פסקי דין על חי עזרא אדוארד | פסקי דין על ספיר עמוס

26421/03 א     13/01/2004




א 26421/03 חי עזרא אדוארד נ' ספיר עמוס




5
בתי המשפט
א 026421/03
בית משפט השלום תל אביב-יפו
13/01/2004
תאריך:
כב' השופט ברנר חגי

בפני
:

חי עזרא אדוארד

בעניין:
התובע;
שופמן

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
ספיר עמוס
הנתבע;
נייגר

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. בפני
י תביעה לאכיפת ביצועו של שיק בסך של 45,000 ש"ח שמשך מר ספיר עמוס
( להלן: "ספיר") לפקודת מר חי עזרא אדוארד
(להלן: "עזרא"). השיק חולל באי פירעון ביום 20.05.2002, בנימוק שעבר זמנו, כאשר זמן הפירעון הנקוב בו הנו 01.11.1999. (ראה נספח א' לתצהיר עזרא).

2. בשנת 1999 פנה ספיר לעזרא וביקש ממנו הלוואה. בעת קבלת ההלוואה, מסר ספיר לידיו של עזרא 36 שיקים על סך 1,350 ש"ח כל אחד, וכן את השיק נשוא התובענה שבפני
י. במהלך השנים שחלפו מעת מתן ההלוואה נהג ספיר לשלם במזומן לעזרא מידי חודש בחודשו סכום של 1,350 ש"ח, ואילו עזרא נהג להשיב לידיו של ספיר את השיק אשר מועד פירעונו נקבע לאותו חודש.

3. עזרא טוען כי ביום 1.12.2000 חדל ספיר לשלם לו את הריבית החודשית. ביום 20.1.2003 הגיש עזרא לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה 11 שיקים מתוך 36 אשר נמסרו לידיו ע"י ספיר, לאחר שחוללו באי פרעון. ספיר הגיש התנגדות לביצוע השיקים, אולם התנגדותו נדחתה משום שלא עלה בידו להוכיח כי פרע אותם במזומן.

4. בד בבד, הוגש לביצוע גם השיק נשוא התובענה שבפני
י, בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. ספיר הגיש התנגדות וקיבל רשות להגן. לאחר מכן הגישו עזרא וספיר תצהירי עדות ראשית ונחקרו בבית המשפט על תצהיריהם.

5. ספיר טען להגנתו כי השיק שבפני
י הנו שיק ביטחון אשר נועד להבטיח את פירעונה של הלוואה בסך 15,000 ש"ח שקיבל מאת עזרא, ואילו 36 השיקים נועדו לפרוע את קרן ההלוואה בתוספת ריבית של 3-5 אחוזים לחודש. כמו כן טען ספיר כי כל 36 השיקים נפרעו במלואם ובמועדים המוסכמים בין הצדדים ולפיכך אין לאפשר את ביצועו של שטר הביטחון אשר נועד להוות בטחון בלבד לפרעון ההלוואה. ספיר גם טען כי עצם המתנתו של עזרא כ- 3 שנים וחצי עד להגשת השטר לביצוע מעידה על היותו שטר לביטחון בלבד.

6. לעומתו טוען עזרא כי קרן ההלוואה אשר ניתנה לנתבע הנה 45,000 ש"ח, כאשר השיק שבפני
י מהווה תשלום עבור קרן ההלוואה, ואילו 36 השיקים האחרים נועדו להוות תשלומי ריבית בלבד בגובה של 3 אחוזים לחודש (ראה עמ' 1 לתצהיר עזרא). לטענתו, ספיר פרע אך ורק 25 שיקים מתוך 36 ונותר חייב הן את קרן ההלוואה בסך 45,000 ש"ח והן את יתרת חיובי הריבית המסתכמים ב- 11 שיקים בני 1,350 ש"ח כל אחד.

7. לנוכח גרסאותיהם הסותרות של הצדדים יש להכריע בשלוש שאלות עיקריות: ראשית, מהו היה סכום ההלוואה המקורית, האם 45,000 ש"ח כטענת עזרא, או שמא 15,000 ש"ח כטענת ספיר; שנית, האם 36 השיקים נועדו להוות פרעון של חוב ההלוואה כולל ריבית וקרן, כטענת ספיר, או שמא ריבית בלבד, כטענת עזרא; ושלישית, האם השיק שבפני
י נועד לפרוע את קרן ההלוואה כטענת עזרא, או שמא נועד להבטיח את קיום תנאי הסכם ההלוואה כטענת ספיר.

8. גרסת עזרא לפיה 36 השיקים בסך 1,350 ש"ח כל אחד היוו תשלומי ריבית חודשית בשיעור של 3 אחוזים אמינה יותר ומתיישבת עם ההגיון, משום שחישוב אריתמטי אכן מגלה כי 3 אחוזי ריבית לחודש עבור הלוואה בסך 45,000 ש"ח הם 1,350 ש"ח בדיוק. מכאן גם עולה המסקנה שקרן ההלוואה הנה 45,000 ₪, כטענתו של עזרא. ספיר מצידו לא הציג כל תחשיב כיצד חושב סכומם של שיקים אלה וכיצד הם היו אמורים לסלק את ההלוואה. 60221

9. ספיר טען להגנתו כי עזרא נהג לגבות ממנו ריבית בגובה של 5 אחוזים לאורך תקופה ארוכה, אשר הופחתה ל- 3 אחוזים במרוצת הזמן. דא עקא, בחקירתו הנגדית הודה ספיר כי שיעור הריבית בהלוואה נשוא התובענה עמד מלכתחילה על 3 אחוזים חודשיים (ראה עמ' 5 לפרוטוקול).

10. לא התרשמתי לטובה מעדותו של ספיר, אשר באופן שיטתי התחמק ממתן תשובות לשאלות שנשאל ע"י בא כוחו של עזרא, ואשר אין בידו כל ראייה לכך שפרע אי פעם את קרן ההלוואה או אף סכום כלשהו מבין אותם 11 שיקים שחוללו באי פרעון בנוסף לשיק נשוא התביעה. ספיר גם התחמק בחקירתו הנגדית מכל מענה לסתירות החשבוניות אשר התעוררו בגרסתו בדבר גובה הריבית וגובה קרן ההלוואה, ולא הציג כל תחשיב המסביר את חישוב החוב לשיטתו, ואת אופן פרעונו לשיטתו.

11. גם לגופו של ענין נתגלו בגירסתו של ספיר פירכות וסתירות שאינן ניתנות ליישוב. כך למשל, בדיון בפני
כב' הרשמת לושי- עבודי הודה ספיר מפורשות כי ההלוואה האחרונה שקיבל מעזרא היתה ע"ס 45,000 ש"ח (ראה ע' 1 לפרוטוקול שצורף כנספח לתצהירו של עזרא). זאת ועוד, בעדותו בפני
י הוא טען שכספי ההלוואה נמסרו לבקשתו ישירות על ידי עזרא לידיו של קבלן שספיר היה חייב לו כסף ותשלום זה נועד לאפשר לספיר לקבל את המפתח לדירה. בנסיבות אלה ניתן היה לצפות כי ספיר יזמן לעדות את אותו קבלן, אך דבר זה לא נעשה. כמו כן, נסתרה גירסתו לענין גובה הריבית בה חוייב, והוא נאלץ להודות כי הריבית האמיתית היתה 3% ולא 5% כפי שטען בתצהירו.

12. אין ממש בטענת ב"כ ספיר בסיכומיה, לפיה ניתן להסיק שמדובר בשיק בטחון משום שכל פרטיו נרשמו בדיעבד על ידי עזרא. טענה זו מנותקת מן העובדות: בחקירתו הודה ספיר מפורשות כי הכתב על גבי השיק הוא כתב ידו, למעט שם הנפרע (ע' 4 לפרוטוקול).

13. 13. אין גם בסיס לטענות העובדתיות בסיכומיה של ב"כ ספיר לענין מנהגי השוק האפור. נוהג הוא דבר שיש להוכיחו בעדים, דבר שלא נעשה.

14. לא נסתרה עדותו של עזרא לפיה אין עסקינן בשטר ביטחון אלא בשיק המהווה את קרן ההלוואה. עזרא טען בחקירתו כי "אני לא לוקח אף פעם שטר ביטחון אלא שיק בגובה קרן ההלוואה. אף אחד לא ייתן לי שיק ביטחון שהוא יותר מסכום קרן ההלוואה" (ע' 8 לפרוטוקול). לדבריו, כשיש צורך בבטחונות הוא רושם הערת אזהרה על ביתו של הלווה וכאשר הוא מכיר את הלווה, הוא אינו לוקח בטחונות (ע' 10 לפרוטוקול). ואכן, גרסתו של ספיר נותרה תמוהה ביותר ולא סיפקה כל הסבר מניח את הדעת מדוע הסכים לתת שיק ביטחון אשר סכומו עולה פי שלוש על סכום קרן ההלוואה. זאת ועוד, אם אכן השיק נועד להבטיח את פרעונם של 36 השיקים האחרים, אזיי סכומו היה צריך להיות המכפלה של כולם, לאמור, 36 כפול 1,350 ₪ ובסך הכל 48,600 ₪, ולא רק 45,000 ₪. איזה מין שיק בטחון הוא זה שסכומו נמוך מסכום החוב שהוא נועד להבטיח? המסקנה המתבקשת היא שאכן סכום ההלוואה היה 45,000 ₪ והשיק אינו שיק בטחון אלא שיק בגובה קרן ההלוואה. חוב קרן זה לא נפרע מעולם ע"י ספיר ששילם אך ורק תשלומי ריבית, עד אשר חדל גם מתשלומים אלה.

15. ספיר טוען כי עזרא המתין שלוש וחצי שנים עד להגשת השיק לביצוע, מה שמלמד כביכול שמדובר בתביעת סרק. בתגובה, עזרא הסביר כי נהג לקבל מספיר כל פעם סדרה חדשה של 10 שיקים ע"ס 1,350 ₪ כל אחד, עבור הריבית, וכי כל זמן שהשיקים בגין הריבית שולמו במזומן, לא היה אכפת לו שחוב הקרן טרם שולם (ע' 6 לפרוטוקול). תאריך השיק נשוא התביעה- 1.11.1999 - הוא מועד קבלת ההלוואה ואינו משקף את מועד החילול בפועל, שכן השיק הוצג לפרעון רק ביום 20.5.2002, לאחר שספיר חדל לפרוע את תשלומי הריבית. אכן, הוצגו בפני
עזרא שיקים קודמים של ספיר שהוחזרו לספיר לאחר שתמורתם שולמה במזומן וזמן פרעונם לפני חודש נובמבר 1999, אך עזרא העיד, ואני מאמין לו, כי מדובר בהלוואות קודמות שהוחלפו מספר פעמים, ובכל החלפה כזו הוחלף גם שיק הקרן (ע' 8 לפרוטוקול). עזרא הסביר את המתנתו עד להגשת השיק לביצוע, בכך שספיר ביקש ממנו להמתין עד שימכור את דירתו ויפרע את חובו (ע' 9 לפרוטוקול). תימוכין לכך שהשתהותו של עזרא אינה ראייה שמדובר בתביעת סרק ניתן למצוא בעובדה שגם את 11 השיקים בני 1,350 ש"ח כל אחד הגיש עזרא לביצוע רק בחלוף זמן, ולא מיד כשהגיע זמן פרעונם. והרי, אם היה מדובר בנוכל כפי שטוענת ב"כ ספיר, מדוע לא הגישם לביצוע מייד?

16. סיכומו של דבר, נראה כי כל התשלומים ששילם ספיר לא היו אלא תשלומי ריבית בלבד, ואילו חוב הקרן בסך 45,000 ש"ח נותר על כנו וכלל לא שולם.

17. יתר על כן, גם לו הייתה מתקבלת טענתו של ספיר לפיה השיק שבפני
י הנו לביטחון בלבד הרי שספיר לא עמד בנטל הראייה הרובץ עליו, ולא הראה כי כיום לא נותר חוב כלשהו אשר בגינו ניתן להפעיל את השיק. ספיר לא הוכיח כי שילם במזומן את סכומי השיקים שחוללו באי פרעון. ואכן, גם בדיון בהתנגדות לביצוע 11 השיקים האחרים קבעה כבוד הרשמת איריס לושי-עבודי ביום 23.02.2003 (ראה נספח ג' לתצהיר עזרא בעמ' 2) כי ספיר לא הצליח להוכיח כי אכן שילם במזומן את כל השיקים אשר נמשכו לטובת עזרא. במילים אחרות, גם אם אלך לשיטתו של ספיר ואקבע כי מדובר בשיק לבטחון, הרי כידוע, מי שמבקש להתנגד להפעלתו של שיק ביטחון, חייב להראות כי לא קיים כל חוב אשר בגינו ניתן להפעיל את השיק, שאם לא כן, יופעל השיק על מלוא הסכום הנקוב בו (ראה ע"א 358/80 קדש נפתלי נגד מושב שאר ישוב , פ"ד ל"ז(3) 830) נטל הראייה מוטל על מושך השיק ולא על האוחז בו, משום שעל החייב השיטרי להוכיח "הן שהייתה מסירה על תנאי והן שהתנאי לא התקיים" (ע"א 623/88 גולדנברג נגד המשביר המרכזי בע"מ פ"ד מ"ד(2) 803,801; ע"א 4848/91 הכונס הרשמי נגד פורשה בע"מ פ"ד נ"א (1) 879 ,874). נטל זה מוטל על ספיר מכוחה של חזקת התמורה לפי ס' 29(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש], הקובעת כי "כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה לו צד בעד ערך" (ראה גם י' זוסמן, דיני שטרות, ע' 119).

18. אשר לטענת ספיר בדבר האיחור בהגשת השיק שבפני
י לביצוע, מקובלת עלי טענת עזרא לפיה הסכים להמתין לנוכח מצבו הכלכלי של ספיר ומערכת היחסים הטובה אשר שררה בין הצדדים (ראה עמ' 8-9 לפרוטוקול), כמו גם לנוכח הבטחתו של ספיר לפרוע את החוב לאחר שימכור את דירתו.

19. לנוכח כל האמור לעיל, המסקנה המתבקשת היא שהשיק שבפני
י משקף אכן את סכום ההלוואה המקורית בסך 45,000 ש"ח, שלא נפרעה עד עצם היום הזה, ואילו 36 השיקים נועדו לשמש תשלום עבור הריבית בלבד. מסקנה זו מתיישבת היטב עם הסכומים הנקובים בשיקים ועם חומר הראיות אשר הוצג בפני
בית המשפט. כמו כן, אין המדובר בשיק בטחון, אך גם אם היה כזה, ספיר לא הרים את הנטל ולא הוכיח כי אין עילה להפעילו.

20. אשר על כן, התביעה מתקבלת. הליכי ההוצל"פ נגד ספיר יימשכו כסדרם. ספיר ישלם לעזרא הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

21. המזכירות תשלח

פסק דין
זה לצדדים.
ניתן היום י"ט בטבת, תשס"ד (13 בינואר 2004) בהעדר הצדדים.
__________________
חגי ברנר, שופט








א בית משפט שלום 26421/03 חי עזרא אדוארד נ' ספיר עמוס (פורסם ב-ֽ 13/01/2004)