פסקי דין על אדוארד איפראימוב

22322-08/09 פ     24/01/2010




פ 22322-08/09 מדינת ישראל נ' אדוארד איפראימוב








בית משפט השלום בחדרה



24 ינואר 2010

ת"פ 22322-08-09 מדינת ישראל
נ' איפראימוב






בפני

כב' השופט
משה גינות


המאשימה

מדינת ישראל


נגד


הנאשם

אדוארד איפראימוב



החלטה

בפני
בקשה לקבלת חומר חקירה.

על המבקש, אדוארד איפראימוב
, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו וכן עבירה של העלבת עובד ציבור.

על פי הנטען נגדו בפרק העובדות של כתב האישום, ביום 14/2/08 במרכז הקליטה בפרדס חנה הגיעו שוטרים לביתו של המבקש, לאחר שעלה חשד כי המבקש ביצע עבירות של אלימות במשפחה.
המבקש נעצר ובעקבות כך תקף שלא כדין את השוטר אבי זיתון באופן שדחף אותו מבית החזה, הכה באגרופי ידיו בשיניו ובראשו וכן אחז בגרונו של השוטר בתנועת חניקה, תוך שהוא מנסה לחונקו. בעקבות האירוע, נשברו משקפיו של השוטר והוא נזקק לטיפול רפואי. בהמשך משנלקח המבקש בניידת משטרה הוא העליב את השוטר אהרון רוני כהן משכינה אותו בכינויי גנאי.

ב"כ המבקש טוענים, כי המשיבה סירבה למסור לעיונם את גיליונות הרישום הפלילי והמשמעתי של השוטרים אשר היו מעורבים באירוע נשוא כתב האישום, לרבות תלונות אשר הוגשו נגדם במח"ש וכן העתק החלטת פרקליטות המחוז והנחייתה בנוגע להגשת כתב אישום בנדון. בהקשר זה נטען, כי המבקש מכחיש את האישומים נגדו ולטענתו הוא הותקף על ידי השוטר אבי אשר נכנס לדירתו.

ב"כ המבקש טוען, כי על המשיבה למסור לידיו את הרישום הפלילי והמשמעתי של השוטרים שהיו מעורבים באירוע נשוא כתב האישום לרבות תלונות שהוגשו נגדם במח"ש וכן העתק החלטת פרקליטות מחוז חיפה והנחייתה בנוגע להגשת כתב האישום שבנדון. על פי הנטען, המבקש מכחיש מכל וכל את האישומים נגדו, וטוען כי הוא אשר הותקף על ידי השוטר שנכנס לדירתו ולפיכך כל הטענות אשר הועלו נגדו לאורך הדרך מופרכים לחלוטין ומשוללי כל יסוד במציאות.

בהקשר זה טען ב"כ המבקש, כי עיון בחומר החקירה הקיים, לרבות טענותיו של המבקש בחקירתו והודעתם של ילדיו שהיו עדים לאירוע, מלמד כביכול כי סלע המחלוקת המרכזי הינו האם תקף המבקש שלא דין את השוטרים בדירתו או שמא היו אלו השוטרים אשר תקפו את המבקש ועצרו אותו שלא כדין. במצב דברים זה השוטרים אינם מתפקדים כעדים מן המניין כבכל תיק פלילי אחר, אלא חלקם במקרה הוא כאחד מהמעורבים האחרים בפרשה. משכך עברם רלוונטי וקשור קשר של ממש לנסיבות המתוארות בכתב האישום ויכולים להוות סיוע לבניית טענות הגנתו של המבקש ויש בשמירה על זכות זו צידוק מספק לקבלת חומר חקירה זה.

עוד נטען בהקשר זה, כי לשאלה האם לשוטר המתלונן יש נטייה לעשות שימוש באלימות שלא לצורך עשויה להיות השלכה על מהימנות גרסת המבקש ולזרוע ספק בגרסת השוטר.

בעניין החלטת פרקליטות מחוז חיפה על הגשת כתב האישום כנגד המבקש, יש בדעת ב"כ המבקש במסגרת התיק העיקרי, לטעון טענות מקדמיות כגון: הפרת זכותו לשימוע.

עוד נטען בבקשה, כי תיק המח"ש שנפתח בגין האירוע טרם הגיע לעיון המשיבה, ולפיכך שומר לעצמו ב"כ המבקש את הזכות לפנות פעם נוספת לביהמ"ש בבקשה נוספת לקבלת חומר חקירה.

בעניין זה אציין, כי בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, התברר, כי לא נפתח תיק מח"ש וכי השוטרים לא נחקרו כלל, שכן אף על פי שהמבקש התלונן במח"ש על התנהגות השוטרים כלפיו, משנדרש להתייצב לחקירה ולמסור את גרסתו הוא השיב כי אינו מעוניין שמח"ש יחקרו את תלונתו.

