פסקי דין על ינון קהלני | פסקי דין על סוכני דלק ושמנים בע"מ

2023/09 תק     20/12/2009




תק 2023/09 ינון קהלני נ' סוכני דלק ושמנים בע"מ




5



5

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



20 דצמבר 2009

ת"ק 2023-09 קהלני נ' סוכני דלק ושמנים בע"מ






בפני

כבוד השופט
גדעון ברק


התובע

ינון קהלני
– ת.ז. 58082405


נגד


הנתבעת

סוכני דלק ושמנים בע"מ




פסק דין




1.
התובע הינו מורה דרך ומדריך טיולים עצמאי במקצועו והבעלים של רכב מסוג סיטרואן.

לטענת התובע, משמשת אותו המכונית בעבודתו לצורך הסעת לקוחותיו לאתרי הטיול השונים.

ביום 7.9.08 בשעות הבוקר, בדרכו לנמל אשדוד, שם היה צריך לפגוש זוג תיירים אשר הזמינו את שירותיו כמורה דרך, נכנס התובע לתחנת הדלק של הנתבעת ולקח משאבת דלק שהייתה ממוקמת מתחת שלט גדול ובולט עליו נכתב: "סולר במזומן" (להלן: "השלט הנ"ל") ונעץ את משאבת הדלק בפיית התדלוק והמתין לעובד של הנתבעת על מנת שיבצע התדלוק.

רק לאחר שהעובד העונה לשם "ואסילי" מילא את המיכל הודיע ואסילי כי טעה בתדלוק ומילא את המיכל בבנזין מסוג 95 אוקטן ולא בסולר והתנצל על הטעות.

עובד אחר בשם "מיכאל" הודיע לתובע, שטעות זו מתרחשת לעיתים קרובות ונתן לתובע מספר טלפון של מומחה העובד באופן קבוע עם הנתבעת על מנת שירוקן את המיכל מהבנזין, ישטוף את המנוע ויחזיר את המכונית למצב פעולה.

התובע התקשר לאותו מומחה וזה הגיע, ביצע את אשר היה עליו לבצע והחזיר את המכונית לכשירות נסיעה.

התובע טוען, שלא היה כל ויכוח מצד עובדי הנתבעת לגבי האחריות על הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה ממחדלי הנתבעת בהדבקת השלט הנ"ל והיה ברור לכולם, שהאחריות כולה היא על הנתבעת.

מאחר והתובע הטיל האחריות לטעות על עובדי הנתבעת, הגיש הוא תביעה זו בה ביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בסך של 5,000 ₪ - זאת בשל הנזקים הבאים:


א.
ביצוע ונקיון המיכל והמנוע ארך מספר שעות, כך שהתובע נאלץ לשכור שירותיו של חבר למקצוע על מנת שייקח על עצמו את ביצוע הטיול עליו התחייב התובע ובשל כך שילם לחברו סך של 1,700 ₪.

התובע פנה למנהל הנתבעת בבקשה לפצותו בגין הנזק הנ"ל, ברם מנהל התחנה סבר שאין מגיע לתובע פיצוי.

גם לאחר שהתובע שלח מכתב דרישה לתשלום הנזק – לא נענה התובע לקבל התשלום.


ב.
בהגשת התביעה, לא הסתפק התובע בסכום הנזק הנ"ל אלא הגיע לסכום תביעה של 5,000 ₪, הכולל בחובו: עלות יום עבודה בסך 1,575 ₪ , עבור הדלק שתודלק בסך 240.80 ₪, עבור תדלוק שני לאחר השטיפה בסך 105.70 ₪, תשלום למומחה בסך של 450 ₪.

אמנם חיבור הסכומים הנ"ל נותן תוצאה של 2,371.50 ₪ , אך משום מה החליט התובע "לעגל" את סה"כ הסכום לסך של 2,375 ₪ ואם לא די בכך, הרי שהיות והתובע רצה להגיע לסכום תביעה של 5,000 ₪ הוא ביקש מבית המשפט "להשלים את הסכום עד הסך 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש עקב התנהלות הנתבעת".

אגב, במכתב ששלח התובע אל הנתבעת (מבלי לנקוב בתאריך המשלוח) הסתפק התובע בפיצוי כולל – נזק מצטבר – בסך של 2,685 ₪ בלבד.

2.
הנתבעת הגישה כתב הגנה בו מבקשת היא לדחות את כתב התביעה, משום שלטענתה היה זה התובע אשר עשה לעצמו שירות עצמי והוא זה אשר הכניס את ידית התדלוק לפיית התדלוק ברכב.

אמנם היה שם השלט הנ"ל, ברם לטענתה אין היא יכולה לדעת מדוע שלף התובע דווקא ידית התדלוק שהוא הכניס לפיית התדלוק.

לכן, טוענת הנתבעת שגם אם אירעה לתובע תקלה, אין היא אחראית על מעשיו של התובע.

3.
מכתב תביעתו של התובע ומטיעוניו בבית המשפט עולה, למעשה, הטענה שהיה כאן הטעייה בפרסום. התובע מבסס תביעתו על העובדה, שבתחנה הנתבעת ישנן מספר משאבות ובכל משאבה מספר סוגי דלקים ועל כל משאבה נמצאת מדבקה אחת גדולה מאירת עיניים בה מצויין "סולר במזומן", אך מסתבר שהמדבקה לא אמורה להצביע על מיקום ידית המשאבה לסוג הדלק הספציפי אלא סתם מודבקת שרירותית מעל כ"א מידיות התדלוק – דבר אשר היטעה את התובע ונתן לו להבין שהמדבקה מתייחסת לידית התדלוק הסמוכה.

4.
בחנתי את כל הראיות, כפי שאלו הוצגו על ידי כ"א מהצדדים ולאחר ששקלתי את עובדות המקרה ואת הראיות, הגעתי למסקנה – שדין התביעה להידחות- זאת מן הנימוקים הבאים:


א.
אין חולק בין הצדדים, כי היה זה התובע אשר שרת את עצמו בתחנת התדלוק הנתבעת והוא זה אשר החליט איזו פייה לקחת ולהכניס אל פתח מיכל הדלק.

התובע גם מודה בטעותו, ברם הוא סבור בכל זאת שלנתבעת יש חלק ברשלנות על הצגת השלט הנ"ל בצורה מטעה.
(עמ' 3 לפ', ש' 17- 18).

התובע צרף לכתב התביעה תמונות של המשאבה הרלוונטית בה אירע האירוע ובמהלך המשפט שאל אם ישנם גם צילומים צבעוניים ובעקבות כך, הגיש נציג הנתבעת את הצילומים הצבעוניים של המשאבה.

מהצילומים אלה, אני קובע שלא הטעיה בפרסום הייתה כאן, אלא שבעל התחנה פרסם מן סוג של מבצע המוכר "סולר במזומן" במחיר זול יותר וכפי שנראה על פני המשאבה אין כל קשר בין משאבת דלק ספציפית (מבין דלק 95, דלק 96 וסולר) ובין השלט הנ"ל.

עובדה ברורה הנראית מעל פני התמונות היא, שעל המשאבה המתדלקת בסולר, כתוב במפורש "סולר" והיא גם צבועה בצבע צהוב. גם המשאבה וגם הכיתובית צבועים בצבע צהוב בעוד שמשאבות הדלק של אוקטן 95 צבועים בצבע ירוק ואילו הדלק של אוקטן 96 צבוע בצבע אדום.

לכן, מכל האמור לעיל בולטת העובדה, שלא ניתן להשליך או לטעות שהשלט קשור ספציפית לאחת המשאבות ולא זה מה שגרם לתובע להתבלבל. (כדבריו בעמ' 1 לפ', ש' 19- 20 וש' 23).


ב.
התובע מעיד בבית המשפט, כיצד עשה ניסיונות עם מספר אנשים ושאל האם יש סבירות לטעות, ברם בעניין זה יש לציין שניים אלה: ראשית, התובע לא הביא אף אדם מאלה שניסו על מנת להעיד מה באמת הם הבינו מקיום השלט ושנית, התובע גם לא מציין מה התוצאה ומה המסקנה אליה הגיעו אותם אנשים.

עוד מציין התובע, שעוד אירעו מקרים נוספים בתחנה הנתבעת על אותה טעות, אך גם לטענה זו אין עדות ואין כל ראיה מצד התובע. (ראה עדותו בעמ' 1 לפ', ש' 20- 21 וש' 23- 25).


ג.
מר פרי יוסף, מנהל התחנה הנתבעת, שהיה במקום בעת האירוע, העיד בבית המשפט כיצד
נכנס התובע לתחנה, ממהר וטען שאין לו זמן ולקח בעצמו את צינור הדלק והכניס את הפייה במיכל הדלק.

גם עובד התחנה מר וסילי אישר את העובדה שהתובע נכנס כולו ממהר וכל שביקש הוא לפתוח לו את המשאבה, לאחר שהוא עצמו הכניס את פיית צנור הדלק אל מיכל הדלק. (ראה עדות מר פרי בעמ' 2 לפ', ש' 7- 8 ועדותו של וסילי בעמ' 3 לפ', ש' 6- 7).

התובע קרא למתדלק על מנת שיפתח עבורו את המשאבה והתובע עצמו תדלק והוא עצמו החזיר את צינור הדלק למקומו.

מר פרי מאשר, שלאחר התדלוק ראה את המכונית "מעשנת" והוא העיר לתובע על כך ורק בעקבות כך, הבינו שמשהו לא בסדר והמתדלק ניגש אל התובע והציע לו עזרה.

בעצם התובע אינו מכחיש את העובדות הנטענות על ידי מר פרי, שאכן נמסרו לו פרטי המומחה,
אשר עזר לתובע לצאת מסבך התקלה. (ראה הודאת התובע בעניין זה גם באמור בכתב התביעה).


ד.
אני מקבל את טענת מר פרי, כי על פי חלוקת הצבעים של סוגי הדלק – כפי שאלה נראים ע"ג התמונה- אכן קשה לטעות מה סוג הדלק בכל אחד מהמשאבות, ואני מקבל את טענת מר פרי – טענה שגם עולה מהראיות- שרק בשל חיפזון ומהירותו של התובע – אירעה לו התקלה ובסופו של יום המסקנה היא שהתובע תרם 100% לקרות האירוע והוא לבדו אחראי לתקלה שנגרמה לו.

העובדה שהתובע מיהר באותו בוקר, עולה גם מהאמור בכתב התביעה, שכן כך אומר התובע לעניין זה: "ביום 7.9.08 בשעות הבוקר, בדרכו של התובע לנמל אשדוד כדי לפגוש זוג תיירים..." (ראה סעיף 5 לכתב התביעה).


ה.
אין חולק בין הצדדים, כי לאחר שהתובע הבחין בטעות ופנה לעובדי התחנה, עשו הם את כל המאמצים לעזור לתובע להוציא אותו מן המוצר אליו נקלע, אך באשר לאחריות – לא מצאתי כי יש בנסיבות המקרה, כפי שהובאו בפני
, כדי להצביע על רשלנות או אחריות של מי מעובדי התחנה הנתבעת.

5.
לאור הנימוקים שהובאו בהרחבה לעיל, יש להצטער על התקלה שאירעה לתובע, ברם מבחינה עובדתית ומשפטית האירוע אירעה אך ורק בשל טעותו של התובע ולא מצאתי שהיה בעצם פרסום השלט משום הטעיית לקוח, כאשר מחזית המשאבה הנראית בצורה ברורה לעין וניתן לראות ולהבחין בהחלט, מה סוג הדלק מספק כל צינור – הדבר מאובחן גם על ידי כתיבת סוג הדלק וגם על ידי צבעים שונים של צינורות הדלק.

כפי שציינתי לעיל, לא מצאתי שהייתה בעניין זה רשלנות ו/או חוסר זהירות של מי מעובדי הנתבעת ולכן מכל הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה.

לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה והיות והאירוע אירע בשל טעותו של התובע – לא מצאתי שיהיה זה מן הצדק להטיל עליו הוצאות – למרות התוצאה אליה הגעתי.

ניתן היום 20.12.09 (ג' בטבת התש"ע) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסה"ד לכ"א מהצדדים.


















תק בית משפט לתביעות קטנות 2023/09 ינון קהלני נ' סוכני דלק ושמנים בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/12/2009)