פסקי דין על רחמים אלייקים | פסקי דין על מירב אלייקים | פסקי דין על עמיר טורנר ואח' | פסקי דין על אלון יזדי

160609/09 א     04/01/2010




א 160609/09 רחמים אלייקים, מירב אלייקים, עמיר טורנר ואח' נ' אלון יזדי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



06 ינואר 2010

ת"א 160609-09 יזדי נ' אלייקים ואח'







בש"א 212019/09
בפני

כב' השופטת
אביגיל כהן


מבקשים

1
.
רחמים אלייקים

2
.
מירב אלייקים

3
.
עמיר טורנר

4
.
חברת פליקס מוטורס (2004) בע"מ


נגד


משיבים

1. אלון יזדי



החלטה

1.
בפני
בקשה מטעם הנתבעים 1-4 (להלן: "המבקשים") להורות על סילוק התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, מחמת העדר עילת תביעה ו/או התביעה קנטרנית וטרדנית וכן מחמת העדר יריבות משפטית.
2.
תמצית טענות המבקשים:
באשר להעדר סמכות עניינית; יש להורות על סילוק התביעה שהוגשה בהעדר סמכות עניינית עפ"י תקנה 101(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הואיל וכל כולה מבוססת על עילות הנובעות מקיומם ו/או סיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים.
כל עילות התובענה המבוססות על "הפרת הסכם", "הפרת הבטחות", "קיום שלא בתום לב", וכיוצ"ב טענות המשיב כנגדם, מבוססות על הסכם העבודה שנחתם בין הצדדים, כריתתו, קיומו וסיומו. לפיכך הן מצויות תחת סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה - ר' סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק")..
לשון החוק ברורה וחד משמעית. גם הלכה פסוקה היא כי כל זכויות נטענות הנובעות מחובות המוטלות במסגרת יחסים חוזיים שבין עובד ומעביד נופלות בתחום סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, לרבות טענות של עגמת נפש וכל נזקים אחרים שנטען כי הן נובעות מהפרת אותו הסכם, בין אם נולדו במהלך תקופת ההסכם ובין אם לאחר סיומו.
ככל שמדובר בעילות חוזיות, הרי שכל הנזקים להם טוען המשיב שנגרמו לו, גם במהלך וגם לאחר שנותקו יחסי עובד-מעביד, הם בגדר סמכותו של בית הדין מכוח פיסקה (1א) לסעיף 24(א) לחוק.
3.
זאת ועוד, לא ברור כנגד מי מהמבקשים מכוונות אלו מן העילות המפורטות ברישא לתובענה.
למשל לגבי העילות "החוזיות" ו/או אלו הקשורות ב"הפרת הסכם", לכאורה, גם הרי שהיה צורך למחוק ממילא מכתב התביעה את המבקשים 1-3, שכן מי שחתם עם המשיב על הסכם העסקה, היא המבקשת 4 בלבד.
כמו כן, לא ברור אלו "חובות חקוקות" מי מהמבקשים או מי מהם הפרו כלפי המשיב, אם בכלל, ואיזה "מעשי גזל" המבקשים או מי מהם עשו כלפי המשיב.
בנוסף, ככל שהדבר נוגע לעילת "הוצאת לשון הרע", עילת "הוצאת דיבה" ועילת "פגיעה בשם הטוב", הרי שיש למחוק את המבקשים 3 ו-4. שכן, מבקש 3 לא היה מעורב באופן אישי באירוע הנטען ביום 11/7/07 אשר במהלכו לגרסת המשיב- "הוצאה דיבתו רעה". ומבקשת 4- אשר כלל איננה אדם בשר ודם ולפיכך לא יכולה להיות נתבעת בעילת הוצאת לשון הרע ו/או הוצאה דיבה ו/או פגיעה בשם הטוב.
המשיב בחר להגיש תובענה זו באופן המורכב ומחובר מכל העילות שנראו לו כי יכולות לעלות ממסכת עובדתית אחת, באופן שלא ניתן להפריד ולגלות כלפי מי מהמבקשים הוא טוען לאיזו עילה.
כמו כן, בחר המשיב שלא להפריד בין סכומי התביעה אותם תבע בסופו של יום.
לפיכך דין התובענה כולה להידחות על הסף בשל חוסר סמכות, כאמור בתקנה 101(א)(2) לתקסד"א.
4.
תמצית טענות המשיב

