פסקי דין על הדיה אבו חמוד | פסקי דין על נזיה מקלדה

4700-06/09 תט     03/01/2010




תט 4700-06/09 הדיה אבו חמוד נ' נזיה מקלדה








בית משפט השלום בחיפה




3 בינואר 2010

ת"ט 4700-06-09 מקלדה נ' אבו חמוד




בקשה מס' 1

בפני

כב' הרשמת
גילה ספרא-ברנע

מבקשת
הדיה אבו חמוד
ע"י ב"כ עוה"ד מ. תאופיק


נגד

משיב
נזיה מקלדה
ע"י ב"כ עוה"ד ג. אבו ורדה


החלטה


בעניין: התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד

המבקשת בתיק זה, גב' הדיה אבו חמוד
,
קיבלה לפני יותר מ-6 שנים הלוואה, מדוד

שלה, מר סלימאן מקלדה (להלן "דודה"), בסך 90,000 ₪. להבטחת תשלום ההלוואה הפקידה המבקשת בידי דודה שיק חתום ללא תאריך. על עובדות אלו אין מחלוקת בין הצדדים.
המבקשת טוענת כי השיבה לדודה את הסכום באמצעות תשלומים חודשיים, וכי דודה אף אישר בפני
ה כי ההלוואה שולמה.
ביום ה-14/02/08 נודע למבקשת מהבנק כי השיק אותו הפקידה בידי דודה, כערובה לפרעון ההלוואה שקיבלה ממנו, הוצג לפירעון, ומשכך פנתה לבנק והורתה על ביטולו.
המשיב, מגיש בקשת הביצוע, נזיה מקלדה
, הינו בן דודה של המבקשת הנזכר לעיל, מחזיק בחשבון בנק משותף עם אביו (דודה של המבקשת). המשיב טוען כי השיק ניתן על החלק וללא הגבלת סיחור. משלא פרעה המבקשת את חובה, הציג המשיב, את השיק לפירעון בלשכת ההוצאה לפועל, ובתוספת הדרישה לתשלום 9000 דולר, אשר ניתנו לטענתו כהלוואת מזומן, על ידו, למבקשת.

בקשה
להארכת מועד
המבקשת טוענת בתצהירה (סעיף 3, לתצהיר שצורף לבקשה להארכת מועד) ובחקירתה כי כאשר נודע על פתיחת תיק ההוצל"פ כנגדה, פנתה לדודה אשר הביע את מורת רוחו מכך, והבטיח לה לטפל בעניין. טענתה זו של המבקשת לא נסתרה בחקירתה הנגדית, שם אף האריכה ופירטה את תגובתו של דודה, שאמר לה, לדבריה, כי שילמה לו את כל סכום ההלוואה, ואף הוסיף כי מדובר במהלך שבמרכזו סכסוך אחר בין גורמים אחרים והמבקשת (פרוטוקול, עמ' 2, שורה 8-12).

אני מוצאת כי פנייתה של המבקשת לדודה בניסיון לברר את נסיבות פתיחת תיק ההוצל"פ כנגדה, והצהרתו הנטענת כי שילמה את חובה וכי יטפל בעניין, תוכל להוות יחד עם נימוקי הגנה לגופם, טעם מספיק כדי להאריך את המועד.

על כן אפנה לדון בנימוקי ההגנה של המבקשת.

מימוש שטר ביטחון ללא התקיימות התנאי לפיו נמשך
המבקשת טוענת כי שילמה את חובה לדודה. הן בתצהירה (סעיף2ב, לתצהיר שצורף להתנגדות לביצוע שטר) והן בחקירתה מתארת המבקשת השתלשלות עניינים, ולפיה השיבה את ההלוואה לדודה, באמצעות תשלומיים חודשיים, כאשר שילמה לדודה כ-2,500 ₪ בכל חודש במשך מספר שנים, ולעיתים אף 1,000 דולר (פרוטוקול, עמ' 2, שורה 13-16). עוד טוענת המבקשת כי התשלומים נעשו, מעת לעת גם בנוכחות בת דודה, הדתיה (פרוטוקול, עמ' 2, שורה 14), וכי את התשלום האחרון שילמה בשנת 2005 לערך (פרוטקול, עמ' 3, שורה 17).

טענותיה של המבקשת לא נסתרו בחקירתה, וזאת על אף שלעיתים תשובותיה היו עמומות ומתחמקות, והן מקימות לה הגנה.

גם העובדה כי דווקא דודה של המבקשת, אשר העניק לא את ההלוואה, אינו זה שהגיש את בקשת הביצוע כנגדה, אלא בנו שטוען כי המבקשת חייבת לו לכאורה, בנוסף לחוב לאביו, הסך של 9,000 דולר, וכי הינו בעל עילה שטרית שעה שהשיק שהופקד, הופקד לחשבון בנק משותף לו ולאביו.

בשלב זה של הדיון, לא ניתן לחקור את דודה של המבקשת, אשר כלפיו לכאורה מייחסת המבקשת את טענותיה, ויהיה צורך לעשות זאת בשלב מאוחר יותר, בכדי לאמת או להפריך את טענותיה של המבקשת.

אני מוצאת כי בפי המבקשת טענות הגנה, ויש לתת לה את יומה בבית המשפט.

המועד להגשת ההתנגדות מוארך, וההתנגדות לביצוע שטר מתקבלת בטענותיה.

הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד ייקבעו בתום ההליך העיקרי, ולפי תוצאתו.

ניתנה היום,
י"ז טבת תש"ע, 3 בינואר, 2010, בהעדר הצדדים.








תט בית משפט שלום 4700-06/09 הדיה אבו חמוד נ' נזיה מקלדה (פורסם ב-ֽ 03/01/2010)