פסקי דין על עאסי תעשיות לבנייה (87) בע"מ | פסקי דין על אריאל גבאי בניה ותשתיות (1994) | פסקי דין על לטיף עארף סלימאן |

1504/98 א     31/08/2003




א 1504/98 עאסי תעשיות לבנייה (87) בע"מ נ' אריאל גבאי בניה ותשתיות (1994) בע"מ, לטיף עארף סלימאן




1
בתי המשפט
א 001504/98
בית משפט שלום נהריה
31/08/03
תאריך:
כב' השופט אליעזר שחורי

בפני
:

עאסי תעשיות לבנייה (87) בע"מ

בעניין:
התובע/ת/ים
עאסי ג'ובראן

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. אריאל גבאי בניה ותשתיות (1994) בע"מ

2. לטיף עארף סלימאן
הנתבע/ת/ים
חיים גורן ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
תביעה כספית ע"ס 30,721 ₪ מיום 21.4.98 שעניינה דרישה לקבלת יתרת תמורה עבור אספקת בטון. התביעה כנגד הנתבע 2 הוגשה מכוח חתימתו כערב לחובות הנתבעת 1.

התביעה נסמכת על הסכם מיום 9.5.97 ולטענת התובעת לא שילמה הנתבעת 1 את מלוא חובותיה עבור אספקת בטון בחדשים יוני-יולי 97.

מתגובת הנתבעת ע"י מנהלה בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן עולה כי מדובר ביתרת חוב בגין אספקת בטון לצורך יציקת כלונסאות באתר עין שרה בנהריה עבור מזמין העבודה חב' פריצקר יזמות בע"מ. טוענת הנתבעת כי הבטון אשר סופק לצורך יציקת הכלונסאות היה פגום כפי שהוכח מבדיקות מדגמיות של חב' איזוטופ וכתוצאה מכך קיזזה מזמינת העבודה חב' פריצקר סך 24,747 ₪ כפי שעולה מנספח ב' לתצהיר מנהל הנתבעת. מעבר לכך טוענת הנתבעת כי החברה התובעת חייבה את הנתבעת בחיובים שונים בניגוד לתנאי ההסכם שבין הצדדים ומדובר בחיובים עבור זמני המתנה וחיובים בעקבות העלאת מחירים. על פי תחשיבי הנתבעת לא נותר כל חוב כלפי התובעת.

הנתבע 2 טוען כי חתם במקום המיועד לחתימת הערב על סמך התחייבות מפורשת של מנהל התובעת שאין מדובר אלא בעניין פרוצדורלי וכי בכל מקרה לא יחזרו אליו בדרישה לתשלום שאחרת לא היה חותם מכיוון שאין הוא אלא שכיר בחברה הנתבעת 1.

הנתבעת 1 הציגה לתיק בית המשפט בנספחים א'1 - א'6 תוצאות בדיקות מדגמיות של חב' איזוטופ בע"מ מהן עולה כי נמצא שהבטון שסופק לאתר עין שרה בנהריה לצורך יציקת כלונסאות היה פגום. מדובר במדגמים שנלקחו מ- 8 מיקסרים בתאריכים 24.6.97 , 2.7.97, 3.7.97 .

התובעת על ידי מנהלה מר גזאל עאסי אישר למעשה במסגרת תצהירו כי תוצאות הבדיקות של חב' איזוטופ הצביעו על חוזק נמוך מהנדרש אלא שעל פי הסברו יש לייחס את התוצאות הנ"ל למחדלי הנתבעת אשר לא דאגה לכך שהבטון ייפרק מן המערבלים בתוך זמן סביר ובעניין זה הוא מבקש להסתמך על הרישומים בתעודות המשלוח וכלשונו:

"מבדיקת תעודות המשלוח הנ"ל עולה כי הבטון שנשלח לבדיקה המתין זמן ארוך מדי במערבל הבטון ללא שפורק וזאת הסיבה לכך שבבדיקה שנעשתה חוזק הבטון היה נמוך מהנדרש, סיבה שהיא לא באשמתנו אלא באשמתה הבלעדית של הנתבעת אשר למרות אזהרותינו והתרעותינו המפורשות בענין לא דאגה לפריקת הבטון בפרק זמן סביר בניגוד לחוזה בינינו".

