פסקי דין על דוד ליאור דדון | פסקי דין על סיבוני משה

3682-07/09 תק     20/01/2010




תק 3682-07/09 דוד ליאור דדון נ' סיבוני משה








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות בעפולה



20 ינואר 2010

ת"ק 3682-07-09 דדון נ' ת"ז 029979944






בפני

כב' הסגן נשיא
יוסף בן-חמו

התובע
דוד ליאור דדון


נגד

הנתבע
סיבוני משה
ת"ז 029979944




פסק דין


התובע הגיש תביעה נגד הנתבע לתשלום דמי שכירות ולפיצוי על נזקים שנגרמו למושכר.

טענות התובע
–
הנתבע שכר מהתובע דירה לתקופה של 18 חודשים ברח' הגלבוע 16 בבית שאן לתקופה החל מיום 1/7/08 עד 10/1/10, תמורת 1900 ₪ בחודש. הסכום כולל חשמל, ארנונה, מים, ביוב, גז וכבלים.
הנתבע קיבל מהתובע דירה שהיא במצב ראוי למגורים, נקייה, צבועה ומסודרת. במעמד חתימת החוזה מסר הנתבע למשכיר 12 שיקים בטענה כי את 6 השיקים הנוספים ואת שיק הביטחון יעביר אליו במועד מאוחר יותר. 4 השיקים הראשונים נפרעו, אך השאר חזרו ללא כיסוי. הנתבע שילם לאחר מכן את רובם במזומן. ביום 16/6/09 פינה הדייר את הדירה בטענה שאיננו יכול להמשיך ולהחזיק בדירה. הדירה הוחזרה כשהיא במצב מוזנח ומזוהם, כתמי זוהמה בכיור ובאסלה, קירות מושחתים, שיירי אוכל ולכלוך בכל הרצפה, נזקים לדלתות, לחשמל ולתנור. הנתבע שילם סה"כ עבור 11 חודשי שכירות, כשבפועל התגורר בדירה 12 חודשים מתוך 18 חודשים שבהסכם השכירות.
התובע מבקש לחייב את הנתבע עבור 7 חודשי שכירות לפי 1,900 ₪ לחודש, סה"כ 13,300 ₪, חוב עבור צריכת חשמל נפרדת למזגן 360 ש"ח, הוצאות 640 ₪, עבודות ניקיון 1,000 ₪, עבור נזקים 900 ₪, עבור צבע 1300 ₪, נזק לקיר גבס 1500 ₪, הוצאות נסיעות 500 ₪. סה"כ 21,780 ₪.
לכתב התביעה צורף הסכם השכירות, מכתב התראה, צילום דפי בנק.

טענות הנתבע
-
הנתבע טוען שיש לדחות את התביעה על הסף. אמנם חלק מהשיקים ששולמו כשכ"ד חזרו אך הוא שילם את תמורתם, כשמראש הוסכם עם התובע שיתכן והשיקים יחזרו ובמקרה כזה תשולם התמורה במזומן ולא יהיו טענות. לגבי עבודות ניקיון וחיטוי של הדירה הוא הביע את רצונו והסכמתו לנקות ולחטא, הוא ביקש את מפתחות הדירה, אך כשהתקשר למחרת כדי לקבל את המפתחות, טען בפני
ו התובע שהדירה כבר נוקתה ודיבר אליו בצורה מזלזלת. לקירות לא נגרם שום נזק, פרט למסמרים שנתקעו בקיר לצורך תליית תמונות.
התובע מכחיש את הנזקים הנוספים הנטענים.
בדיון העיד התובע כי כשעזבו הנתבע ואשתו את הדירה הם לא השאירו לו מפתח, וכשקבע איתם על מנת להראות את הדירה לשוכר פוטנציאלי אחר הם לא היו מגיעים לפגישה ומאחרים איחור ניכר. השיקים שחזרו שולמו באיחור של מס' חודשים. הדירה הושארה במצב נוראי עם שריטות, חבלות, לכלוך וזוהמה. הם סירבו לתקן את הליקויים. התובע הציג שיק של 360 ₪ ששילם לו הנתבע עבור צריכה נפרדת של המזגן, השיק חזר.
התובע אישר שכאשר הנתבע התקשר אליו וביקש להסדיר את המחלוקת ביניהם והוא אמר לו שהוא מוכן שישלמו לו עבור החודש הנוסף ועבור השיק שחזר אך גם את הסכומים האלה הם לא היו מוכנים לשלם.

הנתבע טען בדיון כי הסיבה לעזיבת הדירה היא העובדה שבקרבת הדירה מצויים כלבים של התובע המסתובבים בחצר. אשתו היתה בהיריון בסיכון גבוה וחששה לצאת מהבית בגלל הכלבים. למרות שדמי השכירות כללו את הוצאות החשמל, נהג התובע לכבות את הדוד, כך שלעיתים נאלצו להתקלח במים קרים. הנתבע מאשר שהתגורר בפועל בדירה 12 חודשים והוא חייב עבור חודש נוסף. לדבריו, הוא הגיע עם התשלום לתובע אך התנה את התשלום בכך שהתובע יחזיר לו את השיקים שנמצאים אצלו והתובע אמר לו בתגובה שאין לו שיקים וכי השיקים בבנק.
לדבריו, לאחר שפינה את הדירה התחייב בפני
התובע שיגיע למחרת היום במיוחד ויקח חופש על מנת לשפץ את הדירה, אך למחרת כשהתקשר סירב התובע לאפשר לו לשפץ.

התובע הכחיש את טענת הנתבע שהסיבה לעזיבה היתה הכלבים. לדבריו, מדובר בכלבים סגורים וקשורים, מאולפים, מחונכים ולא תוקפניים. לדבריו, הנתבע ואשתו עשו שימוש מפוקר בחשמל בכך שהשאירו את הדוד דולק 24 שעות ולא לפי הצרכים שלהם. לכן מדי פעם לפעם הוא נאלץ לכבות את הדוד, לאחר שהצעתו להתקין שעון שיגביל את שעות ההדלקה של הדוד לפי הצרכים שלהם לא נענתה.
לגבי סיבת העזיבה של הדירה, טוען התובע שהנתבע הותיר אותו בפני
עובדה מוגמרת שלא הותירה לו ברירה. התובע ביקש מהנתבע שימצא זמן ויעזור לו להכניס דייר חדש, אך במקום לעזור הקשה עליו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הנני קובע כדלקמן:
הסכם השכירות אכן היה לתקופה של 18 חודשים. הנתבע התגורר במושכר בפועל 12 חודשים אך שילם עבור 11 חודשים בלבד.
הנתבע פינה את הדירה מבלי שקיבל מראש את הסכמת התובע לקיצור תקופת השכירות. הנתבע הותיר את הדירה כשהיא מוזנחת וצריכה שיפוץ.
יחד עם זאת, התרשמתי שבסופו של דבר התובע הסכים, אם כי בדיעבד, לקיצור תקופת השכירות, ובלבד שהנתבע יאפשר לו ויסייע לו במציאת שוכר אחר.
הנתבע לא סייע במציאת שוכר אחר, ועל כן, יש לחייב את הנתבע בפיצוי חלקי, אותו אני מעריך כפיצוי עבור תקופה של חודשיים נוספים, וזאת בנוסף לחודש שבו התגורר הנתבע ועבורו לא שילם כפי שאישר הוא בעצמו. סה"כ 3 חודשי שכירות.

לגבי הנזקים האחרים להם טוען התובע, אני קובע שנזקים אלה לא הוכחו. אין די בתמונות שהוצגו.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן:
עבור שלושה חודשי שכירות
x
1,900 ₪ =
5,700 ₪;
פיצוי גלובאלי עבור ניקיון חיטוי וצביעה סך של
2,000 ₪;
תשלום עבור השיק שחזר – סך של
360 ₪;
סה"כ :
8,060 ₪.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 8,060 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪.

ניתן היום,
ה' שבט תש"ע, 20 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 3682-07/09 דוד ליאור דדון נ' סיבוני משה (פורסם ב-ֽ 20/01/2010)