פסקי דין על אסעד אבו מועמר |

18935-10/09 עפת     29/12/2009




עפת 18935-10/09 אסעד אבו מועמר נ' מדינת ישראל








בית המשפט המחוזי מרכז



28 דצמבר 2009

עפ"ת 18935-10-09 אבו מועמר נ' מדינת ישראל




בפני

כב' השופטת
נגה אהד

המערער
אסעד אבו מועמר


נגד

המשיבה
מדינת ישראל




פסק דין



לפניי ערעור על חומרת העונש שגזר בימ"ש קמא בתיק פל 1662-08-09. המערער הורשע בעקבות הודייתו בעבירה של נהיגת רכב בזמן פסילה וכאשר רישיון הנהיגה פג תוקפו.
העונש שנגזר על המערער –
קנס בסך 2,000 ₪
18 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל, במצטבר לפסילות אותן מרצה עובר למתן פסק הדין
ומאסר על תנאי בן 6 חודשים ל-3 שנים.

לטענת ב"כ המערער
, שגה בימ"ש קמא בכך שנמנע מלציין במפורש כי העונש כולל הפעלת פסילות מותנות שהיו תלויות ועומדות כנגד המערער, ועל כן מבקש לקבוע היום כי הפסילות על תנאי הופעלו.
לא היה מקום להטיל עונש פסילה העולה על הצטברות כל הפסילות המותנות, המגיעות ל- 12 חודשים בלבד.
עוד נטען, כי בימ"ש קמא התעלם באופן מוחלט מנסיבותיו האישיות של המערער, היותו אב ל- 10 ילדים, ביניהם ילד נכה בשיעור 100%, ויש ליתן משקל לנזק שייגרם לפגיעת פרנסת המשפחה.
עוד נטען כי יש ליתן למערער אור בקצה המנהרה, ולהשית עליו תקופת פסילה פחותה.



ב"כ המשיבה
מבקשת שלא להתערב בעונש, לאור 58 הרשעות תעבורה קודמות ולאור עברו הפלילי. מדובר במי שנהג בפסילה ביודעין, ותק נהיגה של 20 שנה בלבד וצבירה של 58 הרשעות קודמות, ביניהן עבירות מהותיות.






לגופו של עניין
, דין הערעור להידחות.

1.
עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף כשנה וחצי קודם לביצוע העבירה
הן מן החמורות, ומתוך כתב האישום ניתן ללמוד על דרך התנהגותו/התנהלותו של המערער, השם לאל החלטות ופסקי דין של בימ"ש. כך, ביום 8.8.07 נדון בהעדרו לפסילה בפועל ל-24 חודשים בתיק 5144/07 (תעבורה רמלה), וביום 16.9.07 נדון בהעדרו לפסילה בפועל בת 5 חודשים בבימ"ש תעבורה רמלה בתיק 5471/07. המערער הפקיד תחליף רישיון נהיגה ביום 21.10.07. רישיון זה היה אמור להיות מופקד למשך 29 חודשים ברצף.
טרם חלפה שנה מיום ההפקדה, והמערער נתפס נוהג ברכב משא אחוד בידיעה כי הוא נוהג בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וכשרישיון הנהיגה פקע.
נהיגה זו מבוצעת תוך שהמערער יודע על קיומן של פסילות על תנאי בגין התיקים המצוינים לעיל, ועל אף זאת אין בכך כדי להרתיעו.

2.
טענת ב"כ המערער כי לא ראוי להטיל פסילה העולה על הצטברות הפסילות המותנות, דינה להידחות.
הכלל הוא כי פסילה על תנאי תופעל, אלא אם כן קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מכלל זה.
בנימוקי הערעור לא מצאתי כל נסיבה חריגה/יוצאת דופן המצדיקה הטלת עונש כולל, החופף להצטברות הפסילות המותנות. הפסילה על תנאי גופה מהווה עונש בגין עבירה קודמת.
הפסילה אותה הטיל בימ"ש זה הינה עונש בגין העבירות נשוא תיק זה.
בעברו של המערער 58 הרשעות קודמות על פני ותק נהיגה בן 20 שנה, ביניהן עבירות חוזרות של אי החזקת רישיונות רכב, רישיונות נהיגה ותעודות ביטוח, אי ציות לתמרורים, אי ציות לתמרור ב37, עבירות מהירות (יותר מפעם אחת), שימוש בטלפון בעת נהיגה (יותר מפעם אחת), הסעת נוסעים מעל המצוין ברישיון הרכב.

עבר תעבורתי זה מצדיק, ואף מחייב, עונש נפרד לעבירות נשוא ערעור זה.
ענישה מצטברת היא ענישה המדגישה מדיניות הרתעתית, ההולמת מקרה של עבריין השב ומבצע עבירות בגינן הורשע. ראה לעניין זה רע"פ 4300/07 (כב' השופט לוי).

3.
נסיבות אישיות של המערער וקשיי פרנסה, אינם מהווים שיקול לקולת העונש. חזר על כך חזור ונשנה ביהמ"ש העליון.

נסיבות אלה ידועות למערער היטב טרם ביצע העבירות, והיה עליו ליתן דעתו לתוצאות והשלכת המשך ביצוע עבירות תעבורה על מצבו הכלכלי/משפחתי.


4.
לאחר ששקלתי כל טיעוני הערעור, יופעלו כל הפסילות על תנאי בחופף לעונש שגזר בימ"ש קמא. סך כל העונש לריצוי בפועל – 18 חודש.

הערעור נדחה.

ניתן היום,
י"ב טבת תש"ע, 29 דצמבר 2009, במעמד ב"כ הצדדים והמערער.











עפת בית משפט מחוזי 18935-10/09 אסעד אבו מועמר נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 29/12/2009)