאפשרות של ווספאן "למשוך" את פרעון ההלוואה עד 6.1.2010 (בכפוף לפרעון תשלומי הריבית כאמור בסעיף 2 להסכמה), סוכם (כחלק מההסדר ועל מנת לספק בטחון נוסף למשיבה), שאם ההלוואה לא תיפרע בתוך 45 ימים ממועד ההסכמה יועברו מניות רילון (ביחד עם המחאת הלוואת הבעלים בחלקה היחסי), לידי עו"ד לביא, כאמור לעיל.

10.
עיקר טענתו של המבקש היא, כי ההסכמה לא הופרה, כי שטר החוב (שניתן לבטחון בלבד), הוגש לביצוע, בטרם הגיע המועד לכך, שכן לא חלפו 12 החודשים האמורים בסעיף 5 להסכמה וכי, לאור המנגנון אשר נקבע בהסכם – הוא המנגנון האמור בסעיף 6 להסכמה, היינו – העברת % 18.5 ממניותיה של רילון אל עו"ד לביא, למעשה אין חוב, גם אם הועברו 12% בלבד,
שכן המשיבה היתה אמורה להיפרע מהמכירה והתמורה שהיתה מקבלת היתה עולה על סכום ההלוואה.

כן טוען הוא שבכל מקרה, לא ניתן היה להפעיל את שטר החוב, בגין הפרת סעיף 6 להסכמה, אלא רק בגין אי פרעון ההלוואה – ביום 6.1.2010 ומועד זה טרם הגיע.

11.
המשיבה טוענת, כאמור, שמדובר בהגנת בדים ושטענות המבקש הועלו בחוסר תום לב ומטרתן להשיג ארכות על מנת שיוכל להמשיך ולהבריח נכסיו ולהתחמק מפרעון החוב.

אי תשלום הריבית
-

12.
טענת המבקש, לפיה ווספאן פרעה את תשלום הריבית שהיה עליה לפרוע ביום 15.2.09 מוכחשת ע"י המשיבה, הטוענת שהתשלום לא שולם וכי בכך הפרה ווספאן את סעיף 3 להסכמה, דבר אשר היקנה לה, לשיטתה, זכות (על פי סעיף 4 להסכמה), להעמיד את יתרת ההלוואה לפרעון מיידי ולהגיש את שטר החוב לביצוע.

למרות טענה זו של המשיבה לא הציג המבקש כל ראייה לכך שתשלום הריבית שהיה אמור להשתלם ביום 15.2.09 אכן שולם, אלא טען זאת בעלמא. עם זאת, המבקש טוען שלא היתה הפרה של תשלומי הריבית, המקימה זכות להפעיל את השטר ואין לומר שטענה זו מופרכת על פניה.

מסעיף 3 להסכמה עולה, לכאורה, כי גם אם לא נפרעו שלושה תשלומי ריבית, חלקם או במלואם, הזכות להעמדת יתרת ההלוואה לפרעון מיידי, קמה רק "לאחר חלוף 5 ימים ממועד התשלום השלישי מביניהם". מאחר שעד פתיחת תיק ההוצל"פ לא נפרע לכל היותר תשלום אחד ובוודאי לא עברו 5 ימים ממועד התשלום השלישי, לא ניתן לומר שטענה זו הינה טענת בדים.

אי העברת מלוא המניות
-

13.
בנוסף, לא קויים האמור בסעיף 6 להסכמה, שכן לידי עו"ד לביא הועברו רק חלק מהמניות שהיו אמורות להיות מופקדות בידיו ואין חולק שהמועד להפקדת המניות עבר בטרם הוגש השטר לביצוע (12% במקום 18.5%).

14.
לטענת המבקש אי העברת המניות אינה מקנה סעד של פרעון מיידי של ההלוואה ובוודאי שלא הצגת שטר החוב לביצוע, שכן הדבר אינו כתוב בהסכמה.

המשיבה טוענת, לעומתו, שגם אם סעד זה אינו כתוב, במפורש בהסכמה, היא זכאית לו על פי דיני החוזים, לאחר שההסכמה הופרה, כחלק מהסעדים העומדים לצד לחוזה, שהופר ע"י הצד האחר, לעשות שימוש בבטחונות שהופקדו בידיו.

