פסקי דין על מ.י. לשכת תביעות שרון - פלילי | פסקי דין על אנגדאו אדמסו | פסקי דין על מינישל טקלו |

3311/08 פ     13/01/2010




פ 3311/08 מ.י. לשכת תביעות שרון - פלילי נ' אנגדאו אדמסו, מינישל טקלו








בית משפט השלום בנתניה

ת"פ 3311-08 מ.י. לשכת תביעות שרון - פלילי
נ' אדמסו ואח'


13 ינואר 2010





בפני

כב' השופט
חגי טרסי



בעניין:

1. מ.י. לשכת תביעות שרון - פלילי




המאשימה



נגד



1. אנגדאו אדמסו
– ע"י ב"כ עו"ד נוסבוים
2. מינישל טקלו
– ע"י ב"כ עו"ד דוידוב



הנאשמים


גזר דין



כתב האישום:
הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, חבלה במזיד ברכב והכשלת שוטר, אשר יוחסו להם במסגרת כתב אישום מתוקן. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 12.3.08 נכנסו הנאשמים, ביחד עם אדם אחר, למוניתו של המתלונן, ועוררו את חשדו של המתלונן בכך שהחלו מדברים בלחש באמהרית. המתלונן הודיע לשלושה כי הוא אינו מתכוון להסיעם ואז החלו הנאשמים לדחוף את המתלונן ולצעוק עליו, תוך שהם מורים לו לנסוע. המתלונן יצא מהמונית ואז חבט הנוסע הנוסף בצווארו של המתלונן במוט ברזל, בעוד הנאשמים
מקיפים אותו. בהמשך, השליך נאשם 1 ברזל לעבר מכסה המנוע של המונית וגרם לשריטה באורך 20 ס"מ. עוד באותן נסיבות יידו הנאשמים אבנים לעבר המונית, פגעו בה וגרמו לנזק במספר מוקדים. כשהגיעו למקום שוטרים והבחינו בנאשמים, התנגד הנאשם 2 לעיכובו, ואילו הנאשם 1 ניסה למשוך את הנאשם 2 מידי השוטרים.


תסקירי שירות המבחן:
נוכח גילם הצעיר של הנאשמים,
התבקש שירות המבחן להמציא תסקירים בעניינם של השניים, ובמשך שנה תמימה עקב בית המשפט אחר אורחותיהם של הנאשמים ואחר ההליכים הטיפוליים והשיקומיים בהם נטלו חלק.

הנאשם 1 היה כבן 18 וחצי במועד ביצוע העבירות. לחובתו שני רישומים קודמים מבית המשפט לנוער בגין עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התנגדות למעצר, תקיפה בצוותא, גניבה ותקיפה לשם גניבה. במסגרת הרישום האחרון, על אף גילו הצעיר, הורשע הנאשם בדין, מספר חודשים לאחר שביצע העבירות שלפני, ונדון למאסר מותנה והתחייבות כספית.

מתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו עולה כי מדובר בבן למשפחה בת 12 נפשות, הסובלת מקשיים כלכליים ומקשיי קליטה והתארגנות בארץ. טרם הסתבכותו בתיק הנוכחי למד הנאשם 1 במגמת מכונאות רכב ועבד במסעדה על מנת לסייע בפרנסת המשפחה. במסגרת פיקוח המעצר, שולב הנאשם 1 בפרוייקט "סיכויים", מטעם המחלקה לקידום נוער ועמותת על"ם. כמו כן שולב בפרוייקט "שליחי קטנוע", שמטרתו להכשירו לנהיגה ולשילובו במקום עבודה כשליח. בתחילה ביטא הנאשם 1 חשדנות כלפי השירות והתקשה לקחת אחריות על מעשיו ולהכיר בדפוסיו התוקפניים, אך ככל שנקפו החודשים, החל הנאשם 1 מפתח תובנה לדפוסים אלה. הנאשם שיתף פעולה בהליך הטיפולי והשקיע מאמצים ניכרים בהליכי השיקום ובניהול אורח חיים תקין. בהמשך שולב הנאשם בסדנא למניעת אלימות בשירות המבחן. הנאשם הציג נוכחות הולמת ושיתף פעולה כפי יכולתו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם 1 מבטא רצון אותנטי להתמתן ולהתארגן בחייו וכי כיום הוא מסוגל לעמוד בקשר טיפולי סדיר. לפיכך, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם 1 צו מבחן ולחייבו בביצוע 200 שעות של"צ ובפיצוי המתלונן.

