פסקי דין על אבי לבקוביץ | פסקי דין על מאיה אופיר

18963-12/08 תק     03/01/2009




תק 18963-12/08 אבי לבקוביץ נ' מאיה אופיר








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות בקריות



3 ינואר 2009

ת"ק 18963-12-08 לבקוביץ נ' אופיר



בפני

כב' השופטת
פנינה לוקיץ'

התובע
אבי לבקוביץ


נגד

הנתבעת
מאיה אופיר





פסק דין


התובע, מתווך דירות במקצועו, תובע מהנתבעת תשלום דמי תיווך בגין עסקה במסגרתה רכשה את הזכויות בדירה המצויה ברחוב השיטה 13/2 בנשר (להלן: "הדירה"), שהיתה שייכת למר ויקטור גואטה (להלן: "ויקטור"). לטענת התובע, העסקה לרכישת הדירה נערכה בעקבות הצגת הדירה לנתבעת על ידי סוכנת ממשרדו בשם דינה קספר (להלן: "דינה") וזאת במסגרת הצגת דירות שונות שהוצגו לנתבעת לאחר שזו חתמה על טופס הזמנת שירותי תיווך ביום 22.6.04.

לטענת התובע, לאחר שהוצגה הדירה לנתבעת,
הודיע בעלה של הנתבעת כי אין בכוונתם לרכוש דירה בנשר אלא שהם החליטו לחפש דירה בחיפה ולפיכך, נפסק הקשר בין הצדדים.
לאחר כחצי שנה, התברר לתובע כי הנתבעת רכשה את הדירה כחודשיים לאחר שזו הוצגה לה על ידי דינה זאת תוך הסתרת עובדת רכישת הדירה מהתובע, הן על ידי הנתבעת והן על ידי ויקטור שהיה לקוח ותיק של משרד התובע.
בעקבות הדיון הוצג בפני
הסכם המכר לפיו הדירה אכן נמכרה לנתבעת ולבעלה כאשר ההסכם נערך ביום 10.8.04 ושולם עבורה הסך של 169,500$. כמו כן הוצגה על ידי הנתבעת ובעלה חשבונית המעידה על כך ששולמו על ידם 9,000 ₪ כדמי תיווך למתווך אחר (להלן: "רוברט").

הנתבעת אינה מכחישה חתימתה על טופס הזמנת שירותי התיווך אולם מציינת כי על אף שבטופס פורטו 5 דירות, הרי
ששלוש מתוכן כלל לא הוצגו בפני
ה, ביניהן הדירה בה מדובר. לטענת הנתבעת את הדירה נשוא התביעה ראתה לראשונה ופעם יחידה כאשר הגיעה למקום בליווי המתווך רוברט אשר לו גם שילמה, כאמור, דמי תיווך בעבור פעולותיו כמתווך לרכישת הדירה. הנתבעת טוענת כי משלא היה התובע או מי מטעמו הגורם אשר יצר את הקשר בינה לבין ויקטור, ממילא אין לראות בו את הגורם היעיל שהביא לעריכת הסכם המכר, ולפיכך אין הוא זכאי לדמי תיווך.

במהלך הדיון שמעתי בפני
את עדותה של דינה, שהיא זו שהיתה בקשר עם הנתבעת, וכן את עדותם של הנתבעת ובעלה, ויקטור ואימה של הנתבעת, אשר דינה טענה כי היתה נוכחת בעת שהוצגה לבתה הדירה.

לאחר שמיעת העדויות בפני
, אני קובעת כי התובע עמד בנטל להוכיח שדינה אכן הציגה לנתבעת את הדירה נשוא התביעה ועדותה של הנתבעת בענין זה, נתמכת הן בעדות בעלה והן בעדות אימה. אינני מתעלמת מן העובדה כי לעדים אלו אינטרס זהה לזה של הנתבעת ואין הם בגדר עדים נייטרליים, אולם, בנסיבות הענין משהתביעה עומדת על עדותה היחידה של דינה שהינה בבחינת בעל דין במקרה זה שכן, יש לה אינטרס זהה לזה של התובע (והיא זו שפעלה בשמו בענין זה), אינני מוצאת מקום לקבל את התביעה על בסיס עדותה היחידה.

אמנם טענת התובע כי ויקטור איפשר לו ולנציגתו, דינה, להכנס לדירה על מנת להראות אותה לקונים פוטנציאליים אף בהעדרו ובהעדר אשתו, נתמכה בעדותו של ויקטור אולם אין בכך די כדי להוכיח את טענתה של דינה שהיא אכן הציגה את הדירה לנתבעת ולאימה. כנגד עדות זו עומדות עדויות הנתבעת, אימה ובעלה, הטוענים נחרצות כי הפעם הראשונה שראו את הדירה (והיחידה מבחינת הנתבעת ואימה) היתה הפעם בה בקרו בה בנוכחות המתווך רוברט וויקטור עצמו.

אינני מתעלמת גם מסמיכות הזמנים שבין מועד החתימה על טופס ההזמנה לבין מועד עריכת הסכם המכר, אולם משלא הוכח לי, במידה העולה על מאזן ההסתברויות, כי הדירה היתה מבין הדירות שהציגה דינה לנתבעת, אין להסיק מסמיכות הזמנים כי התובע היה "הגורם היעיל" שהביא לעריכת הסכם המכר בכך שהציג לנתבעת, לראשונה, את הדירה. עדותו של ויקטור לא היה בה לסתור את עדותה של דינה בענין זה, אולם מעדותו עולה בבירור כי רוברט היה המתווך שהביא להתקשרות בין הצדדים בסופו של יום.

אוסיף ואציין כי במקרה דנן לא החתים התובע או מי מטעמו את הנתבעת על יד פרטיהן של כל אחת מהדירות המפורטות בטופס הזמנת שירותי תיווך. אמנם לא קבועה בחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996, והתקנות שהותקנו מכוחו (תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז-1997) חובה לעשות כן, אולם נוהג זהיר ואף סביר מצדו של התובע לפיו היה מחתים את הנתבעת לצד כל אחת מהדירות שפורטו בטופס ההזמנה ואשר לטענו הוצגו להן,
היה מונע בדיוק את המחלוקת כפי שזו נתגלעה בתיק זה. אוסיף כי על אף שאין הדבר מופיע במפורש בחוק או בתקנות מכוחו הנוקטים אך בלשון "הזמנה בכתב", הרי שמדובר בדרישה שאינה מוגזמת ממתווך שכן, בכל רגע נתון וקודם לכניסה לדירה, יכול המתווך להוסיף את פרטי אותה דירה על אותו טופס ולהחתים את הלקוח לצד הפרטים ובכך, למנוע, כאמור, מחלוקות בנושאים אלו.

לאור כל האמור לעיל, ומשלא עלה בידי התובע לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו ולשכנעני כי הדירה אכן הוצגה לנתבעת על ידי מי מטעמו, התביעה נדחית. יחד עם זאת,
אינני מחייבת את התובע בהוצאות שכן כאמור התביעה נדחתה אך ורק בשל אי עמידה בנטל ההוכחה ולא מפני שמצאתי להעדיף את גרסת הנתבעת.

ניתן היום,
י"ז טבת תש"ע, 3 ינואר 2009, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 18963-12/08 אבי לבקוביץ נ' מאיה אופיר (פורסם ב-ֽ 03/01/2009)