Google

שמואל צינוביץ - עו"ד בנימין לוי, עו"ד אבי סלומון, עו"ד ליאור דובדבני

פסקי דין על שמואל צינוביץ | פסקי דין על עו"ד בנימין לוי | פסקי דין על עו"ד אבי סלומון | פסקי דין על עו"ד ליאור דובדבני |

29934/08 תאמ     29/12/2009




תאמ 29934/08 שמואל צינוביץ נ' עו"ד בנימין לוי, עו"ד אבי סלומון, עו"ד ליאור דובדבני








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



29 דצמבר 2009

תא"מ 29934-08 צינוביץ נ' עו"ד בנימין לוי
ואח'






בפני

כב' השופטת
כוכבה לוי


תובע

שמואל צינוביץ

ע"י ב"כ עו"ד תמיר מדר


נגד


נתבעים

1. עו"ד בנימין לוי
2. עו"ד אבי סלומון
3. עו"ד ליאור דובדבני






פסק דין



1. התביעה
התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבעים – עורכי הדין בנימין לוי, אבי סלומון ועו"ד לאיור דובדבני לתשלום הסך של 5,566 ₪ - סכום המבטא את גידול החיוב בתיק הוצאה לפועל שנוהל כנגדו , זאת בצירוף תביעה לפיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 25,000 ₪ אשר נגרם לו בחודשים מרץ 2008 אפריל 2008 כתוצאה מהעובדה שבמהלך חודשים אלה הוזרמו אל תיבת הדואר בבית מגוריו ה"הודעות מבהילות", התראות מפני עיקולי תכולת דירה, פקותו מאסר ועיקולים בחשבונות הבנק שלו- תוך איום על חירותו ורכושו!

טרונייתו העיקרית של התובע כנגד הנתבעים היא כי לאחר שבירר את יתרת חובו בתיק הוצאה לפועל 2605983070- להלן "תיק ההוצאה לפועל" בשעה 09:00 בבוקר, מסר לידי בא כח הנתבע המחאה על סך של 77,842 ₪.
לטענת התובע דווח תקבול זה לתיק ההוצאה לפועל רק ביום 25.3.2008 – 15 ימים לאחר קבלת השיק – כך שבמהלך תקופת הביניים ננקטו נגדו הליכי הוצל"פ מטרידים – עיקול מטלטלין, פקודות מאסר, עיקולים בחשבונות הבנק שלו.
לטענת התובע מאז מסירת השיק לידי הנתבע 1, נעשו הגדלות חוב בתיק כנראה בעקבות הליכי ההוצל"פ שיזמו הנתבעים.
התובע מלין על כך, שעו"ד בנימין לוי
הגיב לפניותיו בבקשה להקטנת החוב בתיק בהוצל"פ, כי אינו מייצג את הזוכה, וזאת למרות שהוגשו תגובות לתיק ההוצל"פ על פיהן הוא אחד ממיצגי הזוכה.

2. עילות התביעה:
1. תרמית – לטענת התובע יצר עו"ד בנימין לוי
מצג שווא, על פיו הוא מייצג את הזוכה בתיק ההוצל"פ. כתוצאה מהטעייה זו העביר אליו התובע תשלום שלא הגיע ליעדו במועד, ובכך, נגרמה הגדלת חוב.
2. רשלנות -
לטענת התובע לא הקפידו הנתבעים על ניסוחים ראויים בכתבי בי דין שהגישו לתיק ההוצל"פ, וכתוצאה מכך קיבל הנתבע 1 תשלום שלא היה מיועד לו כב"כ זוכה, ואלמלא התרשל, היה התובע יודע שהוא אינו יעד לתשלום ומבצע התשלום לידי ב"כ הזוכה.
3. הנתבעים האחרים לא דיווחו על תשלום שהתקבל במועד. כתוצאה מכך, ננקטו הליכים מבצעיים רבים ללא הצדקה.
טענות נוספות העלה בדבר הפרת חובה חקוקה, התחזות לשותף, הפרת חובות שלוח על פי חוק השליחות.

3. הגנת הנתבעים
הנתבעים בכתב הגנתם עתרו למחיקת התביעה כתביעה טורדנית. בקליפת אגוז, טוענים הם, כי האזהרה בתיק ההוצל"פ נמסרה ביום 12.9.07, התשלום שבוצע ב-10.3.08 בוצע זמן רב לאחר שחלף המועד לפירעון החוב למן משלוח האזהרה ועל פיה. עוד בטרם בוצע התשלום שבוצע בפועל כאמור, ב-10.3.08, ננקטו הליכי הוצל"פ רבים ביוזמת ב"כ הזוכה – ולראיה הציגו מסמכי בקשות זוכה לתיק ההוצל"פ נושאי תאריך 4.3.08.
בהתייחס לטענה בדבר דיווח מאוחר של הקטנת קרן, מציגים הם אסמכתא לפיה דווחה הקטנת קרן לתיק ההוצל"פ ב-19.3.08.

