פסקי דין על חאלד וגיה עבד אלמגיד | פסקי דין על מראון סעאבני | פסקי דין על מנורה חברה לביטוח | פסקי דין על הישאם סעיאדה ואח' |

9242-01/09 תאמ     06/01/2010




תאמ 9242-01/09 חאלד וגיה עבד אלמגיד נ' מראון סעאבני, מנורה חברה לביטוח בע"מ, הישאם סעיאדה ואח'








בית משפט השלום בעפולה



06 ינואר 2010

תא"מ 9242-01-09 וגיה עבד אלמגיד נ' סעאבני ואח'






בפני

כב' הסגן נשיא
יוסף בן-חמו

התובע
חאלד וגיה עבד אלמגיד


נגד

הנתבעים
1. מראון סעאבני
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ
3. הישאם סעיאדה
4. מנורה, חב' לביטוח בע"מ



פסק דין


התובע הגיש
תביעה לפיצוי על נזקי רכוש שנגרמו לו באירוע תאונת דרכים שארע ביום 13/7/08. בתאונה היו מעורבים רכבו של התובע מסוג פולקסווגן בורה שנת ייצור 2001 רשום על שמו, רכב הנתבע 1 גם כן מסוג פולקסווגן ומשאית דאף בה נהג הנתבע מס' 3.

הנתבעת 2 היא המבטחת של שני כלי הרכב בו נהגו הנתבעים.

גרסת התובע
–
התובע טוען כי בעת שהיה במצב של עצירה בצומת מרומזרת, הגיעה משאית בה נהג הנתבע מס' 3, פגעה ברכבו של הנתבע מס' 1, ודחפה אותו לכיוון רכבו של התובע.
התובע טוען שגם הנתבע 1 וגם הנתבע מס' 3 לא שמרו מרחק, וגרמו בכך לתאונת השרשרת.

גרסת הנתבע 1
–
הנתבע 1 טוען כי בעת שהיה בעצירה מוחלטת, כשהמופע ברמזור אדום, הגיעה המשאית בה נהג הנתבע 3 ופגעה בו מאחור. כתוצאה מהפגיעה ומעוצמתה, אכן נדחף רכבו ופגע ברכב התובע שהיה לפניו.
רכבו של הנתבע 1 ניזוק והוכרז כ"אובדן כללי". הנתבע טוען כי שמר מרחק מרכבו של התובע, אולם מעוצמת הפגיעה של המשאית הוא נהדף קדימה.
על כן, האחריות הבלעדית לתאונה הינה על כתפי הנתבע מס' 3.

גרסת הנתבעים 2
- 4

-
המבטחת מציינת בכתב הגנתה שאכן ביטחה את שני כלי הרכב המעורבים בתאונה, בהם נהגו הנתבעים 1 ו – 3, אלא כיוון שלנתבע 1 ביטוח צד ג' בלבד, ומכיוון שיש מחלוקת מהותית לעניין האחריות לתאונה בין הנתבעים
1 ו – 3, היא איננה מייצגת את הנתבע 1, אם כי מבחינה ביטוחית הנתבע 1 מבוטח כדין בביטוח צד ג' אצלה.
המבטחת – מנורה חב' לביטוח הינה גם הנתבעת 2 בגין פוליסת הביטוח לרכב הנתבע 1 וגם נתבעת 4 בגין פוליסת הביטוח לרכב הנתבע מס' 3.
גרסת הנתבע מס' 3, כעולה מכתב ההגנה המשותף שהוגש, הינה שביום האירוע הנתבע 3 נסע בנתיב הימני בכביש בו יש שני נתיבים, רכבו של הנתבע מס' 1 שנסע משמאל, סטה לפתע לנתיב נסיעתו של הנתבע 3 ונעצר לפניו. הנתבע 3 בלם אולם לא הצליח להימנע מפגיעה ברכב הנתבע 1 שנהדף לפנים ופגע ברכב התובע. הנתבע 1 התפרץ לנתיב נסיעתו של הנתבע 3 באופן מסוכן, והאחריות על התאונה מוטלת עליו.

לדיון התייצבו ב"כ הצדדים, אולם מבין הנהגים התייצב רק הנהג התובע. שני הנהגים הנתבעים לא התייצבו.

