פסקי דין על אהרון איפראימוב

21783-01/10 מת     25/01/2010




מת 21783-01/10 מדינת ישראל נ' אהרון איפראימוב





לפני כבוד השופט ג'ורג' אזולאי
– נשיא

המבקשים
מדינת ישראל
נגד

המשיבים
אהרון איפראימוב
(עציר)

<#2#>
נוכחים:
בשם המבקשת: עו"ד רולא חורי מנסור

המשיב: הובא
בשם המשיב: עו"ד אולג פרגין
– מטעם הסנגוריה הציבורית

החלטה
בפני
בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בתיק פלילי 21780.01.10.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז- 1977 (להלן:"חוק העונשין"), עבירה של תקיפה סתם-בת זוג לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, עבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין וכן עבירה של ניסיון לתקיפה סתם, לפי סעיף 379 +25 לחוק העונשין.
מעובדות כתב האישום עולה כי בתאריך 11.01.10, לפנות בוקר, בביתם בנצרת עלית, ניגש המשיב אל אשתו, הגב' זאוז'ין איפראימוב (להלן:"המתלוננת"), אשר שכבה במיטתה, צעק לעברה וגידף אותה "זונה", "כלבה" ואף דחף אותה מהמיטה ואיים עליה באומרו: "תעופי מכאן או שאני אהרוג אותך".
בהמשך, בסביבות השעה 07:00 בבוקר, שב המשיב ואיים על המתלוננת באמצעות סכין מטבח, אותה הניף לעבר המתלוננת באומרו לה: "אם לא תעופו מפה ואם לא תיקחי את הבן שלך מפה יהיה פה אסון". או אז נכנס לחדר בנם של המשיב והמתלוננת, ארנולד איפראימוב (להלן:"המתלונן"), נטל מהמשיב את סכין המטבח והוציאו מהחדר ובתגובה ניסה המשיב לתקוף את המתלונן, בכך ששלח לעברו את אגרופיו ואף הניף לעברו שתי סכינים, באמצעותם גרם לנזק בקירות הבית. לאחר מכן נטל מברג ואיים על המתלוננים כי יקרה משהו חמור באם לא יצאו מהבית ובהמשך אף שבר את זכוכית השולחן בסלון באמצעות המברג, תוך שהוא מאיים על המתלוננים כי: "זה מה שאני אעשה לכם". במהלך האירוע גרם המשיב נזק בזדון לארון בגדים, בכך שעקר את הציר המחבר את אחת מדלתות הארון.
טענות הצדדים:
ב"כ המבקשת טען כי בתיק החקירה ראיות לכאורה טובות להוכחת האשמות המיוחסות למשיב. בנוסף לחזקת המסוכנות הקבועה בחוק, מתחזקת מסוכנותו של המשיב לאור העובדה כי הינו מכור לאלכוהול והעבירות בוצעו בעת שהיה שתוי. עוד טען כי בעבירות בתוך המשפחה, גובר החשש כי שחרורו יביא להשפעה על המתלוננים. על כן, נוכח טיבם של המעשים ונסיבות ביצועם, מתחזקת הערכת מסוכנותו של המשיב, באופן שלא ניתן להפיג מסוכנות זו אלא בדרך של מעצר עד תום ההליכים ואף לא ניתן לשחררו לחלופת מעצר בטרם ישלח לתסקיר שירות המבחן.
ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לעניין עבירת האיומים וההיזק לרכוש, אולם בנוגע לעבירת התקיפה טען כי עוצמת הראיות נמוכה וכי אף לדברי המתלוננת, המשיב דחף אותה כדי להעירה משנתה ואין המדובר בתקיפה. המדובר במשיב כבן 50, נשוי למתלוננת מזה 28 שנים, ללא עבר פלילי ומדובר באירוע נקודתי וחד פעמי. מדובר באלימות, אם בכלל, ממדרג נמוך יחסית ולעניין האיומים טען הסנגור, כי לא היתה למשיב כוונה לממשם.
הסנגור הציע לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית אחותו בנצרת עלית, תחת פיקוחה וכן תחת פיקוחה של אחות נוספת. לדבריו החלופה נמצאת במרחק יחסי ממקום מגוריה של המתלוננת, בצד השני של העיר, על כן ביקש לשקול שחרורו של המשיב ולחילופין להפנותו לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר מעצר.
ראיות לכאורה:
הצדדים הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה לעניין עבירות האיומים וההיזק לרכוש ולאחר שעיינתי בחומר החקירה שהונח בפני
י, הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית אף להוכחת עבירת התקיפה המיוחסת למשיב בכתב האישום, כאשר חומר הראיות מבוסס בעיקרו על הודעות המתלוננת והודעות המתלונן המחזקות דבריה.
המתלוננת מסרה בהודעתה המפורטת כי המשיב נוהג לשתות משקאות משכרים, כאשר בליל האירוע שתה אף יותר מהרגיל וכאשר הייתה במיטתה, בסביבות השעה 03:00 לפנות בוקר :"הוא בא אליי למיטה בצעקות וקללות קרא לי זונה כלבה וקילל אותי ודחף אותי לקום מהמיטה ואמר לי שאני יעוף מהבית הוא אמר תעופי מכאן או שאני יהרוג אותך". המתלוננת ממשיכה ומתארת את הרקע לביצוע העבירות, את השתלשלות העניינים באותו לילה ואת מסכת האיומים, באמצעות סכין ומברג, אשר איים עליה המשיב וכן ציינה כי המשיב נוהג לשתות אלכוהול מזה שנים רבות: "כל פעם שהוא שותה אלכוהול הוא מאיים עלינו ותוקף אותנו ".
