פסקי דין על דוד פינטו | פסקי דין על תמר פינטו | פסקי דין על חב' א.מ.ת נוה סביון | פסקי דין על חב' דניה סיבוס |

47936/07 א     05/01/2010




א 47936/07 דוד פינטו, תמר פינטו נ' חב' א.מ.ת נוה סביון בע"מ, חב' דניה סיבוס בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



05 ינואר 2010

ת"א 47936-07 פינטו נ' חב' א.מ.ת נוה סביון בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופטת
יעל אחימן


תובעים

1
.
דוד פינטו
2. תמר פינטו
ע"י ב"כ עו"ד רן צור


נגד


נתבעים

1. חב' א.מ.ת נוה סביון בע"מ
2. חב' דניה סיבוס בע"מ
ע"י משרד פישר בכר ואח'




פסק דין



עסקינן בתביעת ליקויי בנייה שהוגשה על ידי פינטו דוד ותמר (להלן: "פינטו") ביחס לפגמים ואי התאמות שנתגלו, כביכול, בדירה שנרכשה על ידם ברחוב משה דיין באור יהודה (להלן: "הדירה") לפי הסכם מיום 30/9/01 (להלן: "ההסכם" - נספח א' לכתב התביעה) מאת הנתבעת 1 כמוכרת (להלן: "א.מ.ת").

התביעה הופנתה כלפי שתי נתבעות, זו החתומה על ההסכם, א.מ.ת, והנתבעת 2 - שהנה הקבלן המבצע (להלן: "דניה" ואלה תיקראנה ביחד במשותף: "הנתבעות").

לטענתם של פינטו, לאחר קבלת החזקה בדירה ועם כניסתם אליה, בחודש 12/03, נתגלו בה ליקויים ופגמים. מוסיפים הם ומציינים, כי במהלך שנת הבדק פנו אל נציגי הנתבעות ויידעו אותם בדבר הליקויים בדירה. בפועל, לטענתם, בוצעו בדירה תיקונים "קוסמטיים" שהותירו את הליקויים המהותיים על כנם, ליקויים אשר טרם תוקנו עד היום. עוד טוענים פינטו, כי בסלון דירתם ובמרפסת הקומה התחתונה קיימות נזילות אשר הניסיונות לתקנן לא עזרו.

פינטו סומכים את תביעתם על חוות דעתו של המהנדס מרדכי אדלר (נספח ב' לכתב התביעה), לפיה קיימים בדירה ליקויי בנייה, בין היתר, ליקויי תכנון, חוסר בידוד אקוסטי, ליקוי ברוחב המדרגות, סדקים בקירות, ליקויי טיח וצבע, אריחים פגומים, ליקויים בנקודות החשמל וליקויים באיטום החלונות. אומדן עלויות התיקונים הוערך בסך של 50,943 ₪ (כולל מע"מ ופיקוח הנדסי).

עוד מוסיפים פינטו וטוענים, כי בהתאם להוראות ההסכם זכאים הם למטבח ושיש מאת מטבחי לוגת (להלן: "לוגת") בשווי של 6,765 ₪, או לחילופין, זכאים הם לרכוש מטבח מכל חברה אחרת ובתמורה יושב להם שווי המטבח. לטענתם, לא קיבלו מטבח מאת לוגת ואף לא הוענק להם זיכוי כספי כפי שהוסכם.

פינטו עותרים, לתיקונם של הליקויים ולהשבתו של פנים הבית למצבו טרם התיקונים שבוצעו (תיקון הליקויים בסך של 50,943 ₪). עוד עותרים הם לפיצוי בגין עגמת נפש, סבל ואי נוחות (בסך של 10,000 ₪), הפסד שכר וימי עבודה (בסך של 5,000 ₪) ועלות חוות דעת (בסך של 3,150 ₪). על אלה מבקשים הם להוסיף כמקובל הוצאות משפט, שכר טרחת עורך דין ומע"מ.
א.מ.ת ודניה טוענות בפתח הגנתן, כי תקופות הבדק והאחריות הקבועות בחוק המכר (דירות), תשל"ג - 1973 (להלן: "חוק המכר") באשר לליקויים הנטענים על ידי פינטו בתביעתם, חלפו זה זמן רב טרם הגשתה ובטרם נערכה חוות הדעת מטעמם, ולפיכך דין התביעה להידחות.

