פסקי דין על שמואל רובין | פסקי דין על ברוך רובין רחל רובין | פסקי דין על מקייס יעקב | פסקי דין על "כלל" חברה לביטוח |

4336/07 א     23/12/2008




א 4336/07 שמואל רובין, ברוך רובין רחל רובין נ' מקייס יעקב, "כלל" חברה לביטוח




בעניין:
1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
א
004336/07


לפני:
כבוד השופט דב פולוק
תאריך:
13/01/2010





בעניין
:
שמואל רובין
(קטין)

באמצעות הוריו ואפוטרופוסיו הטבעיים
1. ברוך רובין
2. רחל רובין






התובע

נ
ג
ד


1. מקייס יעקב
2. "כלל" חברה לביטוח






הנתבעים


החלטה


הבקשה:
בפני
בית המשפט מונחת בקשת הנתבעים לפסילת מסמכים אותם צרף התובע לתיק בית המשפט, בשל היותם, לטענתם, חוות דעת האסורות להצגה בפני
המומחה הפסיכיאטרי שמונה מטעם בית המשפט לתת חוות דעתו בתיק זה, ד"ר אהרונסון (להלן: "המומחה").

רקע לתביעה:
התובע, קטין, יליד 1996, נפצע בתאונת דרכים שאירעה ביום 19.8.02. התאונה אירעה ברחוב שמואל הנביא בירושלים, בהיותו של התובע הולך רגל, בדרכו לתלמוד תורה בו הוא לומד, פגע בו רכב מיניבוס. התובע נפצע בתאונה, איבד את הכרתו ואושפז בבית חולים הדסה עין כרם. עם שחרורו מבית החולים המשיך התובע להיות מטופל במרפאה לאורטופדיה ובמרפאת הטראומה של בית החולים.
בעקבות התאונה סובל התובע, לטענתו, מכאבים רבים ונאלץ ליטול תרופות משככות כאב ונעדר מלימודיו בתלמוד תורה לעיתים תכופות. כמו כן, סובל התובע, לטענתו, מפחדים וחרדות המתבטאים בחוסר מצב רוח, חוסר סבלנות, עצבות, פחד נטישה, יקיצה משינה באמצע הלילה, התפרצויות בכי וצרחות בלתי מוסברות מתוך שינה, חרדה בנסיעה ופחד מרכבים שנעים על הכביש.


טענות הצדדים:
טענות הנתבעים:
לטענת הנתבעים, התובע צרף לכתב תביעתו שלושה מסמכים, בתחום הפסיכיאטרי, המהווים חוות דעת האסורות בהמצאה למומחה שמונה מטעם בית המשפט, לפי תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: "תקנות הפלת"ד (מומחים)").
הנתבעים מבקשים כי יוצאו מתיק בית המשפט שלושת המסמכים הבאים: (א). מסמך שכותרתו "תלמוד תורה קמיניץ – לכבוד הורי התלמיד שמואל ניסן רובין", אשר
נכתב בחודש אוקטובר 2002, ונחתם בידי מר בנימין חשן. לטענתם, מסמך זה לא נערך לצורך טיפול רפואי, ואינו מהווה מסמך רפואי ועל כן הוא אסור בהצגה למומחה שמונה מטעם בית המשפט. (ב). מסמך שכותרתו "ד"ר שטרוסברג סודי רפואי", לטענתם, מסמך זה מכיל חוות דעת גלויה/סמויה, ומהווה מסמך האסור בהצגה למומחה שמונה מטעם בית המשפט. (ג). ריכוז מסמכים (המכיל כ-20 עמודים), שכותרתו "ד"ר שטרוסברג", לטענתם, מסמכים אלה מכילים חוות דעת גלויה/סמויה, ומהווים מסמכים האסורים בהצגה למומחה שמונה מטעם בית המשפט.

טענות התובע:
·
לטענת התובע, המסמכים אשר צורפו לבקשה למינוי פסיכיאטרי הינם אובייקטיביים, ואין בהם רמז של חווות דעת מוסווית.

·
התובע מציין כי מדובר בקטין אשר היה בן 6 במועד התאונה, והמסמכים אותם צרף לבקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום הפסיכיאטרי הינם מסמכים המעידים על מצבו הנפשי של התובע ועל בעיות נפשיות מהן סבל התובע כתוצאה מן התאונה, ובגינם טופל אצל ד"ר שטרוסברג. כן
טוען התובע, כי גם המכתב אשר שלח מנהל הישיבה להורי התובע אינו מהווה חוות דעת, אלא מכתב מבית הספר, המתריע בפני
ההורים על התנהגותו המוזרה והסתגרותו של התובע, התנהגות שלא הייתה אופיינית לו עובר לתאונה.


דיון:
המסגרת הנורמטיבית

:
תקנה 8(א) לתקנות הפלת"ד (מומחים), תשמ"ז – 1986, קובעת:
תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית.

