פסקי דין על ענאן עיסאוי | פסקי דין על תמאמה עיסאוי | פסקי דין על יסודות . | פסקי דין על אמיר ג'בארין | פסקי דין על א.ע. השלום ואח' |

5516/07 א     11/01/2010




א 5516/07 ענאן עיסאוי, תמאמה עיסאוי נ' יסודות . בע"מ, אמיר ג'בארין, א.ע. השלום בע"מ ואח'










בית משפט השלום בחיפה

ת"א 5516-07 עיסאוי ואח' נ' יסודות ח.פ. בע"מ ואח'



18 ינואר 2010




בפני


כב' השופט יעקב וגנר
– סגן נשיא

התובעים/המבקשים
1
.
ענאן עיסאוי


2
.
תמאמה עיסאוי


נגד

הנתבעים/המשיבים
1. יסודות ח.פ. בע"מ

3. אמיר ג'בארין

4. א.ע. השלום בע"מ

5. בנק אוצר החייל בע"מ


החלטה



1.
בפני
י בקשה לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד בלבד מיום 29.11.09.
צו העיקול ניתן עד לסך של 1.5 מיליון ₪ על כספים ועל רכוש המשיבה 1/הנתבעת 1
לרבות עיקול זמני על מקרקעין הידועים כגוש 6598 חלקה 33 באדמות רמת השרון בשטח של 1.003 מ"ר (להלן: "החלקה").

2.
ביום 10.12.09 התקיים דיון קדם משפט בתיק העיקרי שבו דן בית המשפט בשינוי שנתבקש לתנאי העיקול הזמני שניתן באופן שבית המשפט הקטין את ערבותו של צד ג' שיחתום על התחייבות על סך 75,000 ₪ וזאת במקום חיוב קודם לפיו אמור היה לחתום הערב, צד ג', על התחייבות ללא הגבלת סכום.

3.
רק ביום 3.1.10 הגישה המשיבה 1 בקשה לביטול העיקולים הזמניים שניתנו במעמד צד אחד וביקשה לקבוע דיון דחוף בבקשה זו תוך שהיא מציינת כי עשויים להיגרם לה נזקים כבדים אם לא יבוטל העיקול.
במועד הדיון טען ב"כ הנתבעות 1-3 טען כי יש לבטל לאלתר את העיקול שהוטל וזאת מכיוון שלא הוכחו היסודות הדרושים להטלת עיקול זמני.
לטענתו התובע שנחקר על תצהירו טען כי העיקול הזמני בוצע על מנת להפעיל לחץ על הנתבעת 1 ודי בכך כדי לבטל את העיקול. שכן יש בכך שימוש לרעה בהליכי משפט. עוד לטענתו שווי הקרקע עליו הוטל העיקול הוא 9.6 מיליון שקלים וכן כי הנתבעת 1 עוסקת בפרויקט בהיקף של 16 מיליון שקלים ואי ביטול העיקול עשוי למוטט את הפרויקט ואת הנתבעת 1.
באופן חילופי טען כי יש לצמצם את העיקול לסך ששולם על ידי התובעים ותו לא.

המתווה הנורמטיבי
4.
הכלל הוא
כי משמוגשת בקשה לביטול עיקול זמני ידון בית המשפט בבקשה המקורית למתן הצ

ו הזמני והנטל בדבר מתן העיקול הזמני, הוא על מבקש העיקול. סדרי הדין בדיון בבקשה יהיו כסדרי הדיון בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא (3) 789, 800).
בתיק שלפניי קיימתי דיון בבקשה במעמד הצדדים שבו נחקרו המצהירים מטעם המבקשים ומטעם המשיבה 1 וכן שמעתי את סיכומי ב"כ הצדדים ועת להכריע בבקשה נשוא הדיון.

ראיות לכאורה
5.
האם מתקיים יסוד הראיות לכאורה הנדרש למתן תו עיקול זמני? סבורני כי יש להשיב על כך בחיוב. אין מחלוקת כי התובעים רכשו דירת מגורים (בנצרת בגוש 16533 חלקה 1 בחלק ממגרש מספר 8 ), מאת הנתבעת 1 במהלך שנת 2002 (להלן: "הדירה") כאשר התמורה בסך 610,000 ₪ שולמה עבור הדירה עת בוצע התשלום האחרון עבור הדירה ביום 28.2.03.

6.
על פי כתב התביעה ביום 27.2.06 הודיעו התובעים לנתבעת 1 על ביטול הסכם המכר לאור הפרות יסודיות ומצטברות כטענתם, מצד הנתבעת לאותו הסכם. כל זאת גם לאור העובדה שעד לאותו מועד לא נמסרה החזקה בדירה לתובעים בעוד שהחזקה בדירה
היתה אמורה להינתן בחודש 10/03 חובר חשמל לדירה רק ביום 18.4.04 וטופס 4 התקבל רק בסמוך לאותו מועד. התובעים צירפו תמונות על מצב הבנייה נכון לחודש ינואר 04 שבו לטענתם ניתן לראות שהמצב הדירה איננו מתאים למסירתה והדירה איננה מוכנה למגורים.

