Google

ארז שחר - רונן רבן

פסקי דין על ארז שחר | פסקי דין על רונן רבן

1121/08 תאמ     14/01/2010




תאמ 1121/08 ארז שחר נ' רונן רבן








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בקריות



14 ינואר 2010

תא"מ 1121-08 שחר נ' רבן


בפני

כב' השופטת
פנינה לוקיץ'

תובע
ארז שחר


נגד

נתבע

רונן רבן




פסק דין


האם חייב הנתבע בפיצוי התובע על נזקים שנגרמו לקרוואן שהושכר לו (להלן: "המושכר") ובאם כן, באיזה סכום?

1.
הנתבע שכר מהתובע, החל מחודש 10/2006, את המושכר שהינו קרוואן בשטח של 54 מ"ר אשר נמצא במושב בוסתן הגליל.
במהלך תקופת השכירות, שילם הנתבע את דמי השכירות (על אף פיגורים מדי פעם), ואף שיפר את חזות המושכר וטיפח אותו.

2.
ביום 28.2.08 פנה הנתבע אל התובע בטענה כי יש במושכר ריח לא טוב ולאחר שהתובע ביקר במקום והתרשם שאכן קיים ריח, ציין התובע כי יזמין בעל מקצוע מטעמו על מנת לבדוק את הבעיה ולפתור אותה. משלא הוסדר הענין, שב ופנה הנתבע לתובע, ביום 2.3.08 ודרש כי הלה יטפל בענין בדחיפות ומשהלה לא עשה כן באותו יום, עלה הנתבע יחד עם אחיו לגג המושכר, פרק את הפחים המכסים אותו וגילה כי בין הגג לתקרה, קיים צמר סלעים אשר נאכל על ידי עכברים ויש חולדות ועכברים מתאים וזהו המקור לריח הרע.

3.
לאחר פירוק פחי הגג, פנה הנתבע לתובע והציע לו כי יבצע את התיקון הנדרש לרבות החלפת צמר הסלעים, החלפת חלק מהתקרה וכיסוי מחדש של הגג וזאת כנגד תשלום התובע עבור החומרים הנדרשים לשם כך, וכן תשלום עלות שכרם של הנתבע ואחיו לצורך ביצוע העבודה. משסרב התובע לשלם את הסכום שנדרש על ידי הנתבע (אשר לגבי גובה הדרישה נחלקו הצדדים בגרסאותיהם), סרב הנתבע לבצע את העבודה והשאיר את פחי הגג מבלי שחוברו חזרה.

4.
למחרת לפנות בוקר, בשעה 5 לערך, התעוררו הנתבע ואשתו לקול רעש מן הגג ונוכחו לדעת כי התובע עלה על הגג עם פועל על מנת לסגור את הפחים. בעקבות זאת ובעקבות רעש אשר הנתבע טוען כי התובע הקים בכוונה, התקיים דין ודברים בין הצדדים אשר ככל הנראה גלש לטונים צורמים, בין היתר הוזמנה על ידי התובע משטרה בשל תלונה שהנתבע איים עליו, ובסופו של אותו היום הנתבע ואשתו עזבו את המושכר.

5.
בתביעה זו
מבקש התובע לחייב את הנתבע בנזקים שנגרמו לטענתו למושכר ואשר לטענתו נגרמו בחלקם בזדון על ידי הנתבע, וזאת בסך כולל של
כ-12,000 ₪ הכוללים את המרכיבים הבאים:

א.
שיפוץ המושכר בסך של 10,500 ₪ וזאת על בסיס הצעת מחיר שנערכה ביום 12.3.08 הכוללת: תיקון הגג והחלפת הבידוד בו, צביעה כללית של המושכר ותיקונים נוספים של תריסים, מקלחת, קיר שבור וכן התקנת מנורות במושכר לאחר שזה הושאר ללא בתי מנורה.
ב.
רכישת גופי תאורה במקום אלו שהוסרו על ידי הנתבע בסך של 269 ₪.
ג.
תיקון התריסים בסך של 1,600 ₪.

כמו כן נתבעים הפסד דמי שכירות למשך חודש ימים (לצורך ביצוע השיפוץ) בסך של 1,250 ₪ ועוגמת נפש והוצאות לרבות בגין התרוצצויות ובזבוז זמן, בסך 6,300 ₪.

6.
עיקר המחלוקת בין הצדדים התגלעה באשר לנסיבות שהביאו לעזיבת המושכר על ידי הנתבע ביום 3.3.08 כאשר ניכר היה במהלך העדויות ששמעתי, כי הצדדים עדיין כועסים מאד על התנהלות האחר באותו ענין וכי כעסים אלו היו הסיבה העיקרית לכך שלא ניתן היה להסדיר תביעה זו קודם לשמיעתה בפני
.


למעשה, אינני נדרשת כלל להכריע במחלוקת זו שכן, התביעה סבה על מצב המושכר בעת עזיבת הנתבע ולפיכך, אין חשיבות רבה לשאלה מה גרם לכך שעזב אלא רק לשאלה מה היה מצב המושכר בעת עזיבתו ואיזה מהנזקים הנטענים ניתן ליחס לנתבע. אלא שלא אתעלם מכך שמחלוקת זו השפיעה על סכום התביעה (כפי שאפרט להלן) והיוותה בסיס לטענת הנתבע כי התביעה נולדה לעולם אך ורק בשל הנסיבות שהביאו לעזיבתו את המושכר.