תקנה 9(ב) לתקנות הפלת"ד (מומחים), תשמ"ז – 1986, קובעת:
המומחה יעיין בכל המסמכים שהוגשו לו ורשאי הוא לדרוש מבעלי הדין מסמכים קיימים שלא הומצאו לו והדרושים לצורך מילוי תפקידו על פי ההחלטה שלפיה התמנה, ובלבד שלא ידרוש ולא יקבל מהם חוות דעת רפואית.

החוק אוסר על הבאת חוות דעת רפואית לעיונו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט. הרציונל העומד בבסיס חוק הפלת"ד, לפיו ממונה על ידי בית המשפט מומחה אובייקטיבי וניטרלי, חסר אינטרסים ונטול פניות, שתפקידו להעריך את שיעור הנכות שנגרמה לתובע בגין תאונת הדרכים. על מנת לשמור על האובייקטיביות של המומחה, קובע החוק כי לא ניתן להגיש למומחה שמונה חוות דעת של מומחים רפואיים אחרים. על המומחה לגבש את חוות דעתו, ככל האפשר, רק מתוך התרשמותו הבלתי אמצעית מהחומר הרפואי האותנטי שהוצג לפניו. בכך חוסכים הצדדים את העלות, במשאבים וזמן, של הבאת חוות דעת מומחים מטעמם, ונחסך מבית המשפט הצורך להתלבט בין חוות הדעת השונות.

השאלה העומדת במחלוקת בין הצדדים בענייננו היא האם שלושת המסמכים הכוללים את שני המסמכים שנכתבו על ידי ד"ר שטרוסברג, והמכתב שנכתב בידי מנהל ישיבת קמיניץ, בה למד התובע, הינם בגדר חוות דעת האסורות בהמצאה למומחים לפי תקנות הפלת"ד (מומחים), או שמא
המסמכים מהווים אך רשומה רפואית רגילה אותה החוק מתיר להעביר לעיון המומחים לצורך גיבוש חוות דעתם?

השופט ריבלין בספרו "תאונות הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים", מהדורה חדשה, עמ' 562:
התקנות מוציאות, מפורשות, מכלל המסמכים שניתן להמציא למומחה הרפואי, חוות דעת רפואיות. איסור זה מתקיים בין אם חוות הדעת הן גלויות ומפורשות ובין אם הן חבויות בתוך מסמכים, הנראים על פניהם כאישורים רפואיים או כמסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי. גם מסמך ערוך על ידי רופא מטפל, המסכם ומפרש תיקו הרפואי של הנפגע, חורג מגדר המסמכים המותרים בהגשה...על בית המשפט לשקול שתי שאלות בבואו להכריע בגורל המסמך: האחת, אם האבחנות וההערכות שנכללו במסמך חרגו ממה שהיה דרוש לצורך סיכום הטיפול, והשנייה, אם ועד כמה עשויות האבחנות וההערכות שבמסמך לפגוע באי תלותו של המומחה ולהשפיע על חוות דעתו.


בעניין זה הנני מסכים לגישתה של כבוד השופטת שריר שקבעה כי:
באותם מקרים בהם נותר ספק בשאלה אם מדובר במסמך המותר בהמצאה למומחה ואם לאו, ייתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, לשאלה אם המדובר במסמך שנערך על ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, לא ביוזמתם של בעלי הדין, ואשר משקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי. במקרים כאלה עשוי המידע האובייקטיבי הכלול במסמכים לגבור על חיווי הדעת המצוי בהם, באופן שיהיה במסמכים כדי לסייע למומחה בהחלטתו ולא יהא בהם כדי לפגוע דעתו העצמאי.
(ת.א. (ת"א) 38192/06 טטלמן מרינה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (ניתנה על ידי השופטת שריר, ביום 17.4.08).

(א). המסמך הראשון

, שנכתב על ידי מר בינימין חשן, מנהל תלמוד תורה קמיניץ בו לומד התובע, ושכותרתו "תלמוד תורה קמיניץ – לכבוד הורי התלמיד שמואל ניסן רובין" –
מסמך זה אינו מהווה מסמך רפואי כלל, ואינו כולל הבחנות רפואיות היכולות להשפיע על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט. המסמך כולל עדכון הורי התובע בשינוי ההתנהגותי שחל אצל בנם, בין כותלי תלמוד התורה בו הוא לומד בעקבות התאונה: "מחובתנו להביא לידיעתכם ששמואל מתנהג בצורה מוזרה מאוד, אינו משחק ואינו משתתף בחיי הכיתה. ומפחד מכל דבר הקורה בתלמוד תורה וסגור בתוך עצמו. כמו"כ הוא עצוב ולפעמים גם בוכה ורועד ומדבר אל עצמו בתנועות שונות ומשונות. שמואל...מתאפק ולא הולך לשירותים ואינו שולט בעצמו...מצבו מעורר רחמים וזועק לעזרה...הננו חוזרים ומבקשים לא להרפות ולהזניח בעניין שמואל ניסן...אלא לגשת לטיפול מידי אצל פסיכולוג המבין את רוח ילדי הת"ת...". המסמך נכתב במהלך חודש חשוון התשס"ג, דהיינו חודש אוקטובר 2002, מספר חודשים לאחר התאונה וזמן מה קודם לפנייתם של הורי התובע לד"ר שטרוסברג לקבלת טיפול פסיכיאטרי בתובע. לאור עיתויי כתיבתו ותוכנו של המסמך לא נראה כי הוא נכתב בהזמנתם ויוזמתם של הורי התובע, על מנת להשפיע על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט, אלא סביר יותר להניח כי הוא הווה הגורם בשלו פנו ההורים לייעוץ פסיכיאטרי עבור בנם.
אשר על כן, אני מאשר את הצגתו של מסמך זה למומחה.