7.
הנתבעת 1 בכתב ההגנה איננה חולקת לגבי העובדות לפיהן התובעים שילמו סך של 630,988 ₪ אלא שלטענתה התובעים אשר הפרו את ההסכם בהפרה יסודית ועל כן עליהם לשלם לה סך של 80,000 ₪ כפיצויים מוסכמים על פי הסכם הרכישה. הנתבעת 1 גם היא טוענת כי ביטלה את הסכם המכר בעקבות הפרתו היסודית על ידי התובעים.


8.
מנהל הנתבעת 1
מר חיים פרוזר אשר נחקר על תצהירו לפניי טען כי על התובעים לקבל את הכספים ששולמו מהנתבע 4 אשר הוציא ערבויות על פי חוק המכר (דירות) ומשום מה הוא מסרב לשלם את הסכומים הנ"ל.
לטענתו יש לו אישור בכתב מהבנק כי הערבות של הבנק בתוקף והוא ימצאנה לתיק בית המשפט (ראו החלטה ממועד הדיון). אישור כאמור לא הומצא ובמקומו הוגשה בקשה ליתן החלטה בבקשה זו.

סיכומו של דבר, הוכחו לכאורה הראיות לכאורה מצד התובעים דהיינו כי על אף ביטול ההסכם שבינם לבין הנתבעת 1 הסכום הנזכר בסעיף 5, כשהוא משוערך יכול להגיע לסכום של למעלה מ - 900,000 ₪, גם אם תתקבלנה טענות הנתבעת 1 כי יש לנכות ממנו את
הפיצוי המוסכם, טרם הוחזר להם.

חשש סביר להכבדה
9.
יסוד הנוסף כתנאי למתן צו עיקול זמני הוא
בחשש סביר שאי מתן צו העיקול יביא להכבדה על ביצוע פסק הדין (תקנה 374 (ב) לתקנות סר הדין האזרחי
התשמ"ד 1984), הנטל להניח בסיס עובדתי המקים חשש סביר שדחיית הבקשה לעיקול זמני תכביד על מימוש פסק הדין אם ינתן או כי המבקש יינזק אם לא יינתן לו הצו הוא על המבקש. מצב שכיח להוכיח הכבדה הוא להראות כי המשיב מנסה או עשוי להבריח נכסים. אולם זו לא הדרך היחידה. יכול מבקש להראות כי סכום התביעה עשוי להוות אינדיקציה לקיומה של הכבדה, זאת 'כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען. יש מקרים בהם הכבדה פסיבית יכולה לקיים את יסוד ההכבדה. מדובר ברשימה לא סגורה של נסיבות מהן ניתן ללמוד על קיומו של חשש סביר להכבדה (ראו; רע"א 903/06 דלק - חברת הדלק הישראלית נ' אטיאס (טרם פורסם; רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ'
icc industries inc
; רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ).

10.

ומן הכלל אל הפרט; מנהל הנתבעת1 טען לפניי כי למרות שבפרויקט הבנייה ברמת השרון עשוי להיווצר
רווח של כ - 20 אחוז, אין החברה, הנתבעת 1, אפשרות לשלם במזומן
סכומים של מיליון עד מיליון וחצי ₪ אם יינתן

פסק דין
.
זאת ועוד ;

בדיון שהתקיים
בפני
י, התברר כי הנתבעת 1 אשר לכאורה היתה הגורם הדומיננטי והצד להסכם המכר, נשוא הדירה, אינה אלא "מתווך" שקיבל עמלה קטנה כהגדרתו של מנהל הנתבעת 1 וכי כל האחריות לביצוע הסכם לרישום הנכס למסירתו לידי התובעים, הקונים, הוטלה על קבלני משנה היא הנתבעת 2 ומי שהיה דומיננטי אצלה הוא הנתבע 3.
היום הנתבעת 1 מבקשת למעשה, להרחיק עצמה מההתחייבויות שנטלה על עצמה על פי הסכם הרכישה, ניתן לראות בעדותו של מר פרוזר חיים
בפני
י בחקירה הנגדית לפיה למרות שמדובר בהסכם עם החברה שבניהולו, לטענתו לא הייתה לו אפילו זכות חתימה בבנק בעניינים נשוא הפרויקט ונשוא הדיון.
כל אלה מעלים חשש של ממש לגבי התנהלותה של הנתבעת 1 בפרוייקט ובה הדירה נשוא הדיון וגם בהתנהלותה בפרויקטים הנוספים להם היא טוענת. הנתבעת 1 לא הציגה כל מסמכים להוכחת טענותיה בדבר הרווחים כביכול שהיא עשויה לקבל בפרוייקט הנוכחי בו היא מעורבת וטענתה כי הרווח הצפוי הוא של 20%, על רקע התנהלותה הקודמת בקבלת "דמי תיווך"
או "עמלה קטנה", לא הוכח ולו לכאורה.
העובדה כי הנתבעת 1 במשך מספר שנים (בין
השנים 2004 ועד 2007) לא עסקה בפועל בבנייה ולא שילמה אגרות לרשם החברות, ועל כן צפויה למחיקתה מפנקס החברות, היא כשלעצמה יכולה להקים את יסוד החשש הדרוש למתן עיקול זמני.

