פסקי דין על בולבול סאמי | פסקי דין על עבדל ראזק עויסאת | פסקי דין על נאיל מסארווה |

5553-10/09 עא     19/01/2010




עא 5553-10/09 בולבול סאמי נ' עבדל ראזק עויסאת, נאיל מסארווה








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים



19 ינואר 2010

ע"א 5553-10-09 בולבול סאמי
נ' עבדל ראזק עויסאת
ואח'






מספר בקשה:2

בפני

כב' השופטת
רבקה פוקס

המבקש
בולבול סאמי
ע"י ב"כ עו"ד אבו מוך מורס ואח'



נגד


המשיבים
1. עבדל ראזק עויסאת
2. נאיל מסארווה
ע"י ב"כ עו"ד אבו מוך מוחמד




החלטה

בפני
י בקשה לפטור מתשלום מאגרה ופטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיב 1 (להלן: "המשיב) בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט אהוד קפלן) אשר קיבל את תביעת המשיב וחייב את המבקש בתשלום פיצויים בגין הפסדים שנגרמו
מעסקה של מכירת רכב משא מסוג "וולבו".
הבקשה לפטור מתשלום אגרה ופטור מהפקדת עירבון נתמכה בתצהיר בו נטען למצוקה כלכלית.
המשיב מתנגד לבקשה בטענה כי המבקש מטעה את בית המשפט בטענתו כי הוא חסר יכולת כלכלית להפקיד את הסכומים האמורים. לעניין סיכויי הערעור, טוען המשיב כי הסיכויים קלושים בין היתר משום שפסק הדין עניינו בקביעות עובדתיות, שאין בית משפט שלערעור מתערב בהן.
הרקע הנורמטיבי:

תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות) קובעת, כהאי לישנא:
" בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".
כך נקבע בע"א 00 / 897 פלוני נ' פלונית פ"ד נט (4) 721, עמ' 723:
" ביסוד התקנות מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות (ראו בג"ץ 6490/04 צביח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית). מחד, התקנות באות לקבוע מנגנון של השתתפות הפרט המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי-המשפט (ראו והשוו: בשג"ץ 5352/03 קריב נ' שירות התעסוקה; ע"א 9348/00 קרליץ נ' ראש עיריית באר שבע). מנגנון זה אינו עיקרון פיסקאלי בלבד, אלא בא הוא לבסס גם את רצינות ההליך ויסודו מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך זה או אחר - ולעתים רבות אגרה משמעותית - ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור בו לגופו. בכך מתבקש להשיג לא רק יעילות וחיסכון במשאבי הציבור והפניית משאבי השפיטה לאפיקים הנדרשים, אלא גם יימנעו הליכי סרק שיש בהם הטרדה של צדדים להליך משפטי ללא צורך והכרח. אמת, עצם החיוב באגרה אינו יכול לשמש מחסום מוחלט בפני
הליכי סרק שאין בהם ממש. משעה ששולמה האגרה, ייפתח ברגיל תיק ויירשם בבית-המשפט גם אם אין הוא מגלה עילה. אולם הנחת המוצא היא כי בעצם החיוב באגרה יש הכבדה מסוימת על קיום הליכי סרק. מאידך, החיוב באגרה איננו יכול לאיין את זכותו של הפרט לפנות לערכאות במובן זה שבשל חיוב זה תישלל כליל היכולת של פרט מסוים להיזקק לשירותי מערכת המשפט. זכות הגישה לערכאות היא זכות בעלת אופי חוקתי, ולא ניתן לפגוע בה אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. מכאן שנקבע בתקנות כי מי שאינו יכול לשלם את האגרה - מטעמי חוסר יכולת כלכלית - יהיה פטור מאגרה בנסיבות מסוימות " .
אשר לפטור מעירבון יוטעם כי בית המשפט, בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, עליו ליתן משקל לשני אינטרסים מתחרים. מצדו האחד של המתרס ניצבת זכות הגישה לערכאות ופתיחת שערי בית המשפט גם בפני
מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מצדו השני של המתרס יש להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין ולא להותירו בסופו של יום ללא יכולת לפרוע את הוצאותיו (ראו לעניין זה בש"א 3977/04 קבסא נ' בנק דיסקונט למשכנתאות , תק – על 2004(3) 205 וכן רע"א 1361/01 מולדר בע"מ נ' בנק כרמל להשקעות ומשכנתאות , תק- על 2001(1) 1322).



לפיכך,על מנת לאזן בין האינטרסים הנזכרים לעיל על המבקש פטור מהפקדת עירבון ופטור מתשלום אגרה, מוטל הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. האחד – העדר יכולת כלכלית, והשני- כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים (ראו בש"א 6747/97 רופל עובד נ' קצין התגמולים , תק – על 97(3) 518, בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד(2) 383).
ומכאן, אם המבקש אינו ממלא ולו אחר אחד התנאים, תדחה בקשתו.
ההלכה קובעת כי על המבקש פטור מחמת מצוקה כלכלית, לפרוש בפני
בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (בג"צ 544/98 שקד נ' הנשיא אהרון ברק , תק – על 98(1) 275, ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא , תק- על 99(3) 115).
בנוסף, על המבקש להראות כי ניסה לגייס את הסכום הנדרש מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (טרם פורסם, 22.10.2009)).
מן הכלל אל הפרט:

המבקש אינו תומך טיעוניו לקושי כלכלי באסמכתאות , כך למשל אין הוא מצרף דפי חשבון בנק המוכיחים, כטענתו, חוסר יכולתו בתשלום האגרה ובפקדת העירבון ולמצער חוסר יכולת לגייס הלוואה.
המבקש מצרף החלטת הוצל"פ חדרה מיום 24/3/05 אך דומה כי אין מדובר בהחלטה מעודכנת.

המבקש אינו טורח לפרט האם פנה בגיוס דמי העירבון לקרובי משפחתו
או לצדדי צד ג' אחרים.
כן אציין כי המבקש בבקשתו אינו דק פורתא בהליכי המל"ל ודומה כי דמי פגיעה אושרו לו, אך לא מעבר להם, משום שהוועדה של המל"ל סברה כי יש למבקש סיכוי סביר לעבודה, ומכל מקום, תביעתו לפיצוי בגין נכותו שרירה וקיימת.
באשר לסיכויי הערעור, המבקש לא פירט בבקשתו, כמו גם בתצהיר התומך, את סיכוייו בערעור ואם נפנה להודעת הערעור, נמצא כי הערעור מופנה כנגד קביעות עובדתיות והתרשמותו של בית משפט קמא מהעדים, בהם לא בנקל תתערב ערכאת הערעור (ע"א 3601/96 בראשי נ' עיזבון המנוח זלמן בראשי, פ"ד נב(2) 582).
בנסיבות אלה, כאשר המבקש לא עומד בתנאים למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון, דין בקשותיו, להדחות, במיוחד מקום שהוצאות שנפסקו בערכאה הדיונית טרם שולמו על ידו.
המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את העירבון, תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ימחק הערעור לפי תקנה 2(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 או ידחה הערעור , לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ללא כל הודעה נוספת .
החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת של בית משפט , המחוזי .


ניתנה היום,
ד' שבט תש"ע, 19 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.














עא בית משפט מחוזי 5553-10/09 בולבול סאמי נ' עבדל ראזק עויסאת, נאיל מסארווה (פורסם ב-ֽ 19/01/2010)