התובע העיד כי כשעצר לפני הרמזור היה לפניו רכב וכי גם הוא וגם הרכב שלפניו היו בעצירה מוחלטת. לפתע, שמע מכה מאחור ורכבו נהדף קדימה. לאחר התאונה הוא ירד מהרכב וראה רכב מסוג פולקסווגן פאסט ומשאית. שני כלי הרכב שהיו מאחוריו נפגעו וניזוקו.

מאחר וגרסתו של התובע לא נסתרה, אני מקבל את דבריו לגבי התרחשות האירוע.לפי דבריו רכב הפסאט שהיה מאחוריו פגע בו. בתשובה לשאלת ב"כ הנתבעים 2-4 אמר התובע כי הוא לא יודע מה קרה לפני ששמע את הבום של התאונה. הוא רק יודע שהסתכל על הפסאט וראה שהפסאט עלה על האוטו שלו מאחור. כמו כן, הוא ראה שמהמשאית יורד מים מהרדיאטור והפלסטיקים של המשאית היו מרוסקים על הרצפה. המרחק בין רכב התובע לבין רכב שהיה לפניו היה כשני מטר ומועצמת הפגיעה גם הרכב שלו נהדף קדימה ונפגע מהרכב שלפניו שהיה לו וו גרירה מאחור.

אין ספק שרכב הפסאט שעמד מאחורי רכבו של התובע נפגע מהמשאית. אין מחלוקת שרכב הפסאט הוא זה שפגע ברכב התובע.

השאלה שבמחלוקת הינה האם רכב הפסאט פגע ברכב התובע ללא קשר למשאית, או שהפסאט נהדף על ידי המשאית ואז פגע ברכב התובע.

כאמור, שני הנהגים של כלי הרכב הנתבעים לא התייצבו לדיון.

מעדותו של התובע לא ניתן לדעת מה התרחש לפני שארעה התאונה שבה פגע בו רכב הפסאט.

מאחר והנהגים הנתבעים לא התייצבו, יש לבדוק האם בכתבי הטענות יש משום הודאה של מי מהנהגים באחריות.
בכתב ההגנה של הנתבעים 2-4 מאשרים הנתבעים שהמשאית לא הצליחה לבלום ופגעה ברכב הפסאט שהיה לפניה וזה נהדף ופגע ברכבו של התובע.

טענת ההגנה של הנתבעים 2-4 שהדבר ארע כיוון שהנתבע 2 התפרץ לנתיב נסיעתו של הנתבע מס' 3, לא הוכחה.

מאחר ולא הוכחה טענתו של הנתבע מס' 3, ומאחר והנתבע מס' 3 מודה שהוא זה שפגע ברכב הנתבע מס' 1 מאחור והדף אותו קדימה, אני סבור שהאחריות לאירוע התאונה הינה על כתפי הנתבע מס' 3.
לעניין הטענה של אשם תורם בגלל אי שמירת מרחק, גם טענה זו לא הוכחה. יצוין שהתובע ציין שמעוצמת הפגיעה ברכבו רכבו נהדף קדימה למרחק של 2 מטר ופגע בוו הגרירה של הרכב שהיה לפניו, כך שניתן לומר שלמרות שהנתבע 1 שמר מרחק, התאונה לא יכלה להימנע.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים 3-4 לשלם לתובע את נזקיו.

לעניין הנזקים -
צירף התובע חוות דעת שמאי ולפיה הנזקים מסתכמים בסך 25,943 ₪. מאחר והנזקים מגיעים ל – 77% משווי הרכב, הוכרז הרכב כ"אובדן כללי". מחיר הרכב על פי המחירון הוא 38,606 ₪.
על פי האמור בחוות הדעת, התמורה עבור שרידי הרכב בסך 3,492 ₪ הועברה לבעל הרכב.
התובע צירף גם חיוב שכ"ט בסך 2,021 ₪. לא צורפה חשבונית או קבלה על התשלום.

אני קובע את נזקיו של התובע כדלקמן:
נזק ישיר לרכב –
35,657 ₪;
שכ"ט שמאי [בהעדר חשבוניות וקבלות] – 1,000 ₪.
סה"כ נזקיו של התובע
36,657 ₪.

אני מחייב את הנתבעים 3 ו – 4 ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך שך 36,657 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעים 3 ו – 4 לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,000 ₪ + מע"מ.

ניתן היום,
כ' טבת תש"ע, 06 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 9242-01/09 חאלד וגיה עבד אלמגיד נ' מראון סעאבני, מנורה חברה לביטוח בע"מ, הישאם סעיאדה ואח' (פורסם ב-ֽ 06/01/2010)