עוד טוענת המשיבה, כי גם המניות שכן הועברו לידי עו"ד לביא מוטלות בספק וזאת - לאור כתב תביעה מתוקן שהוגש לבית המשפט המחוזי בהליך הנ"ל, במסגרתו נטען שעקב מעשה מרמה מצד המבקש וחרובי זכאים הטוענים שם גם למניות המוחזקות בידי עו"ד לביא. בנסיבות אלה וכן לאור ספק ביכולת המימוש של אותם 12% של המניות וחוסר יכולת לממשן, היא זכאית היתה, לטענתה, להגיש את שטר החוב לביצוע.

ב"כ המשיבה מפנה למכתב שכתב למבקש ולחרובי ביום 1.3.09, בהמשך לפגישה שנערכה ביניהם ובה ניתנה למבקש ולווספאן הזדמנות לתקן את ההפרה עד ליום 3.3.09. תשובה למכתב זה לא הוגשה על ידי המבקש וב"כ המשיבה טוען כי כלל לא התקבלה תשובה. תיק ההוצל"פ נפתח רק לאחר מכן – ביום 8.3.09. מכתב זה סותר את טענת המבקש, לפיה
המשיבה הציגה את השטר לפרעון ללא שפנתה אליו במכתב התראה.

ב"כ המשיבה מציין גם פעולות של הברחת נכסים והתחמקות מפרעון החוב שנעשו, על פי הנטען על ידי המבקש אולם אינני סבורה שיש להידרש לטענות אלה שכן אין הן נוגעות לשאלה אם זכאית היתה המשיבה להגיש את השטר לביצוע.

15.
השאלה היא, האם אי העברת מלוא המניות מהווה הפרה יסודית של ההסכמה, בגינה היתה המשיבה זכאית להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי ולעשות שימוש בשטר החוב.

המשיבה טוענת, שמדובר גם בהפרה צפויה ואילו המבקש טוען, שלולא פתיחת תיק ההוצל"פ ולולא העיקולים שהוטלו, במסגרתו, היו תשלומי הריבית על ההלוואה משולמים, כסדרם.

עיון בסעיפי ההסכמה ובמיוחד בסעיף 6, הדן בהעברת המניות ובתרופות העומדות למשיבה, במקרה של אי פרעון ההלוואה מעלה, כי הצדדים לא קבעו סנקציה לאי העברת המניות, או חלקן. בנסיבות אלה לא ניתן לומר, כבר בשלב זה, שטענת המבקש בענין זה הינה טענת סרק, על פניה, או "הגנת בדים".

מאחר שבשלב זה, יש לבחון את טענות ההגנה באופן לכאורי בלבד ומאחר שלא ניתן לומר שלמרות שיש טעם רב בטענות המשיבה, לא ניתן לומר שפרשנותה לענין המשמעות של אי הפקדת מלוא שיעור המניות, הינה הפרשנות היחידה האפשרית, החלטתי לקבל, חלקית, את ההתנגדות, בשאלה, אם אי הפקדת מלוא שיעור המניות הקנה למשיבה זכות להציג השטר לפרעון אולם להתנות קבלה זו בהפקדה כספית.

16.
בנסיבות הענין ובין היתר לאור ההליך הנ"ל, המתנהל בביהמ"ש המחוזי בחיפה, ושאר הנתונים שבפני
י ובכללם – העובדה שגם תשלומי הריבית אינם משולמים והעובדה שההפרות של אי התשלום הראשון ושל אי הפקדת מלוא המניות לא תוקנו, למרות הפגישה שנערכה בין הצדדים וההתראה שנשלחה ובהתחשב בסכום שטר החוב, אני מתנה קבלת ההתנגדות, בהפקדת סך של 700,000 ₪, אשר יש להפקידם בתוך 45 ימים מקבלת החלטה זו.

ככל שלא יופקד הסכום, במלואו, עד המועד הנ"ל, תידחה ההתנגדות
.

ככל שיופקד – יועבר התיק לביהמ"ש.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת ביהמ"ש המחוזי בחיפה.

ניתנה היום,
ז' טבת תש"ע, 24 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.












תט בית משפט מחוזי 10282-05/09 מאיר אלעזר נ' מואלין מנג'מנט לימיטד חברה (פורסם ב-ֽ 24/12/2009)