לגופו של עניין טוענות הן, בהסתמך על פרוטוקול המסירה מיום 30/11/01 (נספח א' לכתב ההגנה), כי פינטו קיבלו את הדירה נקייה מכל ליקוי ו/או פגם ולשביעות רצונם וזאת לאחר שבדקו אותה. עוד מוסיפות א.מ.ת ודניה, כי במהלך תקופת איכלוסה של הדירה ואף לאחריה ביצעו הן תיקוני בדק ואחריות וזאת למרות שנתקלו בחוסר שיתוף פעולה מצידם של פינטו.

א.מ.ת ודניה מכחישות את האמור בחוות הדעת מטעמם של פינטו וזאת בהסתמך על חוות דעת מטעמן - של המהדס (עו"ד) ברגינר אמיל (נספח ו' לכתב ההגנה) האומדת התיקונים על סך של
כ- 2,000 ₪.

לעניין הנזילה הנטענת על ידי פינטו מגג הדירה ובמרפסת, טוענות א.מ.ת ודניה, מבלי לגרוע מהכחשתן, כי זו תוקנה לשביעות רצונם של פינטו. כן טוענות הן, כי הנן עומדות על זכותן לתקן בעצמן/מי מטעמן כל דבר הנחזה לליקוי אשר יקבע על ידי בית המשפט שהינו באחריותן.

בנוגע לסוגיית המטבח, מציינות א.מ.ת ודניה, כי עם קבלתה של הדירה ביקשו פינטו לשדרג את ארונות המטבח להם היו זכאים לפי ההסכם ומשכך הופנו ללוגת - ספקית המטבחים בפרוייקט,
שם ביצעו הזמנתם. לטענתן, זוכו פינטו ברכישתם בסך של 6,765 ₪ בגין המטבח המקורי וחוייבו רק בגין ההפרש בין שווי המטבח המשודרג למקורי (מפנות הן בעניין למכתבים מאת לוגת - נספחים ד' ו- ה' לכתב ההגנה).



א.מ.ת ודניה מבקשות לדחות את התביעה וכן את בקשתם של פינטו לפיצוי בגין עגמת נפש, סבל ואי נוחות, אבדן ימי עבודה, עלות חוות דעת, הוצאות ושכר טרחת עורך דין.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית למינויו של מומחה מקצועי ניטראלי מטעמו של בית המשפט על מנת שיחווה דעתו בעניינים שבמחלוקת (פרוטוקול יום 31/1/08). בהתאם מונה המהנדס והשמאי אברהם כץ (החלטה מיום 31/1/08). משזה עתר לבטל את מינויו מונה תחתיו המהנדס והשמאי יצחק חייט (החלטה מיום 24/2/08). לאור בקשת בא כוח הנתבעות ובהסכמת בא כוח התובעים בוטל מינויו של האחרון ובמקומו מונה המהנדס והשמאי יוסף זרניצקי (להלן: "המומחה/
זרינצקי
") כמומחה מטעם בית המשפט (החלטה מיום 25/3/08).

המומחה אשר עיין במסמכי התביעה וההגנה, בין היתר, בכתב התביעה המתוקן, כתב ההגנה, הסכם הרכישה וחוות הדעת ההנדסיות ואף ביקר בדירה, קבע בחוות דעתו מיום 5/10/08 (להלן: "חוות הדעת"), כי בדירה קיימים ליקויים משניים שאינם גורמים לבעיות תפקודיות ו/או בטיחותיות. המומחה מצא, בין היתר, כי בדירה קיימים ליקויים בתקרת הסלון ופינת האוכל, סדקים בחדרים השונים, חיפוי קיר השיש בקיר מרפסת הגג בולט, שקעים לא תקינים וליקויים באיטום חלונות האלומיניום. עלות התיקונים הוערכה בסך 8,300 ₪ (עלות לקבלן כולל מע"מ), כאשר, לשיטתו של המומחה, התיקונים אינם מצריכים פיקוח הנדסי ואינם מצריכים את פינויה של הדירה למשך הזמן הדרוש לביצועם, שהוערך על ידו במספר ימים בודדים ולא יותר מ- 2 ימי עבודה. המומחה הוסיף וציין, כי פינטו העלו טענות בדבר רעשים חריגים הפוגמים בהנאה ובשימוש בדירה ולצורך בחינת טענותיהם יש צורך בבדיקה של יועץ אקוסטי.

