פסקי דין על מיכל שריר | פסקי דין על רועי לביא | פסקי דין על נעם לביא | פסקי דין על חן לביא | פסקי דין על מגדל חברה לבטוח -ת"א | פסקי דין על מבטח סימון סוכנויות לביטוח |

11358/05 א     19/01/2010




א 11358/05 מיכל שריר, רועי לביא, נעם לביא, חן לביא נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א, מבטח סימון סוכנויות לביטוח בע"מ






בפני

כב' השופטת מיכל שריר
תובעים

1. לביא דינה
2. רועי לביא

3. נעם לביא

4. חן לביא
נגד
נתבעים

1. מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א

2. מבטח סימון סוכנויות לביטוח בע"מ

פסק דין
1. רקע עובדתי
א. התובעים הינם אלמנתו ויתומיו של המנוח ציון לביא ז"ל אשר נפטר ביום 12.12.03.

ב. החל מחודש 12/00 ובמסגרת עבודתו בחברת "סיגמה 1" (להלן: "סיגמה") בוטח המנוח אצל הנתבעת 2 בשתי פוליסות בטוח מנהלים שמספרן 20015097 ו- 20015098 שכללו מרכיב של חסכון, ריסק למקרה מוות ובטוח אבדן כושר עבודה.

ג. ביום 1.11.01 הפסיק המנוח לעבוד בחברת סיגמה 1 והפוליסות הועברו לבעלותו הפרטית.

ד. מאחר והמנוח לא עבד עד 16.3.02 המשיך לשלם רק את חלק הריסק ללא מרכיב החיסכון (נספח ה' לת/1).

ה. ביום 17.3.02 החל המנוח לעבוד בחברת נס טכנולוגיות בע"מ (להלן: "חברת נס") אשר הגיעה לידי הסדר עם הנתבעת 1 בדבר ביטוחם של חלק מעובדיה בפוליסות בטוח באמצעות הנתבעת 2, סוכנות לבטוח.

ו. ביום 13.8.02 קבלה על עצמה חברת נס את הבעלות על פוליסות הביטוח של המנוח, רטרואקטיבית מיום תחילת עבודתו אצלה ביום 17.3.02 (נספח ח' לת/1).

ז. בעוד שבחברת סיגמה השתכר המנוח -.17,000 ₪ בחודש, השתכר בחברת נס -.9,600 ₪ בלבד.

ח. ביום 13.8.02 ביקש המנוח החזרי פרמיות עבור התקופה ששלם בעצמו מיום תחילת עבודתו בחברת נס ולשנות מסלול בשתי הפוליסות כמפורט בנספח י' לת/1.

ט. ביום 7.11.02 קבלה הנתבעת 1 בקשה של המנוח לבטל כסוי נוסף במקרה מוות בפוליסה מס' 20015098 בגובה -.1,000,000 ₪.

י. המנוח נפטר ביום 12.12.03.

יא. לאחר פטירת המנוח, פנו התובעים לנתבעת 1 על מנת שזו תשלם תגמולי הבטוח עפ"י הפוליסות.

יב. ביום 3.2.04 שלמה הנתבעת 1 תגמולי בטוח בסך -.586,582 ₪ וכן כספי פיצויים בסך
-.14,577 ₪, סה"כ -.601,159 ₪.

יג. לאחר שהתובעת הביעה מחאתה על גובה התגמולים, שלא תאמו, לטענתה, את הבטוחים שעשה המנוח, הוסיפו הנתבעות -.100,000 ₪, לטענתן, כתשלום לפנים משורת הדין.

2. סלע המחלוקת
א. הצדדים חלוקים בשאלת גובה הסכומים בהם בוטח המנוח בפוליסות הנדונות.

ב. לטענת התובעים עמד שכרו המבוטח של המנוח ע"ס -.9,600 ₪ בכל אחת מן הפוליסות. לטענתם, במכתבו מיום 13.8.02 הורה המנוח להעמיד את הריסק הבסיסי בפוליסה מס' 20015097 ע"ס 30 משכורות בגובה -.9,600 ₪.
לטענתם, בבקשתו מיום 7.11.02 לא התכוון המנוח לבטל את הריסק הנוסף בפוליסה מס' 20015098 אלא את הכיסוי לאובדן כושר עבודה.

ג. הנתבעות כופרות בכל טענות התובעים ולטענתן, שלמו לתובעים את מלוא תגמולי הבטוח המגיעים להם ומעבר להם.
3. העדים
ההתייחסות בפסק הדין לציטוטים מהפרוטוקול הינה לפרוטוקול המוקלט אלא אם כן נרשם אחרת.

א. מטעם התובעים העידו התובעת ומומחה בטוח מטעמה מר חנן הפטר והגרפולוגית הגב' אורה כבירי.

ב. התובעת בהגינותה הרבה הודתה כי:
"לשאלתך, אם לא נכחתי בפגישה של בעלי עם סוכן הבטוח – נכון. למעשה באף פגישה לא נכחתי...
ראיתי את המסמך סמוך לתאריך עריכתו ולא לפני מותו אבל הייתי שותפה מלאה להחלטות ולתוכניות... כשאני אומרת ששתף אותי בסכומים, לשאלתך, אם שתף אותי בדרך השגת הסכומים ולא ידעתי אז על סוגי המסלולים – לא ידעתי אז כיצד נובעת התוספת כל מה שאני אומרת לגבי מה שכתוב במסמך מ- 13.8 זה הסכום הסופי. לא הייתי שותפה לחלוקה עפ"י המסלול" (עמ' 14 לפרוטוקול מיום 14.10.07).
"לשאלתך, אם ידעתי את ההבדל בין שתי סוגי הפוליסות שהיו לבעלי המנוח – לא.
אם ידעתי מה ההטבות המיסויות שהוא זוכה לקבל לפי כל פוליסה – לא.
לשאלתך, אם בדקתי מה סכום הפרמיה שהיה צריך להשתלם לפי סכום הבטוח שאני טוענת לו – לא.
ידעתי מה הסכום שצריך לרדת מהחשבון בלי חישוב מדויק של הפרמיה" (עמ' 15 לפרוטוקול מיום 14.10.07).
"לא נכחתי בפגישה של ה- 13.8.02...
אתה אומר שכתוב ללא קשר לתיקונים שכתוב 20 משכורות – זה יכול להיות 20 או 30 או כל מיני מספרים...
אם נכון שבתצהירי איני מתייחסת לפרמיה שהיתה צריכה להיות משולמת לסכומים שאני מתייחסת – נכון...
בעלי שיתף אותי בכל הביטוחים אבל לא אמר לי דבר על ביטול הכיסוי של מליון ₪ (סעיף 16).
לשאלתך, אם אמר לי שבכוונתו לפגוע במרכיב החיסכון – לא.
לא אמר לי שהוא מתכוון לפגוע בדבר בפוליסה" (עמ' 16 לפרוטוקול מיום 14.10.07).
"אני לא הבנתי במסלולים ובביטוח. דברנו רק על סכומים ולא ידעתי את מסלול הביטוח הקודם שהיה לבעלי המנוח" (עמ' 17 לפרוטוקול מיום 14.10.07).
"אין לי מושג מה היה במגדל, אין לי מה היה ולמה היתה התכתובת ביניהם (בין המנוח ומגדל – מ.ש.).
"... אין לי מושג למה ארעה הפגישה וציון לא ספר לי עליה ואני לא יודעת אם היה כתוב ומה היה כתוב על המסמך טו' כשציון חתם עליו" (עמ' 18 לפרוטוקול מיום 14.10.07).

