פסקי דין על רונן קזז | פסקי דין על רחמה סילבנה ווטורי | פסקי דין על רפאל ארביב |

2746-12/07 תק     13/01/2010




תק 2746-12/07 רונן קזז נ' רחמה סילבנה ווטורי, רפאל ארביב








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



13 ינואר 2010

ת"ק 2746-12-07 קזז נ' ווטורי ואח'






בפני

כב' השופטת
כוכבה לוי

התובע
רונן קזז


נגד

הנתבעים
1. רחמה סילבנה ווטורי
2. רפאל ארביב




פסק דין



1.
עניינה של תביעה זו היא אחריותם של הנתבעים למותם של דגים שעלותם יקרה באקווריום שהותיר התובע בדירה שרכשו הנתבעים לאחר שהדירה הועברה לחזקת הנתבעים.

התביעה העיקרית הוגשה לתשלום הסך של 17,024 ₪ - על פי הסכם מכר הדירה בסך של
400 ₪ ובנוסף ערך 20 דגים שהומתו בסכום מינימאלי של 16,000 ₪ - ס' 16 לכתב התביעה.

2.
לטענת התובע, קיבל את תמורת הדירה בחסר של 1,024 ₪ - ס' 6 לתביעה.
למרות ההפרש בתשלום, מסר את החזקה לנתבעים וזאת בתנאי שביום למחרת יוכל לפנות את האקווריום והדגים היוקרתיים ששייכים לו מהדירה ואילו הנתבעים ישלימו את יתרת חובם לתובע.

3.
לטענת התובע ביום 2.6.05, הגיע בשעות הצהרים לאסוף את האקווריום ול"תדהמתו" נמצא בדירה מנעולן שהחליף את מנעול הדלת ומנע מבעדו לאסוף את האקווריום. כפי שטען בס' 10 לכתב התביעה, מנע ממנו הנתבע לאסוף את האקווריום תוך התנייה
שיפרע לו את יתרת חובו או שיתיר לו לאסוף את האקווריום והדגים מהדירה. בלית ברירה הודיע התובע לנתבע 2 כי הוא מעוניין לאסוף את הדגים,- כך לגרסתו.

4.
התובע תיאם עם הנתבע 2 שיפגשו ביום למחרת בדירה – 3.6.05 כדי שיוכל לאסוף את האקווריום והדגים. עוד טען בס' 14 כי הנתבע התחייב בפני
ו להאכיל את הדגים אלא שבפועל לא טרח להאכילם וב- 3.6.05 , עת הגיע התובע לאסוף את הדגים , נחרד לגלות כי הדגים הורעבו למוות – ס' 14 לתביעה.
לטענת התובע ערך 20 הדגים שהומתו על ידי הנתבע
עומד על סכום מינימאלי של 16,000 ₪ ולראיה הציג הצעת מחיר לדג תוכי סניור יחיד בסכום של 800-1,000 ₪ ליחידה – נספח ג' לתביעה.
לטענת התובע מנעו ממנו הנתבעים בזדון ובכוונת תחילה את איסוף הדגים היוקריים ובנוסף לא השלימו את חובם לתובע.

5.
במהלך הדיון היום בפני
התברר כי התובע לא הציג גרסה עקבית בהלימה מלאה לתביעות, ולמעשה הוצגה
מציאות שונה לחלוטין.
בפועל הסתבר כי התובע סתר בעדותו בפני
את גרסתו בכתב התביעה.

6.
כפי שטען בעמ' 4 לפרוטוקול "ביום שהוא היה צריך לתת לי 1,400 ₪ הוא שילם לי רק1000 ₪", "אני דרשתי שהוא ישלם את כל הסכום( בשלב זה טען כי כל הסכום הוא 1400 ₪ לעומת 1024 ₪ בכתב התביעה- הערה שלי – כ.ל.), יום למחרת הייתי צריך לפנות את האקווריום".

7.
הנתבע מאידך ובהסתמך על נספח ב' לתביעה, טען כי שילם 1,400 ₪ ואילו התובע הוא שביצע תיקון בכתב ידו ורשם במקום 1,400 ₪: 1,000 ₪ ומתחת 400 ₪. לטענתנו יום מסירת הדירה
היה ב7.6.05 במקום 30.5.2005.התובע
ביקש שבוע נוסף כדי לארגן את ההובלה ולפיכך מסר לו את המפתחות
והחזקה רק ב- 7.6.05.
לטענתו ביום מסירת המפתחות שילם לתובע

את התמורה המלאה 1,400 ₪ "הוא כתב 1,000 ₪ וראיתי שהוא טעה ולאחר מכן הוא רשם 400 ₪. הוא תבע אותי לאחר מכן בסך של 1,024 ₪".

8.
כאשר האזנתי לשני הצדדים מכאן ומכאן בהתייחס לתשלום זה ולאחר שנוכחתי בסתירה שבין גרסת התובע בכתב התביעה לגרסתו בפני
, שהרי התובע לא אישר בכתב התביעה את תשלום ה- 1,000 ₪, אישור שאישר בפועל בדיון בפני
י, לעומת גרסתו העקבית של הנתבע, אמינים עלי דבריו של הנתבע ואני קובעת כי ביום 7.6.05, יום מסירת הדירה, שילם את מלוא הפרשי השער בסך של 1,400 ₪ לתובע ובעניין זה אני דוחה את התביעה לעניין הסכום של 1024 ₪..

9.
אשר לפרשת "הדגים המתים" – בעניין זה טען הנתבע בתשובה כי עם ביצוע התשלום של1400 ₪ נכנסו השניים לדירה, הוא ראה את האקווריום, הוא לא רצה את האקווריום ואמר לתובע שאין לו מה לעשות איתו. התובע טען שאינו יכול להוציא את האקווריום מהבית ונדרשת "הובלה מיוחדת". הנתבע, בתדהמה, דרש ממנו לקחת את האקווריום והדגים.
לטענת הנתבע, למחרת תשלום מלוא התמורה וקבלת מפתחות הדירה, הסתבר לו כי התובע עושה בדירה כבתוך שלו – הוא נכנס לדירה הגם שלא הייתה לו כל זכות כניסה לאחר העברת החזקה. משכך; נאלץ להחליף מנעול לדירה.

10.
הנתבע אישר כי הדירה טרם אוכלסה על ידו בתקופה הרלוונטית וגם המשפצים עוד לא נכנסו, וזאת מאחר האקווריום והדגים טרם הוצאו ע"י הנתבע. הנתבע חשש לדבריו להזיק לדגים.

11.
כפי העולה מגרסת הנתבע, למחרת היום, דרש הנתבע מהתובע להגיע בשעה נקובה כדי שיוכל התובע להאכיל את הדגים, אלא שהנתבע לא שהה באזור ת"א. משכך "הורה התובע לנתבע" לטפל הוא בדגים. הנתבע סירב, אך
מצפונו הציק לו : "אני לא הרגשתי טוב עם עצמי, נכנסתי לבית ועשיתי מה שביקש, לא היה לי אקווריום בחיים שלו ואמרתי לו את זה. הוא אמר לי להרים את המכסה ולשים אוכל... הרמתי את המכסה... פיזרתי אוכל וסגרתי בחזרה והלכתי... אני לא מבין בדגים, עשיתי מה שהוא אמר לי. כשהאכלתי את הדגים היה חמצן וזה עבד".

12.
אין מחלוקת שלמחרת היום נכנסו התובע והנתבע לדירה ואז, שוד ושבר, 18 דגים מתים ואחד חי. כלומר; לא 20 דגים כפי שטען התובע
מלכתחילה בתביעתו אלא 18 דגים מתים!.

13.
השאלה הנשאלת היא האם בנסיבות כפי שתוארו לעיל ובעניין זה עדיפה עלי גרסת הנתבע, על פיה התובע עשה דין לעצמו ולמרות שקיבל את מלוא תמורת הדירה לא פינה אותה ביום העברת החזקה מהאקווריום והדגים, אלא מצא לנכון להעמיס את נטל חיות המחמד שלו על הנתבע, לרבות הטיפול בהם.

14.
בהקשר זה אעיר כי כאשר נשאל התובע מדוע לא מצא לנכון לפנות את האקווריום והדגים בטרם מסירת החזקה, ענה בזו הלשון : "אני השארתי את הדגים כי היה לי מאוד קשה לעזוב. המובילים עשו לי בלגן בהובלה של האקווריום, הם אמרו לי שזה יקח זמן עד שאני ארוקן את המים. אני לא רציתי שהדגים ימותו בהובלה. רציתי בנגלה השניה לקחת אותם כדי שהם לא ימותו. הוא לא היה צריך לטפל, הוא הרעיל לי אותם... זה קשור לדגים כי הוא לא רצה לתת לי את הכסף ולכן עשיתי בכוונה והשארתי את הדגים בבית" (עמ' 4 שורות 24-28 לפרוטוקול).

15.
למקרא גרסאות הצדדים, מסקנתי אחת היא כי אין מחלוקת כי לנתבע לא צמחה כל תועלת או טובת הנאה וגם לא הייתה אמורה לצמוח מהדגים ומהאקווריום שהותיר התובע בדירה שרכש הנתבע לאחר שמסר לנתבע את החזקה בדירה.

16.
אשר לאחריות למות הדגים ואין מחלוקת כי מתו:
על פי חוק השומרים, מוגדר "שומר חינם" כמי שאינו מפיק טובת הנאה מהשמירה כשלעצמה. כלומר שהשמירה היא מטרה טפלה למטרת האחזקה בנכס, גם אם מתקבלת טובת הנאה בגין המטרה העיקרית או כאשר כלל לא מתקבלת טובת הנאה. -ש. רנר, בספרה חוק השומרים ס' 37 עמ' 105.

בענייננו כאמור לא רק שלא הייתה טובת הנאה לנתבע מ"השמירה" אלא שהייתה לו לטורח ומנעה ממנו להתחיל בשיפוץ הדירה.

17.
על פי ס' 1 (ב) לחוק השומרים "שומר נכס שאין בשמירתו טובת הנאה לעצמו הוא שומר חינם".

18.
אחריות שומר חינם :לפי ס' 2 (א) לחוק, שומר חינם "אחראי לאובדן הנכס או לנזקו אם נגרמו ברשלנותו".
חובת הזהירות המוטלת על שומר חינם היא חובת זהירות של שומר סביר. כפי שנאמר בע"א 341/80 עלי נ. ששון, פד"י ל"ו (3), 281, 288:


"היחסים שקובע חוק השומרים בין השומר לבין בעל הנכס, מטילים על השומר את החובה כלפיו שלא להתרשל. חובתו של השומר כלפי בעל הנכס נראית לי כחובתם של 'בעל משלח יד', כשהוא משתמש במשלח ידו. כשם ש'בעל משלח יד' היה צריך לנקוט 'מידת זהירות שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט', כך חייב השומר לנקוט אותה מידת זהירות, שהיה נוקט שומר סביר ונכון".


ולעניין שבפני
, מקבלת את גירסת הנתבע כי הבהיר לתובע שאין לו כל ניסיון בטיפוח דגי אקווריום. משכך מידת הזהירות שיש לצפות ממנו היא כשל מי שאינו בקיא בגידול וטיפוח דגי נוי, וככל שהסכים לבצע את שביקש ממנו התובע – קרי., להאכיל את הדגים
ותו
לאו!.

מוצאת לנכון להעיר בהקשר זה כי דומה שגם התובע לא הצליח לברר חד משמעית את סיבת מות הדגים. בס' 14 לכתב התביעה טען כי הדגים הורעבו למוות. במהלך הדיון בפני
טען כי הנתבע הרעיל
לו את הדגים – עמ' 5 שורות 1-3 לפרוטוקול, אלא שלא היה בידו להוכיח לא אם הורעבו, לא אם הורעלו ולא אם מתו מחמת העדר חמצן, או מקור או מחום, או מצער או מכל סיבה אחרת.

19.
בענייננו כאמור, לא הוכחה בפני
סיבת מות הדגים. אני מאמינה לנתבע כי האכיל את הדגים כמיטב הבנתו ויכולתו לבקשת התובע, והגם שהדבר היה לו לטורח, והגם שלא ביקש זאת ולא רצה בכך ולמרות שהיה לו הדבר לטורח שכן נדרש להגיע במיוחד לדירה כדי להאכיל את הדגים , אלא אך ורק מתוך נקיפות המצפון שלו.

20.
משלא נוכחתי בסיבת המוות של הדגים ומשלא נוכחתי בכל רשלנות שניתן ליחס אותה לנתבעים או בהפרת חובה זהירות שחלה עליהם אני קובעת כי לא ניתן בכל דרך לייחס לנתבעים חוסר זהירות , או התנהגות שאינה סבירה בטיפול בדגים למי שלא מוחזק להיות מיומן בטיפול בדגים .בנסיבות אלה אני קובעת כי לא התרשל, כי האכיל את הדגים על פי הנחיה שהנחה אותו התובע טלפונית וכי התובע הוא זה אשר הפקיר את דגיו, מצא לנכון שלא לפנותם מבעוד מועד כך שיהיו בטיפולו ובהשגחתו לטוב ולרע ולהשאיר אותם לטיפולו של הנתבע, שלא בחר בכך, לא רצה בכך ולמרות זאת האכיל אותם כמיטב הבנתו, מה גם שנמנע מלתבוע את התובע בגין הפרת חוזה באשר לא פינה את הנכס פינוי מלא לרבות אקווריום ודגים בטרם מסירת החזקה.

סוף דבר
התוצאה היא שדוחה את התביעה. מחייבת את התובע בהוצאות הנתבע בסך של 3,000 ₪.
מחייבת את התובע להשיב לנתבע סכומים ששילם הנתבע על פי פסה"ד שניתן בהעדרו, בצירוף ריבית חוקית והפרשי והצמדה מיום ששילם הסכום בפועל
ועד ליום ההשבה בפועל. בעניין זה קובעת כי הסכום שחב התובע לשלם ולהשיב לנתבע הוא הסכום המלא ששילם הנתבע במסגרת תיק ההוצל"פ שנפתח לביצוע פסה"ד שניתן בתיק זה ביום 25.5.08.
התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום!.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום לצדדים





ניתן היום,
כ"ז טבת תש"ע, 13 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 2746-12/07 רונן קזז נ' רחמה סילבנה ווטורי, רפאל ארביב (פורסם ב-ֽ 13/01/2010)