פסקי דין על לעמי 2000 (96) בע"מ | פסקי דין על תנובה מאיר עזרא יבוא ושיווק | פסקי דין על מאיר עזרא שווק (1994) | פסקי דין על חברת מאיר עזרא ובנו (1980) | פסקי דין על דויד עזרא |

13072/00 א     06/01/2004




א 13072/00 לעמי 2000 (96) בע"מ נ' תנובה מאיר עזרא יבוא ושיווק בע"מ, מאיר עזרא שווק (1994)בע"מ, חברת מאיר עזרא ובנו (1980)בע"מ, דויד עזרא




1
בתי המשפט
א 013072/00
בית משפט השלום תל אביב-יפו
06/01/2004
תאריך:
כב' השופטת י. שבח
, סג"נ
בפני
:

לעמי 2000 (96) בע"מ

בעניין:
תובעת
פלס ערן

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . תנובה מאיר עזרא יבוא ושיווק בע"מ

2 . מאיר עזרא שווק (1994)בע"מ

3 . חברת מאיר עזרא ובנו (1980)בע"מ

4 . דויד עזרא
נתבעים
ון בירן

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
חלקי

בפני
שתי בקשות הטעונות החלטה:
האחת - בקשה לתיקון כתב תביעה.
השניה - בקשה למתן

פסק דין
חלקי.

1. עסקינן בתובענה שהוגשה לבית המשפט עוד ביום 10.1.00 ובה עתירה לסעד כספי בגין עמלות לשנים 98-99 המסתכם בסך 669,240 ₪ .
כן כוללת התביעה עתירה לצו למתן חשבונות ביחס לשנים 2000 - 2004 .
כמו כן עותרת התובעת ל

פסק דין
הצהרתי הקובע כי לפי הסכם בעל פה שנכרת בינה לבין הנתבעים, זכאית היא לעמלה בסך 1 ₪ + מע"מ בגין כל ק"ג בשר אשר ישווק על ידי הנתבעים או מי מהם.

במהלך הדיונים הגיעו הצדדים להסכמה לפיצול הדיון באופן שבשלב הראשון תידון שאלת החבות, דהיינו: שאלת קיומו של ההסכם וחבות הנתבעים לפיו.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית בכל הנוגע לסוגית החבות.
העדויות נשמעו בפני
כבוד השופט ד"ר אזר .
בהחלטה מיום 16.2.03, קובע כבוד השופט אזר כי התובעת הוכיחה תביעתה בכל הנוגע לסוגית החבות, קרי: התובעת הוכיחה כי נכרת הסכם בעל פה בינה לבין הנתבעים המזכה אותה בעמלה בגין כל ק"ג בשר, כנטען בכתב התביעה.

התיק הוחזר אלי להמשך דיון.
לאחר שסוגית החבות הוכרעה, קיימתי דיון בכל הנוגע לעתירה לצו למתן חשבונות .
בישיבה מיום 8.5.03 הודיע ב"כ התובעת כי הוא מבקש למחוק מכתב התביעה את העתירה המתייחסת לשנים 2000-2004 ולצמצם אותה לצו למתן חשבונות לשנים 98-99, ובמקביל מצומצמת התובענה הכספית בתיק זה לעמלה בגין יבוא הבשר בכל הנוגע לשנים 98-99 בלבד.

בהחלטה מיום 8.5.03, ניתן צו כנגד הנתבעים המחייב אותם למסור את כל המסמכים הרלוונטיים להוכחת כמויות הבשר שיובאו על ידם בשנים 98-99 בהכשר המיוחד .
עוד הוריתי על מחיקת העתירה נשוא סעיף 31 (2) לכתב התביעה המקורי.

בישיבה מיום 25.9.03 הודיע ב"כ התובעת כי קיבל את הנתונים בהתאם להחלטת בית המשפט בכל הנוגע לשנים 98-99.
התובעת עותרת לתקן את כתב התביעה ולמתן

פסק דין
חלקי.

2. בש"א 181717/03 - בקשה לתיקון כתב תביעה:
בבקשתה זו מבקשת התובעת להתאים את כתב התביעה להחלטת כבוד השופט אזר ולנתונים החשבונאים שנמסרו לה על פי צו למתן חשבונות מיום 8.5.03.
בכתב התביעה המקורי טענה התובעת כי בגין השנים 98-99 מגעת לה עמלה בסך של 374,454 ₪ .
כן טענה לנזקים בשנים אלו המסתכמים בסך של 240,966 ₪.
עוד טענה התובעת להחזר הוצאות נסיעה לאירלנד בסך 53,820 ₪.
בסעיף 31.1 לכתב התביעה המקורי מסכמת התובעת את העתירה הכספית ביחס לשנים 98-99 בסך של 669,240 ₪.