מטעמו של הנאשם 1 נשמעה אף עדותה של הגב' עדי בדש, מרכזת תוכנית "סיכויים". הגב' בדש ציינה כי הנאשם הותיר רושם חיובי על כל הגורמים שהיו מעורבים בהפעלת התוכנית. על פי התרשמותה, עבר הנאשם בשנתיים האחרונות תהליך ארוך ומשמעותי וסיגל לעצמו יכולת מעמיקה של הפעלת שיקול דעת. לטעמה של הגב' בדש, לנאשם 1 פוטנציאל ומוטיבציה לגיוס לצה"ל, והוא אף הופנה לצורך כך לפרוייקט "אחרי".

הנאשם 2 היה בעת ביצוע העבירות כבן 20. אין לחובתו רישומים פליליים קודמים כלשהם, וזוהי הסתבכותו הראשונה בפלילים. מהתסקירים שהוגשו בעניינו עולה כי מדובר בבן למשפחה בת 8 נפשות. אביו ואחיו נפטרו לפני מספר שנים בשל בעיות בריאותיות ומצבה של אמו ירוד. המשפחה מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי ומתמודדת עם קושי כלכלי ותפקודי ניכר. הנאשם 2 הודה במיוחס לו באופן חלקי והרושם שהתקבל בשירות המבחן הוא של נער הנוטה להיגרר להתנהגות אלימה על רקע מעורבות במצבים חברתיים בעייתיים. שיתוף הפעולה של הנאשם 2 בהליכי הטיפול היה לאורך כל השנה האחרונה חלקי בלבד. קצינת המבחן התרשמה מתחושות ייאוש ותסכול, אשר באו לידי ביטוי בפאסיביות ובאמביוולנטיות כלפי האפשרות להשתלב בטיפול. בהמשך, הצליח הנאשם 2 לגייס כוחות, ושולב בקבוצה טיפולית לצעירים עוברי חוק. באותה תקופה המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן ושל"צ, אך בהמשך התברר כי הנאשם הגיע למפגשי הקבוצה באופן לא סדיר והמשיך לבטא עמדה קורבנית סביב האירוע נשוא כתב האישום ונסיבותיו. בתסקיר האחרון התרשמה קצינת המבחן מהתקדמות מסוימת בעמדותיו וניסיונותיו לקיים דיאלוג פתוח יותר בנוגע להתנהלותו השולית. שירות המבחן רואה חשיבות רבה לסיום ההליך בעניינו של הנאשם 2 נוכח המצוקה הרבה בה הוא נתון, בשל התנאים המגבילים החלים עליו מאז ביצוע העבירות. שירות המבחן שב וממליץ להעמידו במבחן, וזאת לצד עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.


טיעוני הצדדים:
בטיעוניה הדגישה התביעה בראש ובראשונה את חומרתן של העבירות בהן הורשעו הנאשמים. התביעה הדגישה את הקשיים עמם נאלצים נהגי המוניות להתמודד, ואת היותם חשופים באופן תדיר למעשי אלימות ובריונות, על רקע השירות שהם מספקים לציבור. על בית המשפט לספק למתלונן ולאחרים כמותו הגנה מפני מעשים כגון אלה, על ידי השתת ענישה מרתיעה על מבצעי העבירות.

באשר לנאשם 1 טענה התביעה כי מדובר במי שבחר באורח חיים עברייני, ויעידו על כך הסתבכויותיו הקודמות בפלילים. באותם מקרים קודמים לא מוצה הדין עם הנאשם על ידי בתי המשפט, ולאחר שהניסיונות לשקמו לא עלו יפה יש למצות עמו את הדין זו הפעם. לטעמה של התביעה אין בתסקירים שהוגשו בעניינו של הנאשם 1 כדי לשנות את התמונה, שכן גם תסקירים אלה מצביעים על הקשיים בהתנהלותו של הנאשם, ואילו ההליך הטיפולי אינו ממושך דיו ואינו מבטיח כי לא ישוב לבצע עבירות דומות בעתיד. לפיכך עותרת התביעה להטלת עונש מאסר ממשי על הנאשם 1, לצד מאסר על תנאי ופיצוי ממשי למתלונן.

