פסקי דין על משה שטיינר | פסקי דין על סולטנה שטיינר | פסקי דין על יוסי להב

2285/08 א     30/12/2009




א 2285/08 משה שטיינר, סולטנה שטיינר נ' יוסי להב








בית משפט השלום ברמלה



30 דצמבר 2009

ת"א 2285-08 להב נ' שטיינר ואח'






בפני

כב' הרשם
דן סעדון


מבקשים

1
.
משה שטיינר
2. סולטנה שטיינר


נגד


משיב


יוסי להב



החלטה


לפני בקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין
.

המשיב הגיש, בין היתר, תביעת פינוי בסדר דין מקוצר. לאחר דיון בבקשה נדחתה באופן חלקי בקשת הרשות להתגונן אותה הגישו המבקשים. המבקשים הגישו ערעור על החלטה זו.
במקביל לערעור הגישו המבקשים גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בהחלטה שניתנה התקבלה הבקשה לעיכוב ביצוע הפינוי ונדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע רכיבו הכספי של פסק הדין.

בעקבות דיון בערעור קבע בית משפט השלום כי הינו מחוסר סמכות עניינית לדון בערעור וכי היה מקום להגיש את הערעור אל בית המשפט המחוזי. המבקשים גם הגישו בקשה להעברת הדיון בערעור אל בית המשפט המחוזי מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

לאור האמור נטען כי הנימוקים שהצדיקו מלכתחילה עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין תקפים ויפים גם כיום, מקום בו בית המשפט המחוזי הוא העתיד לדון בערעור.

המשיב, אם ירדתי לסוף דעתו, טוען כי הליכי ביצוע פסק הדין עוכבו עד להכרעה בערעור. הלכה למעשה, נטען כי בית המשפט השלום הכריע בערעור שהרי הערעור נדחה (גם אם מטעמים של סמכות עניינית). משכך, פקע עיכוב הביצוע ויש להמשיך בהליכים לביצוע פסק הדין. המשיב טוען עוד כי הגשת בקשה להעברת הדיון בערעור מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט איננה יכולה להושיע את המבקשים וזאת מן הטעם שלאחר מתן פסק הדין בערעור סיים בית המשפט את מלאכתו בערעור והוא אינו יכול להיזקק לבקשה זו. עוד נאמר כי מאזן האינטרסים שעמד בעת מתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע איננו תקף גם כיום שכן חלוף הזמן שחלף ועוד יחלוף עד להכרעה בערעור משנים מיסודו את מאזן הנוחות, בפרט כאשר סיכויי הערעור הם אפסיים.

דיון
מעיון בפסק דינו של כב' השופט ימיני עולה בבירור כי הערעור נדחה מחמת היעדר סמכות עניינית. אילו היה בית המשפט נזקק לשימוש בסעיף 79 לחוק בתי המשפט הרי יש להניח כי היה נמנע מלקבל או לדחות את הערעור שכן הוא נטול סמכות עניינית לעשות כן. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בכך שבקשת המבקשים להעברת הדיון בערעור על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט נדחתה. משמע, הסעד של עיכוב ביצוע פקע למעשה עם מתן פסק הדין בערעור. לפיכך, יש לבחון את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע כבקשה חדשה.
גם כאן יש לשקול הן את סיכויי הערעור והן את השאלה אם אי עיכוב ביצועו של פסק הדין יגרום למבקשים נזק קשה או בלתי הפיך.
אין בדעתי לחוות דעה לגופה של ההחלטה נשוא הערעור וניתן להעמיד את המבקשים בחזקתם כי טובים סיכויי ערעורם להתקבל.
נפנה אם כן לבחון את השאלה השנייה בעניין קיומו של נזק כבד או בלתי הפיך העשוי להיגרם אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין. לעניין מרכיבו הכספי של פסק הדין התשובה לשאלה זו פשוטה: למבקשים לא יגרם כל נזק בלתי הפיך כתוצאה מאי עיכוב ביצועו של פסק הדין, משלא נטען דבר לעניין קיומו של קושי צפוי לגבות מן המשיב את הכספים שישולמו או שולמו עד כה על ידי המבקשים במסגרת פסק הדין.
לעניין סוגיית הנזק באי עיכוב הביצוע טוען ב"כ המשיב בין היתר כי המבקשים מנצלים את עיכוב הביצוע לטובתם תוך פגיעה במשיב. ברי לכל בר דעת כי לצד הפגיעה במבקשים אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין יש לשוות לנגד עינינו את הפגיעה שעשויה להיגרם למשיב אם יעוכב ביצוע פסק הדין. אני סבור כי על מנת לאזן בין זכויות הצדדים יהיה מקום בנסיבות העניין לעכב את ביצוע פסק הדין בתנאים הבאים: (א) הפקדת מלוא חוב הפיגורים על חשבון דמי השכירות לידי ב"כ המשיב (ככל שיש פיגורים כאלה) וזאת עד למועד הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי; (ב) בנוסף -
הפקדת מלוא דמי השכירות על פי החוזה שבין הצדדים (ללא אפשרות לערוך בשלב זה קיזוז) למשך 6 חודשים בידי ב"כ המשיב וסכום השווה לדמי השכירות שצריכים להשתלם למשך 6 חודשים נוספים יופקדו בקופת בית המשפט על ידי המבקשים.
אין צו להוצאות בהליך זה.


ניתנה היום,
י"ג טבת תש"ע, 30 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 2285/08 משה שטיינר, סולטנה שטיינר נ' יוסי להב (פורסם ב-ֽ 30/12/2009)