במועד הדיון מיום 10/09/09 הודיע בא כוח הנתבעות, כי אלה מוכנות לתקן את כל הליקויים כאמור בחוות הדעת, פרט לליקוי כאמור בסעיף 7.8 שעניינו ציפוי הקיר במרפסת הגג בשיש.
בתגובה הודיע בא כוח התובעים, כי אלה היו מעוניינים בתיקונם של כלל הליקויים. בסופו של יום, הגיעו
באי כוח הצדדים להסכמה דיונית (פרוטוקול יום 10/09/09) לפיה תינתן הכרעה בתיק על בסיס סיכומיהם.

בסיכומיהם חולקים פינטו על קביעותיו המקצועיות של המומחה, בין היתר, בנוגע לליקוי שלא הוכר על ידו במקלחת ההורים ולפיתרון המוצע לתיקון הליקוי בקיר מרפסת הגג ועלותו. נוכח מסקנותיו של המומחה, כאמור בחוות דעתו, עותרים הם לפיצוי כספי בסך של 8,300 ₪ (עלות תיקון הליקויים). עוד מבקשים הם, כי יפסק להם פיצוי בגין עלות חוות מומחה לאקוסטיקה (בסך של 6,000 ₪ בהסתמך על חוות הדעת מטעמם), פיצוי בגין אי קבלת זיכוי כספי לעניין המטבח והשיש (בסך של 8,265 ₪) ואת ההפרש בגין עלות תיקון הליקוי בקיר מרפסת הגג (בסך של 6,000 ₪). על סכומים אלה, מבקשים הם להוסיף הוצאות משפט, עלות חוות דעת, אגרה ושכר טרחת עורך דין.

א.מ.ת ודניה, בפתח סיכומיהן, חוזרת על טענתן, לפיה תקופות הבדק והאחריות הקבועות בחוק המכר, באשר לליקויים הנטענים על ידי פינטו, חלפו זה זמן רב טרם הגשתה של התביעה וטרם עריכתה של חוות הדעת מטעמם של פינטו. לטענתן, בעוד שהדירה נמסרה לפינטו ביום 30/11/01, הרי שחוות הדעת מטעמם נערכה ביום 12/12/06 ואילו כתב התביעה הוגש ביום 29/7/07. לפיכך, לשיטתן, דין התביעה להידחות. לגופו של עניין, טוענות הן בהסתמך על פרוטוקול המסירה, כי במעמד מסירת הדירה מצאו אותה פינטו לשביעות רצונם ולא העלו כל הערה ביחס לליקויים כלשהם (נספח א' לכתב התביעה). לשיטתן, עתירתם של פינטו לפיצוי בגין עלות חוות מומחה אקוסטיקה, זיכוי כספי לעניין המטבח והשיש וההפרש בגין עלות תיקון הליקוי בקיר מרפסת הגג, דינה להידחות. א.מ.ת ודניה מבקשות לדחות התביעה, תוך שהן מציינות, כי תביעתם של פינטו הנה מופרזת ומנופחת, שכן עלות תיקון הליקויים המוערכת על ידי המומחה בסך של 8,300 ₪, מהווה פחות מ- 11% מסך תביעתם שהועמדה על 69,093 ₪.

בפתח הדברים, אתייחס לטענתן הפורמאלית של א.מ.ת ודניה, לפיה דין התביעה להידחות, הואיל
ותקופות הבדק והאחריות הקבועות בחוק המכר, באשר לליקויים הנטענים על ידי פינטו, חלפו.
חוק המכר קובע מפורשות תקופות אחריות משתנות לפי סוג הליקוי וטיבו וזאת על מנת לבסס את אחריותו של הקבלן לתקופות ממושכות מבלי שהרוכש יאלץ להוכיח הפרה של אחריות מקצועית. תקופת האחריות המוחלטת הנה תקופה המשתנה בהתאם לסוג הליקוי לפי התוספת לחוק המכר והיא נעה בין תקופה של שנה אחת לתקופה של 7 שנים. מכאן, כי ליקויים מסוגים שונים נהנים מתקופות אחריות שונות. לא מצאתי בטענותיהן של א.מ.ת ודניה התייחסות קונקטית לכל ליקוי וליקוי על פי טיבו, כי אם התייחסות כללית בלבד. אשר על כן, אני דוחה את טענתן ומכאן לגופם של דברים.