(ב). המסמך השני

- המסמך שכותרתו "ד"ר שטרוסברג סודי רפואי" כולל בתוכו אבחנה רפואית פסיכיאטרית, לפיה סובל התובע מ: "אבחנה

p.t.s.d


chronic p.t.s.d with early onset 27.3.05

s/p non displaced # right ileum sacrum
" ,

באבחנה זו יש מעיין חוות דעת רפואית אשר עלולה להשפיע על המומחה
הרפואי שמונה מטעם בית המשפט במהלך כתיבת חוות דעתו. אשר על כן אני מורה על הוצאת מסמך זה מן המסמכים הרפואיים שיועברו למומחה, ואוסר הצגתו למומחה.



(ג). המסמך השלישי –

ריכוז של סיכום מפגשים (המכיל כ-20 עמודים) בין ד"ר שטרוסברג לתובע ולאביו, שכותרתו "ד"ר שטרוסברג". סיכומי המפגשים, הכתובים בכתב ידו של ד"ר שטרוסברג, מסכמים סדרה של כ- 28 מפגשים טיפוליים שנערכו בין התאריכים 10.11.2002 ועד ל- 25.8.2005. המסמכים כוללים את סיכומי המפגשים וההמצלות שנתן ד"ר שטרוסברג במהלך הטיפול בתובע. מן האמור, עולה כי המסמכים אלו הם מסמכים אוטנטיים שנכתבו כחלק ממהלך הטיפול הרגיל בתובע, ולא הוזמנו כחוות דעת מיוחדת על ידי התובע. אופן ניסוחם של המסמכים וההמלצות לטיפול שבהם, משקפים שלב טבעי של טיפול רפואי פסיכיאטרי. מעבר לאמור, נציין כי אנו עוסקים בתחום הטיפול הפסיכיאטרי, אשר מעצם מהותו הוא שונה משאר ענפי הרפואה, מהותו בשיחה בין אנשים ולכן יש להגמיש את הקריטריונים לפסילת מסמך דווקא בתחום זה, כפי שכותבת השופט אפעל גבאי:
ואולם, בכל הנוגע להצגת מסמכים בפני
מומחה בתחום הפסיכיאטרי מגמת בתי המשפט מקילה עוד יותר וניתן להעביר לעינו של המומחה גם חומר שאינו רפואי. ההלכה היא, כי לצורך הכנת חוות דעתו רשאי המומחה בתחום הפסיכיאטרי לקיים שיחות וראיונות עם אנשים היכולים למסור לו, לפי דעתו המקצועית, מידע מועיל הנובע מקרבתם לנבדק...".
(בש"א(י-ם) 131/06 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוחה עטרה פלס אלון ז"ל (ניתנה על ידי השופטת אפעל גבאי, ביום 15.2.06).

אשר על כן, החלטתי כי מסמכים (א) ו-(ג) אינם מהווים חוות דעת האסורות בהצגה למומחים שמונו מטעם בית המשפט, לפיכך, אני מתיר העברתם של מסמכים אלו, הכוללים מידע רלוונטי לעריכת חוות הדעת בדבר תפקודו ודרכי הטיפול שניתנו לתובע, לידי המומחה הפסיכיאטרי שמונה מטעם בית המשפט.
כן אני קובע כי מסמך (ב) מהווה חוות רפואית האסורה בהצגה בפני
המומחה הפסיכיאטרי שמונה מטעם בית המשפט, על כן אני מורה על הוצאת מסמך זה מן המסמכים הרפואיים שיועברו למומחה, ואוסר הצגתו למומחה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום כ"ו בכסלו, תשס"ט (23 בדצמבר 2008) במעמד הצדדים.


דב פולוק
, שופט








א בית משפט שלום 4336/07 שמואל רובין, ברוך רובין רחל רובין נ' מקייס יעקב, "כלל" חברה לביטוח (פורסם ב-ֽ 23/12/2008)