התובעת אינה יכולה, אפוא, לתמוך טענותיה מידיעתה שלה ואין מנוס מפתרון המחלוקת העובדתית עפ"י המסמכים שהוצגו ועדותה של הגב' לבנה פרידמן מהנתבעת 2 שנכחה בפגישה ונהלה המו"מ עם המנוח.

ג. הגרפולוגית, הגב' אורה כבירי הגישה חוות דעת (ת/2) עפ"יה הגיעה למסקנה בסבירות גבוהה ביותר שהאדם שכתב השם לביא ציון במסמך מיום 7.11.02 (נספח טו' לת/1) בו ביקש המנוח לבטל את הכסוי הנוסף למקרה מוות הוא האדם שכתב את כל המסמך ולא המנוח ובמסמך מיום 13.8.02 הדן בהחזרי פרמיות ושינויים בפוליסות נרשם המספר "30" מתחת למספר "20" ו- "900,000" מתחת למספר "300,000".
חוות דעתה של המומחית חסרת כל רלבנטיות מכיוון שלא היתה מחלוקת כי המסמך מיום 13.8.02 לא נכתב ע"י המנוח אלא ע"י הגב' לבנה פרידמן, מנהלת החטיבה העסקית אצל הנתבעת 2 (סעיף 15 לנ/5) והמנוח רק חתם עליו (סעיפים 14-15 לנ/5).
גם התובעת 1 אשרה כי החתימה היא חתימת המנוח (עמ' 17 לפרוטוקול מיום 14.10.07 שורה ראשונה).
לגבי תיקון הסכומים הודתה המומחית "מפנה לנספח י' מיום 13.8 לשאלתך, אם לצורך הקביעה מה היה המספר שהיה המספר שהיה רשום מתחת ל- 20 בס"ק ב' לא בדקתי כתבי יד אחרים של כותבת המסמך – כאן זה אפילו לא טכניקה. רואים בעין.
בעניין הזה אין לראיה שלי עדיפות ולא צריך להיות גרפולוג...
אתה אומר שבסעיף ד' לחווה"ד שלי כתבתי שנראה לי שהיה כתוב 900,000 – כי אני לא יכולה להיות בטוחה" (עמ' 23 לפרוטוקול מיום 14.10.07).

ד. התובעים העידו כעד מומחה מטעמם את מר חנן הפטר אשר הציג עצמו כמומחה ביטוח, אך בעדותו הסתבר כי נתן חוות דעת בעניין חיתומי למרות שאין לו השכלה חיתומית (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 16.10.07), חוות דעתו זהה בחלקים ניכרים לתצהיר התובעת למרות שלטענתו לא שוחח עמה ולא ראה את תצהירה, מה שהיה צפוי שיעשה אם נותן חוות דעת עפ"י נתונים שמסרה (עמ' 4-5 לפרוטוקול הנ"ל), התייחס לזיהוי כתב ידו של המנוח בניגוד לעדויות שעלו כשהוא טוען שנתמך על האמור בכתב ההגנה כשהטענה אינה מופיעה בו (עמ' 9, 5-6 לפרוטוקול הנ"ל) ייחס לחוק חוזה הבטוח את שאין בו וחזר בו מאמירתו זו (עמ' 10 לפרוטוקול הנ"ל) "אני חושב שנפלט לי" (עמ' 11 לפרוטוקול הנ"ל שורה 1). בקש סיוע משפטי כדי להשיב על שאלות ב"כ הנתבעת במהלך החקירה הנגדית (עמ' 14 לפרוטוקול שורה 22), השתמש במושגים לא נכונים והפגין בורות אפילו במושגי ביטוח בסיסיים והודה בכך (עמ' 16 לפרוטוקול הנ"ל).
למרות שהפוליסה של המנוח בסיגמה היוותה את הבסיס לפוליסות הנדונות נשמטה מחוות דעתו ולא זכתה להתייחסות (עמ' 17 ו- 53 לפרוטוקול הנ"ל).
למרות שהפוליסה 20015097 היתה פוליסה הונית ופוליסה 20015098 היא פוליסת קצבה, שיש הבדלים משמעותיים ביניהן, התעלם מכך מר הפטר בחוות דעתו בטענה תמוהה שזה אינו רלבנטי (עמ' 21-22 לפרוטוקול הנ"ל) לא ידע לומר מה היתה התקרה המזכה והתקרה הרלבנטית לעת הרלבנטית למרות שהודה "מקובל שעושים עד תקרה מסוימת להון ואת היתרה לקצבה" (עמ' 22 למטה ועמ' 23 לפרוטוקול הנ"ל). הודה שהפרמיה נגזרת מהשכר המבוטח (עמ' 19 לפרוטוקול שורות 15-26 ועמ' 27 לפרוטוקול שורות 18-24), אך לא ידע להשיב לשאלה המהותית, כיצד ניתן בפרמיה הנגזרת משכר לרכוש ביטוח שהפרמיה עבורו צריכה להיות כפולה (עמ' 27 לפרוטוקול הנ"ל), התבלבל בחלוקה שבין החיסכון לריסק (עמ' 31 לפרוטוקול הנ"ל) ולא יכול היה לסתור חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת לגבי תנאי ההסכם של המעבידה (עמ' 38 לפרוטוקול שורות 6-8).
מר הפטר הודה בחקירתו כי לא עשה כלל חשבון אם ניתן היה לרכוש הכיסויים שטוען שהיו, מהתקציב שעמד לזכות המנוח (עמ' 48 לפרוטוקול שורות 3-7) ולא ניתן היה לבצע את הבקשה לביטוח כנטען על ידו (עמ' 49 לפרוטוקול הנ"ל שורות 25-27 ועמ' 50 לפרוטוקול הנ"ל שורות 1-2):
"ש. אבל אתה מסכים אתי שאם היו מכסים את הבקשה לטענתך, לשיטתך, עוד יותר לא היה מספיק התקציב?
ת. ואז היו.
ש. מר הפטר, כן או לא?
ת. זה נכון, זה היה עולה יותר, אבל היתה להם אפשרות לפנות ללקוח ולהגיד לו, שהוא ינהל את זה באופן אישי, והוא עשה
ש. וזה נכון שבדואר האלקטרוני כתוב במפורש, שאין תקציב לרכוש את סכום הביטוח הנוסף בריסק של מליון שקל.
ת. לא יודע, תן לי רגע לראות (מעיין) כן".
(עמ' 51 לפרוטוקול שורות 5-13).
העד הכחיש עובדות כתובות וחזר בו (עמ' 10 ו- 61 לפרוטוקול הנ"ל) וכפי שיפורט להלן הודה, בסופו של דבר בגרסת הנתבעת.
בחקירתו החוזרת הגדיל העד עשות כשסתר עצמו בעדותו הנגדית (עמ' 65 ו- 67 לפרוטוקול הנ"ל) והודה בטעות ובלבול (עמ' 67 לפרוטוקול הנ"ל).
גם על עדותו של עד מומחה זה, אפוא, לא ניתן לקבוע מסמרות.