פינטו, כאמור לעיל, חולקים על קביעתו של המומחה בסעיף 7.1 לחוות דעתו, לפיה לא נמצאו ליקויים במקלחת ההורים. בעניין זה, מצא המומחה, כי בחדר האמבטיה ביחידת ההורים הותקנה (במקור) מקלחת, כולל שיפוע באריחי הקרמיקה שבריצפה בשטח הקטן מ- 0.65 מ"ר (השטח הדרוש על פי התקן למקלחון) לניקוז המים. לשיטתו של המומחה, הואיל ובפועל ניתן להתקין מקלחון, מעבר לשיפוע הקיים, על מנת לעמוד בדרישות התקן, הרי שלא קיים ליקוי.

לטענתם של פינטו, שגה המומחה עת לא קבע פיצוי בגין הליקוי במקלחת ההורים, שכן זה הוכר הן על ידי המומחה מטעמם והן על ידי המומחה מטעם א.מ.ת ודניה. מנגד, טוענות א.מ.ת ודניה, כי ליקוי זה לא הוכר על ידי המומחה. מה גם שלשיטתן, מידותיו של שטח תא המקלחת מיועדות לאפשר תפקוד סביר בתא וככל שפינטו חשו במגבלה כלשהי, היה עליהם להודיע עליה במהלך השנה הראשונה לאחר מסירתה של הדירה.

הלכה פסוקה היא, כי יש להעדיף את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט וזאת במיוחד כשהוא משמש כמומחה מכריע (לעניין זה ראה ע"א 558/96 שיכון עובדים נגד רוזנטל, פ"ד נ"ב (4) 563). הסברו של המומחה כאמור בסעיף 7.1 לחוות דעתו נראית לי סבירה. המדובר בשיקול דעתו המקצועי, אשר לא הופרך ומכאן סבורני, כי אין ממש בטענתם של פינטו.

פינטו חולקים עוד על הפיתרון המוצע על ידי המומחה לתיקון הליקוי בקיר מרפסת הגג (סעיף 7.8 לחוות הדעת) ועל עלותו. המומחה מצא, כי בקיר מרפסת הגג חיפוי השיש בולט במספר מקומות. לשיטתו, הליקוי אינו מהווה מפגע בטיחותי, אלא ליקוי ויזואלי שספק אם כדאי לתקנו. המומחה קבע, כי יש לבצע חיתוך בדיסק ולאחר מכן לישר את הקיר באמצעות טיח וצבע. עלות התיקון הוערכה על ידו בסך של 2,000 ₪.

לטענתם של פינטו, הצעתו של המומחה לתיקון הליקוי הנה תמוהה ובלתי סבירה, מה גם שעלות תיקון הליקוי בצורה סבירה מוערכת על ידם בסך של 8,000 ₪. א.מ.ת ודניה מבקשות לדחות את טענות אלה של פינטו, הואיל ולטענתן, קביעתו של המומחה הנה אובייקטיבית ולמיטב הבנתו.

אציין, כי גם בהסתייגותם זו של פינטו לא מצאתי כל ממש, שכן שיקול דעתו של המומחה, הן לעניין הפיתרון המוצע לתיקון הליקוי והן הערכתו את עלותו, נראה בעיני סביר. מכאן, כי אין אף מקום לפסוק לפינטו פיצוי בנוגע לליקוי זה.

לעניין טענותיהם של פינטו בנוגע לליקויים האקוסיטיים, קבע המומחה בחוות דעתו, כי נדרשת בדיקה של יועץ אקוסטי. לפיכך, עותרים פינטו לפיצוי בגין עלות חוות דעת שכזו, פיצוי המוערך על ידם בסך של 6,000 ₪. א.מ.ת ודניה מבקשות לדחות את עתירם זו של פינטו לפיצוי, הואיל ולטענתן, אלה לא צרפו לתביעתם חוות דעת שכזו.