הזמן אותו רואה התובעת כזמן סביר הינו 60 דקות מעת שמגיעה המשאית נושאת הערבל לאתר , זאת ניתן להסיק מתוכן סעיף 2ד' להסכם שבין הצדדים. 60221

עיון במסמכי חב' איזוטופ מול הרישומים בתעודות המשלוח מעלה שאין בסיס של ממש לטענה זו. ניתן להצביע בטבלה כי נטילת המדגמים נעשתה בסמוך לזמן הגעת המערבלים ככל שנמסרו נתונים לתיק בית המשפט ובעניין זה השכילה הנתבעת להציג בטבלה במסגרת סעיף 19 לסיכומיה את הנתונים הרלוונטיים.

בעת חקירתו של מנהל התובעת ביקש הלה להרחיב את יריעת המחלוקת ולטעון כי את תוצאות המדגמים יש לבחון לא רק על סמך הממצאים לאחר שבעה ימים מיום נטילת הדגימה ואף לא רק לאחר בדיקה נוספת המתבצעת כעבור 28 ימים אלא על סמך בדיקת גלילים וכפי שהסביר:

"הנתון של הבדיקה לאחר שבעה ימים איננו נתון מחייב סופי, הנתון המחייב סופית הוא הנתון של 28 ימים לפי התקן. אמנם זו אינדיקציה כדי לאפשר לבונה לעצור את הבניה. אתה מבקש שאסכים איתך שחריגה של 40% היא חריגה חמורה, אני משיב לך שזה בכלל לא נכון מכיוון שבהסכם ביננו כתוב במפורש שיש לאפשר לי לבצע מדגם גלילים וכו'. אני מסביר שאם התוצאות של הבדיקה אחרי 7 ימים מצביעות על סטייה יש למסור לנו הודעה על כך ולאפשר לנו לבדוק , הרי לצורך כך נוטלים פרק זמן שבין 7-28 ימים ואני אומר לך במפורש שלא רק שהמשיכו בבנייה אלא שסירבו לתת לנו לבדוק ואני מודיע לך שיש לנתבעים תוצאה לאחר 28 ימים ואני טוען שהתוצאה מצביעה על סטיה שאיננה עולה על 10% וזו סטיית תקן מותרת. יתכבדו הנתבעים ויציגו התוצאות המחייבות לאחר 28 ימים".

לבד מכך שלא הונחה תשתית לטענה החדשה בדבר סטיית תקן מותרת מתברר שגם טענה זו אינה מדוייקת שכן בדיקות איזוטופ לאחר 28 יום הצביעו בחלק מן המקרים על סטייה שמעבר ל- 10% (סיכומי הנתבעים סעיף 9 ה'-ו' ותעודות איזוטופ).

הוסיף וטען מנהל התובעת בתצהירו כי :
"הנתבעת מעולם לא התלוננה לא על טיב הבטון, לא על המחירים שהינם כאמור מוסכמים ומעולם לא הועלו על ידה טענות או תלונות כלשהן ולכן הופתעתי מאוד עת סירבה הנתבעת לשלם את יתרת חובה והופתעתי עוד יותר בטענות שהועלו על ידה בתצהירו של מר גבאי".

טענה זו איננה מתיישבת עם הטרוניה אשר העלה מנהל התובעת בעת עדותו בבית המשפט ביום 21.2.02 לפיה לא זו בלבד שהמשיכו בפעולות הבנייה אלא שסירבו לאפשר לתובעת לבדוק את איכות הבטון.

ממילא יש לקבל בעניין זה את גירסת מנהל הנתבעת כי:
"התקשרתי לעאסי כאשר נודע לי מה שנודע לי , הוא אמר לי כי לקחת גלילים לא כדאי כי זה יקר וכו'. הוא הציע כי נלך למנהל הפרוייקט, קבעתי פגישה, היו שני אנשים מטעם עאסי ומנהל האתר. הוא הסביר להם שיש בעיה בבטון וכי טיבו ירוד מאוד. הבדיקות של איזוטופ מדברות בעד עצמן ושהוא פנה לקונסטרוקטור שזה מהנדס השלד וקיבל פתרון וחייב אותי בכ- 24,000 ₪. הם ניסו להשפיע עלי בכל מיני דיבורים ולא הלך".