ה. לא נותר לי, אפוא, אלא להכריע על סמך עדויות ההגנה.

ו. הגב' מרים זפרוני מנהלת צוות תפעול אצל הנתבעת 2, היתה אחראית על טיפול ושירות מבוטחים אצל מעסיקים שונים, בין היתר בחברת נס.
היא העידה על הנוהל שהיה נהוג אצל הנתבעת 2, לרבות בעת הרלבנטית לתביעה לפיו פוליסות בטוח של עובדים חדשים בנס שביקשו שנויים בפוליסות שהופקו אצל הנתבעת 1, התקבלו אצל הנתבעת 2 ששלחה אותן לחברת נס שהפיצה אותן בין עובדיה.
לאחר בירור בנס הובהר לה כי המנוח היה זכאי לביטוח רק 3 חודשים לאחר תחילת עבודתו ועל כן הועברו פרמיות עבור הפוליסות של המנוח רק מ- 6/02 ורק ממועד זה נוכו משכרו התשלומים עבור הבטוחים. בעדותה הסבירה כי, בניגוד להיום, כשכל שינוי בפוליסה דורש חתימות הן של העובד והן של המעביד בעבר הספיקה חתימת העובד בלבד.
גם הגב' זעפרני הסבירה את ההבדל בין פוליסה הונית לפוליסת קצבה, תקרה מזכה מוגבלת בפוליסה ההונית מגבילה את הסכום שכדאי לבטח בה ובהתאם בוטח המנוח ע"ס -.9,400 ₪ משכרו בפוליסה ההונית ונותרה יתרה של 200 ₪ לפוליסת הקצבה.
העדה זהתה את כתב ידה של העדה הגב' לבנה פרידמן על המסמכים השונים שפעלה על פיהם כשטפלה במסמכי המנוח והיתה החוליה המקשרת בינו לבין הנתבעת, לגבי בטול הריסק במקרה מוות לא היה בעדותה של הגב' זעפרני כדי להוסיף על עדותה של הגב' פרידמן ועדותה לעניין אי תשלום הפרמיות עבור החדשים 5-6/02 נתגלתה לא רלבנטית לאור העובדה שלא בא זכרם בכתב התביעה וב"כ הנתבעת 1 התנגד להרחבת חזית (עמ' 31-2 לפרוטוקול מיום 14.10.07).

ז. הגב' לבנה פרידמן, מנהלת חטיבה עסקית אצלה נתבעת 2 טפלה בעריכת ביטוחיו של המנוח.
1) העדה הצהירה כי:
"5. עפ"י דרישות נס נקבע בהסכם כי בפוליסת קצבה, ששווקו עד שנת 2001, סכום הביטוח היסודי יהיה בגובה של 20 משכורות מבוטחות ובפוליסה הונית, סכום הביטוח היסודי יהיה בגובה 30 משכורות מבוטחות.
עוד נקבע בהסכם כי נס תמליץ לעובדיה על רכישת כסוי ביטוחי באופן הבא:
רווקים – 20 משכורות מבוטחות.
נשואים ובעלי משפחות – 35 משכורות מבוטחות.
אופן רכישת הכיסוי – כיסוי בסיסי בגובה של 20 משכורות מבוטחות יירכש בביטוח יסודי בפוליסות ששווקו עד שנת 2001, כל יתרת הכסוי ללא הגבלה תירכש בביטוח קבוצתי מוזל ("אור-נס")". (סע' 5 לנ/5).

2) העדה הצהירה כי במהלך שנת 2002 נפגשה עם מספר רב של עובדי נס, לרבות עם המנוח והציגה בפני
הם את האפשרות להנות מרכישת הביטוח עפ"י ההסכם, הסבירה להם ההבדל בין שני סוגי הפוליסות ופעלה בהתאם להחלטת העובד (עמ' 136-7 לפרוטוקול).

3) במועד הפגישה לאחר שבחנה את הפוליסות שהיו למנוח פעלה כמפורט לעיל והוא חתם על המסמך מיום 13.8.02 (נספח ד' לנ/5 הזהה לנספח י' לת/1) שנכתב על ידה, נקרא ע" המנוח ונחתם על ידו. התיקונים שבוצעו במסמך, והם חלק מסלע המחלוקת בענייננו, בוצעו על ידה בנוכחות המנוח שחתם על המסמך רק לאחר שבוצעו התיקונים (סעיף 16 לנ/5).
לטענת העדה, הסבירה למנוח כי עפ"י תקנות מס הכנסה התקרה הקבועה ביחס לפוליסה הונית עומדת על סך -.9,400 ₪ ועל העודף יצטרך לשלם מס ועל כן הוסכם כי סכום זה יהווה בסיס השכר בפוליסה ההונית והיתרה בסך -.200 ₪ (להשלמת שכרו בנס -.9,600 ₪) תועבר לפוליסת הקצבה.
העדה מתארת את השתלשלות העברת המסמכים על ידה למגדל, הודע לה כי התקציב, לאחר ירידת שכרו של המנוח, אינו מספיק לבקשת המנוח ועל כן בקש המנוח לבטל את סכום הביטוח הנוסף למקרה מות בסך העולה על
-.1,000,000 ₪. גם מכתב הבטול מיום 7.11.02 נכתב על ידה ורק נחתם ע"י המנוח (סעיף 26 לנ/5 נספח ח' ונספחים יד', טו' 1-2 לת/1). גם השינויים על מסמך זה נעשו ע"י העדה ונחתמו ע"י המנוח לאחריהם (סעיף 30 לנ/5).

4) העדה הסבירה כי מכתב ביטול ה'כיסוי נוסף למקרה מות" נכתב על ידה, תוספת זו הוספה על ידה לפני חתימת המנוח ולא יכולה להתפרש בכל דרך אחרת כיוון "שבפוליסה מס' 20015098 לא היה כסוי אחר (למשל של נכות או מחלות קשות) בגובה של -.1,000,000 ₪ מעבר לכסוי הנוסף של הריסק" (סעיף 30 לנ/5).
העדה עמדה על דעתה, כי לא יתכן כל פירוש נוסף כיוון שאין בפוליסה זו כסוי נוסף ולא יכול היה להיות ביטוח אבדן כושר עבודה כוון שלביטוי כסוי נוסף יש משמעות שהינה ביטוח במקרה מות ומאחר והמנוח היה מבוטח לאבדן כושר עבודה כחלק מהקולקטיב של נס לא מתייחסים אליו כאל ביטוח נוסף (עמ' 139-140 לפרוטוקול):
"כסויים נוספים לפחות אצלנו זה ביטוח במקרה של נכות מקצועית, של נכות מתאונה, כפל תאונה" (עמ' 141 לפרוטוקול שורות 17-18).

