פסקי דין על קריסטינה טולקצ'וב | פסקי דין על סבן אלון דוד | פסקי דין על כלל חברה לביטוח |

11518/06 א     27/12/2009




א 11518/06 קריסטינה טולקצ'וב נ' סבן אלון דוד, כלל חברה לביטוח בע"מ




בעניין:

1




בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
א
011518/06


בפני
:
כב' השופט כרמי מוסק
-סגן נשיא



27/12/2009



בעניין:
קריסטינה טולקצ'וב





התובעת


נ ג ד


1. סבן אלון דוד

2. כלל חברה לביטוח בע"מ





הנתבעים



החלטה (לעניין האחריות)


1.
התובעת טוענת כי בתאריך 30.7.05 נפגעה בתאונת דרכים. התובעת טוענת כי רכבה על אופניים יחד עם בן זוגה מר יניר כרמלי (להלן: יניר). היא רכבה ברחוב עין הקורא בראשון לציון. התובעת פנתה מרחוב מוליבר ימינה לרחוב עין הקורא. לדבריה, איבדה קלות את שיווי המשקל. רכב שהיה מאחוריה פגע בה עם הפינה הימנית קדמית שלו, גרם לה ליפול לצד שמאל עם אופניה. הרכב המשיך לנסוע וראשה פגע בגלגל השמאלי האחורי של הרכב.

2.
בין הצדדים מחלוקת בשאלה האם אכן רכב הנתבע 1 פגע באופניים. לגרסת הנתבע 1 (להלן: הנתבע) לא היה מגע בין רכבו לאופניים. לדבריו, הוא ראה שהתובעת מאבדת את שיווי המשקל, בלם וסטה שמאלה כדי למנוע פגיעה בתובעת.

3.
יניר שרכב על אופניו ליד התובעת, מעט מאחוריה, העיד כי ראה באופן ברור שרכב הנתבע פוגע באופניי התובעת, הוא גם ראה שראשה של התובעת פוגע בגלגל האחורי של רכב הנתבע.

4.
אין מחלוקת כי זמן קצר לאחר התאונה, פנתה התובעת לקבלת טיפול רפואי ראשוני. מדובר בפער זמן קצר. התובעת הסבירה כי בתחילה לא חשבה שמדובר בפגיעה שדורשת טיפול רפואי, אולם לאחר שהכאבים התגברו פנתה לטיפול. כבר על פי התעודה הרפואית הראשונה, מסרה התובעת כי נפגעה מכך שרכב פגע באופניה.

5.
התובעת ויניר גם פנו למשטרת ישראל. הוגשה תלונה בשמה של התובעת, כאשר יניר זה שמסר את הפרטים. התלונה הוגשה ביום 2.8.05, היינו 3 ימים לאחר התאונה הנטענת.

6.
השוואה בין הגרסה שנמסרה במשטרת ישראל, לתצהיריהם של התובעת ויניר ועדותם בבית המשפט, מעלה כי מדובר על גרסה אחידה ורצופה. לא מצאתי סתירות מהותיות בין גרסאות אלה.

7.
לאור זאת, יש לקבוע כי עדותו של יניר תומכת באופן משמעותי בעדות התובעת. תמיכה נוספת ניתן למצוא כאמור הן בעובדה שכבר בעת קבלת הטיפול הראשוני, דיווחה התובעת כי מדובר בפגיעת רכב, וכן בגרסה שנמסרה במשטרת ישראל.

8.
הנתבע, הכחיש את אירוע התאונה וטען כי התובעת סטטה לאמצע הכביש, נפלה מבלי שהיה מגע עם הרכב.

9.
בעדותו מסר הנתבע כי בלם וזז שמאלה בשלב בו ראה את התובעת נופלת. (עמ' 13 ש' 17-18, ועמ' 14 ש' 1). יחד עם זאת, הנתבע העיד כי הייתה עדת ראיה לכל המקרה והיא ראתה בוודאות שלא פגע בתובעת. הנתבע העיד כי מדובר בבחורה שגרה בדיוק בפינת הרחוב והיא יצאה מהחניה וראתה את המקרה. באופן מוזר טען לאחר מכן הנתבע שלא יכול היה להשיג את הטלפון שלה. יחד עם זאת, העיד כי היה בביתה של אותה עדה, הוריה לא הסכימו שתמסור עדות. (ראה עמ' 14 לפרו'). הנתבע נשאל מדוע לא זימן את העדה למסור עדות בבית המשפט, אולם לא היה בפיו הסבר הגיוני.

10.
במקרה כזה פועל לחובת הנתבע הכלל הידוע כי עד שכביכול היה יכול לתמוך בגרסת הנתבע, ולא הוזמן לבית המשפט, משמעות הדברים היא כי יש להניח שהיה מעיד לחובת הנתבע.

11.
ככלל, ניתן לומר כי התנהגותו של הנתבע לאחר האירוע, אינה מתיישבת עם הדברים להם הוא טוען. הנתבע העיד כי מיד בלם, החנה את רכבו, ויצא להציע עזרה. הוא חשב שצריך להזמין אמבולנס או ללכת להביא מים. (עמ' 16 ש' 13-14).

12.
מהעדויות עלה שהתובעת ויניר לא ביקשו להזמין אמבולנס, והם לא ביקשו מהנתבע עזרה. יניר לקח את שני זוגות האופניים בידו האחת, ובידו השניה סייע לתובעת וכך עזבו את מקום התאונה.

13.
יחד עם זאת, הנתבע מצא לנכון למסור לתובעת את פרטי מקום עבודתו. אם כי, נמנע למסור לה את מספר הטלפון שלו. (עמ' 16 ש' 20-27 לפרו'). לא היה בפי הנתבע הסבר הגיוני לעובדות אלה. ההסבר שנתן היה כי הוא ביקש לדעת או לדרוש לשלומה של התובעת. אם כך, מדוע ראה לנכון למסור את פרטי מקום עבודתו, לא ביקש את מספר הטלפון של התובעת, ולא מסר לה את מספר הטלפון שלו.

14.
במאזן הכולל של העובדות שהובאו לפני, גרסת התובעת והעד מטעמה נראות הגיוניות ומתיישבות זו עם זו. לעומת זאת, גרסת הנתבע לוקה בכשלים כפי שפורט לעיל, וכן לוקה בכך שלא זימן לעדות את אותה עדה.

15.
לפיכך, סבורני כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה בכך שהוכיחה את אירוע התאונה. אני קובע כי הוכח לפני במידה מספקת שרכב הנתבע פגע באופני התובעת, כתוצאה מכך נפלה התובעת עם האופניים ונפגעה בחלקי גוף שונים, לרבות שבר באחת מאצבעות כף ידה.

16.
לאור האמור ועל סמך המסמכים הרפואיים, אני מורה על מינוי מומחה בתחום האורטופדיה (כף היד). הנתבעת תישא בשכרו כמימון ביניים.

17.
החלטת מינוי תישלח בנפרד למומחה ולצדדים.

18.
אני מחייב את הנתבעים בהוצאות ההליך עד כה ללא קשר לתוצאות בסכום של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

19.
נקבע לעיון ליום 31.3.10.

20.
המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.


ניתנה היום י' בטבת, תש"ע (27 בדצמבר 2009) בהעדר הצדדים.



כרמי מוסק
, שופט

סגן נשיא








א בית משפט שלום 11518/06 קריסטינה טולקצ'וב נ' סבן אלון דוד, כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/12/2009)