המתלונן מסר בהודעתו הראשונה כי המשיב: "דחף אותה במיטה הכוונה העיר אותה ואמר לה שנעוף מהבית עכשיו וקילל אותי ואמר שאם לא נעוף מהבית הוא יהרוג אותה".
לאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת בחומר החקירה תשתית ראייתית לכאורית וכי קיים פוטנציאל ראייתי להוכחת המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום. טענתו של המשיב כי אין המדובר בדחיפות המגיעות כדי תקיפה אלא בדחיפות שמטרתן להעיר את המתלוננת משנתה, אין לה מקום בשלב זה, לאור הראיות הקיימות בתיק. בשלב זה של ההליך ולאור הראיות הקיימות בתיק החקירה, לא אוכל לקבל את הטענה כי דחיפות אלה, אותן מתארים המתלוננים, בשעה 03:00 לפנות בוקר, עת היה המשיב שיכור, תוך שהוא צועק על המתלוננת, מאיים עליה כי תצא מהבית לפניי שיהרוג אותה ומנופף מולה בסכין ומברג, דחיפות ידידותיות הן, במטרה להעיר את המתלוננת משנתה.
יש לזכור כי המדובר בבחינת ראיות לכאורה מבלי להיכנס לשאלת מהימנות או משקל הראיות, אלא אם הראיות מופרכות על פניהן ולא כך במקרה שלנו.
עילת מעצר וחלופתה:
במקרה דנן, קמה חזקת המסוכנות בהתאם לס' 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996, לצורך סתירת חזקה זו דרושות ראיות בעלות משקל כבד ובמקרה דנן לא עמד המשיב בנטל.
חיזוק למסוכנותו של המשיב ניתן למצוא בעובדה כי הרקע לביצוע העבירות הינו התמכרות ארוכת שנים לטיפה המרה.
חלופת מעצר:
חלופת מעצר במקרה זה, כאשר מדובר בעבירות אלימות במשפחה, צריך שתהיה חלופה הולמת אשר תבטיח שלומם וביטחונם של המתלוננים.
בית המשפט מצווה לבחון קיומה של חלופה למעצרו של המשיב אשר יהא בה כדי להשיג את התכלית העומדת ביסוד עילת המעצר ויחד עם זאת, חומרתה תהיה פחותה מהמעצר.
עבירות של אלימות במשפחה, מתבצעות מטבען תוך כדי התפרצויות זעם בלתי נשלטות ועל כן לרוב אין בכוחה של חלופת מעצר לנטרל מסוכנותו של המשיב, ויפים לעניין זה דבריה של כבוד השופטת דורנר בבש"פ 5273/99 פלוני נגד מדינת ישראל
(טרם פורסם):
".. עבירות הנעברות תוך התפרצות זעם בלתי נשלטת, וכאלה הן, לרוב, עבירות האלימות במשפחה, מחייבות מעצר, משום שחלופת מעצר, שביצועה תלוי תמיד ברצון הנאשם עצמו, אינה אפקטיבית".
חלופת המעצר במקרה מעין זה חייבת להבטיח פיקוח יעיל, שניתן יהיה אכן לסמוך עליו כי יאיין מסוכנותו של המשיב וימנע מעשה האלימות הבא והוצאת האיומים מהכוח אל הפועל. ראה לעניין זה דבריה של כב' השופטת ארבל בבש"פ 1360/07 מדינת ישראל
נ' י' ט' (טרם פורסם):
"אלימות נגד נשים הפכה זה מכבר ל"מכת מדינה", ומספר הגברים הנוהגים באלימות כלפי נשותיהם הולך וגובר. על בית המשפט לומר את דברו במלחמה נגד תופעה מסוכנת זו, ולבחון בקפדנות יתרה כל מקרה, לפני שהוא מחליט על שחרורו של אדם המואשם בביצוע מעשים אלימים נגד אשתו, לבל ישמש השחרור הצעד הראשון בדרך לביצוע מעשה האלימות הבא".
במקרה דנן, על מנת לאמוד מסוכנותו של המשיב בכלים מקצועיים על רקע השימוש באלכוהול, אין מנוס מלהורות על הארכת מעצרו של המשיב עד להגשת תסקיר מעצר בעניינו, ויפה היתה שעה אחת קודם.
לאור האמור לעיל, אני מורה לדחות לדיון לתאריך 10/2/10 שעה 09:30.

שירות המבחן יכין תסקיר מעצר.

המזכירות תודיע בדחיפות לשירות המבחן.

אני מורה להאריך מעצרו עד החלטה אחרת.

המזכירות תזמן את המשיב באמצעות שב"ס, ותציין מס' ת.ז. של המשיב- 314596792 , וכי המשיב שוהה בבית מעצר צלמון וכי הוא דובר השפה הרוסית בלבד.
<#4#>

ניתנה והודעה היום י' שבט תש"ע, 25/01/2010 במעמד הנוכחים.
ג'ורג' אזולאי
, נשיא

הוקלד על ידי: מרטין פרץ
3
בית משפט השלום בנצרת
מ"ת 21783-01-10 מדינת ישראל
נ' איפראימוב(עציר)
25 ינואר 2010








מת בית משפט שלום 21783-01/10 מדינת ישראל נ' אהרון איפראימוב (פורסם ב-ֽ 25/01/2010)