פסקי דין על יגאל דהן |

40762/07 עפ     16/01/2008




עפ 40762/07 יגאל דהן נ' מדינת ישראל




בעניין:

1



בתי המשפט



בית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כבית משפט לערעורי תעבורה


ע"פ 40762/07

בפני
:
כבוד השופט עוני חבש
- ס. נשיא


17/01/2008




בעניין:
יגאל דהן
ת.ז. 57359218


ע"י ב"כ עו"ד א' אורון
המערער


נ
ג
ד



מדינת ישראל



באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים
המשיבה

פסק - דין
פתח - דבר
1.
ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט י' ריבלין), מיום 17.10.07, בתיק ב"ש 1172/07 – בגדרו הורה על דחיית בקשתו של המערער להאריך המועד להישפט בשל עבירה של ברירת משפט, באשר הקנס שהוטל בצידה לכתחילה, שולם כבר. יצוין, כי העבירה המדוברת, לטענת המערער, הנה עבירה של נהיגה באור אדום, וכן אי עצירה בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961.
בית משפט קמא דחה הבקשה כאמור, בקבעו כלהלן: "מששולם הקנס רואים המבקש כאילו הודה, ולפיכך אין לבית המשפט סמכות לאפר [כך במקור; צ"ל: "לאפשר"] למבקש להישפט באיחור/הסבת דו"ח".
טענות הצדדים לערעור
2.
לטענת סנגורו של המערער, בשל הרשעתו בעבירה נשוא ההחלטה, נצברו לחובתו 36 נקודות, אשר הובילו, בין היתר, לשלילת רישיונו לפרק זמן של 3 חודשים (וזאת נוסף לאמצעי תיקון אחרים). על כן, החל המערער בריצוי עונש הפסילה.
לדידו של הסנגור, שגה בית משפט קמא משסירב לדון בבקשת מרשו להארכת המועד להישפט. המערער הנו בעליה של חברה לניהול אירועים, אשר בבעלותה מספר כלי רכב. המערער, אשר שילם הקנס בגין ביצוע עבירה ברכב שבבעלות החברה, נאלץ לשאת כעת בתוצאות העבירה האמורה, הגם שלא ביצעה. הרי עיקר עבודתו של המערער בשעות הלילה וכשם שצוין בתצהירו, נכח המערער, בשעת ביצוע העבירה, באירוע מטעמו של קצין בדרגת סגן-ניצב במשטרת ישראל. נוסף לאמור, הצהירה אחותו של המערער, כי היא שנהגה ברכב, בשעת ביצוע העבירה (אשר תועדה במצלמה), של נהיגה באור אדום, כאמור לעיל.
בנסיבות אלה, ומשלא ביצע המערער העבירה כאמור, יש בהחלטתו של בית המשפט כדי לגרום עיוות דין ולפגוע בחזקת החפות. משחלף המועד לבקשה להישפט, קבע המחוקק דבר האפשרות לבקש הארכתו של המועד להישפט. הרי מבצעת העבירה, אחותו של המערער, כאמור, נטלה אחריות לעצם ביצועה והצהירה על כך. בנוסף לכך, למערער, אשר שילם את הקנס, טענת אליבי כמוצהר. משכך, לא היה מקום לדחות את הבקשה. לראיה צרף סנגורו של המערער פסקי דין שונים – במסגרתם נתקבלה בקשה זהה.
3.
ב"כ המשיבה התנגד לערעור. יש לזכור, כי העבירה בוצעה במהלך חודש אפריל 2003, קרי: לפני 5 שנים כמעט, ובעטיה של הפסילה אשר נגרמה מצבירת נקודות לחובתו, נזכר המערער לטעון לחפותו. מכל מקום, לטענת ב"כ המשיבה, בתשלום הקנס יש כדי להצביע על הודאה במעשה העבירה, בבחינת

פסק דין
חלוט. לכן, על סנגורו של המערער להגיש בקשה לביטול

פסק דין
ולאו בקשה להארכת המועד להישפט.
דיון
4.
אכן, וכשם שטען ב"כ המשיבה, דין הערעור להידחות. אוסיף כבר בשלב זה, כי מוטב היה אלמלא הוגש ערעור שכזה, בהיותו ערעור סרק.
5.
המחוקק גילה דעתו בנדון, מפורשות, בפרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החוק"), העוסק ב"סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס". סעיף 223(ב) לחוק, שעניינו "תשלום קנס", קובע, כי מששילם אדם את הקנס, "רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני
בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו".
יצוין, לעניין זה, על מנת לסבר האוזן, כי סעיף 224 לחוק, שעניינו "אי תשלום הקנס" קובע, כי אם בחר הנאשם שלא לשלם הקנס רואים ההזמנה שניתנה לו בנדון, כהזמנה למשפט (שהרי אין הוא מודה לאלתר בביצועה של העבירה), אשר הוצאה ונמסרה כדין. הרשעת הנאשם בשל העבירה, לאחר שלא נשא בתוצאותיה הכספיות מיוזמתו, וגזירת דינו לתשלום קנס בגינה, תיעשה בכפוף לשיעור הקנס שנקבע בה, ולא תפחת הימנה. ברי, כי בחירתו של נאשם לשלם הקנס לאלתר (תחת זימונו למשפט למעשה) מהווה משום הודאה במעשה העבירה, הרשעה בעקבותיה וגזירת הדין.
6.
סיכומם של דברים - משבחר המערער לשלם הקנס, הודה בפועל בביצוע העבירה, הורשע בשל כך ודינו נגזר (בחובו הכספי). על כן, ובהינתן

פסק דין
סופי למעשה – כטענת ב"כ המשיבה, על המערער, ברצותו, להגיש בקשה לביטול

פסק דין
.
ניתן היום, ט' בשבט תשס"ח (16 בינואר 2008), בהעדר.
המזכירות תמציא העתקי ההחלטה לב"כ הצדדים
.

עוני חבש
, שופט


ס. נשיא







עפ בית משפט מחוזי 40762/07 יגאל דהן נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 16/01/2008)