5) גם העובדה כי המנוח ביקש לבטל כסוי למקרה מות ע"ס -.1,000,000 ₪ למרות שבפוליסה היו בעצם -.1,084,029 ₪ לזכותו אינה משנה את המסקנה כי זו היתה בקשת המנוח כי טבעי שהמנוח יזכור רק סדר גודל ונקל להבין מדוע הבינה העדה כי התכוון לבטל מלוא הריסק הנוסף בפוליסה 20015098, מה עוד שזה הסכום המקורי בפוליסה שהוצאה לו בתקופת עבודתו בחברת סיגמה שנוספו לו הפרשי הצמדה.

6) העדה הודתה כי אינה יכולה לזכור ספציפית כל מבוטח ומבוטח אך מניחה כי המנוח חתם בפני
ה או בפני
מי מהעובדות עמה, ככל יתר המבוטחים וממילא לא היתה כפירה בחתימת המנוח (עמ' 146 ו- 187-8 לפרוטוקול).

7) העדה אומתה עם העדר רישומים למרות שעפ"י ההסכם היה עליה לתעד את מהלך הפגישה בטופס סיכום אך הסתבר כי היו רישומים וכעדותה:
"2000 פגישות עם עובדים, אנו רושמים. אם יש איזה בעיה, אנו רושמים ומציינים ויש תכתובות, אבל ברגע שעובד עושה את כל מה שנס ממליצה עליו, ואנו עובדים בדיוק לפי הפרוטוקול, מה, זה לא, אני לא מבינה מה אתה רוצה אפילו...
שפרנו לו את התכנית... היא שופרה, היא שופרה לפי תנאי נס" (עמ' 172 ועמ' 173 שורות 11-20)

8) העדה חזרה ושנתה כי: "אני לא מקבלת את זה שמהלך הפגישה לא היה יסודי. הפוליסות שלו לא היו טובות, שפרנו לו את הפוליסה, הוספנו לו, המרנו
לאור-נס והוספנו, צרפנו אותו לקולקטיב, כלומר הפוליסה שופרה לאין ערוך.
עכשיו השמטנו? לא השמטנו. הכיסוי שריר וקיים, הדבר היחידי שלא נעשה במעמד הפגישה וחבל שהוא לא נעשה, זה העניין הזה של להציע לו להמיר את המליון ₪ לאור-נס אם הוא רוצה לעמוד בעלויות. עם זה לא היתה בעיה, כלומר, חבל שלא עשינו בפגישה את מה שעשינו חודש מאוחר יותר" (עמ' 186 לפרוטוקול שורות 4-14).

9) העדה הסבירה כי: "הוצאנו לו מסמך שמפרט בדיוק מה ההטבות, היה מקבל את זה. הוא ידע שהביטוח שלו מומר לטובת משהו יותר טוב" (עמ' 195 לפרוטוקול שורות 16-18).
"אנו לא ששים לגרום לאנשים לבטל סכומי ביטוח. בעצם גרוננו ניחר בדרך כלל מלהגיד לאנשים עד כמה הביטוח הוא חשוב שישמרו עליו. כמו שאמרתי לך, אנו כל כך עובדים בצורה רוטינית גם יש סכום ביטוח ועלותו. רוצה, יש פוליסה הונית,יש הוראת קבע ככה אנחנו עובדים אני אומרת לך באופן רוטיני...
ת. מגדל לא רצתה שנבטל.
ש. שהתקציב לא מספיק"
והעדה אשרה שניתן היה לרכוש זאת באופן פרטי. למותר לציין האינטרס הכלכלי של חברת הביטוח באי ביטול הפוליסה. מאידך, המנוח ירד משמעותית בשכרו מ- -.17,000 ₪ ל- -.9,600 ₪ ונולד לו ילד נוסף כך שנקל להבין למה העדיף לבטל ולא לשלם יותר עבור הביטוח.

10) טענות ב"כ התובעים לכפולות שכר מלא בכל פוליסה אינה סבירה וכעדותה: "הוא הבין מראש שבפוליסה, כלומר, שהשכר בעצם מתחלק בין שתי פוליסות ובכל מקרה הסכום לא יעלה על השכר של -.9,600 ₪ בשתי הפוליסות. אין מצב" (עמ' 180 לפרוטוקול שורות 26-27 ועמ' 181 לפרוטוקול שורה 1).
לא ניתן לרכוש באותו סכום פרמיה שהיא נגזרת של השכר שנועד לביטוח לפי כפל משכורות לרכוש פעמיים אותו ביטוח אלא רק לפי השכר שנותנת אותה פרמיה עצמה. למנוח היה תקציב מוגבל וגם את השכר כדאי היה לחלק בין הפוליסות כדי שלא יחוייב במס והיתרה תשולם לפי התעריף הזול של אור-נס.
ב"כ התובעים מבקש לייחס למנוח רכישה של מוצר שלא יכול היה לרכוש באותו תקציב ואף לא כדאי היה לו לרכוש. וכדברי מר ויסברג שלעדותו אתייחס להלן: "מאחר ומשכורתו לעולם בכל פוליסה עושים כפולת משכורת, 30 משכורות כפול השכר המבוטח בפוליסה, לא ניתן לעשות שכר ערטילאי שלא מבוטח בפוליסה" (עמ' 82 לפרוטוקול שורות 21-23).
"לא ניתן לעשות פעמיים כפולת משכורת על שכר שאיננו" (עמ' 82 לפרוטוקול שורות 24-25).
"חברת הביטוח לא יודעת ולא יכולה להתייחס לשכר המבוטח, דהיינו לשכר שמזרימים פרמיה בגינו" (עמ' 90 לפרוטוקול שורות 2-3).
"לא ניתן לרכוש מכפלת משכורות על שכר וירטואלי, לא ניתן על פעמיים, כי זה עולה כסף".
"אי אפשר לקנות כפולת משכורות יותר מהמשכורת בפועל. נקודה. יש משכורת בפועל, ועליה משלמים, לא ניתן לקנות עליה פעמיים בין שתי פוליסות" (עמ' 100 לפרוטוקול שורות 4-5, 20-23).
"משכורתו החדשית של המבוטח, כהגדרתה בתקנות מס הכנסה כמוסכם בין המבוטח, בעל הפוליסה והחברה ושעל פיה משולמת פרמיה כלומר, זו הוכחה המשכורת בפוליסה, זה מה שמשלמים פרמיה ולא משכורת ערטילאית כמו שמנסים להראות פה.
ש. ומשכורת בפוליסה היא -.9,600 ₪.
ת. לא. המשכורת בפוליסה היא המשכורת שממנה משלמים הפרמיה.
הפרמיה בפוליסה ההונית היא -.9,400 ₪ ובקצבה 200"
(עמ' 101 לפרוטוקול שורות 15-24).
העובדה שהמבוטחים נוטים לחלק שכרם לביטוח בין פוליסה הונית לפי התקרה המותרת עפ"י תקנות מס הכנסה לפוליסת קצבה והשכר נשאר אותו שכר אושרה חד משמעית גם ע"י מר הפטר מטעם התובעים (עמ' 23 לפרוטוקול שורות 2-14 ועמ' 27 לפרוטוקול).

11) העדה ידעה גם להסביר את הסכום הנוסף שנטען ע"י הנתבעות ששולם
ex gracia ושכנעה:
"זה הרגשה איומה לסוכן בטוח לדעת שהוא בטל מליון שקל והמבוטח נפטר. זה פשוט נורא ואיום. מה שרציתי זה באמת לנסות להשיג משהו נוסף, עכשיו, את מגדל זה לא מעניין, עם כל הכבוד, זה לא מענין.
את מבטח סיימון זה גם לא מעניין, אף אחד לא יוציא מהכיס שלו שום דבר, אבל נס זה לקוח גדול. ניסיתי באמצעות הבטחות שאעשה להם יחסי ציבור בנס להוציא את -.100,000 ₪. זה היה מאמץ לא קטן" (עמ' 206 לפרוטוקול שורות 17-24).

12) העדה נחקרה ארוכות, עמדה על גרסתה בצורה עקבית ולא מצאתי, למרות שלא הקפידה על כל הרישומים כנדרש, כי נפל פגם בעדותה המטיל בה ספק.

ח. נותרה לדיון רק עדותו של המומחה מטעם הנתבעות, מר אליאור ויסברג שעשה רושם מקצועי, התמודד עם כל השאלות השנויות במחלוקת והפריך בצורה בהירה את טענותיו של המומחה מטעם התובעים.

מאחר והגעתי למסקנה שדין התביעה להיות מוכרעת עפ"י חוות דעת זו לא אתייחס בנפרד לעדותו בסעיף זה.

3. המכתב מיום 13.8.02
(נספח ח' לת/1 נספח ד' לנ/5).
א. כמפורט לעיל אני דוחה הטענה, כי המנוח בקש ואמור היה לקבל כפולות של משכורתו המלאה בכל פוליסה בנפרד.

ב. לא יתכן שהמנוח שהקפיד בעברו לשמור על פוליסות הביטוח, גם בתקופה שלא עבד ובתקופת עבודתו בסיגמה העדיף מרכיב החסכון על מרכיב הריסק (עמ' 40 לפרוטוקול שורות 5-9). הסכים לפגוע משמעותית ברכיב החסכון כפי שהיה קורה לו היה רוכש ביטוח בגובה 60 משכורות, כטענת התובעים וכפי שהודה גם מר הפטר מטעמם:
"ש. מה היה קורה לחסכון שלו לפי שיטתך (לו רכש לפי 60 משכורות מלאות – מ.ש.).
ת. יכול להיות שהוא היה נשחק, יכול להיות שחברת הביטוח היתה מודיעה לו, אדוני אי אפשר.
ש. מה זאת אומרת נשחק, מר הפטר, היתה לו הפרשה לחסכון?
ת. יכול להיות שכן, קטנה מאוד" (עמ' 35 לפרוטוקול שורות 10-14).

ג. לא זו בלבד, אלא שרכישה, כנטען ע"י מר הפטר, היתה עולה למנוח הרבה יותר מהתעריף הזול שהשיגה עבורו חברת נס, עדיפה כלכלית לנתבעת 1, אך מונעת מהמנוח את היתרון שברכישת הביטוח עפ"י ההסכם בין נס לנתבעת 1 וכדברי מר הפטר:
"ש. המרכיב היקר של הריסק, זה כפולות של משכורת, נכון?
ת. נכון.
ש. המרכיב הזול זה תעריף אור-נס.
ת. נכון.
ש. ולכן אם אנחנו מדברים ואנחנו, כמובן, מנחשים נניח לשיטתך על אותו אדם, אז הוא היה צריך לשאוף לרכוש פחות כפולות של משכורת בתעריף הבסיסי ויותר כסוי בטוחי בתעריף אור-נס, נכון?
ת. היה לו כדאי לרכוש את זה בתעריף של אור-נס".
(עמ' 40 לפרוטוקול שורות 12-20).
"ש... אני מנסה להראות ואני (עו"ד מוקדי – מ.ש.) אראה, כי אתה מסכים אתי, שגם אם הולכים לנבכי הראש הכלכלי, יש רק פתרון אחד: אם אותו אדם רצה לרכוש כמה שיותר ריסק זול, הוא לא היה רוצה שירכשו לו בשיטה שלך, נכון?
ת. נכון" (עמ' 41 לפרוטוקול שורות 7-12).

וכעדותו של מר ויסברג: "יתכן, אני חושב שמה שקרה, משכורתו ירדה כתוצאה מזה הוא הפחית את הריסק, כי אחרת הריסק היה אוכל לו את החסכון" (עמ' 110 לפרוטוקול שורות 15-17).

ד. בס"ק ב' למכתב נראה לעין כי מתחת ל- 20 משכורות נרשם קודם 30 וגב' פרידמן הסבירה "כפי שאמרתי לך פוליסות קצבתיות עפ"י הסכם כפולה של 20 משכורות זה בסיס. בפוליסות הוניות 30 משכורות. כנראה שטעיתי ורשמתי 30 ולאחר מכן במעמד הפגישה, כי אני אף פעם לא מתקנת, לא במעמד הפגישה רשמתי 20. זה כמובן היה לטובת המבוטח כלומר, הקטנתי את היסוד, סליחה עפ"י הסכם נס" (עמ' 190 לפרוטוקול שורה 27 ועמ' 191 לפרוטוקול שורות 1-5).

ה. התובעים מבקשים לטעון כי האמור בס"ק ג' בו בקש המנוח לשנות מסלול בפוליסה 20015097 לכפולה של 30 משכורות + -.300,000 ₪ תוקן בדיעבד והכוונה היתה
-.900,000 ₪ מתחת למספר -.300,000 ₪.
גב' פרידמן סברה שיתכן וזה -.400,000 ₪ אך העידה שלא היתה סיבה שיהיה רשום
-.900,000 ₪ לגבי חוסר הרלבנטיות של חוות דעת הגרפולוגית שהוגשה ע"י התובעים כבר עמדתי לעיל ומתוך השואה לספרה 9 שבמספר הפוליסה אינני סבורה כי היה רשום -.900,000 ₪ מתחת למספר המתוקן -.300,000 ₪, אך גם לא -.400,000 (עמ' 192 לפרוטוקול שורה 27 ועמ' 193 לפרוטוקול שורות 1-3).

ו. כפי שהסביר מר ויסברג: "הפוליסות הוצאו במתכונת נס:
'פוליסה הונית – בטוח חיים במתכונת כפולה של 30 משכורות 30 x 9,400
= 282,000 ₪
פוליסה קצבה – בטוח חיים במתכונת כפולה של 20 משכורות 2 x 200 = 400 ₪
סך כל הריסק בפוליסות היה -.582,400 ₪ כלומר כ- 60 משכורות וזהו הסכום הגבוה מהסכום המומלץ ע"י נס – 35 משכורות".
(עמ' 6 לחוות דעתו נ/4).

4. ביטול הריסק הנוסף במכתב מיום 7.11.02
(נספחים טו', טו' 1, טו 2 לת/1 ונספח ח' לנ/5).
א. כשעבד המנוח בחב' סיגמה היה לו כסוי ריסק נוסף מסוג "אור 1" בסך -.1,000,000 ₪. עם תחילת עבודתו בנס וההפחתה המשמעותית בשכרו היה עליו לשלם פרמיה גבוהה יותר עבור ביטוח זה.

ב. ביום 21.8.02 העבירה הגב' פרידמן מזכר המתמצת בקשתו של המנוח לביצוע השינויים כפי שביקש במכתב מיום 13.8.02 וביום 19.9.02 הועבר ע"י הנתבעת 2 מכתב המפרט האמור לעיל ובקשה לביצוע השינויים המבוקשים בפוליסה (נספחים ה', ו' לנ/5).

ג. ביום 5.11.02 פנתה הנתבעת 1 לנתבעת 2 באי-מייל לפיו:
"פול (פוליסה – מ.ש.) 20015098 קצבה – התבקש שכר 200 ₪, הפוליסה קיים ריסק נוסף בסך -.1,084,029 ₪.
ברור כי התקציב אינו מספיק לרכישת הכסוי הקיים. נא הנחיות" (נספח ז' לנ/5).

ד. לאחר שיחת הסבר עם המנוח בה בקש, לאור הצורך בהגדלת הפרמיה, לבטל סכום הביטוח הנוסף למקרה מוות השיבה הנתבעת 2 על האי-מייל מיום 5.11.02 כי: "אנו מבטלים את הריסק הזה. מכתב בדרך אליך בדואר פנימי חתום ע"י המבוטח.
נא המשך טיפולך כרגיל בתיק" (נספח ז' לנ/5).
ואכן נשלח המכתב מיום 7.12.02 כתוב בכתב ידה של הגב' פלדמן, חתום ע"י המנוח ולפיו: "אבקש לבטל הכיסוי הנוסף במקרה מוות בפוליסה 20015098 בגובה
-.1,000,000 ₪".
הגב' פלדמן הודתה כי הוסיפה שם המנוח על המסמך מתחת לחתימתו כדי להקל על הזיהוי ועל כן שמו אינו מופיע בנספחים ט"ו, ט"ו 1 לת/1.
הגב' פלדמן גם הודתה כי הוסיפה את המלים "במקרה מוות" בין המילה "נוסף" למילה "בפוליסה" אך בנוכחות המנוח ובהסכמתו.
ממילא הוסבר כמפורט לעיל כי לא היה בפוליסה זו כסוי נוסף למעט כסוי למקרה מוות.

ה. וכהסברו של מר ויסברג:
"שכרו של המנוח בפוליסת הקצבה במועד עבודתו בסיגמה היה -.7,830 ₪ ופרמיה חדשית -.1,435 ₪.
מתוך פרמיה זו נרכש ביטוח ריסק בגובה -.1,000,000 ₪ בעלות חדשית של 251 ₪.
לאור הקטנת השכר בפוליסת הקצבה מ- -.7,830 ₪ ל- -.200 ₪ הרי הפרמיה החדשית קטנה בהתאם לסך של 36 ₪ ולכן לא ניתן היה להמשיך לרכוש את סכום הביטוח בפוליסה זו.
חברת מגדל מסרה זאת באמצעות 'מבטח סימון' למנוח והוא החליט לבטל את הכיסוי הביטוחי כפי שעולה ממכתבו מיום 7.11.02.
אבהיר כי המנוח היה יכול לרכוש את סכום הביטוח באמצעות הפוליסה ההונית, אך ככל הנראה, עקב הקטנת שכרו (והגדלת משפחתו – מ.ש.) החליט שלא לעשות כן.
ראוי להדגיש כי ביטוח הריסק נרכש מתוך הפרמיה הכוללת בפוליסת המנהלים וככל שעלות הביטוח גדלה, כך קטן החסכון הנצבר. עקב ההפחתה הניכרת בשכרו ועקב העלות הגבוהה של ביטוח החיים, בחר המנוח לבטל את הכסוי בפוליסת הקצבה והסתפק בביטוח חיים נוסף בגובה -.300,000 ₪ שנרכש במסגרת הפוליסה ההונית" (סעיף ו' 1 בעמ' 6 לחוות הדעת נ/4).

ו. מבלי לפגוע באמור לעיל וכמפורט לעיל, המנוח לא נזקק לביטול הכיסוי של אבדן כושר עבודה, כי כסוי זה ניתן לו באמצעות הפוליסה הקבוצית המשולמת אך ורק ע"י נס כעולה מנספחים ה', ו' (שני עמודים ראשונים) לנ/5 ונספח ז' לת/1.
וכהסברו של מר ויסברג בעדותו מדוע לא יתכן שהמנוח בקש לבטל כסוי נוסף לאבדן כושר עבודה ולא למקרה מוות:
"אני אסביר מדוע הוא לא יכול היה לבטל את זה (אבדן כושר עבודה כטענת התובעים – מ.ש.). אבדן כושר עבודה נרכש ע"י המעביד. העובד לא יכול לבטל את אבדן כושר העבודה...
לכן, גם אם ירצה, יעמוד על הראש, כשאני משלם פרמיה אדם אחר לא יכול לבטל.
...
אין אובדן כושר עבודה למי שמרוויח -.20,000 ₪ ע"ס מליון.
כב' השופטת: ואם אנחנו מוחקים את המיליון ואת מקרה מוות?
ת. עדיין לא הגיוני. אני אסביר מדוע.
אבדן כושר העבודה שולם גם שם (בסיגמה – מ.ש.) ע"י המעביד ולא על ידו. הוא לא היה מבקש לבטל. מדוע? אבדן כושר עבודה, הוא לא צריך, סוכן הביטוח נותן לו אבדן כושר עבודה, לא גובים פעמיים אבדן כושר עבודה" (עמ' 118 לפרוטוקול).
"אבדן כושר עבודה לעולם לא יכול לעלות על 75% מהשכר. אז לא ניתן גם בתיאוריה למצוא מצב כי ימשיכו לשלם אובדן כושר עבודה שהיה סיגמה כי מי נושא בתשלום? סיגמה דאז, המעביד הקודם. לא ניתן ושגם המעביד החדש ישלם. לכן, אוטומטית זה לא ניתן לפרש אבדן כושר עבודה, כי אבדן כושר עבודה ישולם ע"י נס בגובה 75% מהשכר ולא יהיה פעמיים אבדן כושר עבודה בפוליסה.
כב' השופטת: המנוח לא שלם כלום עבור אבדן כושר העבודה, ז"א לא היה לו אינטרס לבטל את זה, כי זה לא היה כרוך בהוצאה כספית?
ת. זה לא היה כרוך בהוצאה כספית.
כב' השופטת: מבחינתו, אף פעם?
ת. רק בתקופה שהיה ריסק זמני.
כב' השופטת: כשהוא היה מובטל.
ת. זה כן כשהוא היה מבוטל...
כשהוא עבד הוא לא היה צריך אף אגורה, הוא לא היה צריך לשלם לעולם המעבידים שלמו לו אבדן כושר עבודה...
ש. מר ויסברג התקציב לאבדן כושר העבודה משולם ע"י המעביד?
ת. כן.
כב' השופטת:... ברגע שהוא הגיע עם הריסק הזמני, זאת הפוליסה שעוברת לבעלות נס. עכשיו מה קורה, נס משלמת את מה ששלמה קודם סיגמה ומה שבתקופת האבטלה שלם המנוח.
ת. נכון.
כב' השופטת: ולכן את זה לא מבטלים.
ת. נכון"
"ולגבי אבדן כושר עבודה הוא לא היה צריך לתת (הודעת ביטול – מ.ש.) כי המעביד נושא בתשלום ואף אחד לא כדאי לו לשלם אבדן כושר עבודה פעמיים, גם לא היו נותנים לו, אם היתה תביעה, לא היו נותנים לו פעמיים".
(עמ' 119-120 לפרוטוקול וכן בעמ' 123 שורות 1-21).

ז. בהתייחסו לחוות דעת מר הפטר מסביר מר ויסברג:
"... אציין כי בפוליסה זו (20015098 – מ.ש.) לא היו כל כסויים נוספים, פרט לביטוח החיים ולביטוח אבדן כושר עבודה.
שנית, גם ביטוח ריסק נחשב ככסוי נוסף, מה עוד שהמנוח כתב זאת במפורש 'אבקש לבטל את הכסוי הנוסף במקרה מוות'.
בכל הנוגע לסכום הביטוח, הרי סכום הביטוח הינו צמוד למדד והתבוננות בפירוט התכניות בפוליסה המקורית שיצאה באמצעות המעביד הקודם, סיגמה, מראה כי סכום ביטוח הריסק מופיע כ- -.1,000,000 ₪ צמוד למדד היסודי של 12/00.
מקובל להתייחס לתכניות הביטוח וסכומי הביטוח המופיעים בפוליסה המקורית וכך התייחסה חב' מגדל למכתבו של המנוח".
(סעיף 25 (עמ' 6) בעמ' 7-8 לנ/4).
ואכן מר הפטר הודה בעדותו כי: "ש. בפוליסה של נס היה לו כסוי נוסף ב- 5098?
ת. לא" (עמ' 57 לפרוטוקול שורות 22-23).
"ש. ... הוא מבקש לבטל את הכסוי הנוסף. מה אפשר לבטל?
ת. כרגע אי אפשר לבטל, מזה, אי אפשר לבטל" (עמ' 58 לפרוטוקול שורות 21-22).

ח. אין צורך לשוב ולהכביר מילים עד כמה האינטרס של חברת הביטוח לשכנע מבוטחים להוסיף כסוי ובוודאי לא לבטלם ולאבד הפרמיה שמתקבלת בגינם.

5. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי המנוח העביר הפוליסות שהיו לו בסיגמה לבעלות נס ולאחר השינויים והביטול של הריסק הנוסף בפוליסה 20015098 היו לו פוליסת קצבה בסכום ביטוח של 20 משכורות x 200 ₪ משכורת (יתרת השכר לאחר הקצאת מלוא התקרה המזכה בפוליסה ההונית) ופוליסה הונית בסכום ביטוח של 30 משכורות x -.9,400 ₪ לפי המכסימום הנהנה מפטור ממס וכן ריסק מוזל לפי תעריף אור-נס בסך -.300,000 ₪.
סה"כ היה למנוח ביטוח ע"ס -.586,000 ₪ ומשקבלה האלמנה -.701,159 ₪ קבלה מלוא המגיע עפ"י הפוליסות כתוצאה ממותו של המנוח.

6. אחריות הנתבעת 2
א. משקבעתי כי המנוח קבל את הפוליסות כפי שביקש והיה נכון לו כלכלית כי אז המסקנה המתבקשת היא שהנתבעת 2 לא התרשלה.
למרות זאת אתייחס גם לגופן של הטענות.

ב. עפ"י ההסכם עם חברת נס "פגישות עם עובדים חדשים עם/בלי תכניות פנסיוניות קיימות... בפגישה זו תוצג התכנית כפי שתיקבע בסיום הליך זה, הפגישה תציע לעובדים בדיקת דרכים ומקורות עפ"י עקרונות תכנון פיננסי או עפ"י המתכונת המומלצת ע"י החברה ובמידה ולעובד תכניות קיימות, ביצוע ניתוח והשוואה, במידה והעובד יבחר להמשיך תכנית קיימת, יעשה מאמץ לשיפור התכנית על מנת להביאה ככל הניתן קרוב יותר לתכנית אותה מציע הארגון. בחירת העובד ומהלך הפגישה תתועד בטופס סיכום פגישה ויתווסף לתיק המבוטח".

ג. בניגוד לטענות התובעים כי דבר מהנדרש לעיל לא נעשה, פעלה הנתבעת 2 עפ"י ההסכם: הגב' פרידמן נפגשה עם המנוח, הציגה לו את התכנית המומלצת של נס ובסופו של דבר כפי שפורט לעיל, שפר המנוח את בטוחיו ורכש כיסוי בטוחים בגובה 60 משכורות בעוד שהתכנית המומלצת היא לפי 35 משכורות.
גם מר הפטר הודה:
"ש. נס תמליץ. נכון, כך אמרת. לא מה שאתה כותב שהיא צריכה לעשות לבדוק את המקורות, וכך הלאה מה כתוב בתצהיר? ...
ת. נס תמליץ לעובד על רכישת פצוי באופן הבא.
ש. ומה כתוב הלאה?
ת. מציעים לבעלי משפחות 35 משכורות מבוטחות.
ש. יפה, הוא קנה יותר מ- 35 משכורות?
ת. היה לו יותר מ- 35 משכורות" (עמ' 63 לפרוטוקול שורות 11-18 וגם עמ' 62 לפרוטוקול שורה 13).