בבקשה לתיקון כתב התביעה מבקשת התובעת לתקן את כתב התביעה בכל הנוגע לשנים 98-99 בהתאם לנתונים החשבונאים שנמסרו לה ע"י הנתבעים.
התובעת מבקשת לצמצם את הנזק הנתבע לשנים 98-99 לסך של 544,632 ₪ .
בעתירה להשבת הוצאות הנסיעה לאירלנד אין כל שינוי.

אינני רואה כל סיבה שלא להעתר לבקשה .
עסקינן בתובענה שכללה עתירה לסעד של מתן חשבונות.
מטבע הדברים מתבררת תובענה שכזו בשני שלבים.
בשלב הראשון יברר בית המשפט את העתירה למתן חשבונות, ובאם ימצא שיש בה ממש, יחייב את הנתבע למסור את החשבונות המבוקשים.
בשלב השני ידון בית המשפט בעתירה הכספית הנובעת מחשבונות אלו, כאשר מקובל הוא שהתובע מתקן את הכימות הכספי של התובענה בהתאם לנתונים החשבונאים שקיבל, שהרי לו היו בידיו עובר להגשת התביעה, לא היה נזקק לצו למתן חשבונות.

אני מתירה תיקון התביעה כמבוקש.
כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה לתיקון - יחשב כמוגש ביום מתן ההחלטה המתירה התיקון.
אין מקום לחיוב בתוספת אגרה, שהרי בתובענה המקורית עתרה התובעת בגין השנים 98-99, לפיצוי בסך של 615,454 ₪.
בגין הוצאות הנסיעה עתרה התובעת לפיצוי נוסף בסך של 53,820 ₪, ובסך הכל לפיצוי כולל בסך של 669,240 ₪.
בתובענה המתוקנת עותרת התובעת בגין השנים 98-99 לפיצוי מופחת המסתכם בסך של 544,632 ₪ בלבד, ובסה"כ מסתכם סכום התובענה בסך של 598,452 ₪ - סכום הנמוך מסכום התביעה המקורי. 60221
הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן עד ליום 15.2.04, ואם לא יעשו כן יחשב כתב ההגנה המקורי ככתב הגנה כנגד התביעה המתוקנת.
אין מקום לחיוב בהוצאות שהרי תיקון התביעה הוא פועל יוצא מחשבונות שהמציאו הנתבעים לתובעת בהתאם להחלטת בית משפט ובהתאם להחלטה המכירה בהתקשרות החוזית, התקשרות שהנתבעים התכחשו לה עד כה.

3. בקשה למתן

פסק דין
חלקי:
התובעת טוענת כי זכאית היא ל

פסק דין
חלקי בסך של 463,166 ₪ המהווה למעשה את כימותו הכספי של הפיצוי הנתבע בכתב התביעה המקורי בסעיף 30 (א) בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.
הנתבעים מתנגדים לבקשה .
בין היתר, טוענים הם, כי יש להמתין להכרעה בערעור שהוגש על החלטת כבוד השופט אזר .
עוד הם טוענים כי טרם הגישו כתב הגנה ואשר על כן אין להזדרז במתן

פסק דין
חלקי באופן שיקפח את זכויותיהם הדיוניות וימנע מהם את יומם בבית המשפט.

בסדר הרגיל של הדברים, אכן לא יתן בית המשפט

פסק דין
חלקי בטרם הגישו הנתבעים כתב הגנה מתוקן, אולם במקרה דנן שונים הם פני הדברים.
תיקון כתב התביעה לא הוסיף דבר ביחס לכתב התביעה המקורי.
ההיפך הוא הנכון.
תיקון כתב התביעה צמצם את העתירות הכספיות שנתבעו בתביעה המקורית והתאים אותן לנתונים הכספיים שנמסרו ע"י הנתבעים בהתאם לצו בית המשפט שחייב אותם למסור חשבונות.
השאלה שבית המשפט צריך לשאול עצמו היא האם בהתאם לקביעות בית המשפט עד כה, והאם בהתאם לנתונים שנמסרו ע"י הנתבעים עצמם, מצביעה התובעת על עתירה כספית כלשהי אשר אין לנתבעים כל הגנה בפני
ה .
התשובה לשאלה זו היא חיובית .
כאמור לעיל, טענה התובעת להסכם שנכרת בעל פה בינה לבין הנתבעים ולפיו ישלמו לה אלו האחרונים עמלה של 1 ₪ + מע"מ בגין כל ק"ג בשל בשר מיובא בהכשר מיוחד.
הנתבעים הכחישו מכל וכל קיומו של הסכם נטען זה.
עוד עתרה התובעת לצו למתן חשבונות באשר לנתונים המדויקים של כמויות הבשר שייבאו הנתבעים בשנים 98-99, שכן העמלה המגעת לה היא נגזרת של נתונים אלו.
בהחלטה מיום 16.2.03 קיבל בית המשפט את עמדת התובעת וקבע באופן שאיננו משתמע לשני פנים כי אכן נקשר ההסכם, כטענת התובעת, וכי אכן הנתבעים התחייבו לשלם לה את העמלה הנטענת.
בהמשך צעדו הצדדים בתיק זה כברת דרך נוספת .
ניתן צו למתן חשבונות .
החשבונות ניתנו.
בהתאם לחשבונות שנמסרו ע"י הנתבעים עצמם עולה כי בשנים 98-99 יובאה כמות בשר המסתכמת ב- 604,832 ק"ג .
צודקת התובעת בטענתה כי כבר בשלב זה ניתן ליתן לטובתה

פסק דין
חלקי שכן כתב הגנה מתוקן אינו יכול לאיין את החלטת כבוד השופט אזר.
יחד עם זאת, מאחר והבקשה הוגשה בטרם תוקן כתב התביעה, ומאחר והתובעת הזדרזה בהגשת הבקשה בטרם הוחלט על תיקון כתבי הטענות, יאלץ בית המשפט לבחון את הבקשה בהתאם לסעדים שנתבעו בכתב התביעה המקורי .

בכתב התביעה המקורי עתרה התובעת לעמלות בגין השנים 98-99 בסכום המתבטא ב- 374,454 ₪ בלבד.
הסכום הנותר מתייחס לנזקים מכח גרם הפרת חוזה - עתירה שהתובעת ויתרה עליה וכן להחזר הוצאות נסיעה לאירלנד - עתירה שטרם נתבררה.
התנגדות הנתבעים הינה מעורפלת ולא ברורים נימוקיה.
לטענה לפיה לא נתבררה הפרשייה הכרוכה בעילת גרם הפרת חוזה :
עיון בכתב התביעה המתוקן מעלה כי התובעת ויתרה על עתירה זו ואין איפוא צורך לבררה .
גם הטענה לפיה לא נתבררו עדין טענות הנתבעים לפיהן קשורה העמלה במחיר השוק של הבשר או ברווח - איננה עומדת בקנה אחד עם החלטת כבוד השופט אזר לפיה זכאית התובעת לעמלה כנטען על ידה בכתב התביעה.
אף הטיעון לפיו תחשיבי התובעת שגויים אינו מפורט ואינו מציין מהי השגגה שנפלה בתחשיב התובעת .
נתוני הק"ג הרי נמסרו ע"י הנתבעים עצמם והתובעת כבר הפחיתה מסכום העמלה את הסך של 60,000 ₪ + מע"מ שהיא מודה שקיבלה בעבר.
אף הגשת ערעור איננה מעכבת מתן

פסק דין
וזאת מבלי לפגוע בזכות הנתבעים לעתור לעיכוב הביצוע, להבדיל מן העיכוב במתן הפסק.

אשר על כן זכאית התובעת ל

פסק דין
חלקי רק בסכום נשוא סעיף 30 (א) לכתב התביעה המקורי, דהיינו סך של 374,454 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה.

4. התביעה בכל הנוגע לסכום ההפרש בגין העמלות לשנים 98-99 וכן העתירה להשבת הוצאות הנסיעה לאירלנד - תתבררנה בהמשך.
בישיבה הבאה אף תינתן הוראות בדבר הדרך בה תבורר התביעה בת.א. 13070/00 אשר אוחדה עם התיק שמספרו ברישא.

קדם משפט נוסף ביום 11.3.04 שעה 09:00.

המזכירות תמציא העתק החלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום י"ב בטבת, תשס"ד (6 בינואר 2004) בהעדר הצדדים.

שבח יהודית, שופטת








א בית משפט שלום 13072/00 לעמי 2000 (96) בע"מ נ' תנובה מאיר עזרא יבוא ושיווק בע"מ, מאיר עזרא שווק (1994)בע"מ, חברת מאיר עזרא ובנו (1980)בע"מ, דויד עזרא (פורסם ב-ֽ 06/01/2004)