Google

בנק לאומי לישראל - לירון לתינוק ,יוסף עזריאל ,יצחק עזריאל ,ארז דרורי, מי ערד בע"מ

פסקי דין על בנק לאומי לישראל | פסקי דין על לירון לתינוק | פסקי דין על יוסף עזריאל | פסקי דין על יצחק עזריאל | פסקי דין על ארז דרורי | פסקי דין על מי ערד |

711/01 ברע     10/04/2002




ברע 711/01 בנק לאומי לישראל נ' לירון לתינוק ,יוסף עזריאל ,יצחק עזריאל ,ארז דרורי, מי ערד בע"מ




3
בתי המשפט
ברע000711/01
בית משפט מחוזי באר שבע
10/04/02
תאריך:
כבוד השופט ניל הנדל

בפני
:
בנק לאומי לישראל

המבקש:

ד. גרטנר

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
1. לירון לתינוק

2. יוסף עזריאל

3. יצחק עזריאל

4. ארז דרורי
, עו"ד
המשיבים:

מי ערד בע"מ

צד ג':

בקשת רשות ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל בדימונה
בתיק הוצל"פ 0-99-09493-14 ובתיק 0-01-00148-24
שניתנו ע"י כב' ראש ההוצאה לפועל טלי חיימוביץ

החלטה

1. המבקש עותר להרשות לו לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל שהורתה על העברת סכום הכספים שנתפס אצל צד ג' לזכות משיב 4.

בגילוי לב הדגיש ב"כ המבקש כי עיקר הבקשה מופנה כנגד קביעת ראש ההוצאה לפועל לפיה פעל המבקש בחוסר תום לב. כפי שציין ב"כ המבקש: "כבר נאמר כי טוב שם טוב משמן טוב".

אכן, ביסוד החלטת ראש ההוצאה לפועל עומד המבחן של תום לב, או ליתר דיוק חוסר תום לב (סעיפים 39, 61 לחוק החוזים, החלק הכללי). בשל כך, בתחרות בין העיקולים השונים בכר את צד ג' על פני המבקש.
2. יש והמסגרת הדיונית קובעת את היקף הביקורת של הערכאה השיפוטית וחובתה להיכנס למבוכי הפרטים בהם מתרוצצים הצדדים.

בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין עסקינן בערעור. בענייננו, רצוי להדגיש את הנקודות הבאות.

תקנה 371 לתקנות סדר הדין האזרחי מלמדנו כי אם לא ביקש התובע אישור לעיקול הזמני כמפורט בתקנה 369, "יהא העיקול בטל לגבי כל נכס שהמחזיק לא הודה שהוא מצוי בידו" (ראה המלומדים בר אופיר בספרו "הוצאה לפועל, הליכים והלכות", עמ' 384 וד"ר זוסמן בספרו "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 594).

על בסיס הכלל האמור, ניתן להצדיק את התוצאה אליה הגיעה ראש ההוצאה לפועל. ניסיונו של ב"כ המבקש לבטל את תוצאת ביטול העיקול על פי תקנה 371 לתקנות סדר הדין האזרחי, על ידי פרשנות תקנה 372, לא צלחה. יש להבין את תקנה 372 על פי ההוראות בתקנה 371 שהנן שרירות וקיימות ואינן נסוגות (ראה למשל, ספרו של ד"ר וינוגרד "תקנות סדרי הדין", חלק ב', עמ' 690, פיסקה 2).

מכאן, שהקביעה בדבר חוסר תום הלב של המבקש אינה נדרשת לעניין. די אם אומר כי לו ישבתי אני בערכאה הראשונה, הייתי מתמקד בעובדה המוסכמת שהעיקול לא אושר. על פני הדברים נראה כי ההכרעה בבקשה על בסיס שימוש לרעה בזכות אינה נחוצה, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית. נרחיב את היריעה במקצת על ידי שתי הערות. הראשונה, כי החלת סעיפי תום הלב בחוק החוזים על צעדים דיוניים אינה נקיה מסבכים. השניה, שאלה מעניינת היא האם הקביעה שפלוני פעל בחוסר תום לב מצביעה מניה וביה על פגם מוסרי, או שמא ניתן להתייחס לקביעה מעין זו כקביעה משפטית גרידא שאינה בהכרח מתוייגת. דיון בהערות אלו אף הוא לא נדרש לענייננו.

3. בהתאם לאמור, הבקשה נדחית.

לאור נימוקיי ובהעדר דיון בפני
י, יישא כל צד בהוצאותיו.

ניתנה היום כ"ח בניסן, תשס"ב (10 באפריל 2002) במהעדר הצדדים.
ניל הנדל
- שופט









ברע בית משפט מחוזי 711/01 בנק לאומי לישראל נ' לירון לתינוק ,יוסף עזריאל ,יצחק עזריאל ,ארז דרורי, מי ערד בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/04/2002)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים