פסקי דין על בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ | פסקי דין על קידמה כימיקלים | פסקי דין על בר און גולן אברהם | פסקי דין על בר און לילך ואח' |

70103/06 א     20/01/2008




א 70103/06 בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' קידמה כימיקלים בע"מ, בר און גולן אברהם, בר און לילך ואח'




בעניין:

4



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
070103/06


בפני
:
כבוד השופט חגי ברנר
תאריך:
20/01/2008




בעניין:
בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

התובע;


נ
ג
ד



1. קידמה כימיקלים בע"מ

2. בר און גולן אברהם
3. בר און לילך
4. בר און חיים
5. בר און גיא




הנתבעים;



החלטה

1.
בפני
י בקשה של הנתבע 4 (להלן: "הנתבע") לסילוק התביעה נגדו על הסף.

2.
עסקינן בתביעה כספית לתשלום חוב שהצטבר בחשבון הבנק של הנתבעת 1 (להלן: "החברה"), שהתנהל אצל הבנק התובע (להלן: "הבנק").

3.
עילת התביעה נגד הנתבע מבוססת על שני כתבי ערבות עליהם חתם, כדלקמן:

(א)
כתב ערבות בסך 200,000 ₪ מיום 24.12.2003 (נספח ט' לתביעה) (להלן: "הערבות הראשונה").

(ב)
כתב ערבות בסך 65,000 ₪ מיום 27.3.2005 (נספח י' לתביעה) (להלן: "הערבות השניה").

4.
אין חולק כי הנתבע הוא ערב יחיד לגבי הערבות הראשונה וערב מוגן לגבי הערבות השניה.

5.
הנתבע ביקש וקיבל רשות להתגונן מפני התביעה נגדו, על פי החלטה מיום 3.7.2007.

6.
ביום 6.12.2007 הודיע הבנק לבית המשפט כי הוא מבקש למחוק את התביעה בגין הערבות השניה, אך עודנו עומד על התביעה בגין הערבות הראשונה. לפיכך, התביעה בגין הערבות השניה נמחקת כמבוקש. יצויין כי התביעה בגין הערבות השניה הוגשה טרם זמנה, בטרם מוצו ההליכים נגד החייב העיקרי, היא החברה.

7.
אין חולק כי על גבי הערבות הראשונה לא נרשם סכום הערבות, וכי מדובר בטעות שנפלה אצל פקיד הבנק שמילא את הטופס. אין גם חולק כי בו ביום חתם הנתבע על טופס הודעה לערב, נספח ב' לתשובת הבנק, בו נרשם סכום הערבות. מכאן שנמסר לנתבע על ידי הבנק מהו הסכום שלפרעונו ערב.

8.
הנתבע טוען כי לפי ס' 21(ב) לחוק הערבות, התשכ"ז- 1967 (להלן: "חוק הערבות"), הוא פטור מערבותו. סעיף זה קובע:


"לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב- פטור ערב יחיד מערבותו".


על טענה זו משיב הבנק כי הנתבע ידע היטב שהוא חותם על ערבות לסכום של 200,000 ₪ משום שקיבל את טופס ההודעה לערב נספח ב' הנ"ל, שבו נרשם סכום הערבות, בד בבד עם חתימתו על הערבות. הבנק טוען כי בכך מילא אחר הוראת ס' 21(ב) לחוק הערבות. עוד טוען הבנק כי טופס ההודעה לערב הוא חלק מכתב הערבות. בנוסף טוען הבנק כי הנתבע חתם במקביל על טופס הצהרת ערב ובו אישר כי ידוע לו שערבותו עולה על סך של 60,000 ₪ ולכן איננו ערב מוגן (נספח ג' לתשובת הבנק).

9.
אין בידי לקבל טענות אלה של הבנק.


כפי שציינתי בהחלטתי מיום 3.7.2007, הוראתו של ס' 21(ב) לחוק הערבות היא הוראה קוגנטית שאין להתנות עליה. הוראה זו מטילה סנקציה חמורה על בנק המחתים ערב יחיד מבלי לרשום את סכום הערבות על גבי כתב הערבות- פקיעת הערבות. אינני סבור כי פגם זה ניתן לריפוי באמצעות מסירת מידע לערב, דבר המוסדר בס' 22 לחוק הערבות. אכן, ס' 22(א)(1) לחוק הערבות מטיל על הנושה את החובה לגלות לערב יחיד לפני כריתת חוזה הערבות מהו הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב, קרי, את הסכום שלו הוא ערב, אך מדובר בדרישה מצטברת לדרישה כי סכום הערבות יהיה רשום גם על גבי כתב הערבות, ואין המדובר בדרישה חלופית. מה שיוצר את חוזה הערבות הוא כתב הערבות, ולא ההודעה לערב. גם אם טופס ההודעה לערב הוצג לנתבע יחד עם כתב הערבות, הרי שמבחינה משפטית אין הוא חלק מחוזה הערבות. נניח לרגע שהנתבע לא היה חותם על כתב הערבות, אך היה מקבל טופס הודעה לערב- היעלה על הדעת לטעון שמכח ההודעה לערב, הוא אכן ערב בעל פה לטובת החייב העיקרי?