מנגד מבקשת ב"כ הנאשם 1 שלא למצות עמו את הדין ולשים את הדגש על תהליך השיקום שעובר הנאשם בשנתיים האחרונות. הסנגורית המלומדת הדגישה בטיעוניה את גילו הצעיר של הנאשם, אשר הגיע לגיל 18 אך חודשים אחדים קודם לביצוע העבירות. עוד הזכירה ב"כ הנאשם 1 את חלקם המצומצם יחסית של הנאשמים באירוע האלים, לעומת התקיפה הקשה של המתלונן במוט ברזל שביצע אדם אחר. כמו כן, על אף תקופה ארוכה מאד בה שהה בתנאים מגבילים, הקפיד הנאשם שלא להפר את תנאי השחרור ונמנע מכל הסתבכות נוספת. לבסוף, הדגישה הסנגורית את ההליך השיקומי המשמעותי שעבר הנאשם מאז האירוע, הן במסגרת שירות המבחן והן במסגרת פרוייקט "סיכויים", הכול כמפורט בתסקירים ובדבריה של הגב' בדש. לפיכך עתרה ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם מאסר על תנאי ועבודות של"צ. הנאשם 1 עצמו הביע חרטה על המעשים שביצע, ביקש להתחשב בו והביע רצונו לעבור ללמוד ולעבוד בקיבוץ.

באשר לנאשם 2, נוכח העדרם המוחלט של רישומים קודמים מחד וחומרתן הרבה של העבירות מנגד, ביקשה התביעה להטיל מאסר אותו ניתן יהיה לרצות בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. ב"כ הנאשם 2 הדגיש בטיעוניו את העבר הנקי ואת העדרן של הסתבכויות נוספות, את התנאים המגבילים הקשים בהם היה הנאשם נתון במהלך השנתיים שחלפו מאז הגשת כתב האישום ואת ההתקדמות המסוימת בהליך הטיפולי, כפי שבאה לידי ביטוי בתסקיר האחרון. עתירתו הייתה להמנע מהטלת מאסר בפועל ולהסתפק בהעמדת הנאשם 2 במבחן. אף הנאשם 2 עצמו הביע בפני
את חרטתו, ביטא את התחושה כי חייו עמדו מלכת בשנתיים האחרונות וביקש את התחשבות בית המשפט.

דיון והכרעה:
מעשיהם של הנאשמים חמורים ביותר. אמנם לא הם שביצעו את מעשה התקיפה העיקרי, אך חלקם באירוע האלים כלפי נהג המונית לא היה מבוטל כלל וכלל. נקל לשער את האימה שאחזה במתלונן למראה שלושה צעירים התוקפים אותו ומשליכים לעבר המונית שברשותו אבנים ומוטות ברזל, אשר אף גרמו לנזק ממשי לרכב.

צודקת התביעה בטענתה כי שומה על בית המשפט להגן על המתלונן ועל אחרים כמותו מפני מעשי בריונות כגון אלו שביצעו כלפיו הנאשמים. בהקשר זה ציין בית המשפט העליון לא פעם כי:

"חובתו של בית המשפט להגן על אנשי עמל, כמו נהגי מוניות, הנותנים שירות לציבור גם בשעות שאינן שיגרתיות, ונחשפים לגחמות זדון של עבריינים" (ע"פ 10828/04

אלטורי טלאל נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 16.6.05).


במיוחד יפים דברים אלה בעניינו של הנאשם 1, אשר הסתבך בשני מקרים קודמים בעבירות דומות, ועל אף שבגין אחד המקרים נשפט עובר למעשיו הנוכחיים, לא השכיל לשנות מדרכיו ושב לבצע עבירות אלימות ועבירות כלפי שוטרים. אלמלא גילו הצעיר וההליך הטיפולי המשמעותי שעבר, לא הייתי מהסס להורות על מאסרו של נאשם זה לפרק זמן ממושך.

ועם כל זאת, מבלי להקל ראש בחומרת המעשים ובצורך בהרתעת הנאשמים וחבריהם מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד, לא ניתן להתעלם מגילם הצעיר ומהאמור בתסקירי שירות המבחן, וזאת גם כאן במיוחד לגבי הנאשם 1. המדובר במי שבעת ביצוע העבירות אך זה התבגר, וכשמדובר בבחור כה צעיר, על סף הקטינות ממש, יש לשים דגש מיוחד על סיכויי הטיפול והשיקום, ובאותם מקרים בהם נוטל על עצמו נאשם אחריות, משתף פעולה בהליך הטיפולי וסיכויי השיקום המשוערים טובים, לא במהירה יגזור עליו בית המשפט מאסר מאחורי סורג ובריח, אשר גדולים הסיכויים שיביא עמו לביטול השגי ההליך הטיפולי ולהתדרדרות נוספת במצבו של הנאשם.


