פסקי דין על ברוך מזוז | פסקי דין על סילביה מזוז | פסקי דין על ועדת הזכאות בהתאם לחוק יישום תכנית ההתנתקות

3380/09 עא     18/01/2010




עא 3380/09 ברוך מזוז, סילביה מזוז נ' ועדת הזכאות בהתאם לחוק יישום תכנית ההתנתקות




בעניין:

4
בתי המשפט


בית המשפט המחוזי בירושלים
ע"א 003380/09


לפני כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ


18/01/2010


בעניין:
1. ברוך מזוז

2. סילביה מזוז
ע"י עו"ד יובל גנן





המערערים

נ
ג
ד


ועדת הזכאות בהתאם לחוק יישום תכנית ההתנתקות
ע"י עו"ד חן גלעד
, פרקליטות מחוז ירושלים



המשיבה

פסק דין

1.
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת א' שניידר) מיום 5.7.09, לפיו נדחה ערעורם של המערערים על החלטת ועדת הזכאות לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, תשס"ה-2005. לפי החלטה זו, אין לראות בשטח של 19.55 מ"ר בכניסה לביתם של המערערים בישוב נווה דקלים, כ"שטח עיקרי" לצורך חישוב הפיצוי עבור שטח הבית לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות, ולפיכך מדובר בשטח שאינו בר פיצוי (וע 195/08).

2.
מושא המחלוקת הוא שטח מרוצף בגודל 19.55 מ"ר, אשר כונה בתשריט המודד שהוגש מטעם המערערים "פרגולה+ריצוף" (נספח ג' להודעת הערעור). שטח זה תחום מצידו הצפוני בקיר הבית שאורכו 4.48 מ', ומצידו המערבי בקיר נוסף שאורכו 6 מ'. מצידו המזרחי מצוי מעקה (שגובהו לטענת התובע כ- 70 ס"מ) ובחלק מן הצד הדרומי מצוי קיר של חדר שנבנה בחצר הבית שאורכו 3.25 מ' (המשתרע על כ-72% מאורך הצלע של השטח הנדון) אשר אינו מצוי ברצף לקירות הבית העיקרי. בין הבית העיקרי לקיר זה קיים פער של 1.2 מ'. המערערים טענו כי בפתח זה הייתה מותקנת דלת עץ אשר חיברה את קיר החדר הבנוי לבית העיקרי, ומעליה חגורת עץ וקירוי. עוד נטען כי השטח כולו היה מקורה, תחילה באיסכורית (לוחות של פח גלי) ולאחר מכן בנוטפדר (שלבי עץ המשתלבים זה בזה). המערערים טענו כי מדובר ב"שטח למטרה עיקרית", ולכן נכלל ב"שטח הבית", כמשמעותו בחוק יישום תכנית ההתנתקות, לצורך קביעת הפיצוי לו הם זכאים בגין בית מגוריהם.

3.
ועדת הזכאות, בהחלטתה מיום 29.10.08, הגיעה למסקנה כי השטח אינו בר פיצוי לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות. מן ההיבט העובדתי דחתה ועדת הזכאות את טענת המערערים לקיומה של דלת אשר חיברה את הקיר הדרומי אל הבית העיקרי. מן ההיבט המשפטי קבעה הועדה כי השטח שבמחלוקת אינו "שטח למטרה עיקרית" כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתוכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992, אליו מפנה חוק ישום ההתנתקות. על יסוד הגישה הפרשנית שננקטה ב

פסק דין

צרפתי
(ו"ע (י-ם) 132/05
צרפתי נ' ועדת הזכאות
שניתן ע"י בית משפט השלום בירושלים. ערעור על פסק הדין נדחה ע"י בית המשפט המחוזי בע"א 2373/08), פירשה הועדה את לשון התקנה "סגור ביותר משני קירות" ככזו המחייבת שטח הסגור בשלושה קירות רצופים ושלמים לפחות. הועדה קבעה כי השטח הנדון נוצר בין כתלי הבית העיקרי לבין מבנה סמוך, אשר איננו מקשה אחת, ואשר אינו יוצר שטח הסגור בשלושה קירות רצופים ושלמים. הועדה הוסיפה כי לאי התקיימות תנאי שלושת הקירות הרצופים מצטרפת העובדה כי הקירוי בשטח הנדון היה קירוי זמני בלבד, ולא קירוי קבוע, וכן העובדה שגם לטענת המערערים לא היה שטח זה ראוי למגורים.

4.
המערערים ערערו על החלטת ועדת הזכאות בפני
בית משפט השלום בירושלים. בערעורם השיגו על הכרעותיה העובדתיות של הועדה בכל המתייחס לקיומה של הדלת. עוד השיגו על הפרשנות שנתנה הועדה לביטוי "סגור ביותר משני קירות". המערערים טענו כי הפרשנות הראויה מחייבת סווגו של שטח כשטח עיקרי מקום בו בנוסף לשני קירות, קיים קיר נוסף, גם אם אינו שלם ורצוף.
בית משפט השלום דחה את הערעור. בפסק דינו קבע, בהמשך למה שנקבע בפרשת
צרפתי
, כי יש לפרש את לשון החוק ככזו שמגשימה את תכלית החקיקה. תכלית זו, לצורך פרשנות הגדרת "שטח הבית" היא היתכנות למגורים או שימוש דומה למגורים גם בימים של קור וסערה. לפיכך, קבע, כאשר קיים קיר דרומי שאינו שלם ואינו רצוף, ועוד מעקה, לא ניתן לומר כי השטח עונה על תכלית זו.

5.
המערערים משיגים על הכרעתו של בית משפט השלום. בערעורם הם חוזרים על כל הטענות שהעלו לפני הערכאה קמא. לאחר שעיינתי בטענותיהם, הנני סבורה כי דין הערעור להידחות.
שטח בית המגורים לצורך חישוב הפיצוי בגינו, הוגדר בס' 1 לתוספת השנייה לחוק, העוסקת ב"פיצוי בשל בית מגורים", כדלהלן:

"שטח הבית – שטח המחושב לפי השטח למטרה עיקרית כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתוכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992, שהיה בנוי בפועל ביום הקובע, וכן שטח המרתף, אם היה בנוי בפועל ביום הקובע, והכל – בתוספת 15 אחוזים, ובלבד ששטחים אלה לא יעלו על השטח שהיה מותר לבניה על פי תכנית התכנון התקפה; היה השטח למטרה עיקרית פחות מ-80 מ"ר, יראו את השטח למטרה עיקרית כ-80 מ"ר".

המערערים מעגנים את סיווגו של השטח כשטח עיקרי בהוראת ס' 4(ט) לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992 (להלן- תקנות חישוב שטחים), שנוסחה כדלהלן:

"היה שטח בקומת כניסה לבנין מקורה באופן כלשהו בגובה שאינו עולה על שתי קומות, ולא היה סגור ביותר משני קירות, יבוא שטח זה במנין שטחי השירות לענין תקנות אלה; היה גובה הקירוי של שטח כאמור שתי קומות או יותר, לא יבוא אותו שטח במנין השטח הבנוי."

לא מצאתי טעות בהחלטת ועדת הזכאות, ובהכרעת בית משפט השלום שדחתה את השגות המערערים על החלטה זו. ראשית, אין מקום להתערב בקביעותיה העובדתיות של הועדה, אשר מעוגנות היטב בחומר הראיות שבא בפני
ה. הועדה לא קיבלה את טענת המערערים לקיומה של דלת אשר חיברה את הקיר הדרומי אל הבית העיקרי, וסגרה, לפי הנטען, את החלק המקורה. הטענה לקיומה של דלת כזו הועלתה בשלב מאוחר, לאחר שזו לא אוזכרה בשני שימועים קודמים בהם תואר השטח שבמחלוקת, ולא הובאה ראיה משכנעת לקיומה. גם בתשריט המודד מטעם המערערים, נספח ג' להודעת הערעור, אין כל ציון לקיומה של דלת כזו. מן הבחינה המשפטית, איני רואה צורך להידרש לאופי הקירוי הנדרש לצורך סיווגו של שטח כשטח למטרה עיקרית - האם נדרש קירוי קבוע או ניתן להסתפק בקירוי ארעי - וניתן להותיר שאלה זו לעת מצוא. יחד עם זאת, ובהמשך לפרשנות שניתנה להוראות החוק בענין
צרפתי
, מקובלת עלי מסקנת הועדה כי יש צורך בשלושה קירות רצופים ושלמים לפחות, וכי לא ניתן להסתפק בחלקי קיר, בין לרוחב ובין לאורך, כדי למלא אחר דרישות התקנה. יודגש כי בתשריט המודד שהוגש מטעם המערערים כונה שטח זה "פרגולה+ריצוף". בשלבים מוקדמים של ההתדיינות טענו המערערים עצמם כי מדובר ב"פרגולה" שיש לסווגה לפי ס' 4(י) לתקנות חישוב שטחים, ורק בשלב מאוחר יותר חזרו בהם מטענה זו וטענו לראשונה כי מדובר "בחדר נוסף", ולמעשה שטח עיקרי לפי תקנה 4(ט) לתקנות חישוב שטחים. יתר על כן, עיון בתשריט מעלה כי גם המודד מטעם המערערים לא סבר כי מדובר ב"שטח בנוי", ומנה במניין השטח הבנוי את שטח הבית ואת החדר הבנוי בחצר (בגינם זכו המערערים לפיצוי), אך לא את השטח שבמחלוקת.

הערעור נדחה.
המערערים ישלמו למשיבה את הוצאות הערעור בסכום כולל של 5,000 ₪.
העירבון, ככל שהופקד, יועבר למשיבה על חשבון ההוצאות שנפסקו.

מזכירות בית המשפט תעביר העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ג' בשבט, תש"ע (18 בינואר 2010), בהעדר הצדדים.


גילה כנפי-שטייניץ
, שופטת









עא בית משפט מחוזי 3380/09 ברוך מזוז, סילביה מזוז נ' ועדת הזכאות בהתאם לחוק יישום תכנית ההתנתקות (פורסם ב-ֽ 18/01/2010)