7.
כל צד צרף לתצהירו תמונות התומכות בטענותיו. התובע
צרף (אמנם רק בתצהיר עדות ראשית משלים) תמונות המתעדות, לטענתו ולטענת העד מטעמו, את מצב המושכר ביום 4.3.08 ואשר בהן ניתן לראות כי בחצר המושכר מושלכות שאריות צמר הסלעים, פסולת שונה שהוצאה מהמושכר לרבות משטחים, בקבוקי פלסטיק, פחים ועוד. בתוך המושכר ניתן להתרשם כי קיים לכלוך, קיים עובש סביב אגנית המקלחת, נותר חור פעור בקיר ששימש לארובה, וכל גופי התאורה הוסרו ולא ניתן, במצב הנראה בתמונות, להתקין נורות ללא התקנת בתי מנורה חדשים. כמו כן ניתן לראות כי שתילים בגינה נעקרו וכן כי מוט המקלחת נמצא כשהוא שבור.
מנגד, הציג הנתבע תמונות המתעדות, לטענתו, את מצב המושכר בעת פינויו או בסמוך לפני כן וכן מוצגות תמונות המתעדות את המטבח הישן שהיה קיים במושכר בעת שהנתבע שכר אותו, את העובש שהתגלה מאחורי המטבח ואת המטבח האחר שהוא התקין במקום ואשר נשאר במושכר בעת פינויו.

8.
לאחר שמיעת עדויות הצדדים בפני
לרבות עדות מר ממן מטעם התובע אשר טען כי היה נוכח ביום 4.3.08 במושכר והתרשם ממצבו כפי שזה מתועד בתמונות, וכן עדותו של חן רבן, אחיו של הנתבע והגשת תצהירה של אשתו של הנתבע, אני סבורה כי יש מקום לקבל את התביעה אולם זאת בחלקה הקטן בלבד כפי שיפורט להלן.

9.
באשר למצב הגג ולתיקון הנצרך בגינו, ברור לחלוטין כי מדובר בתיקון שהנתבע לא צריך היה לשאת בעלותו שכן, מדובר בנזק שמקורו בבלאי ו/או ממצב המושכר שאין לו קשר למעשה או מחדל כלשהו של הנתבע.
בין אם היה הנתבע ממשיך להתגורר במקום ובין אם לאחר פינויו, מדובר בעלות שעל התובע, כבעל המושכר לשאת בה. אמנם התובע טוען, במידה לא מבוטלת של צדק, כי משפתח הנתבע את פחי הגג, חובה היתה עליו לדאוג לסגירתם חזרה ולא להשאירם פתוחים באופן שעלול לחדור דרכם גשם (ובזאת מסביר התובע את פעולתו ביום 3.3.08 לפנות בוקר), אולם אין בכך להביא לחיוב הנתבע בעלות התיקון כנדרש שכן הצורך בו לא נולד רק מפתיחת הפחים על ידי הנתבע.

10.
באשר לשאר המרכיבים הכלולים בהצעת המחיר, צודק הנתבע כי התובע לא הוכיח את עלות התיקונים שבוצעו על ידו בפועל ואין מקום להסתמך על הצעת המחיר מקום בו התובע ביצע תיקונים בפועל, ואף השכיר מיד לאחר עזיבת הנתבע, את המושכר לאדם אחר (זאת לאחר ביצוע התיקונים הנדרשים). יחד עם זאת, מהתמונות שהוצגו בפני
עולה בבירור, ואף הנתבע מסכים לכך, שהמושכר לא היה במצב ראוי להשכרה במועד פינויו על ידי הנתבע ולפיכך שוכנעתי כי התובע אכן ביצע את התיקונים שנדרשו להשמשת המושכר, והעובדה כי לא העיד את בעל המקצוע שביצע אותם בפועל, אין בה כדי להביא לדחיית תביעתו.

11.
מתוך עיון בתמונות אל מול הצעת המחיר שהציג התובע, אני סבורה כי הוכיח צורך בתיקון, אשר נובע מנזק שגרם הנתבע (להבדיל מנזק שהוא בגדר בלאי סביר בהתחשב בסוג הנכס בו מדובר), רק ביחס לחלק קטן מהסכום הנטען אשר אני מעריכה אותו בסדר גודל של 2,500 ₪.
סכום זה כולל הוצאה בגין התקנת גופי תאורה חדשים, החלפת הטוש למקלחת, ניקיון המושכר וסביבתו וצביעת המושכר.

12.
משלא הוכיח התובע כי הפסיד דמי שכירות של חודש כנטען על ידו (שכן לא צרף את הסכם השירות שערך באופן מיידי עם שוכרת חדשה) ומאחר ולא שוכנעתי כי בוצע שיפוץ מקיף על ידו (וגם אם כן – אין לחייב את הנתבע בגין הזמן שנדרש לבצע שיפוץ כזה שכן אין הדבר נובע מהנזקים שניתן לייחסם לו כאמור לעיל אשר תיקונים אינו מצריך יותר מיומיים עבודה), אני דוחה את תביעתו בגין ראש נזק זה וכך גם לגבי סעיף עוגמת הנפש אשר בהתחשב בסכום החיוב כאמור, הנו חסר פרופורציה לחלוטין.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 2,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
כמו כן ישא הנתבע בהוצאות התובע בסך של 700 ₪ (שהוא סכום האגרה המינימלי בו היה נושא התובע גם ביחס לסכום הפסוק) וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן היום,
כ"ח טבת תש"ע, 14 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.








תאמ בית משפט שלום 1121/08 ארז שחר נ' רונן רבן (פורסם ב-ֽ 14/01/2010)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים