פסקי דין על מחמוד עודה | פסקי דין על עירית קלנסווא | פסקי דין על מדינת ישראל |

200898/02 א     27/01/2008




א 200898/02 מחמוד עודה נ' עירית קלנסווא, מדינת ישראל




בעניין:

1



בתי
-
המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
200898/02
בש"א 180440/07

בפני

השופטת יעל הניג

תאריך:
27/01/2008




בעניין:
מחמוד עודה


ע"י ב"כ
עו"ד פרינץ
התובע


נ
ג
ד


1. עירית קלנסווא


ע"י ב"כ עו"ד סלאמה
2. מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד צור




הנתבעות

החלטה


בקשת תובע לצרף את המגן חברה לביטוח בע"מ כנתבעת נוספת בתיק.

ואלה העובדות הצריכות לעניין:-
התובע תבע את
עירית קלנסווה ואת מדינת ישראל
- משרד החינוך [להלן – "העירייה" ו – "משרד החינוך"] , בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, לטענתו, ביום 13.1.92 במהלך משחק בחצר ביה"ס בו הוא למד.
בהמשך, שלח משרד החינוך
הודעה לצד שלישי, כנגד העירייה וכנגד המגן חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה את העירייה בפוליסת ביטוח (להלן:"המגן").
ביום 2.12.07 עתר התובע בבקשתו שלפני לצרף כאמור את המגן כנתבעת נוספת לתביעתו.
התובע מבקש לצרף את המגן כנתבעת מכוח סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח") ולאור דחיית בקשת העירייה להאריך לה המועד והתיר לה לשלוח הודעה לצד השלישי כנגד המגן [מטעמי התיישנות] [בש"א 167717/07].


טענת התיישנות
המגן מתנגדת לבקשה, מחמת התיישנותה

של התביעה כנגדה. לטענתה תביעת התובע כנגדה התיישנה בשנת 2005, בחלוף 7 שנים מהגיעו של התובע לגיל 18. לחילופין טוענת המגן לשיהוי לא סביר מטעם התובע.

בתשובתו לתגובת המגן טוען התובע, כי "מירוץ ההתישנות מתחיל בעת, שנודע לתובע... עובדת קיומה של המגן כמבטחת הנתבעת 1 (סע' 8 לחוק ההתיישנות), ועל כן עילת התובע נגד המגן לא התיישנה." לטענת התובע עובדת היות העירייה מבוטחת על ידי המגן נודע לו רק לאחר ספטמבר 2003, מועד משלוח ההודעה לצד השלישי שהוגשה כנגד המגן.
להשלמת התמונה אעיר, כי להוציא את תגובתה של המגן כאמור לא הוגשו תגובות ו/או התנגדויות נוספות מטעם ב"כ הצדדים בתיק.

דיון
דינה של הבקשה להתקבל.

ככלל, תובענה אזרחית (שעילתה אינה מבוססת על זכות במקרקעין) מתיישנת כעבור שבע שנים מהיום, שבו נולדה עילת התובענה (סעיפים 5 ו- 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958).

סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע:-

"נעלמו מן המשיב העובדות המהוות את עילת התביעה, מסיבות שלא היו
תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת
ההתיישנות ביום שבו נודעו למשיב עובדות אלו".

כאמור עילת התביעה של התובע כלפי המגן נתגלתה לו, לטענתו, לראשונה עם הגשת ההודעה לצד שלישי כנגדה, קרי בספטמבר 2003 ומכל מקום הוא לא יכול היה לדעת עליה לפני יום 10.9.03 – עת הגשתה של ההודעה לבית המשפט, ועל כן והואיל וטרם חלפו 7 שנים ממועד זה ועד ליום הגשת הבקשה דין טענת ההתיישנות להידחות ודינה של הבקשה להתקבל.

מעבר לנדרש אוסיף, כי טענת השיהוי נטענה באופן כללי בלבד בראשית הבקשה ועל כן לא מצאתי לנכון להתייחס אליה.

לאור עיתוי הגשת הבקשה ועל אף תוצאת ההחלטה, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.


ניתנה היום 27.1.08
בהעדר הצדדים.

יעל הניג
, שופטת









א בית משפט שלום 200898/02 מחמוד עודה נ' עירית קלנסווא, מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 27/01/2008)