זאת ועוד, ידיעתו של הערב היחיד עשוייה להועיל לנושה במקרים המנויים בס' 23 לחוק הערבות, קרי, במקרה של אי גילוי פרטים המופיעים בס' 22 לחוק. המחוקק לא כלל את הוראת ס' 21 לחוק באותם מקרים בהם ידיעה בפועל של הערב שוללת ממנו טענת הגנה אפשרית.

על כן, נושה המקיים אחר חובת הגילוי של סכום הערבות, כנדרש לפי ס' 22(א)(1) לחוק, אינו פטור עדיין מן החובה המעוגנת בס' 21(ב) לחוק הערבות, לרשום את סכום הערבות גם על גבי כתב הערבות. גם אם אניח כי הנתבע ידע היטב מהו סכום ערבותו, כמו במקרה דנן, מצוות המחוקק היא שאם סכום הערבות אינו נקוב על גבי חוזה הערבות- הערב היחיד פטור מערבותו.

אינני רואה כיצד ניתן לעקר מתוכן את הוראת המחוקק באמצעות הזקקות לכללים פרשניים כאלה ואחרים, שהרי לפי ס' 32 לחוק הערבות, לא ניתן להתנות על הוראות פרק ב' אלא לטובתו של ערב יחיד, וכל התנאה אחרת- בטלה. מכאן שגם אם היה הנתבע מסכים שערבותו תחייב אותו למרות שלא נרשם על גבי כתב הערבות מהו סכום הערבות- הסכמתו בטלה ומבוטלת.

גם עקרון תום הלב לא יעמוד לו לבנק לעזר, שכן עקרון זה לא נועד לאפשר לבנק שלא לקיים אחר הוראות קוגנטיות של חוק הערבות. ודוק: אין עסקינן בשינוי חיוב חוזי גרידא מכח עקרון תום הלב, אלא בנסיון לאיין את הוראת ס' 21(ב) לחוק.

10.
כפי שציינתי בהחלטתי מיום 3.7.2007, אין ספק כי התוצאה היא קשה מבחינתו של הבנק, אך מדיניותו של המחוקק –לפטור ערב יחיד מערבותו אם בחוזה הערבות לא נרשם סכום כלשהו-
היא רחבה מעבר למקרה פרטני כזה או אחר, ויש ליתן תוקף מלא למדיניות זו. נזכיר כי בידי הבנק נתונים כל הכלים והאמצעים על מנת למנוע מצבים בהם ערב יחיד מוחתם על כתב ערבות שאינו נוקב בסכום: הבנק מעסיק פקידים מנוסים, שאמורים להיות מיומנים בעריכת כתבי ערבות, ומן הסתם הם פועלים לפי הנחיות וייעוץ משפטי, ותחת פיקוח של דרג ממונה. על כן, יש מקום להקפיד עם הבנקים קלה כחמורה בכל הנוגע לקיום הוראות מהותיות של חוק הערבות, כמו הוראת ס' 21 (ב). אם הבנק כשל במילוי חובה מהותית, כמו במקרה דנן, אין לו אלא להלין על עצמו.

11.
לפיכך, דינה של התביעה בגין הערבות הראשונה להדחות על הסף, לנוכח הוראת ס' 21(ב) לחוק הערבות.

12.
סוף דבר, התביעה בגין הערבות הראשונה נדחית על הסף. התביעה בגין הערבות השניה נמחקת על הסף. הבנק ישלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. ישיבת יום 21.1.2008- מבוטלת.

13.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.


ניתנה היום, י"ג בשבט, תשס"ח (20 בינואר 2008), בהעדר


הצדדים הנ"ל.


________________




חגי ברנר
, שופט










א בית משפט שלום 70103/06 בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' קידמה כימיקלים בע"מ, בר און גולן אברהם, בר און לילך ואח' (פורסם ב-ֽ 20/01/2008)