:
אין חולק כי המשיב הגיש כנגד המבקשת 4 לבדה תביעה כדין בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. וכלל בה אך ורק את מכלול עילות התביעה העומדות לו עפ"י דיני העבודה ולא נכללו בתביעה עילות נזיקיות מכל מין וסוג.
5.
בין המשיב לבין המבקשים 1-3, אין ולא היה מעולם כל חוזה עבודה שהוא, אין ביניהם כל יחסי עובד מעביד וכלל לא נטען שהיו כאלה. וברור כי אלה כלל לא נתבעו בפועל ואף לא יכולים היו להיתבע בבית הדין האזורי לעבודה.
6.
סמכותו של ביה"ד לעבודה מוגבלת לעניינים מסוימים, שעיקרם תביעות בין עובד למעביד. בית הדין לעבודה, להבדיל מבית משפט, לא מוסמך לדון בתביעות כספיות רגילות שאינן קשורות לתחום משפט העבודה. סמכותו של בית הדין לעבודה במקרים המסויגים הללו, הינה ייחודית ובשל כך נמנע אף ביה"ד לעבודה עצמו, כעיקרון, לדון בעניינים שאינם בסמכותו.
7.
הכלל המנחה הוא, שאין שוללים סמכותו של בית המשפט הרגיל בעניינים שהם בתחומו לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], אלא א"כ נאמר הדבר מפורשות.
בענייננו, אין לבית הדין לעבודה כל עדיפות גם מנימוק זה, שהרי התביעה עסקינן רובה ככולה אינה נובעת מיחסי עבודה, אלא מתרמית והטעיה שהוטעה התובע על ידם ועילות נזיקיות רבות, כולל אך לא רק הפרת חוק איסור לשון הרע, ועוד. על כן ברור שגם בחינת התכלית החקיקתית מובילה למסקנה שבדין הוגשה התביעה לבית המשפט האזרחי.
8.
המבקשים טוענים טענות סותרות; מחד, מודים שאין ולא היו כל יחסי עבודה בין המשיב לשלושת המבקשים 1-3, מאידך, מבקשים את דחיית/מחיקת התביעה כולה עקב הטענה שהסמכות העניינית מסורה לבית הדין, ובאותה נשימה מבקשים את מחיקת המבקשים 2 ו-3 עקב העדר עילת תביעה.
9.
המשיב תמה מהבקשה הלקונית למחיקת המבקשים 2- ו-3 עקב העדר עילת תביעה. הרי הובהר ברישת כתב התביעה, מפורשות בעניינם של המבקשים 2 ו-3:

"הנתבעת 2 הנה ביתו של הנתבע 1, מי ששימשה כמנהלת מטעמו אצל הנתבעת 3, יחד עם מר תורג'מן שעניינו יפורט בהמשך, ומי שחירפה, גידפה, השפילה והוציאה לשון הרע על התובע, כפי שיפורט בהמשך כתב תביעה מפורט זה.
הנתבע 3 הנו איש עסקים, מהבעלים של קבוצת הרכב 'פליקס מוטורס' שותף עם נתבע 1 בעסקים ובחברות, ומהבעלים ומנהלה של הנתבעת 3, מי שחתם על הסכם ההעסקה עם התובע וגרם להפרתו כבר לאחר חתימתו, מי שפעל לרמות את התובע ולא לקיים אף אחת מההבטחות שנתן לתובע ערב חתימת ההסכם, ומי שסייע לנתבעים 1 ו-2 לחרף, לגדף, להשפיל ולהוציא לשון הרע על התובע, ופעל וחדל כפי שיפורט ויוכח להלן...".
10.
תמצית טענות המבקשים לתגובת המשיב

:
אכן בהתאם לסעיף 24(א)(1) לחוק ביה"ד לעבודה הוחרגו מסמכותו של ביה"ד תביעות לפי פקודת הנזיקין, לרבות לפי חוק איסור לשון הרע. ברם, עילת תביעתו של המשיב בגין לשון הרע יכולה, אם בכלל, לעמוד אך ורק כנגד מי שלטענת המשיב ביצע את מעשה הוצאת לשון הרע, בפועל, דהיינו, המבקשים 1 ו-2 בלבד. המבקש 3 כלל לא היה נוכח באירוע הנטען ואילו המבקשת 4, בהיותה חברה בע"מ, כלל לא יכולה לחוב בלשון הרע בנסיבות שתוארו בתובענה.
בנוסף, כל מה שטוען המשיב, טענות של "תרמית", "עשיית עושר ולא במשפט", "גזל", "מעילה באמון", "מרמה", קשור קשר הדוק ובלתי ניתן להפרדה עם טענותיו המתבררות בביה"ד לעניין פיטוריו.
בכל פסקי הדין שהמשיב מפנה אליהם מדובר בעילות מתחום דיני החוזים או הנזיקין, שאין להן כל קשר לפיטורין ו/או פיצוי פיטורין ו/או דמי הודעה מוקדמת וכיוצ"ב עילות שמתחום דיני העבודה.
כל התשתית העובדתית שהניח המשיב בתובענה, מכוונת אך ורק לנזקים שנגרמו לו עקב פיטוריו.
זאת ועוד, המשיב בחר להותיר את התובענה באופן מעומם, המשולב מכל העילות, באופן שלא ניתן להפריד ולגלות כלפי מי מהמבקשים הוא טוען לאיזו עילה.
11.
בהחלטתי מיום 14/12/09 ציינתי כי, בהתאם לתיקון 38, ס"ח תשס"ט 2203 מיום 23.7.09 (להלן: "תיקון 38") ישנה סמכות לבית הדין לעבודה לדון בתביעה שעילתה עוולת לשון הרע (ר' סעיף 24(א)(ד1)) ולפיכך התביעה נגד הנתבעת 4 צריכה לידון בבית הדין לעבודה.הוריתי לב"כ התובע להודיע לבית המשפט בתוך 15 יום אם ברצונו להשאיר את כתב התביעה בעינו או לתקן את כתב התביעה וציינתי כי לאחר מכן, במידת הצורך, תינתן החלטה לגופו של עניין.
תגובת המשיב לא נתקבלה עד כה.
לאחר מתן החלטתי מיום 14/12/09, הגישו הנתבעים "תוספת לתשובה לתגובת התובע לבקשה לדחייה / מחיקה על הסף" ובה צוין כי ביהמ"ש האיר בהחלטתו את עיני המבקשים באשר לתיקון 38 ולפיכך לאור התיקון, לא רק התביעה המתייחסת לנתבעת 4 צריכה לידון בביה"ד לעבודה, אלא התביעה נגד כל הנתבעים צריכה להידון בביה"ד לעבודה, שכן הם עונים להגדרת "נושא משרה" בס' 24(א)(1ד) לחוק ביה"ד לעבודה.
הנתבע 1- אליקים רחמים, הינו מנהל פעיל ושותף בתאגיד.
הנתבעת 2- אליקים מירב, הייתה ממונה על העובד.
והנתבע 3- טורנר אמיר, גם הוא מנהל פעיל ושותף בתאגיד.
12.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ולאור החלטתי מיום 14/12/09 הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל ויש להורות על העברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה, מהנימוקים כדלקמן:
סעיף 24 (א) לחוק קובע
:
(א)
לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –
(1)
בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];
(1א)
בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי- קבלתו;
(1ב)
תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;
(1ד)
בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעביד או נושא משרה אצלו, או של מעביד או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים;
בענייננו, כתב התביעה פורס מסכת עובדתית ארוכה ללא פירוט ברור של העילות הנטענות, והסעדים הנדרשים בגינם וכלפי מי מהנתבעים הן מופנות.
בסעיף 56 לכתב התביעה כותב התובע: "לאור מעשיהם ומחדלים של הנתבעים בתובענה זו וכמוכח מנספחיה, דין הוא כי הנתבעים, יחד ולחוד, יחויבו לשלם לתובע את סך נזקיו כולל פיצוי ללא הוכחת נזק, וכולל ראשי נזק נוספים פיצוי ונזקים בסכום כולל של 360,000 ₪, הן עפ"י חוק איסור לשון הרע, על כל נגזרותיו, הן משום הפרתו הבוטה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הן לפי כל העילות החוזיות עפ"י חוקי החוזים הכלליים וחוק החוזים תרופות, הן עפ"י חוקי הנזיקין הכלליים ופקודת הנזיקין, הן בעוולות של הטעיה ומרמה ותכנון מוקדם ומכוון, הן בגין הפרת החוק לעשיית עושר ולא במשפט על כל נגזרותיו, והן עפ"י ההלכות הרבות שנקבעו בבתי המשפט בישראל...".
על פניו, העילות העיקריות העולות מכתב התביעה הינן הוצאת לשון הרע והוצאת דיבה, שכאמור לפי תיקון 38 הדיון בהם הוא בסמכותו של ביה"ד האזורי לעבודה.
עילות נוספות שהוזכרו פעמים רבות בכתב התביעה כגון הפרת הסכם, הפרת הבטחות וכיוצ"ב, מבוססות על חוזה העסקה שנחתם בין המשיב - התובע למבקשת - הנתבעת 4, ומצויות בלאו הכי בסמכותו של ביה"ד האזורי לעבודה כמפורט בס' 24(א)(1) לחוק.
כמו כן, הנזקים המנויים בסעיפים 58, 59 לכתב התביעה, אירעו כולם כתוצאה מפיטורי התובע, הדיון בהם נמצא אף הוא בסמכותו של ביה"ד האזורי לעבודה.
בנסיבות אלו, אין מנוס מהעברת התובענה לביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב.
13.
לסיכום:

א.
על יסוד קביעותיי לעיל, ומכוח סמכותי לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984, אני נעתרת לבקשה ומורה על העברת התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל -אביב.


ב.
המשיב יישא בהוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ +מע"מ.

ג.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום,
י"ח טבת תש"ע, 04 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 160609/09 רחמים אלייקים, מירב אלייקים, עמיר טורנר ואח' נ' אלון יזדי (פורסם ב-ֽ 04/01/2010)