עיקר המחלוקת בין הצדדים היא, האם בנסיבות כפי שתוארו לעיל, חב התובע בשכ"ט ב' של ב"כ הזוכה בתיק ההוצל"פ. סכום שכ"ט ב' על פי דף חשבון בתיק ההוצל"פ הסתכם ב-4,490.59 ₪, אשר נזקף לחובת החייב בתיק ההוצל"פ, ביום 11.3.08, כאשר המועד לתשלומו היה ב-10.3.08. לסכום זה נוספו גם אגרות בגין הליכים נוספים – פקודות מאסר, עיקולים אצל צדי ג', כך שנכון ליום 6.4.08 נותרה יתרת חוב בתיק ההוצל"פ בסך של 5,402.87 ₪.

4. דיון והכרעה
4.1.
התובע דנן, אינו טוען כי פרע את חובו בתוך 20 ימים מיום מסירת האזהרה. טענתו העיקרית סומכת על מידע שקיבל כנראה, כמידע טלפוני, לעניין יתרת החוב בתיק ההוצל"פ ליום 10.3.08 בשעה 09:00 בבוקר.
ברם, התובע לא מצא לנכון להתייחס להרכב חוב זה, ולא מצא גם לנכון להתייחס להרכב החוב שיתווסף שהוא למעשה "גידול החיוב" כפי שטען בכתב תביעתו.

על פי התעריף המינימלי המומלץ של לשכת עוה"ד שחל על פי סעיף 10 לחוק ההוצל"פ, זכאי ב"כ זוכה ל-5% מסכום החוב הכלול בבקשת הביצוע, בעד הגשת פס"ד לביצוע, וכמו כן ובנוסף, הוא זכאי לשכ"ט ב' בעד ניהול תיק ההוצל"פ, למקרה ולא שילם החייב את מלוא הסכום הנדרש ממנו, בתוך התקופה הקבועה באזהרה.
שיעור שכ"ט ב' – גם הוא 5% מהחוב הפסוק הקיים ביום הוספת שיעור שכ"ט זה – סעיף 9 לתעריף המינימלי של לשכת עוה"ד.
בסעיף 9א. (2) (ב) נרשם כי הזכאות לשכ"ט ב' מותנית בכך שעו"ד נקט הליכים נוספים לאחר מסירת האזהרה, בתום המועד הנקוב בה.
במקרה דנן, בהחלט נוכחתי כי ב"כ הזוכה נקט בהליכי הוצל"פ על דרך הגשת בקשות לעיקולים אצל צדי ג', לעיקול רכב, לפקודת מאסר, לעיקול מטלטלין – כל זאת ב-4.3.08. די בסיבה זו, כדי לחייב את התובע דנן בשכ"ט ב'. במובן, שאם מצא לנכון התובע דנן, שלא לפרוע את חובו בתוך 20 ימים ממסירת האזהרה, ולאור העובדה שבהחלט נוכחתי כי ב"כ הזוכה נקט בהליכים בטרם ביצוע התשלום ב-10.3.08, הרי שאין לו להלין על עצמו לעניין התווספות שכ"ט ב', ליתרת החוב בתיק ההוצל"פ.
ואין בעובדה שסכום החוב בתיק ההוצל"פ ליום 10.3.08 הסתכם לסכום ששילם בפועל כדי להועיל לו בעניין זה. שכן, הזכות לשכ"ט ב' לב"כ הזוכה, לא אויינה בכך ולא התבטלה.
יוצא אם כך, כי לאחר ביצוע התשלום בסך של 77,842 ₪, ביום 10.3.08, עדיין נותר חוב לחובת התובע דנן, בתיק ההוצל"פ. משכך, ומשלא פרע את מלוא החוב בתיק ההוצל"פ, לא תישמע טרונייתו על כך שהנתבעים דנן המשיכו ונקטו נגדו בהליכי ההוצל"פ – עד לפרעון מלוא החוב.
וכאמור, כאשר פרע את מלוא החוב ב-24.6.08, ואיפס את החוב בתיק ההוצל"פ, שוב לא נותרה כל יתרת חוב בתיק.
שוב גם לא ננקטו נגדו הליכי הוצל"פ כלשהם.

בכך, יש למעשה לתת מענה לטענות התובע שלא בדין נטענו, ואילו הוא, שלא בדין, סירב לפרוע את מלוא החוב תוך המועד הנקוב באזהרה, או לדוגמה במועד בו מצא לנכון לשלם אתה סכום ששילם בפועל, או בתוך זמן סביר לאחר מכן.

4.2.
אשר לטענות הנוספות של התובע:
בהתייחס לטענה בדבר דיווח מאוחר אודות התשלום שבוצע ב-10.3.08
, אני קובעת כי עו"ד בנימין לוי
, מכוח יפוי הכוח שחתם אביו אברהם לוי, ומינה גם אותו וגם את עורכי הדין ליאור דובדבני, ו/או אבי סלומון ו/או שגית חי, ומכוח העובדה שהוא זה אשר אישר את חתימת מייפה הכוח על יפוי הכוח, הרי שהוא מייצג לכל דבר ועניין. זאת בין היתר גם נוכח הוראת תקנה 11 לתקנות סדר הדין האזרחי, על פיה מקום שהזוכה מיוצג על ידי עו"ד – והמציא יפוי כוח של עוה"ד, די בכך להעיד על זהות ב"כ הזוכה!
אשר על כן, אני קובעת כי מסירת שיק לידי עו"ד בנימין לוי
כמוה כמסירת שיק לזוכה.

אשר לטענה בדבר דיווח מאוחר אודות התשלום נשוא כתב התביעה
: על פי תקנה 17א' לתקנות ההוצל"פ, ידווח זוכה ללשכת ההוצל"פ על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב, שלא באמצעותה, תוך 7 ימים מקבלת התקבול.
במקרה דנן נוכחתי, כי הזוכה דיווח אודות התקבול ב-19.3.08. בשים לב לעובדה שהתשלום בוצע בהמחאה, נדרשים 3 ימים לצורך פרעונה הוודאי, הרי שהדיווח בוצע במועד.
לעניין זה, אין בעובדה שעל פי סדרי או נהלי לשכת ההוצל"פ בהרצליה – שנקלט דיווח זה באיחור, ורק ביום 3.4.08, כדי לשמש לחובת הנתבעים.

באשר לטענת התובע להליכים טורדניים לאחר ביצוע התשלום:
התובע הלין בתביעתו כי למרות שביצע את התשלום הנטען כאמור בכתב התביעה, ביום 10.3.08, הרי שבו ביום טרח עו"ד אבי סלומון
, הנתבע 2, לפנות לפקידת ההוצל"פ בטרוניה כי בקשות לעיקולים שהוגשו לתיק בסוף פברואר, לא הוקלדו עד ה-10.3.08 – הוא תאריך מסירת השיק. בפועל כאמור, אכן נמסר השיק לב"כ הזוכה עו"ד בנימין לוי
ב-10.3.08. אלא שלא שולם כסף מזומן במועד זה. גם לא בוצעה העברה בנקאית במועד זה, ופרעון השיק שנמסר לא היה וודאי. לא כל שכן, יש לקחת בחשבון, כי לא נמסר במסגרת הסכמה, כי אם מסירת השיק המדובר יעוכבו הליכי ההוצל"פ עד לבירור יתרת חוב – אם קיימת.
בנסיבות בהן כאמור בהחלט היתה קיימת יתרת חוב, הרי שמתייתר הצורך בדיונים נוספים בטיעוני התובע.

התוצאה היא כי מסקנתי היא, כי התובע בחר לעשות דין לעצמו עת שילם סכום נקוב אשר כאמור שולם בפועל בהמחאה, שאינה המחאה בנקאית, ולראות בתשלום שביצע בגדר סילוק החוב, הגם שלא היה בו כדי סילוק החוב במלואו.

5. סוף דבר
לאור הנימוקים דלעיל אני קובעת כי לא ניתן לראות בהליכי ההוצל"פ הנוספים אשר ננקטו כנגדו עד לסילוק החוב במלואו, עילת תביעה כפי שהוגשה בפועל, לא בגין רשלנות, לא בגין הפרת חובה חקוקה ולא בגין גרם נזק לא ממוני, תוך איומים בפגיעה בחירותו על דרך פקודת מאסר או ברכושו על דרך עיקול מטלטלין ברישום.
הליכי הוצל"פ מעצם טבעם, יש בהם כדי לפגוע בכפוף להוראות הדין, בחירותו של אדם או בקניינו. אלא שכל זאת באופן מידתי, כאשר אל מול פגיעה אפשרית זו, עומדת פגיעה בזכות הקניין של הזוכה.


התוצאה היא שדוחה את התביעה.

מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעים ביחד ולחוד, בסכום של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות תשלח העתק של פסה"ד בדואר רשום לב"כ הצדדים.






ניתן היום,
י"ב טבת תש"ע, 29 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 29934/08 שמואל צינוביץ נ' עו"ד בנימין לוי, עו"ד אבי סלומון, עו"ד ליאור דובדבני (פורסם ב-ֽ 29/12/2009)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים