פסקי דין על סרג'יו ישראל בר אל | פסקי דין על דוד קרמר

10076-06/08 תק     14/01/2010




תק 10076-06/08 סרג'יו ישראל בר אל נ' דוד קרמר








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות בקריות



14 ינואר 2010

ת"ק 10076-06-08 בר אל נ' קרמר






בפני

כב' השופט
אליעזר שחורי


התובע

סרג'יו ישראל בר אל
ת.ז. 067466599


נגד


הנתבע

דוד קרמר
ת.ז. 058335456




פסק דין



תביעה כספית מיום 25.6.08 ע"ס 4,500 ₪ שעניינה דרישה לקבלת תמורה עבור הפניית מבוטחים אל הנתבע, סוכן ביטוח במקצועו, על סמך הסכם בעל-פה בין הצדדים.


עמדת התובע:

בין הצדדים הושגה הסכמה בעל-פה לפיה ישלם הנתבע לתובע עמלה עבור כל פוליסה שתונפק ע"י הנתבע ללקוח שיופנה אליו ע"י התובע. העמלה תהיה בגובה של 300 ₪. בנוסף לכך הוסכם כי אם הלקוח יחדש את הסכם הביטוח לתקופות נוספות, יקבל התובע עמלה בסך 300 ₪ לכל תקופת חידוש.
בשנת 2005 הנפיק הנתבע 6 פוליסות ללקוחות שהפנה אליו התובע ועל כן זכאי התובע לתמורה בסך 1,800 ₪. כעבור שנה חודשו פוליסות ל – 5 לקוחות ועל כן זכאי התובע לתמורה נוספת בסך 1,500 ₪. כעבור שנה נוספת חודשו פוליסות ל – 4 לקוחות ועל כן זכאי התובע לסכום נוסף של 1,200 ₪.
מכיוון שהנתבע איננו מכיר בחובו, הוגשה התביעה דנן.

עמדת הנתבע:

מעולם לא נכרת הסכם בין הצדדים כפי שטוען התובע שאיננו מחזיק ברישיון לשמש כסוכן ביטוח. פרשת התביעה איננה אלא אמתלה שהגה התובע על מנת להתחמק מתשלום חוב פסוק מיום 7.2.08 על פי

פסק דין
שניתן בתיק ת.ק. 774/07 בביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה. באותו הליך נדרש התובע דנן לשלם חוב בגין תנאי השתתפות בקורס ביטוח שארגן הנתבע. ביהמ"ש קבע שעל התובע דנן לשלם לנתבע סך 2,620 ₪ כדמי לימוד ובנוסף לכך נפסקו הוצאות. התובע דנן לא שילם את החוב הפסוק והנתבע נאלץ לנקוט בהליכי הוצל"פ. עד היום לא שולם החוב הפסוק.


דיון:

הנתבע נחקר על ידי התובע בחקירה נגדית. ממהלך החקירה עולה כי לטענת התובע העסיק אותו הנתבע בפועל כסוכן למרות שאיננו מורשה לכך כפי שהעסיק סוכנים אחרים. בשלב מסוים ארגן הנתבע קורס השתלמות בנושא הביטוח לאותם סוכנים והתובע היה בין אלה אשר השתתפו בקורס. במהלך ההיכרות בין הצדדים הושג ההסכם בעל-פה, כך על פי הטענה, והתובע נעזר באביו הפעיל בין גמלאי מערכת הבטחון לצורך המצאת רשימות של גמלאים כדי שהנתבע יפנה אליהם בהצעה להתקשר בחוזי ביטוח. לבד מכך שאביו של התובע התקשר בעסקת ביטוח באמצעות הנתבע, עשו זאת גם אחרים והתובע מצרף לתביעתו עותקים צילומיים של חלקים משתי פוליסות ביטוח (לבד מזו של אביו). בנוסף לכך צרף התובע עותקים צילומיים של מסמכים בנקאיים להוכחה כי קיבל תשלום בסך 208 ₪ מן הנתבע ומכאן פירכה לגרסת הנתבע להעדר כל קשר עסקי עם התובע ופירכה לטענת הנתבע שמעולם לא שילם דבר לתובע. אחד מן המסמכים הבנקאיים כותרתו "דו"ח קליטת שיקים" בקשר לשיק ע"ס 208 ₪ מחשבון 655581 בסניף 362, כאשר לטענת התובע מדובר בבנק אוצר החייל סניף מפרץ חיפה, מס' שיק 10152. המסמך השני הינו דף חשבון מס' 304711 המתנהל בסניף בית הקרנות של בנק דיסקונט לישראל ע"ש מנור שושני גל. בדף החשבון נרשם זיכוי בתאריך 26.7.05 בסך 208 ₪. התובע מפנה את תשומת הלב לכך שתאריכי פוליסות הביטוח והתשלום הנ"ל כולם באביב 2005, מועד כריתת ההסכם שבעל-פה. לבד מן המסמכים הבנקאיים הנ"ל הציג התובע מנשר פרסומי שקיבל לטענתו מן הנתבע לעניין תעריפי ביטוח שונים.

מנגד מכחיש הנתבע מכל וכל כי הוא ו/או שותפו ניהלו חשבון בבנק אוצר החייל בכל נקודת זמן רלוונטית והוא חוזר על הכחשתו הגורפת לכל גרסת התובע. הנתבע מסביר כי המנשר הפרסומי אשר הציג התובע הופץ לציבור בתפוצה רחבה. יש לציין כי בצד החלק המודפס מצוינים בכתב יד תעריפים שונים ולא הוברר מי רשם את הרישומים אשר בכתב יד.

בסופו של יום מדובר בגרסאות מנוגדות של בעלי הדין עצמם ואין מקום להעדיף דווקא את עמדת התובע על פני עמדת הנתבע. מעיון בפסק הדין אשר צורף לכתב ההגנה ואשר ניתן בביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה ב – 7.2.08 בתביעה שהוגשה בשנת 2007 עולה כי לתובע דנן הייתה באותו הליך גרסה שונה וכך רשם ביהמ"ש בפסק דינו:

"הנתבע לא הביא ראיות לטענותיו בדבר האחוזים שהובטחו לו בעבור האנשים שצירף לקורס".

יוזכר כי התביעה באותו הליך הוגשה בשנת 2007 דהיינו לאחר שנכרת הסכם, כך לשיטת התובע, לתשלום עמלות עבור הפניית לקוחות לצורך עסקאות ביטוח עם הנתבע.

כמבואר לעיל טוען התובע לקשר עסקי עם הנתבע במסגרת התנהלותו הרגילה של הנתבע להעסקת סוכנים בלתי מורשים, איש מאלה לא זומן לעדות על מנת להוכיח נוהג זה.

כפי שמשתמע מתוכן החקירה נהג הנתבע עם התובע כמנהגו להעסיק סוכנים בלתי מורשים. ככל שהתכוון התובע לטעון כי הקשר עמו שבגינו דורש הוא תשלום לא היה הקשר העסקי היחיד, לא הוצגו ראיות בעניין זה.

מתוכן כתב התביעה עולה כי ברשות התובע אינפורמציה מפורטת למדי המתייחסת למספר לקוחות אשר התקשרו בעסקה באמצעות הנתבע ובתיווך התובע. מדובר בלקוחות שחלקם ביקשו לחדש את תוקף פוליסות הביטוח שברשותם מעת לעת. איש מאלה לא זומן לעדות.

התובע טוען כי הנתבע הגיע אל הלקוחות הללו בעזרת רשימות שקיבל מהתובע ו/או מאביו שאף ביטח את דירתו באמצעות הנתבע. ככל שניתן היה לזמן את האב לעדות, לא זימן התובע את האב לצורך מתן עדות ולא ניתן בסופו של יום לאמת או לשלול את הטענה כי הלקוחות הללו או חלקם היו מבין גמלאי מערכת הבטחון שעמם יש או היו לאב קשרים כאלה ואחרים.

התובע טוען כי קיבל תשלום על חשבון בסך 208 ₪. לא הוברר מה עניין החשבון אשר פרטיו הוצגו במסגרת דף החשבון שהגיש התובע, לענין דנן. מדובר בחשבון שאיננו מתנהל על שם התובע ולא ניתן הסבר לכך. אף לא ניתן הסבר למחדלו של התובע מלהציג את השיק המקורי או העתקו, אם כטענת התובע שילם לו הנתבע בשיק מחשבונו. אין לכאורה קושי בהשגת המסמך מבעוד מועד.



בין כך ובין כך בסופו של יום מדובר בגרסאות מנוגדות ולא מצאתי מקום להעדיף דווקא את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע בנסיבות המפורטות לעיל.

לפיכך התביעה נדחית.

אני מחייב התובע לשלם לנתבע את הוצאותיו בסכום של 400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

מזכירות ביהמ"ש תשלח פסק הדין לצדדים.

מוצגי התובע יסרקו למחשב.

ניתן היום,
כ"ח טבת תש"ע, 14 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 10076-06/08 סרג'יו ישראל בר אל נ' דוד קרמר (פורסם ב-ֽ 14/01/2010)