כאמור בתסקירים ובדברי הגב' בדש, השכיל הנאשם 1, על אף קשיים מסויימים בשיתוף הפעולה בתחילת הדרך, ליטול חלק בהליך טיפולי ממשי במספר מסגרות וההתרשמות ממנו כיום היא של מי שמעוניין ואף מסוגל לאמץ אורח חיים נורמטיבי. בנסיבות אלה, על אף חומרת האירועים ועל אף קיומם של רישומים קודמים, אני סבור כי אין למצות עם הנאשם 1 את הדין על דרך של השמתו במאסר ממש. יחד עם זאת, בשל חומרת המעשים ובשל אותו עבר פלילי, אין גם להסתפק במאסר על תנאי ושל"צ בלבד. על הנאשם חייב להיות מוטל עונש ממשי ומרתיע אשר יבהיר לו אחת ולתמיד כי בית המשפט לא יסכין עם המשך התנהלותו האלימה וכי מעשים כגון אלה שביצע לא יעברו ללא תגובה הולמת ומכאיבה. בהתאם לחוו"ד הממונה על עבודות שירות הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות ונראה כי ענישה מסוג זה, לצד מאסר על תנאי, פיצוי וצו מבחן, תאזן נכונה בין מכלול השיקולים הסותרים.


באשר לנאשם 2, הרי שמדובר במי שאין לחובתו רישומים קודמים כלשהם ועל כן זכאי נאשם זה לכאורה להתייחסות מקלה יותר. ואולם, שלא כמו הנאשם 1, לא השכיל הנאשם 2 ליטול חלק ממשי ומשמעותי בהליך טיפולי ושיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן היה לאורך כל הדרך חלקי בלבד. בנסיבות אלה, מקובלות עלי המלצות שירות המבחן, להותיר את הדרך השיקומית פתוחה באמצעות הטלת מבחן, מתוך תקווה כי הנאשם ימשיך להשתתף במפגשי הקבוצה הטיפולית, וזאת לצד ענישה הולמת ומרתיעה בדמות מאסר בעבודות שירות, בהתאם לרף שהתבקש אף בטיעוני התביעה, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.




לאור כל האמור לעיל אני גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:

1.
חמישה חודשי מאסר לריצוי בפועל. המאסר ירוצה בעבודות שירות.


הנאשם 1 ירצה את עבודות השירות במסגרת "שווים עמותה לשיקום תעסוקתי" בנתניה, בימים א' עד ה' בין השעות 8:00 ועד 16:00. מועד תחילת העבודה ביום 24.1.10, שאז על הנאשם 1 להתייצב בשעה 8:00 במפקדת מחוז מרכז של שב"ס ברמלה.

הנאשם 2 ירצה את עבודות השירות במרכז הגריאטרי דורה בנתניה בימים א' עד ה' בין השעות 7:30 ועד 15:00. מועד תחילת העבודות ביום 17.1.10, שאז על הנאשם 2 להתייצב בשעה 8:00 במפקדת מחוז מרכז של שב"ס ברמלה.

2.
שישה חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל אחד מהנאשמים עבירת אלימות או אחת העבירות בהן הורשע בתיק זה.

3.
כל אחד מהנאשמים יפצה את המתלונן בסכום של 2,500 ₪. הפיצוי יופקד בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.3.10 ויועבר למתלונן – ע"ת 6 בכתב האישום המתוקן - על ידי המזכירות, בתום ביצוע ההפקדות.

4.
צו מבחן למשך שנה.

הנאשמים מוזהרים בזאת כי אם לא יעמדו בתנאי הצו עשוי בית המשפט לגזור את דינם מחדש.





המזכירות תעביר העתק ההחלטה לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.


מוצגים: ברזל ובלטה – יושמדו.


זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 ימים.

ניתן היום,
כ"ז טבת תש"ע, 13 ינואר 2010, בנוכחות הצדדים.










פ בית משפט שלום 3311/08 מ.י. לשכת תביעות שרון - פלילי נ' אנגדאו אדמסו, מינישל טקלו (פורסם ב-ֽ 13/01/2010)