הנה כי כן התברר שביציקת הכלונסאות בבניינים 13 ו- 14 בפרוייקט עין שרה נעשה שימוש בבטון פגום אשר סופק על ידי התובעת.
הנתבעת עמדה בנטלי הראיה המוטלים עליה על פי סעיפים 2 ו- 3 לתנאי החוזה שבין הצדדים וכאמור לעיל אישר מנהל התובעת בשפה רפה כי תוצאות הבדיקה על ידי המעבדה הצביעו על ליקוי בבטון שסופק אלא שהוא תלה זאת במחדלי הנתבעת, טענה שאיננה נכונה. לפיכך זכאית הנתבעת לקזז נזקיה הממשיים מכל סכום אותו היא חייבת לתובעת.

טוענת התובעת שמן המסמכים אשר צירפה הנתבעת אין להסיק דבר בענין היקף הנזק שהרי מנהל הנתבעת אישר בעת חקירתו שחב' פריצקר מזמינת העבודה המשיכה להשתמש בבטון לצורך הכלונסאות (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 25.6.02 שורות 8-10) ועוד הוסיפה וטענה שמנספח ב' לתצהיר מנהל הנתבעת לא ניתן להסיק אלא שבשלב כלשהו עוכבו תשלומים לנתבעת על ידי מזמינת העבודה ואולם אין בכך משום ראיה שבסופו של יום לא שולם לנתבעת הסכום המגיע לה מן המזמינה, בפרט כאשר מנהל הנתבעת עצמו מאשר שהבטון לא פורק ומזמינת העבודה השתמשה בו. ועוד מוסיפה וטוענת התובעת שגם אם ניכתה חב' פריצקר סכום כלשהו מן הנתבעת הרי שניתן להניח כי מרבית הסכום מתייחס לעלות עבודה ולא לעלות חומר.

מנגד הסביר מנהל הנתבעת:
"אם היה צריך לפרק את הבטון היה עולה פי כמה וכמה, יש פתרונות הנדסיים לחיזוק וזה מה שעשו".

ובעניין הסכום שקוזז על ידי מזמינת העבודה הסביר:
"אני הבנתי שיש ראיות וכתוב שחור על גבי לבן שהבטון לא טוב. אני קבלתי את הנתונים של פריצקר. לא היו לי שום כלים לבדוק את הטענות מה היה צריך לחיזוקים וכו'. לא תבעתי את פריצקר כיוון שהוא קיבל ממני בטון פגום, על מה יש לי לתבוע אותו?
לשאלתך כיצד אני יודע שהבטון לא מתאים לייעודו אני משיב לך שלמרות שבוצעו חיזוקים עדיין מדובר בחיזוקים ולא כך היה צריך להיות וכו'. מה שפריצקר קיזז לי קיזזתי מההתובעת. אם פריצקר לא היה מקזז גם אני לא הייתי מקזז. אם היה מקזז 100,000 ₪ גם אני הייתי מקזז. הרי הבאתי את עאסי והוא ניסה לשכנע אותם ופריצקר הוכיח לו כי הנזק גדול. לא עשיתי מהכסף הפקר. הבאתי אותו כדי לטעון טענותיו".

עדותו של מנהל הנתבעת היתה אמינה והיא נתמכת בממצאי הבדיקה של חב' איזוטופ ועל כן מקובלת עלי בהחלט טענת הנתבעת כי משהתברר כי הבטון איננו עומד בדרישות ביצעה מזמינת העבודה חב' פריצקר חיזוקים נדרשים וחייבה את הנתבעת בסך 24,747 ₪ נכון לספטמבר 97. אין לדעתי למעשה משמעות לשאלה אם סכום זה כולל מחיר חומר בלבד או מחיר חומר בצירוף עבודה שהרי מטבע הדברים כאשר הבדיקה מעלה כי סופק בטון פגום יש צורך בביצוע עבודה נוספת הכרוכה הן בהזמנת חומר והן בהשקעת עבודה. ב"כ התובעת עצמה מציינת שבמערבל 9 מ"ק והבדיקה נעשתה ב- 8 מערבלים כאשר על פי תנאי ההסכם מחיר מ"ק כ- 180 ₪ לא כולל מע"מ. אם כך הוא, מתבקשת המסקנה שהסכום אשר קוזז הינו סכום צנוע למדי ומרכיב העבודה שבו נמוך ביחס למרכיב החומר. זאת מבלי להביא בחשבון את עדות מנהל הנתבעת לפיה אחרי אותו פרוייקט הפסיקה חב' פריצקר להתקשר עם הנתבעת וכפי שהסביר מנהל הנתבעת:
"אחרי פרוייקט זה הפסיקו לנו את ההתקשרות למרות שלנו יש את המכונה הכי משוכללת בארץ, חוסכת זמן ולא מזהמת מי תהום. ויתרו עלינו בגלל בעית הבטון. האשימו כי הבאנו בטון זול ולא עומד בתקן וכי נגרמו להם נזקים".