ב"כ המבקש טען, כי ככל הנראה נפלה בעניין זה תקלה משום שהמבקש אינו שולט בשפה העברית ועל כן השיב את אשר השיב לגורם במח"ש אשר פנה אליו.

המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה אין להתיר את העברת החומר המבוקש, ולתמיכה בטענתה הפנתה המשיבה ל- 2 פסקי דין שניתנו באותה סוגיה - ב"ש חיפה 4013/06 מ"י נ' לייב אברמוביץ ואח'
ובש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל
.

ב"כ המשיבה נתבקש להעביר לעיוני את גליונות הרישום הפלילי של העדים וכן את גליונות הרישום המשמעתי על מנת שאעיין בהם בטרם תינתן החלטה. אלו הובאו לעיוני, ואציין כי לשלושת השוטרים המעורבים בתקרית נשוא כתב אישום זה, אין רישום פלילי. כמו כן התברר שלשוטרים אין כל רישום ולא מתנהלים נגדם תיקים בבית הדין למשמעת. מכאן שבקשת הסניגור מתייתרת.

אשר להחלטת פרקליטות המחוז בדבר העמדה לדין, הסכים התובע להעבירה לידי הסניגור ובדין עשה כן משום שאיני סבור כי המדובר בתרשומת פנימית אלא בהחלטה שיש לה השלכות לגבי הנאשם בתיק כגון: זכותו לשימוע ובכלל החלטה זו חשופה לביקורת משפטית. צילום ההחלטה כפי שמופיע ביומן החקירות יועבר על ידי המזכירות לידי
הסניגור.

למעלה מן הצורך אעיר, כי בב"ש 1302/08 פלונים נגד המחלקה לחקירות שוטרים, דן כב' השופט שפירא בעתירה זהה, בקשת הסניגורים נדחתה, נקבע מפורשות שאין להתיר לסניגור לעיין בתיק פתוח שבו טרם הוגש כתב אישום וטרם נתקבלה בו החלטה אם יוגש. וכך נקבע:

"בשנת 2006, נכנס לתוקפו חוק המשטרה – וכפי שעולה מהצעת החוק, חוק זה, הינו שלב ראשון בהליך חקיקה מתוכנן, אשר בא להחליף את
פקודת המשטרה
הישנה (ראה: ה"ח הממשלה תשס"ה 174, עמ' 628) -
וסעיף 109 לחוק המשטרה ביטל את את סעיף קטן (5) מתוך סעיף 2 לחוק המרשם. לפיכך, המרשם הפלילי במצב המשפטי החדש אינו כולל מידע על הרשעות בבית הדין המשמעתי של המשטרה.
כאמור לעיל, חוק המרשם מונה בתוספת השלישית שורה של גופים מצומצם הרשאים לעיין ב"רישומים האחרים" (למעט תיקים תלויים ועומדים), כאשר בית המשפט אינו נמנה עליהם. העברת מידע כזה על-פי חוק המרשם וכפי שעולה מפרשת פישלר הינה אסורה. מכאן גם, מסקנתי, כי העברת מידע על "הרישומים האחרים" שלא על-פי חוק המרשם הינה אסורה."

בפרשת אלהוזייל, בית המשפט קבע, כי אין לאפשר לעיין ב"רישומים האחרים" של עד מדינה, גם אלה תיקים אלה התלויים ועומדים, והדרך לדלות מידע אודות אותם תיקים, הינה לשאול את עד שאלות על עברו ותשובותיו בעניין יהיו סופיות. השופט בך, מציין את הדברים הבאים:

"תיק חקירה נגד עד, שלא הסתיים בהגשת אישום ובהרשעה, איננו מהווה ככלל חלק מ"חומר החקירה" שעל התובע להעמידו לרשות הסניגוריה על פי דרישת החוק. אולם אם נוכח התובע, כי תיק חקירה מסוג זה, בשל תכנו ומהותו או בשל נסיבות מיוחדות הקשורות בו, בכל זאת עשוי להיות בעל משמעות של ממש לשם קביעת מהימנותו של העד או לשם מתן הכרעה צודקת בנושא אחר המתעורר במשפט, כי אז מחובתו של התובע לפעול למען הביא את המידע הדרוש לידיעת הסניגוריה. החלטה כזו מסורה מטבע הדברים לשיקול דעת נציג התביעה, בכפוף כמובן לסמכותו של בית המשפט המוסמך להעביר החלטה זו תחת שבט ביקורות".

כאמור, החלטת הפרקליטות בדבר טיפול המשטרה בתיק תועבר לידי הסניגור.
הבקשות הנוספות – נדחות.








ניתנה היום,
ט' שבט תש"ע, 24 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.














פ בית משפט שלום 22322-08/09 מדינת ישראל נ' אדוארד איפראימוב (פורסם ב-ֽ 24/01/2010)