פסקי דין על שואהין פאדל | פסקי דין על שואהין טאלב עקל נאסר | פסקי דין על שואהין רסין עיסא מחמד ואח' | פסקי דין על מעון צביאל מושב שיתופי בע"מ

6568/04 א     17/01/2010




א 6568/04 שואהין פאדל, שואהין טאלב עקל נאסר, שואהין רסין עיסא מחמד ואח' נ' מעון צביאל מושב שיתופי בע"מ




בעניין:
1



בתי המשפט



בבית משפט השלום בירושלים
א
006568/04

בפני
:
כב' השופטת עירית כהן
תאריך:
17/01/2010




בעניין
:
1 . שואהין פאדל
2 . שואהין טאלב עקל נאסר

3 . שואהין רסין עיסא מחמד
4 . שואהין רסין חסין חמוד


ע"י ב"כ עו"ד אלי תוסיה-כהן
התובעים


נ
ג
ד


מעון צביאל מושב שיתופי בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד חייא גרינבוים
הנתבעת


פסק דין

1.
התובעים עותרים למתן צו לסילוק ידה של הנתבעת מחלקת הקרקע הידועה כגוש 2 חלקה 7410 (להלן – החלקה).

הנתבעת היא אגודה שיתופית המנהלת את המושב מעון שבדרום הר חברון, אשר ממוקם בסמוך לחלקה.

על פי כתב התביעה, במועדים שונים פלשו תושבים מהישוב מעון לחלקה ללא כל צידוק שבדין והחלו לעבד ולהרוס שטחים בתוך החלקה.

בכתב התביעה נטען כי התובעים מתגוררים בכפר יטא וכי החלקה בבעלותם מכוח ירושת עזבון המנוח מחמד חמאד שואהין (להלן – המנוח).

עוד לפי כתב התביעה, הנתבעת הציבה בתוך החלקה שלט המציין כי היא מהווה חלק מהישוב מעון. כן גודרו חלקים מהחלקה כחלק מגבולות הישוב, וזאת ללא כל צידוק שבדין.
2.
בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי התובעים לא הוכיחו את בעלותם על החלקה, לא צירפו אישורים בדבר מהות זכויותיהם, לא צירפו מפה המאושרת כדין ממחלקת המדידות בדבר זכויותיהם ולא הוכיחו את הקשר בין המקרקעין שלטענתם היו בחזקת אביהם המנוח ובין השטח אליו, לפי הנטען, פלשה הנתבעת. עוד טענה הנתבעת כי המסמכים ת/4 ו-ת/5 מתייחסים לשני נכסים שונים, מופיעים עליהם שמות שונים ואין בהם ראיה לבעלות. הנתבעת טענה עוד כי אם אמנם פלשו תושבים לחלקה, יש להגיש את התביעה נגד הפולשים ולא ניתן להטיל אחריות לכך על מזכירות מעון או על האגודה.
3.
מטעם התובעים העידו התובעים 1-4, וכן מחמד אחמד חסן רשיד חריזאת ואחמד אחסין, בעלי חלקות שכנות לחלקה נשוא התביעה.

התובעים הגישו לבית המשפט את חוות דעתו של המודד אברהם גולדנברג, אליה צורפה מפת מדידה המתווה את גבולות השטח אשר על פי טענת התובעים מצוי בבעלותם (להלן – מפת המדידה). המפה נערכה על פי הגבולות שציינו התובעים בפני
המודד.
4.
הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית של דוד אלדר, רכז המטעים של הישוב מעון. בתצהיר נטען כי חלקת הקרקע אותה מעבדים תושבי מעון מצויה בשטח עליו חל צו תפיסה רשמי של מדינת ישראל.
5.
בדיון שנערך ביום 18.10.06 הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה לפיה הם יפנו במשותף ללשכה המשפטית של המינהל האזרחי ביהודה ושומרון (להלן – יועמ"ש איו"ש) ויבקשו תעודת עובד ציבור אשר תבהיר את המעמד המשפטי של המקרקעין נשוא התביעה. בעקבות פניית ב"כ הצדדים ניתנו שתי חוות דעת מטעם מדור המקרקעין ביועמ"ש איו"ש – חוות דעתה של סרן רונית לוין מיום 15.6.07 (סומנה ת/2), וחוות דעתו המשלימה של סרן אריאל יוספי מיום 25.5.09 (סומנה ת/3).
6.
בהסכמת הצדדים הוגשו לביהמ"ש כראיות הסכם הרשאה מיום 1.9.84 (במ/1), הסכם הרשאה מיום 1.10.87 (במ/2), פרוטוקול ועדת הקצאות קרקע מיום 8.2.06 (במ/3) וכתב התחייבות בקשר לקבלת שטח (במ/4).
דיון
7.
בכתב התביעה טענו התובעים כי הם בעלי החלקה. עוד נטען בכתב התביעה כי החלקה בבעלות התובעים מכוח ירושת עזבון המנוח מחמד חמאד שואהין. לא הוסבר מהו הקשר המשפחתי בין התובעים ובין המנוח.
8.
התובעים הגישו כראיות צילומים של שני מסמכי מס רכוש (ת/4 ו-ת/5) אשר לטענתם תומכים בכך שהם בעלי החלקה.

המסמך ת/4 הינו אישור תשלום מס רכוש מאת משרד מס רכוש של הרשות הפלשתינית המתייחס לחלקה שמספרה 7410 ושטחה 39 דונם. שם הבעלים המופיע על גבי המסמך הוא עקל נסאר אלשואהין.

המסמך ת/5 הינו אישור תשלום מס רכוש מאת קמ"ט מיסים במינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון. הוא מתייחס לחלקה שמספרה 1429 ושם הבעלים המופיע על גביו מחמוד חמאד חוסיין שואהין.

התובעים לא הבהירו את הקשר המשפחתי בינם ובין הבעלים ששמו מופיע על גבי המסמך ת/4, ולא היכן על פני השטח המסומן במפת המדידה ממוקמת החלקה שפרטיה מופיעים במסמך.

השטח המסומן במפת המדידה שערך המודד אברהם גולדנברג הינו כ-190 דונם. השטח אשר אליו מתייחס המסמך ת/4 הוא 39 דונם.

כתב התביעה מתייחס לחלקת הקרקע הידועה כגוש 2 חלקה 7410 ולא נזכרת בו חלקה 1429 המופיעה בת/5.

לפי עדותו של התובע 1
- מחמוד חמאד חוסיין שואהין, אשר שמו מופיע במסמך ת/5, הנו אביו (עמ' 7 לפרוטוקול).
9.
התובע 1 העיד כי השטח המסומן במפת המדידה מציג את השטח שבבעלות התובעים.
10.
לשאלה איך הגיעה הקרקע לידיו השיב "אבא שלי ירש את זה מסבא שלי ואני ירשתי את זה מאבא שלי" (עמוד 6 לפרוטוקול). התובע 2 העיד אף הוא כי "הטענה שלי היא שהקרקע שלי. אני ירשתי אותה מאבא שלי ואבא שלי ירש את זה מסבא שלי" (עמ' 15 לפרוטוקול). גם התובעים 3 ו-4 העידו כי ירשו את הקרקע המסומנת במפת המדידה מאבותיהם (עמ' 19 ו-21 לפרוטוקול).
אי-התאמה קלה עולה מעדויות התובעים באשר לקשרי המשפחה ביניהם. מעדותו של התובע 2 עולה כי הסבים שלו ושל התובע 1 היו אחים (עמ' 16 לפרוטוקול). כאשר נשאל התובע 3 איך הוא קרוב של התובעים 1 ו-2 השיב "אבות אבותינו הם אחים" (עמ' 19 לפרוטוקול). התובע 4 העיד כי הוא והתובע 1 הינם בני דודים מדרג ראשון, וכי התובעים 2 ו-3 גם הם בני דודים מדרג ראשון ובני דודיו של אביו (עמ' 20 לפרוטוקול).
11.
לבית המשפט לא הוגש צו ירושה או כל מסמך אחר הקושר את התובעים עצמם לחלקה.
12.
מחוות הדעת של סרן רונית לוין (ת/2) עולה כי השטח שסימנו התובעים על מפת המדידה, חופף בחלק אשר מדרום לכביש אדמות מדינה מוכרזות.

אשר לחלק הארי של השטח שסימנו התובעים במפת המדידה, כולל החלקה נשוא המחלוקת בתיק זה, לפי חוות הדעת של סרן רונית לוין היה חלק זה של השטח כלול בתחום צו תפיסה מס' 12/80/ת (אשר סומן על גבי המפה בצבע שחור) שהוצא לטובת הקמת היאחזות נח"ל מעון-כרמל ביום 2.5.80, ובוטל בתאריך 31.10.06.
13.
לא די בעדות התובעים ובמסמכים שהוגשו על מנת לקבוע כי התובעים הם הבעלים של החלקה.

התובעים לא הציגו, כאמור, מסמכים המבססים את טענותיהם לבעלות על החלקה שבמחלוקת, לא שלהם ולא של המנוח.

התובעים העידו כי הם מחזיקים בכל השטח שסומן במפת המדידה, בעוד שהוכח כי השטח שמדרום לכביש הוקצה לישוב מעון.

התובעים הגישו את התביעה בשנת 2004 והעידו כי הם מחזיקים ומשתמשים בחלקה, בעוד שהוכח כי לפחות באותו שלב חל על רובו של השטח צו תפיסה 12/80/ת.
14.
בסיכומיו העלה ב"כ התובעים את הטענה שהתובעים בעלי זכות בקרקע מכוח החזקה. לטענת ב"כ הנתבעת מדובר בהרחבת חזית אסורה.

התובע 1 העיד כי הוא מחזיק בקרקע בערך משנת 78', וכי הוא וקרובי משפחתו זורעים בה כל שנה (עמ' 6 לפרוטוקול). גם התובעים 3 ו-4 העידו כי הם ובני משפחתם זורעים מדי שנה בשטח המסומן במפת המדידה (עמ' 18 ו-21 לפרוטוקול). עדותו של דוד אלדר לפיה היו מחאות מצד הערבים בזמן שאנשי המושב עיבדו את החלקה (עמוד 30 לפרוטוקול) תומכת בעדות התובעים, אלא שכתב התביעה מבוסס על בעלות התובעים בשטח, ולא על ההחזקה, ולפיכך לא אקבע ממצאים בנוגע להחזקה.

כפי שנכתב בספרו של המלומד יואל זוסמן: "לעולם לא יתן בית המשפט לתובע

פסק דין
על סמך עילה שונה מזו אשר נטענה בכתב התביעה, אלא אם גילה הנתבע, בפירוש או מכללו של דבר, את הסכמתו לכך" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 153 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)).
15.
למעלה מהצורך אתייחס גם לזכויות הנטענות של הנתבעת באותו חלק השנוי במחלוקת.
16.
בתצהירו של דוד אלדר נטען כי מפת המדידה אשר הוגשה לבית המשפט איננה רלוונטית ברובה לעניין, שכן השטח המסומן בה גדול הרבה יותר מהחלקה נשוא המחלוקת. עוד נאמר בתצהיר כי השטח המסומן במפת המדידה כולל חלקים שאין מחלוקת שהם בתחום הישוב מעון (דוד אלדר, סעיף 3 לתצהיר). חוות הדעת של סרן רונית לוין תומכת בעדותו של אלדר בכל הנוגע לשטח אשר מדרום לכביש, אשר אין מחלוקת שהוקצה למושב.

עם זאת, מחוות הדעת עולה כי רובו של השטח לו טוענים התובעים, ובתוכו שטח החלקה נשוא התביעה, היה נתון בתחומו של צו תפיסה מס' 12/80/ת (אשר כאמור בוטל בתאריך 31.10.06). לפי חוות הדעת, מקרקעין אלה, אשר היו תפוסים אך לא מוכרזים כאדמות מדינה, מעולם לא הוקצו לגורם המיישב.

מחוות הדעת עולה, אפוא, כי בשום שלב לא הוקנו לישוב מעון זכויות על חלק זה של השטח.

עוד לפי חוות הדעת, עם ביטול צו התפיסה יש להשיב את המקרקעין, כשהם פנויים, כפי מצבם ערב התפיסה.
17.
דוד אלדר העיד כי אנשי המושב אינם מעבדים שטחים אשר אין לגביהם צו תפיסה ולא הוקצו למושב (דוד אלדר, עמוד 29 לפרוטוקול).
18.
הנתבעת הגישה הסכמי הרשאה משנת 1984 ומשנת 1987 שנחתמו בין הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי באזור יהודה ושומרון ובין ההסתדרות הציונית העולמית, המקנים להסתדרות הציונית חזקה בקרקעות באזור מעון וסוסיא לתקופה של 49 שנים (סומנו במ/1 ובמ/2); פרוטוקול ועדת הקצאות קרקע של ההסתדרות הציונית מיום 8.2.06 ובו החלטה לאשר הקצאת קרקע של כ-4,000 דונם עבור היישוב מעון (סומן במ/3); כתב התחייבות של היישוב מעון לקבלת רישיון שימוש בשטח קרקע בן כ-4000 דונם לשנת 2008 (סומן במ/4) ואישור ההסתדרות הציונית אודות קבלתו (סומן במ/5). מסמכים אלה לוו במפה. עוד הגישה הנתבעת מפה שהופקה על ידי המנהל האזרחי והנושאת את התאריך 9.7.07 (סומנה נ/1).
19.
ב"כ התובעים העביר את מסמכי ההקצאה והסכמי ההרשאה ללשכת היועץ המשפטי באזור יהודה ושומרון על מנת לקבל חוות דעת משלימה, אולם נענה על ידי סרן אריאל יוספי כי המפה שנשלחה איננה ברורה ולכן אין הוא יכול להתייחס אליה. יחד עם זאת חזר סרן יוספי על ממצאיה של סרן רונית לוין והדגיש כי: "ככל שבוצעה הקצאה לכאורה על ידי ההסתדרות הציונית של מקרקעין שלא הוקצו לה, הקצאה זו לא בוצעה כדין" (ת/3).
20.
לא ניתן לקבוע ממצאים ביחס לזכויות הנתבעת בשטח השנוי במחלוקת על סמך מסמכי ההקצאה והסכמי ההרשאה שהוגשו.
סיכום
21.
אני דוחה את התביעה.
22.
בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.

ניתן היום ב' בשבט, תש"ע (17 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

עירית כהן
, שופטת







א בית משפט שלום 6568/04 שואהין פאדל, שואהין טאלב עקל נאסר, שואהין רסין עיסא מחמד ואח' נ' מעון צביאל מושב שיתופי בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/01/2010)