פסקי דין על רפאל זיתוני | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2438/08 בל     04/01/2010




בל 2438/08 רפאל זיתוני נ' המוסד לביטוח לאומי








st1\:*{behavior: }


בית דין אזורי לעבודה בחיפה




ב"ל 2438-08 זיתוני רפאל נ' בטוח לאומי





בפני

כב' השופטת
אילת שומרוני-ברנשטיין

התובע
רפאל זיתוני
ע"י ב"כ עו"ד אבישי יונגר


נ
ג
ד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רן נסים



החלטה


1.

בפני
נו תביעת התובע להכרה באירוע לבבי בו לקה ביום 29.8.2007 כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995.

2.
המל"ל דחה את תביעת התובע להכרה באירוע כפגיעה בעבודה במכתבו מיום 20.2.2008, מן הטעמים הבאים:-

"על פי המסמכים שבידינו לא הוכח קיום אירוע

תאונתי שארע תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביא לאוטם שהתפתח בתאריך 29.8.2007.
האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית השפעת העבודה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים".

להלן העובדות:


3.
התובע עובד בחב' חשמל מאז 1970 ועד היום.
4.
התובע מכהן כמנהל מעבדה.
5.

התובע משמש כנאמן רווחה במחלקתו.
6.
הן על פי עדותו של התובע והן על פי עד הנתבע, מר אדוארד מנישרוב, עיקר עבודתו של התובע הינה עבודה ניהולית-משרדית, כאשר לתובע כפופים 2 עובדים – סגנו (ולרשטיין)
ועד הנתבע – מר מנישרוב.


7.
בעדותו העיד מר מנישרוב כדלקמן:-

"אם אני צריך לכמת את הזמן שהוא עובד פיזית ואת הזמן שהוא עובד אצלו במשרד, רוב המוחלט של הזמן הוא אצלו במשרד...
כשבית הדין שואל אותי כמה מהעבודה של התובע היא עבודה פיזית, אני עונה – שאם אני לוקח בחשבון שאני בחופש 10 ימים והשותף שלי הוא גם 10 ימים, יוצא – 20 יום שמתוכם אולי 5 ימים זו עבודה פיזית.
הוא מבצע עבודה פיזית רק כשהוא מחליף אותנו.
עבודתו הרגילה היא לא עבודה פיזית. הוא מנהל".

8.
מכל האמור לעיל, הרי שברי כי התובע היה עובד משרדי שביצע עבודה פיזית לעיתים נדירות.

הרמת החבילות לחג

9.
במסגרת עבודת התובע כנאמן רווחה ולקראת ראש השנה תשס"ח – נסע התובע ביחד עם רותי לרמן, מזכירת המחלקה ביום 26.8.2007, על מנת לאסוף את חבילות השי לחלק לעובדים.

10.
לגרסת התובע שלא נסתרה, משקל כל חבילה נע בין 15 ל-20 ק"ג, והתובע העמיס כ-20 חבילות – כאשר הוא סחב כל פעם 2-3 חבילות ביחד.

11.
התובע נשא את החבילות במרחק של כ-15 מ' לרכב וחוזר חלילה, כאשר לאחר שהעביר את כל החבילות – הוא הרגיש סחוט מן המאמץ.

12.
על פי העדויות בפני
נו, הרמת חבילות השי לא היתה עבודתו הרגילה של התובע, אלא מדובר בעבודה פיזית שבוצעה על ידו פעם בשנה לקראת ראש השנה.

בדיקת סלי הרמה

13.
במסגרת השבוע שהתחיל ב-26.8.2007 החליף התובע עובד במחלקתו (ולרשטיין) אשר נעדר מהעבודה. התובע ביצע את משימותיו של אותו עובד במקומו.

14.
במסגרת זו, התובע בדק סלי הרמה ביחד עם עובד נוסף. התובע הרים יחד עם העובד הנוסף סלים אשר שוקלים עשרות קילוגרמים והכניסם למתקן מיוחד לבדיקת בידוד.

15.
התובע ביצע פעילות זו פעמיים-שלושה במהלך השבוע, לרבות ביום 29.8.2007, כאשר באותו יום, בסיום הפעילות הרגיש התובע ברע. התובע נסע לביתו ובדרך ביקש מאשתו להזמין אמבולנס. כשהגיע לביתו חיכה לו האמבולנס אשר פינה אותו לבית חולים כרמל.

טענות התובע
15.1.
במסגרת שבוע העבודה שהחל ב-26.8.2007 ועד 29.8.2007 התובע נחשף לשני אירועים חריגים במסגרתם ביצע עבודה פיזית שלא היתה עבודתו הרגילה. מדובר בשני אירועים סמוכים ולא באירוע מתמשך.
15.2.
טענות התובע נתמכו ע"י עד הנתבע.
15.3.
על אף האנמנזה החסרה – טענות התובע נתמכו על ידי עדים.
15.4.
התובע מפנה לפסקי דין פרץ
[1]
ודניאל גרץ

[2]
.

טענות הנתבע
15.5.
התובע מורגל למאמץ פיזי, ובכל מקרה, האירועים שתוארו על ידו אינם מהווים מאמץ פיזי או עבודה מסוכנת.
15.6.
תיאורי התובע מלמדים על מצב מתמשך ולא על אירוע הממוקד בזמן או מקום.
15.7.
החומר הרפואי אינו מלמד על כך שהתובע התאמץ בעבודתו או מסר לרופאים על מאמץ כאמור.
דיון והכרעה
16.

עפ"י ההלכה
הפסוקה


, בתביעה להכרה באוטם שריר הלב מתנהל הדיון בשני שלבים:
בשלב הראשון - על המבוטח להוכיח קיומו של אירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל בעבודתו בעת קרות האוטם או בסמוך לו.
בשלב השני וככל שביה"ד יקבע, כי אכן אירע "אירוע חריג" - ימונה מומחה/יועץ רפואי

למתן חוות דעת בשאלת הקשר הסיבתי בין ההתרחשויות החריגות בעבודה לבין המחלה ממנה סובל התובע.
17.

ביה"ד הארצי לעבודה חזר והדגיש, כי:-



"עפ"י מתכונת דיונית זו, ככל שהתובע לא השכיל להוכיח חריגותו של האירוע בעבודה, תידחה תביעתו כבר בשלב הראשון, מבלי למנות מומחה רפואי בעניינו (בג"צ 1197/92 אסתר לוסקי - בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(5) 734).
הנה כי כן, ההלכה לפיה בית הדין לבדו מופקד על קביעת חריגותו של האירוע בעבודה עוברת כחוט השני בפסיקתו של בית דין זה לאורך השנים. "מבחן האירוע החריג" הוא אמנם תולדה של מחקרים רפואיים רבים המצביעים על כך שמאמץ בלתי רגיל או מתח נפשי מיוחד יכולים לגרום לאוטם.
18.
יצוין, כי על פי כל העדויות בתיק, התובע היה עובד משרדי אשר ביצע עבודה פיזית לעיתים נדירות, ועל כן, עבודתו הפיזית בתקופה שבין יום 26.8 ליום 29.8 היוותה אירוע חריג.
אמנם, עדותו של התובע לא מגובה באנמנזות ממועד האשפוז, ואולם, ההודעה מגובה בעדותם של מספר עדים,
לרבות עד הנתבע.
בעניין גרץ דניאל אליו היפנה ב"כ התובע נקבע כי אין ליתן לאנמנזה משקל מכריע ומוחלט בדחיית תביעה כל אימת שלא מזכיר מבוטח/תובע במפורט ובמדוייק בהיותו בבית החולים את אירועי העבודה ועל בית הדין להתייחס למכלול העדויות לעניין הארוע החריג.

19.
ההלכה שנקבעה בעניין ניב
[3]
קובעת כי:

-




"יאמר תחילה כי ארוע חריג בעבודה אין משמעו בהכרח ארוע חד פעמי.

גם ארועים חוזרים ונשנים אחת לכמה חודשים לדוגמה או אפילו אחת לכמה שבועות, יכול ולא יהיו שיגרתים לעבודה - והכל מותנה בעוצמתם ובתדירותם ובהתייחס לנפגע הספציפי שבו מדובר... אם נוסיף על כך את סמיכות הזמנים בין הנסיעה הנדונה לבין הכאבים בהם נתקף המערער שבישרו את בוא האוטם ואת אישפוזו באותו היום, כי אז הננו סבורים שסופקה ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה יועץ רפואי..."


20.
כן נקבע, כי אירוע חריף אינו דווקא אירוע טראומטי וחריפות האירוע תלקח בחשבון במסגרת חוות דעת המומחה ופסק הדין הסופי
[4]
.


21.

באשר למידת המאמץ הפיזי שבוצע על ידי התובע, הרי שדי בחריגות מסוימת מעבודתו השיגרתית של התובע, בשלב ראשון
,

לצורך מינוי מומחה רפואי.
מידת החריגות תשקול בעת קביעת הקשר הסיבתי המשפטי בין העבודה לבין האוטם וזאת לאחר קבלת חוות דעת המומחה

[5]
:-
היא קביעה בעלת אופי משפטי המושתתת על אדנים ראייתיים

".
(עב"ל 573/05 דליה אמיר - המל"ל (פס"ד מיום 29.11.06)).


סיכום:
22.
מכל המפורט לעיל – אנו קובעים, כי במקרה דנן יש מקום למנות מומחה רפואי לשם מתן חוות דעת רפואית לעניין הקשר בין האירועים לבין מחלתו של התובע.

23.

הצדדים רשאים לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת

פסק דין
זה.


ניתנה היום,
4.1.10
, בהעדר הצדדים.






שמואל ויצנר
נציג עובדים



אילת שומרוני-ברנשטיין

, שופטת


[1]
בג"ץ 1619/91 פרץ נ' המוסד לביטוח לאומי

[2]
עב"ל 176/99 דניאל גרץ נ' המוסד לביטוח לאומי
[3]
דב"ע נד/0/268 יוסף ניב נ. המוסד לביטוח לאומי
(פסק הדין מתאריך 25.1.95)
[4]
דב"ע ארצי נו/0-244 המל"ל נ' יצחק פרבר.

[5]
עיין בדב"ע נה/0-48 אברהם פוליק נ' המוסד לביטוח לאומי
, פסק הדין מתאריך 1.2.1996, פיסקה 16 בפסק הדין








בל בית דין אזורי לעבודה 2438/08 רפאל זיתוני נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 04/01/2010)