פסקי דין על צביקה לדרמן | פסקי דין על צ'סלבה בונחרט | פסקי דין על יוסף קמר | פסקי דין על מנהל עיזבון אברהם דוד לדרמן ז"ל |

36389-11/09 הפ     14/01/2010




הפ 36389-11/09 צביקה לדרמן, צ'סלבה בונחרט נ' יוסף קמר, מנהל עיזבון אברהם דוד לדרמן ז"ל








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 36389-11-09 משרד עו"ד: יוסף קמר
נ' לדרמן ואח'





מספר בקשה:2

בפני

כבוד השופט יהודה זפט
– סגן נשיא


המבקשים

1
.
צביקה לדרמן
2.
צ'סלבה בונחרט
ע"י בא כח עוה"ד
משה ברקוביץ


נגד


המשיב

יוסף קמר
, עו"ד
מנהל עיזבון אברהם דוד לדרמן ז"ל
ע"י בא כח עוה"ד משה י' קמר



החלטה

ביום 22.10.1989 ערכה מבקשת 2 (להלן: "הסבתא") תצהיר מתנה (להלן: "המתנה ראשונה") לפיו העניקה לג'ני ידוויגה לדרמן ז"ל (להלן: "האמא" או "ג'ני"), זכות חכירה בדירה ברחוב קשאני 7 בתל אביב, הידועה כחלקה 633/151 גוש 6628 (להלן: "הדירה").

זכויות האמא מכוח המתנה הראשונה לא נרשמו עד יום מותה (27.11.04) ואף לא לאחר מכן.

את עזבונה של ג'יני ירש אברהם דוד לדרמן ז"ל (להלן: "האבא" או "אברהם").

אברהם נפטר ביום 24.7.07 והמשיב מונה למנהל עזבונו.

בינתיים, ערכה הסבתא תצהיר מתנה (להלן: "המתנה השנייה") לפיה העבירה לבנם של אברהם וג'ני (להלן: "צביקה" או "הבן") את הזכויות בדירה, וביום 19.4.09 נרשמו זכויות אלה בפנקס המקרקעין.

בהמרצת פתיחה 36389-11-09 עותר המשיב להצהיר על תוקפה של המתנה הראשונה, ביטול המתנה השנייה ומחיקת זכות החכירה הרשומה על שם צביקה בפנקס המקרקעין, כן הגיש המשיב בקשה לסעד זמני שטרם נדונה.

לפני בקשה לדחיית המרצת הפתיחה והבקשה לסעד זמני מחוסר סמכות עניינית.




דיון

לטענת המבקשים עניינה של המרצת הפתיחה סכסוך בין צביקה לבין עזבונו של אביו שעילתו סכסוך בתוך המשפחה והסמכות לדון בסכסוך האמור מסורה לבית משפט לענייני משפחה.

המשיב, דוחה את טענת המבקשים בדבר סמכות בית המשפט לענייני משפחה לדון בסכסוך. לשיטתו, הסכסוך הינו בין צביקה לבין חנה לב, אחותו של האבא (להלן: "הדודה") אשר עם מותו של האבא ירשה את הזכויות בדירה. ממילא אין מדובר בסכסוך בין בני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"). עוד טוען המשיב, כי עילת התביעה הינה המתנה השנייה שנעשתה שלא כדין כאשר הדירה כבר לא הייתה בבעלות הסבתא.

סעיף 3 (א) לחוק, קובע כי עניני משפחה לפי חוק זה ידונו בבית משפט לעניני משפחה. כך נקבע בסעיף 1 (2) לחוק:

"בחוק זה, "ענייני משפחה" – אחת מאלה:

(1)...
(2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;"

שני תנאים מצטברים מקימים לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון בתובענה אזרחית. התנאי הראשון: סכסוך בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו. תנאי שני: תובענה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה.

התנאי הראשון


המשיב הגיש בקשה למתן הוראות בה עתר להסמיכו "להגיש בשם העזבון" תובענה לביטול המתנה השנייה. ממילא, ככל שהתובענה כאן מוגשת מכוח הסמכה שקיבל המשיב בהתאם לבקשתו האמורה, מוגשת התובענה בשם עזבונו של אברהם, אביו של צביקה.

הורה נכלל בהגדרת "בן משפחתו", וממילא תובענה בשם עזבונו של הורה מקיימת את התנאי הראשון המקים לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתובענה.

לטענת המשיב, הנסמכת על הוראות סעיף 1 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965, הקובע כי "במות אדם עובר כח עזבונו ליורשיו", עם מתן צו קיום לצוואתו של אברהם, העזבון אינו עוד רכושו של אברהם אלא של הדודה, היורשת היחידה, שבכוחה להגיש את התביעה בעצמה ובשמה כתובעת.


כאמור, התובענה כאן הוגשה בשם העזבון של אברהם, וממילא אין בטענה זו של המשיב כדי לשנות ממסקנתי לפיה התנאי הראשון התקיים.

התנאי השני

לטענת המשיב, עילת התובענה הינה גזלה פשוטה ומעשה תרמית שנעשה על ידי צביקה לאחר שבידי הסבתא לא נותרו זכויות בדירה. עילה זו אינה קשורה לסכסוכים שהיו בין צביקה לאביו ועל כן אין לראותה כסכסוך בתוך המשפחה.

ברע"א 6558/09 נחום חבס ואח' נ' דין חבס (פורסם בתקדין), נקבע (פסקה 9):

"סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לעניין תובענה אזרחית שבין בני משפחה מותנית בכך שסיבתה או מקורה של התובענה הוא "סכסוך בתוך המשפחה". נדרש איפוא, קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי. השאלה היא מהי עוצמתו של קשר זה?...
נראה לי כי אמת מידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה"

מהתובענה עולה, כי במתנה הראשונה היו מעורבות אם ובתה (הסבתא וג'יני) וסביר להניח שהמתנה הראשונה ניתנה מתוקף יחסי המשפחה האמורים. ממילא, ומשהמתנה הראשונה לא הושלמה ברישום, נראה לכאורה שהסכסוך המשפחתי שחלקו פורט בסעיפים 20 ו – 21 להמרצת הפתיחה, תרם תרומה משמעותית לעריכת המתנה השנייה בין צביקה לבין סבתו.

לפיכך, נראה כי הסכסוך בתוך המשפחה תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התובענה בה עותר המשיב לביטול המתנה השנייה, וממילא יש לראות בסכסוך שבתובענה "סכסוך בתוך המשפחה" המקיים את התנאי השני הדרוש להקניית סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה.


אוסיף, כי עוד קודם להגשת המרצת הפתיחה כאן, התנהל בין צביקה לבין המשיב וחנה לב הליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, במסגרתו התנגד צביקה, בין היתר, לקיום צוואת אברהם (ת"ע 102400/08). במסגרת התובענה האמורה הגיש המשיב בקשה למתן הוראות (נספח א) בה ביקש להסמיכו לבצע את הפעולות שלהלן:

1)
להגיש בשם העזבון תביעה נגד צביקה והסבתא לביטול העיסקה השניה, למחיקת רישום זכויות צביקה בפנקס המקרקעין ורישום הזכויות בדירה על שם העזבון.
2)
להגיש בשם העזבון בקשה למתן צו מניעה זמני נגד צביקה, שיאסור עליו לבצע דיס פוזיציה בדירה עד למתן

פסק דין
בתובענה שתוגש כאמור בעתירה 1.
3)
להגיש תלונות וקובלנות אצל כל רשות מוסמכת אם וככל שימצא המשיב שבוצעה העברת זכויות בדירה לשמו של צביקה שלא כדין.
4)
להסמיך את המשיב לשכור בשם העזבון עו"ד לצורך הגשת התובענה.
5)
ליתן צו ארעי במעמד צד אחד בלבד נגד צביקה, שיאסור עליו לבצע כל דיס פוזיציה בדירה עד למתן החלטה בבקשה ולהורות על רישום הערת אזהרה על קיום הצו.

ביום 27.5.09 ניתנה החלטת בבקשה (נספח י"ח להמרצת הפתיחה), בה נקבע כדלהלן:

1)
בנסיבות העניין, ניתן צו כמבוקש בסעיפים 1, 2, ו – 3 לבקשה.
2)
מובהר כי שכר טרחת עוה"ד שיישכר כפוף לאישור בית המשפט.
3)
אשר לעתירה בסעיף 5 לבקשה – לא ניתן לעתור לסעד המבוקש במסגרת הבקשה למתן הוראות. לפיכך העתירה נדחית.
4)
נוכח הנסיבות שפורטו בבקשה ועל מנת לאפשר למנהל העיזבון לעתור לסעד המבוקש בסעיף 5 במעמד צד אחד, הנני מורה, כי התובענה והבקשה יוגשו תוך 10 ימים מיום קבלת החלטה זו.
העתק הבקשה והחלטה זו יומצאו למשיב לאחר קבלת החלטת בית המשפט בבקשה למתן צו מניעה זמני לכשתוגש.
..."

בבקשה למתן הוראות לא ציין המשיב לאיזה בית משפט ביקש להגיש את התובענה לביטול המתנה השנייה. אולם משעתר לסעד ארעי כאמור בסעיף 5 לבקשה למתן הוראות, נראה כי ביקש להגיש את התובענה לביטול המתנה השנייה
בבית המשפט בו עתר לסעד ארעי, קרי בית המשפט לענייני משפחה.

זאת ועוד. בהחלטתו מיום 27.5.09 קצב בית המשפט לענייני משפחה (כבוד השופטת חנה ריש – רוטשילד) פרק זמן של 10 ימים להגשת התובענה לביטול המתנה השנייה ואף עיכב את משלוח הבקשה לצביקה למשך פרק הזמן האמור. בכך, יש כדי לתמוך במסקנה שבנסיבות העניין, התכוון בית המשפט לענייני משפחה שהתובענה לביטול המתנה השנייה תוגש אליו בתוך 10 ימים.

נוכח האמור לעיל, נראה כי בית המשפט לענייני משפחה הוא המוסמך לדון בתובענה.



סוף דבר

בהתאם לסמכותי מכוח הוראות סעיף 79 א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, אני מורה על העברת התובענה והבקשה לסעד זמני לבית המשפט לעניני משפחה במחוז תל אביב. 10000 ₪

המשיב ישלם למבקשים את הוצאות הבקשה, ושכ"ט עו"ד בסך
2000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.


מזכירות בית המשפט תמציא עותק מהחלטה זו לבאי כח הצדדים בפקסימיליה



ניתן היום,
כ"ח טבת תש"ע, 14 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.















הפ בית משפט מחוזי 36389-11/09 צביקה לדרמן, צ'סלבה בונחרט נ' יוסף קמר, מנהל עיזבון אברהם דוד לדרמן ז"ל (פורסם ב-ֽ 14/01/2010)