מנהל הנתבעת הוסיף והסביר בסעיף 9 לתצהירו שחיובי התובעת כללו סך 2569 ₪ עבור המתנה בעוד שבהסכם שבין הצדדים לא נקבעה תוספת מחיר עבור המתנה וכן הוסיפה התובעת וחייבה את הנתבעת עבור שינויים במחירי הבטון מבלי שנמסרה על כך הודעה מראש לנתבעת. אין מחלוקת מן ההיבט העובדתי שאכן חויבה הנתבעת עבור זמן המתנה ואין גם מחלוקת בדבר החיוב עקב שינוי מחירים. התובעת הסבירה שבהסכם שבין הצדדים לא נרשמו התניות בעניין חיוב בזמן המתנה לאור הסברי נציגי הנתבעת שמכיוון שמדובר ביציקת כלונאות הרי מדובר בפעולה מהירה שאיננה כרוכה בהמתנה משמעותית, טענה שהתבררה כבלתי נכונה. עוד הסבירה התובעת שיידעה את הנתבעת מראש בדבר שינוי המחירים ומשקיבלה הנתבעת את הבטון הרי שהסכימה לשינוי זה. הנתבעת מפנה את תשומת הלב לכך שההודעה שבכתב אליה מפנה התובעת נשלחה בסוף יוני 97 וכבר ב- 1.7.97 חויבה הנתבעת עקב שינוי מחירים. עובדה המשמיטה את הבסיס מתחת לטענה בדבר ההסכמה לשינוי המחירים משנתקבל הבטון.

טענות הנתבעת בדין יסודן. בהסכם שבין הצדדים אין תנאים המאפשרים לתובעת לגבות תשלומים עבור דמי המתנה וגם תוספת המחיר עקב שינוי מחירים הושתה על הנתבעת שלא בהתאם למוסכם בין הצדדים על פי סעיף 9 לחוזה. התובעת ניסחה ב- 30.6.97 הודעה בדבר שינוי המחיר בתוקף החל מ- 1.7.97 וההודעה, כפי שאישר מנהל התובעת נשלחה אל הנתבעת בדואר רגיל ואין כל הוכחה לכך שהגיע ליעדה. בעניין זה הסביר מנהל הנתבעת בעדותו שהיתה כאמור עדות אמינה בעיני :
"כשראיתי שחייבו אותי בניגוד למה שכתוב בהסכם דיברתי איתו. לא כתבתי תלונה בכתב. הוא אמר לי לשלוח לו את התשלום וכי הוא מאמין לבני אדם והוא יזכה אותי והוא לא זיכה. למרות שיכולתי להתנות את מתן השיק בקבלת הזיכוי לא עשיתי זאת ושילמתי הכל עד האגורה האחרונה".

יש לציין שהנתבעת שילמה סך של כ- 100,000 ₪ עבור הזמנת בטון והיתרה הנתבעת היא קטנה ביחס. הנתבעת נהגה עם התובעת בהגינות ולא הלכה עימה בקטנות ולא ביקשה לנצל את תוצאות בדיקות המעבדה על מנת להשיג יתרון שאולי יכולה היתה להשיג במחיר של העצמת הסכסוך שבין הצדדים.

טענות הקיזוז וחיובי היתר שבוצעו על ידי התובעת שלא על פי ההסכם שבין הצדדים מאיינות את התביעה כליל , ממילא נשמט הבסיס גם לתביעה כנגד הנתבע 2.

התביעה נדחית איפוא.

אני מחייב התובעת לשלם לנתבעים ע"י ב"כ שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 9000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
בקביעת הסכום התחשבתי גם בליקויים הדיוניים בניהול התביעה.

המזכירות תשלח העתק לצדדים.

ניתנה היום 31 באוגוסט, 2003 (ג' באלול תשס"ג) בהעדר הצדדים.
_______________
א. שחורי , שופט
קלדנית: תקוה








א בית משפט שלום 1504/98 עאסי תעשיות לבנייה (87) בע"מ נ' אריאל גבאי בניה ותשתיות (1994) בע"מ, לטיף עארף סלימאן (פורסם ב-ֽ 31/08/2003)