11.
אומנם נטען כי בשנת 2007 היתה הנתבעת 1 מעורבת בפרוייקט בניה וכן כעת היא ממתינה לקבלת היתרי בניה על הפרוייקט ברמת השרון, אולם אין בכל אלה כדי ליצור מסגרת או בסיס עובדתי של חברת בניה פעילה. אציין כי טיבם של הפרויקטים בשנים 2007 ו-2008 והיקפם הכספי לא הוכח להנחת דעתי ואין לדעת אם גם בפרויקטים אלה נהגה או נוהגת הנתבעת 1 בשיטה של קבלת "דמי תיווך" כך שאינני מתרשם מהסכומים הגדולים עליהם הצהיר מנהל הנתבעת 1. מדובר בפרויקטים במימון בנקאי מלא כאשר נטען שהנתבעת 1 השקיעה הון עצמי של 4 מיליון שקלים בהם. דא עקה, לא ברור לי ולא שוכנעתי, האם סכום זה שולם מכספו של מנהל הנתבעת 1, כבעלים של הנתבעת 1 או שמדובר בהון עצמי של הנתבעת 1 עצמה.

סיכומו של דבר מכל שצוין לעיל, יחד, מטילים ספק לגבי יכולתה הכלכלית של הנתבעת 1 לעמוד בקיומו של

פסק דין
לזכות התובעים, אם ינתן ומקימים
חשש סביר שאי מתן צו העיקול הזמני יביא להכבדה על ביצוע פסק הדין.

12.
לפני סיום אציין כי מנהל הנתבעת 1 ציין בעדותו כי חברתו אינה חייבת לתובעים דבר וכי יש ערבות בנקאית, ממנה הם יכולים להפרע. לעמדה זו מתנגד ב"כ הנתבע 5 ואין בכוונתי להכריע בסוגיה זו כעת. עם זאת, במאמר מוסגר, אציין כי לכאורה עמדת הנתבע 5 הטוען כי דין התביעה כנגדו להימחק מעוררת שאלה ותהייה. הנתבע 5 הוציאה ערבויות לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה - 1975. חזקה על הבנק כי הבטיח עצמו בטחונות מקבילים מטעם הקבלן, מוכר הדירות. אומנם בסעיף 2 לחוק זה מספר תנאים בהם ניתן לממש את העקבות הבנקאית ובהן הסיבה
לפיה "מחמת נסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת למסור את החזקה בדירה".
אם יתברר כי במועד שבו התחייבה הנתבעת 1 למסור את החזקה בדירה לא הייתה הדירה מוכנה, כטענת התובעים וכן כי בסופו של יום בחודש 7/05 ביטלה הנתבעת 1 את ההסכם עם התובעים וגורמים נוספים, אם יוכחו, תשאל השאלה; האם לא קמה לתובעים עילה למימוש הערבות הבנקאית? מובן שלא ניתן לתת תשובה בטרם יתבררו הסיבות והגורמים הנזכרים, אולם טוב יעשו הצדדים אם ינסו ללבן עניין זה ביניהם ובמידת האפשר להגיע להסדר ובכך לחסוך בהוצאותיהם.

13.
אשר על כן , אני מורה שהעיקולים הזמניים שהוטלו ביום 29.1109 יישארו בתוקפם עד לסיום הדיון בתיק העיקרי. עם זאת, בחנתי את גובה הסכום ולנוכח הנטען בכתב התביעה ובתצהיר התובעים, הנני קובע כי סכום העיקול הזמני יגבל על סך של 1,100,000 ₪ בלבד להיום. הנתבעת רשאית להגיש הצעות לחלופה להבטחת הסכום הנ"ל שתהיה לשביעות רצון התובעים או ערבות בנקאית ללא תנאי, לטובתם.

הוצאות הבקשה בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ יהיו על פי התוצאות בהליך העיקרי.
הסכום יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.


ניתנה היום,
ג' שבט תש"ע, 11 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 5516/07 ענאן עיסאוי, תמאמה עיסאוי נ' יסודות . בע"מ, אמיר ג'בארין, א.ע. השלום בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 11/01/2010)