בהתאם להוראת תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1954, הרי שאת התביעה בגין ליקויי בנייה יש לתמוך בחוות דעת של מומחה הקובעת את עלות תיקון הליקויים ואת ערכי הפדיון של התיקונים אשר לא ניתן/לא כדאי לתקנם. הואיל ופינטו לא תמכו את תביעתם בחוות דעת של מומחה אקוסטי הקובעת את שיעורו של הנזק, הרי שלא מצאתי לפסוק פיצוי בסוגיה זו.

בנוגע לפיצוי המבוקש בגין המטבח והשיש, ציין המומחה בחוות דעתו, כי אין באפשרותו לקבוע באם ניתן פיצוי/זיכוי הואיל ואינו מכיר את צורת ההתחשבות בעניין בין הצדדים.




פינטו טוענים בסיכומיהם, כי בפועל רכשו מטבח ושיש משודרגים, אך לא קיבלו זיכוי/החזר בגין שווי המטבח והשיש המקוריים ואף לא קיבלו את המטבח והשיש. לפיכך, מבקשים הם פיצוי בסך של 8,265 ₪ (לא כולל מע"מ). בהמשך מוסיפים הם ומציינים, כי בחרו שלא לקבל פיצוי. לתמיכה בטענתם לפיה לא קבלו זיכוי, מפנים הם למכתב מאת דניה מיום 28/8/03 (צורף לסיכומים) בו צוין, כי ישלח להם זיכוי בסך של 800 ₪ - שהינו עלות שיש סטנדרטי. מנגד, טוענות א.מ.ת ודניה, כי פינטו זוכו מאת לוגת, בסך של 6,765 ₪ בגין המטבח המקורי וחיובו רק בהפרש בין שווי המטבחים. לתמיכה בטענותיהן מפנות, בין היתר, למכתב מאת לוגת מיום 10/11/03, ממנו עולה, כי פינטו קיבלו את הזיכוי בתוך הזמנתם (נספחים ד' ו- ה' לכתב ההגנה). פינטו, בסיכומיהם, טוענים, כי טענתן של א.מ.ת ודניה לפיה, מבירור שערכו עם לוגת נתקבל זיכוי לא הוכחה על ידן, שכן המדובר בעדות שמיעה בלבד.

תחילה, אציין, כי בעוד שבסיכומיהם טענו פינטו, כי לא קיבלו את המטבח והשיש או זיכוי בסך של 8,265 ₪ (לא כולל מע"מ), הרי שבכתב תביעתם, טענו רק, כי לא קיבלו את המטבח וגובה הפיצוי הועמד על ידם בסך של 6,765 ₪ בלבד.

לאחר שעיינתי במסמכים ובמיוחד במוצגים ד' ו-ה' לכתב ההגנה, נראה לי, כי פינטו זוכו בעת הזמנת המטבח בסך עלות המטבח לפי תיקצוב הקבלן, לפיכך נדחית טענתם בעניין זה.

עוד חולקים פינטו על קביעתו של המומחה לפיה, משך הזמן המרבי לתיקון הליקויים עומד על שני ימי עבודה, שכן, לטענתם, אף המומחה מטעם א.מ.ת ודניה אמד את התקופה ב- 3 ימים.
מאותם השיקולים אשר פורטו לעיל בנוגע לליקוי במקלחת ההורים, הרי שלשיטתי, אין כל מקום לפסוק, כי משך זמן התיקונים עומד על מעבר ליומיים, כאמור בקביעתו המפורשת של המומחה.

הואיל ופינטו זנחו בסיכומיהם את טענותיהם לעניין הנזילות בסלון הדירה ובמרפסת התחתונה והן את דרישתם לפיצוי בגין עגמת נפש, סבל ואי נוחות, הפסד שכר ימי עבודה, הרי שהדיון בסוגיות אלה מתייתר.

ההזדמנות הנאותה
הצדדים נחלקים ביניהם ביחס להענקתה של ההזדמנות הנאותה בהתאם להוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג - 1973.

א.מ.ת ודניה טוענות בכתב הגנתן, כי במהלך אכלוס הדירה ואף לאחריה, ביצעה דניה תיקוני בדק ואחריות ככל שנדרשה על ידי פינטו. כן ביצעה, לפנים משורת הדין, תיקונים שלא היו באחריותה.


לטענתה, ניסיונותיה לביצוע בתיקונים, נתקלו בחוסר שיתוף פעולה מטעמם של פינטו. לתמיכה בטענתה מפנה היא למכתביה אל פינטו:

מכתב מיום 5/11/03

- בנושא התיקונים בדירה.
מכתב מיום 7/1/04
- בנושא תאום מועד לביצוע תיקונים.
בסופו של דבר, טוענות א.מ.ת ודניה, כי התיקונים בדירה בוצעו לשביעות רצונם של פינטו. כן עומדות הן על זכותן, לתקן בעצמן/מי מטעמן כל דבר הנחזה ליקוי, זאת ככל שיקבע על ידי בית המשפט, כי המדובר בליקוי והאחריות בגינו מוטלת עליהן.

פינטו, לעומת זאת, טוענים בתביעתם, כי, בפועל
בוצעו בדירה תיקונים "קוסמטיים" בלבד שהותירו את הליקויים המהותיים על כנם. לטענתם, חרף פניותיהם אל א.מ.ת ודניה הליקויים המהותיים בדירה טרם תוקנו. פינטו חוזרים על טענותיהם אלה בסיכומיהם ומוסיפים, כי ככל שא.מ.ת ודניה יפעלו לתיקונם של כל הליקוייים בדירה, לא ידרשו פיצוי כספי בגינם.

מתוך המסמכים שהוצגו בפני
ושלל הטענות של הצדדים לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים חד משמעיים ביחס למתן ההזדמנות הנאותה. מכל מקום, ברור שבחלק מהזמן קיבלו א.מ.ת ודניה את ההזדמנות לתקן כפי שהן עצמן מעידות, בחלק מהמיקרים כפי הנראה, נתקלו בחוסר שיתוף פעולה כפי שמשתקף מהמכתבים שהוצגו. אין לדעת באיזה שלב מן השלבים נוצר חוסר שיתוף הפעולה אשר מנע את השלמת הליקויים ואם לכך לא קדמה אכזבת פינטו מיכולתן של א.מ.ת ודניה "לספק את הסחורה".

כך או אחרת א.מ.ת ודניה מכחישות בשורה התחתונה את קיום הליקויים והכחשה זו נמצאה כבלתי נכונה לפחות בחלקה לנוכח ממצאי המומחה. בהתחשב בפסיקה הקובעת, כי הכחשת ליקויים אינה עולה בקנה אחד עם נכונות לתיקון מצאתי, כי נכון יותר להתייחס למקרה זה על אף הספקות המלווים אותו ככזה שבו ניתנה ההזדמנות הנאותה.

יחד אם זאת, לא אתעלם, כפי שיפורט בהמשך, מאחריותם של פינטו לניהול הלא תקין של התביעה בהתחשב בפער שבין הסכום שנתבע לבין הסכום שנפסק ולהתנגחות בממצאי המומחה מטעם בית המשפט שלא לצורך.





סוף דבר


התביעה התקבלה בחלקה.

הנתבע ישא כלפי התובעים בחיובים כמפורט להלן:

סך של 8,300 ₪ (עלות תיקון הליקויים) בתוספת הפרשי הצמדה מיום 5/10/08 (מועד מתן חוות הדעת) ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

אשר להוצאות - התובעים ניהלו הליך משפטי מופרז בהיקפו שלא לצורך.
בהתחשב בפער המשמעותי שבין סכום התביעה לבין הסכום שנקבע בפועל יחויבו אלה בהוצאות בסך של 1,200 ₪ בצירוף מע"מ כדין.



עותק פסק הדין יישלח לבאי כוח הצדדים ולמומחה בית המשפט לפי כתובתו בתיק, בואר רשום.


ניתן היום,
י"ט טבת תש"ע, 05 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 47936/07 דוד פינטו, תמר פינטו נ' חב' א.מ.ת נוה סביון בע"מ, חב' דניה סיבוס בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/01/2010)