השכר החדש בנס פוצל לפוליסה ההונית לפי תקרת המכסימום הפטורה ממס והיתרה לפוליסת הקצבה ובתעריפים נוחים יותר כפי שהעיד גם מר הפטר ופורט כבר על ידי לעיל. מהלך הפגישה תועד במזכר בכתב יד (נספח י"א לת/1) והוקלד למערכת (ת/3). הבקשה לשינויים נשלחה לנתבעת 1 רק חודש אח"כ (ולא חדשיים כנטען) ביום 19.9.02 אך לא נגרם כל נזק כל עוד כל בקשותיו של המנוח בוצעו ובמועד מותו היה לו כסוי ביטוחי כמבוקש.

ד. הגב' פרידמן הסבירה כי הוסיפה את שמו של המנוח למכתב מיום 7.11.02 לצורך הקלת הזיהוי ומשלא היתה מחלוקת וגם התובעת 1 העידה כי זו היתה חתימת המנוח לא נפל פגם בהתנהלותה.

ה. הגב' פרידמן לא הציעה אמנם למנוח במועד הפגישה כיום 13.8.02 להמיר את כסוי הריסק, שאותו בטל אחר כך לתעריף אור-נס, אך עשתה כן חודש אח"כ כשהנתבעת 1 העמידה אותה על החסר בתקציב כדי לשמור על ריסק זה.
המנוח בחר שלא לשאת בעלויות הגבוהות והדבר מתקבל על הדעת לאור הירידה הדרסטית בשכרו וכפי שהיה מקובל על דעת שני המומחים מטעם שני הצדדים ופורט על ידי לעיל.

ו. המכתב מיום 19.9.02 (נספח ב' לת/1) לא נחתם ע"י המנוח אך הוא סיכום של כל הפגישות, הבקשות והשינויים שנעשו ונחתמו ע"י המנוח במכתבים השונים שנדונו לפרטיהם לעיל.
הגב' זעפרני נחקרה על הצורך בחתימות העובד והמעביד גם יחד על שינויים בפוליסת ביטוח מנהלים, אך לא בחתימותיהם על מזכרים פנימיים של הסוכנות או מכתבים המועברים בינם לבין הנתבעת 1 והמנוח הוחתם על כל בקשותיו וחברת נס כבדה אותן.
גם מר ויסברג הסביר, כי החתימה של המעביד נדרשת רק מקום שהוא נדרש לשלם יותר וכל עוד אין שנוי בתקציבו מספיקה חתימת העובד בלבד (עמ' 24 לפרוטוקול).

ז. הגב' זעפרני אכן לא ידעה לציין סכומי הביטוח למקרה מוות בפוליסות המנוח אך היא לא התימרה להיות סוכנת ביטוח, היא לא ניהלה התיק, זה לא היה מתפקידה לדעת הסכומים (עמ' 27 לפרוטוקול מיום 14.10.07) וממילא גם לא נפגשה עם המנוח.

ח. לאור כל האמור, אני דוחה הטענה כי הנתבעת 2 הפרה חובתה כלפי המנוח מכח היותה סוכנות ביטוח שהעניקה לו שרותים מקצועיים והשירותים ניתנו לו במקצועיות, תוך התחשבות באינטרסים הכלכליים שלו ועפ"י בקשותיו.

ט. הנתבעת 2 העבירה למנוח את הפוליסות באמצעות חברת נס כפי שהצהירה הגב' זעפרני בסעיף 3 לתצהירה נ/3.
העדה כלל לא נחקרה בנקודה זו וכידוע: "יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בביהמ"ש הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך, ניתן להעניק משמעות ראייתית: ... לאי הצגת שאלות לעד או להימנות מחקירה נגדית של מי שעדותו הוגשה בתעודה בכתב שנחתמה על ידו.
התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו ...הוצגו השאלות או קוימה החקירה הנגדית - היה בכך כדי לתמוך בגירסת היריב.

הימנעות מהבאת ראיה - במשמעות הרחבה של המושג כמוסבר לעיל - מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון החיים, לפיה: דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, היתה פועלת לחובת הנמנע.
בדרך זו, ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה".
(קדמי, על הראיות, חלק שלישי, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשנ"ט-1999, עמ' 1391).

י. לא זו אף זו אלא שבניגוד לנטען בסע' 15 לכתב התביעה כי: "התובעים יטענו כי עד ליום הגשת התביעה דרישתם לקבל מהנתבעים יחד ולחוד עותק מהרשימה לפוליסות הביטוח בצירוף התנאים הכלליים לפוליסות לא נענתה בחיוב" צורפו גם צורפו הרשימות לכתב התביעה.

יא. התובעים אינם צד לחוזה הביטוח וכדין טוענות הנתבעות כי לא היו אמורים לקבל עותק מהפוליסות ו/או מהדו"ח השנתי ולנתבעת לא היתה כל חובה לעדכן את התובעים, להבדיל מהמנוח, בשינויים שבוצעו בפוליסה.
הוכח כי דו"ח מצב ביטוח לשנת 2002 נשלח לכתובתו של המנוח והתובעת מעולם לא פתחה את הדואר שלו ועל כן לא יכולה היתה לשלול כי הדו"ח נתקבל על ידו ומשלא חלק עליו, משמע, הסכים לאמור בו, לרבות להקטנת סכומי הביטוח.
הדברים מקבלים משנה משמעות כשהדוח נשלח למנוח בסמוך למועד גלוי המחלה, בתקופה שהמנוח היה צריך להיות מודע לצורך בביטוח, עוד יותר מקודם (נ/2 ועמ' 20 לפרוטוקול מיום 14.10.07).

יב. לא נותר לי אלא להיתלות באילנו של כב' השופט צבן בת.א. (י-ם) 10615/96 גלעד ואח' נ' סימון את ויזל סוכנות לביטוח בע"מ ואח' שדן במקרה זהה והגיע למסקנות אליהן הגעתי ואני מאמצת נימוקיו גם בענייננו.

יג. לאור כל האמור לעיל, אני חוזרת ודוחה הטענה כי הנתבעות התרשלו כלפי המנוח ו/או גרמו לו נזק.

7. לאור כל האמור לעיל, נדחית התובענה.
בנסיבות הטרגיות של המקרה ישא כל צד בהוצאותיו.

8. לא נותר לי אלא להתנצל בפני
הצדדים על העיכוב במתן פסק הדין. קשתה עלי המלאכה כשלבי היה עם האלמנה והיתומים אך פסק הדין ניתן וצריך היה להנתן דרך הראש בלבד.
ניתן היום, ד' שבט תש"ע, 19 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.
בית משפט השלום בתל אביב - יפו

19 ינואר 2010
ת"א 11358-05 לביא דינה ואח' נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א
ואח'
1 מתוך 19








א בית משפט שלום 11358/05 מיכל שריר, רועי לביא, נעם לביא, חן לביא נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א, מבטח סימון סוכנויות לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/01/2010)